What are the opening hours?

Monday 10:00 - 20:00 Tuesday 10:00 - 20:00 Wednesday 10:00 - 20:00 Thursday 10:00 - 20:00 Friday 10:00 - 15:00 Sunday 10:00 - 20:00

https://www.facebook.com/369033096301817/

נהרי ויקטוריה - טיפול רגשי Cbt וטבע תרפיה, רחובות וסביבותיה, Rehovot (2025)

Q: What is the address?

רחובות וסביבותיה

22/11/2025

חדר כושר חברתי

האם בית-הספר, שבעבר היה שער הידע, לא הפך מזמן למשהו אחר לגמרי?
בעולם שבו הכול נגיש ולמידה עצמאית היא לא פריבילגיה אלא מציאות,
מי שרוצה, ילמד.
לא שם לטעמי מתנהל הקרב המשמעותי.

ובכל זאת, אנחנו שולחות אותם בכל בוקר.
למה?
כי בית-הספר הוא חדר כושר חברתי.
זירה שבה הם מתאמנים על מה שהחיים דורשים: סמכות, גבולות, קבוצה, תסכול, התאוששות, חוסן.

כאימהות מאיזה שורש אנחנו פועלות? פחד או אהבה?

פחד אומר בלחש מתוח:
“אם הוא לא ילמד… אם הוא לא יעמוד בציפיות… אם הוא לא יצליח… אם הוא יישאר בבית… אם הוא יתקשה… אם הוא יפול…” פחד שמכווץ, שמנסה להחליף את הילד ולהחזיק בשבילו את העולם.

אהבה עומדת לידו כמו מי שמבין את כללי המשחק:
הילד לא הולך לשם לאסוף ידע תיאורטי הוא הולך לאמן את השרירים של החיים.

כמו ללכת לחדר כושר, לעמוד מול משקולת, ואז להתלונן על כך שהיא כבדה.
ולהתעצבן על המאמן:
"מה זה? למה אתה מקשה עליי? למה המשקולת לא עונה לי? למה היא לא זורמת איתי?"
הרי המשקולת שם בדיוק בשביל להיות נגדנו.
זו מהותה.

ככה בדיוק בית-הספר.
הוא לא נועד להיות קל.
הוא לא שם כדי להתאים את עצמו לכל רגש רגעי, לכל התנגדות, לכל פחד של הילד או בלב אמו.
הוא שם כדי שיהיה משהו להתאמן מולו.

וכשאנחנו מבינות את זה,
אנחנו לא נבהלות מהקושי, כי אנחנו מכירות בו כחלק מהאימון.
אנחנו לא חוסמות אותו, כי אנחנו יודעות שהוא בונה.
אנחנו לא מרככות את המשקולת, כי משקולת רכה לא מחזקת איש.

הילדים קולטים את זה בגוף.
יש בהם יותר מרחב , פחות פחד מההתנגדות, יותר מסוגלות לגעת בקושי ולהישאר לעמוד.

שורש של אהבה לא המגוננת מדי,
אנחנו מאפשרות להם להפוך את ההתמודדות לאימון.
את האימון לבשלות.
ולבסוף, את הבשלות לחוסן אמיתי.

מטפלת רגשית Li CBT
עובדת בשילוב כלב טיפולי ומפגשים המתקיימים בטבע סביב רחובות ונס ציונה

מוזמנות לקבוצת ווטסאפ שקטה שלי :

https://chat.whatsapp.com/GZqhlLhF8UDFQewb3EX08p

17/11/2025

על המעגלים שנושמים יחד

פעמים אני תוהה האם באמת אפשר לגעת בילד מבלי לגעת בעולם שסובב אותו?
הניסיון שלי מלמד פעם אחר פעם שהתשובה כמעט תמיד ש-לא.

הטיפול בילדים ובנוער עובד, כן… הוא מזיז הרים קטנים, יוצר אדוות עדינות, משנה הרגלים, מפיח תקווה.
האדוות חוזרות אלי עם אותה שאלה:
מה קורה כשהמעגל הקרוב ביותר,כלומר את, האמא נשאר מחוץ לטיפול בעצמך כהאדם והאישה שבך?

אני רואה עד כמה אתן נושאות על הגב עול כפול: להיות אמהות, להיות עוגן, להיות מבוגרת אחראית גם כשנפשכן עצמה מבקשת רגע של עצמיות.
ומעבר לזה אתן גם נשים.מנהלות. בנות זוג. חברות. אחיות. עובדות.
ובכל אחת מהזירות האלה יש מקום לכאב שלא נאמר, לדאגה נצחית, לבושה שקטה, לצורך שלא קיבל מענה.

כשהאם מקבלת מקום אמיתי, בטוח, מחזיק לא רק היא עושה עבודה רגשית ומשתנה.
המעגל כולו מתיישר. הילד נרגע. האחים מוצאים עוד משאבים.
אפילו הזוגיות נושמת אחרת.
כמעט פרדוקס בלתי נתפס: הטיפול באמא הוא טיפול במשפחה כולה.

ואני אומרת את זה לא כקלישאה, אלא מתוך עבודה יומיומית, בלתי מתפשרת, עם נשים אמיצות שמגיעות אלי אל השטח, אל הטבע, אל האוויר הפתוח ומשילות שכבות שלא היה להן היכן לשים.

לכן אני פותחת את הדלת לנשים שרוצות לבדוק את עצמן מחדש:
מי אני בתוך כל זה?
איפה אני נשחקת?
איפה אני כבר לא שומעת את הקול שלי?
ואיך אפשר לשחרר, להתרכך, לתקן צעד אחר צעד בחיובי, בלי דרמה.

אם את מרגישה שהגיע הזמן שגם את תיכנסי למעגל הטיפול לא רק כ"אמא של", אלא כאת
אני כאן.
בטבע. ברגישות. בסקרנות שאינה מפחדת לשאול.
ובמחויבות עמוקה לשינוי שמתפשט הלאה, כמו אור.
כי מה שמואר צומח
מי שרוצה — מוזמנת לכתוב לי בפרטי.

שלום יקירה
אשמח לסייע

מטפלת רגשית Li CBT
עובדת בשילוב כלב טיפולי ומפגשים המתקיימים בטבע סביב רחובות ונס ציונה

מוזמנות לקבוצת ווטסאפ שקטה שלי :

https://chat.whatsapp.com/GZqhlLhF8UDFQewb3EX08p

08/11/2025

טיפול בטבע כמדע

האם ייתכן שאחת התרופות העמוקות ביותר נמצאת מול עינינו כל הזמן?
הטבע

לא “עוד טיול נחמד”, לא “ריח של אדמה אחרי גשם”, אלא כלי טיפולי של ממש. תחום שנחקר בעשור האחרון ביסודיות הולכת וגוברת, ונקרא טיפול מבוסס טבע (Nature-Based Therapy) או אקותרפיה (Ecotherapy).

מהו טיפול בטבע?

מדובר בגישה טיפולית שמשלבת את האדם, המטפל והסביבה הטבעית כחלק בלתי נפרד מהתהליך הרגשי.
הטבע אינו רק תפאורה, אלא שותף :
צעידה בשדה, שהייה ליד עץ, הקשבה לרוח, פעילות גופנית מתונה, עבודה עם אדמה, או מפגש מודרך בטבע שבו השיחה והחוויה מתקיימות יחד.

הצורות מגוונות:

טיפולי גינון ושיקום דרך עבודה עם אדמה וצמחים

„רחצה ביער“ (Shinrin-yoku) – מושג יפני לתרגול מודעות בטבע

טיפולים בטבע לשיפור מצב רוח, התמודדות עם חרדה, או חיזוק קשרים חברתיים

טיפולי „מסע ואתגר“ תהליכים הכוללים תנועה, הליכה, ולעיתים התמודדות עם גבולות וקשיים דרך מפגש עם סביבה משתנה

מה אומר המדע?

אם פעם זה נשמע „רוחני“ מדי, הרי שהיום המחקר תומך חד-משמעית:

שיפור במצב רוח, הפחתת חרדה ודיכאון:
סקירות מקיפות הראו כי שהייה קבועה בטבע משפרת משמעותית את הרווחה הנפשית ומפחיתה תסמינים של סטרס ודיכאון (Frontiers in Psychology, 2023).

שיפור בתפקוד קוגניטיבי ובקשב:
תיאוריית שיקום הקשב (Attention Restoration Theory) מציעה שהטבע מאפשר למוח לנוח בשקט מתקן. תוצאות המחקרים מראות שיפור בזיכרון, גמישות מחשבתית ויכולת ריכוז (PNAS, 2019).
השפעות פיזיולוגיות מוכחות:
מדדים של דופק, לחץ דם והורמון הקורטיזול יורדים לאחר חשיפה ממושכת לטבע. ביפן, למשל, נמצא ששעתיים ביער מפחיתות את הורמון הסטרס באופן מובהק (Shinrin-yoku Studies, Japan Forestry Agency).

אנשים שמדווחים על “קשר רגשי לטבע” מציגים גם רמות גבוהות יותר של רווחה נפשית ושל חמלה עצמית.

איך זה עובד?

מנקודת מבט טיפולית יש כמה מנגנונים:

הטבע מפעיל אותנו דרך חושים
ראייה, ריח, מגע, תנועה וכך עוקף את מנגנוני ההגנה הקוגניטיביים.
קשב פשוט, לא מאומץ מרחב שבו המוח נרגע ומתחיל לעבד מחדש.
חוויה של משמעות ושייכות למשהו גדול ממני, שמזכיר שהחיים ממשיכים גם מחוץ לסערה שלי.

הוא מניע תנועה פיזית, שמעצימה את התחושה הפנימית של חיות ושל מסוגלות.

ומה זה אומר בשטח?

טיפול בטבע נראה אחרת בכל מפגש:
הליכה מודרכת עם שיחה טיפולית,
ישיבה למרגלות עץ ושיח רגשי,
התבוננות שקטה שמשמשת עוגן לנשימה,
מסע טיפולי ממשי הכולל אתגר, מאמץ, התמודדות, וחיבור מחודש לכוחות.

המטפל מנחה, שואל, מתבונן, ולעיתים נותן לטבע את זכות הדיבור.

למי זה מתאים?

הגישה נמצאה יעילה במיוחד עבור:

ילדים ובני נוער עם קשיי ויסות, חרדה או קושי חברתי

נשים בתהליכי שינוי, העצמה או חיבור לגוף

מתמודדים עם סטרס כרוני, דיכאון קל, חרדה, שחיקה או נתק רגשי.

נשים המבקשות חיבור מחודש לעצמן דרך תנועה, נשימה וחוויה

אם מפגש טיפולי אינו משולב בהנחיה טיפולית מושכלת, הוא עלול להפוך ל“טיול נחמד”.
חשוב לתכנן, להתאים למצב רגשי ופיזי, ולוודא שהחוויה מעובדת בשיחה ולא נותרת בגוף בלבד.

כמו בכל טיפול גם כאן יש אתיקה, גבולות, ומקום לבקרה מקצועית.

בשורה התחתונה
הבראה אינה נובעת רק מהתערבות, היא צומחת ממפגש.
מהקשבה לרשרוש עלים, מאור שמש, מצעדה יחפים , מהיכולת להרפות את השרירים ולתת לאדמה לשאת אותנו.

לא פלא שהעולם המדעי מתחיל להבין מה שהנפש ידעה מזמן
שהאדם והטבע אינם שניים, אלא מערכת אחת שמאזנת, מאזינה ומרפאת.

ולמי שכבר חווה טיפול בטבע, יודעת שזה לא רק “להיות בחוץ”,
הזדמנות לחזור פנימה, דרך החוץ.

מוזמנת לקבוצת ווטסאפ השקטה שלי "אוטיזם, CBT וטבע תרפיה":

https://chat.whatsapp.com/E5aN0rh8K8q4uxs4FKjHCU

25/10/2025

ראויה מעצם היותך

הוא מתפרץ.
הכול מתהפך, ואת רצה, מחזיקה, מחבקת,
מסדרת פגישה עם מטפל, מדברת עם המורה, דואגת שכולם יקבלו את מה שהם צריכים.
עבורו את עושה הכול.

אבל את?
את שמה את עצמך בצד.
עוד רגע, עוד משימה, עוד יום שבו את שוכחת לנשום.
נשים רצות לטיפולים לילדים,
אבל לעצמן — לא.
לא כי הן לא רוצות,
אלא כי הן לא מאמינות שמותר.

הולך לאיבוד:
חמלה גם כלפי עצמך.
נוכחות לא רק בשבילו, גם בשבילך.
גבול לדעת מתי לעצור.
אהבה לעצמך, לא כתנאי, אלא כצורך.
ראויות פשוט כי את כאן.

יש מקום כזה, שבו אפשר לנשום מחדש.
בטבע, בין ריחות אדמה ורוח קלה,
אפשר להניח רגע את כל מה שהחזקת,

את לא רק אמא, לא רק אחות, לא רק מטפלת.
את אישה.
ראויה מעצם היותך

מוזמנת לקבוצת ווטסאפ השקטה שלי "אוטיזם, CBT וטבע תרפיה":

https://chat.whatsapp.com/E5aN0rh8K8q4uxs4FKjHCU

16/10/2025

חישחוש כשגוף מדבר steaming

הגוף מקדים את המילים.
לפני שהמחשבה מתבהרת, לפני שהרגש מתנסח
הגוף כבר יודע. הוא מתנועע, מרפרף, מנענע, מתופף, מזיז חפץ, לוחץ, חוזר, מרגיע.

ילדים על הספקטרום מכירים את זה היטב.
הם מחשחשים בתנועה רכה, לעיתים בלתי נשלטת, אבל מבחינת הגוף מדויקת.
תנועת גוף שמכילה עולם שלם של תחושות, חרדות, חיפוש סדר בתוך כאוס.
עולם שמבקש להרגיע את עצמו, לחזור אל קצב מוכר.

אנו, המבוגרים, לרוב מתבוננים בזה דרך עדשת ה"צריך"
“צריך להפסיק”, “צריך להיראות רגיל”, “צריך לשלוט בעצמך”.
אבל החישחוש, בעצם, הוא לא בעיה.
הוא שפת אם של מערכת העצבים.
הוא הדרך של הגוף לווסת, לנחם, לארגן מחדש את תחושת הקיום.

חישחוש הוא ביטוי של חכמה עמוקה.
הוא מראה לנו כיצד הילד מבקש לעזור לעצמו, באופן אינטואיטיבי, בלי לדעת זאת אפילו.
לפעמים זו הדרך היחידה שלו לשרוד סביבה רועשת מדי, מוארת מדי, פולשנית מדי.

וכשאנחנו, המטפלים, ההורים, המורים, עוצרים לרגע ומביטים אחרת
כשהמבט הופך מסקרן במקום שיפוטי,
פתאום מתגלה שם יופי:
החישחוש הופך מתופעה שצריך “למתן” לשיר שצריך להקשיב לו.

כי כל ילד מחשחש אחרת, וכל חישחוש מספר סיפור אחר.
יש את זה של האצבעות, כשהן משייטות באוויר כמו כנפיים של פרפר.
יש את הנענוע הקטן בגוף שמרגיע ומחזיר קרקע.
ההמנון החרישי של הצליל החוזר, שדרכו הנשמה מוצאת אחיזה.

אם נהיה כנים גם לנו יש חישחושים משלנו.
רק שהם לבשו שמות אחרים:
כוס קפה שחייבים בדיוק באותה שעה.
בדיקה כפולה של ההודעה שנשלחה.
גלילה אינסופית בטלפון כדי לא לפגוש ריק או דאגה.
הגוף, גם כשהוא בוגר, עדיין מחפש את דרכו לווסת את עצמו.

השאלה איננה איך נגרום לילד להפסיק,
אלא איך נוכל לאפשר לו ולנו
למצוא חישחוש שמרגיע, מבלי להתבייש בו.
אנו כמובן נתבייש אם איננו שלמים עדיין עם החלק הזה בנו או בילד שלנו.

מתחת לתנועה החזרתית יש נשמה שמבקשת ביטוי.
החישחוש אינו סימפטום ,הוא פריקה וויסות עצמי.

11/10/2025

שיחות שקשה לנהל אבל אי אפשר לוותר עליהן

שיחות שאין דרך לעקוף.
הן מתגנבות מהחיים עצמם ברגעים שאנחנו כהורים צריכים לגעת באמת לא פשוטה ולא נעימה מול הילד שלנו.
לפעמים זו שיחה על אחריות, על גבול, על התנהגות שפוגעת.
ואנחנו יודעים, כמעט מראש, שברגע שהמילים ייאמרו ייתכן שתגיע סערה.
התפרצות, שתיקה,התנגדות, גלגול עיניים, הימנעות, מבט סגור או עייף.

ועדיין, אנחנו בוחרים להיות שם.
לא כי זה קל, אלא כי זו אהבה.
אהבה שמסכימה להישאר נוכחת גם כשהחדר רועד.

אני מודה, גם אחרי שנים של עבודה טיפולית שיחות כאלה עדיין מערערות אותי.
הילד שלי יודע ללחוץ בדיוק על המקומות שבהם אני הכי רגישה.
לפעמים אני מזהה בתוכי את הדופק שמתחיל להאיץ, את הרצון להסביר, לשכנע, “להחזיר אותו למסלול”.
לא כל סערה דורשת תגובה.
שמאחורי ההתפרצות יש פחד, בלבול, צורך שלא נענה.

אני משתדלת להיות העוגן שלו.
לאו דווקא זו שמתקנת אלא זו שנשארת.
שלא נבהלת מהמילים, מהכעס, מהמבוכה.

כי כשהוא רואה שאני לא נוטשת את השיחה, גם כשהיא סוערת
הוא לומד משהו על אהבה.
ועל ביטחון.
ועל האפשרות לדבר אמת, גם כשהיא כואבת.

זו הנקודה שאני מביאה לנשים שאני מלווה.
כי אין הורה שלא ימצא את עצמו באחת מהשיחות האלה
שבהן הלב מצטמצם, המילים נתקעות, והילד בורח או מתפרץ.

אני מזמינה לא למהר "להחזיר שליטה", אלא לשים לב לעצמן.
מה מתעורר בי עכשיו?
מה אני מנסה למנוע שתיקה? דחייה? תחושת כישלון?

כשאנחנו מצליחים לבוא עם כוונה לקשר , משהו עדין משתנה גם מול הילד.
התגובה נעשית יותר מכילה.
השיחה הופכת מזירת כוח לשדה של קשר.

בסוף, כל שיחה קשה היא הזדמנות.
לא רק ללמד את הילד גבול או אחריות,
אלא ללמד אותו שיחסים יכולים לשרוד גם את אי ההסכמה הכאב.
שגם כשהקושי וההכאב מגיע אנחנו לא הולכים לשום מקום.

מוזמנת לקבוצת ווטסאפ השקטה שלי "אוטיזם, CBT וטבע תרפיה":

https://chat.whatsapp.com/E5aN0rh8K8q4uxs4FKjHCU

02/10/2025

המילה "חשיפות" נשמעת לעיתים קרה ומאיימת, אבל היא אחד הכלים העמוקים והמבוססים ביותר שיש ב-CBT.
מה זה בעצם "חשיפות" ב-CBT – ולמה הן כל כך חשובות?

כשאנחנו מדברים על חשיפות (Exposures) בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, הכוונה היא למפגש מבוקר ומדורג עם הדברים שמעוררים פחד, חרדה או הימנעות.
זה יכול להיות סיטואציה חברתית, מקום מסוים, מחשבה מטרידה או אפילו תחושה פיזית (כמו דפיקות לב או אדמומיות בפנים).

הרעיון המרכזי: ככל שאנחנו מתרגלים להיחשף באופן מבוקר לדבר שמפחיד אותנו ,כך המוח לומד מחדש שהוא כבר לא מסוכן.
יעילות החשיפות בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לילדים:

1. סקירה מערכתית על טיפול בחרדה אצל ילדים

מחקר שנערך ב-2020 על ידי K. Schopf ועמיתיו, פורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry. המחקר מצא ש-91% מהטיפולים המוצלחים בחרדה אצל ילדים כללו חשיפות. המחקר מציין שחשיפות הן מרכיב מרכזי בטיפול בחרדה אצל ילדים.

2. מחקר על טיפול ממוקד בחשיפות (EF-CBT)

במחקר שנערך ב-2025 על ידי E.L. Bilek ועמיתיו, פורסם בכתב העת Journal of Anxiety Disorders. המחקר מצא ש-47.1% מהילדים שטופלו בטיפול ממוקד בחשיפות (EF-CBT) הציגו שיפור קליני משמעותי, בהשוואה ל-20.1% בקבוצת טיפול רגילה.

3. מחקר על טיפול בחרדה בריאותית

במחקר שנערך ב-2024 על ידי R. de Jong ועמיתיו, פורסם בכתב העת Behaviour Research and Therapy. המחקר מצא ששיעור השיפור בטיפול בחשיפות בחרדה בריאותית היה בין 51% ל-63%, ושיעור ההפוגה היה בין 29% ל-43%.

חשיפות מאפשרות למוח ללמוד מחדש שהדברים שאנחנו מפחדים מהם אינם מסוכנים כפי שחשבנו. הן עוזרות להפחית את תחושת החרדה ולחזק את הביטחון העצמי.

מה עומד מאחורי מבחינה מדעית?

1. למידה מחדש (Extinction):
המוח "מוחק" או מחליש את הקישור בין גירוי (למשל: לדבר מול כיתה) לבין תחושת הסכנה.

2. נוירופלסטיות:
חשיפה חוזרת מייצרת קשרים עצביים חדשים במוח נתיבים שמלמדים אותנו תגובות אחרות, רגועות יותר.

3. חיסון מפני החרדה:
ככל שאנחנו מצליחים לעמוד במצבים שבעבר הפחידו אותנו, כך הביטחון העצמי והתחושה של "אני יכול/ה להתמודד" הולכים ומתחזקים.

איך זה נראה בפועל עם ילדים?

ילד שחושש מכלב נתחיל בלראות תמונה, אחר כך לשמוע קול של נביחה, ובהמשך להתקרב לכלב קטן ורגוע. (או שולי-כלב ענק ונחמד 😃 )

מתבגרת שחוששת משיחות עם זרים, נתחיל בלהגיד שלום בקיוסק, אחר כך לשאול שאלה קצרה, ובהדרגה להגיע לשיחה מלאה.

הכל נעשה בצעדים קטנים, בהסכמה מלאה, ותוך ליווי ותמיכה.

למה זה חשוב לנו כהורים?

כי הרבה פעמים, מה שהכי בא לנו זה "להגן" למנוע מהילד את החוויה הקשה. אבל מחקרים שוב ושוב מראים שדווקא החשיפה המדורגת היא שמביאה להקלה אמיתית ומתמשכת.
הגנה מתמדת מונעת חרדה לרגע ,אבל משמרת אותה לאורך זמן.

חשיפות הן כמו חיסון רגשי לא נעים בהתחלה, אבל הן מלמדות את המוח שלנו שהפעולה/החווה /עולם לא כזה מסוכן, ושאנחנו מסוגלים להתמודד.
מוזמנת לקבוצת ווטסאפ השקטה שלי "אוטיזם, CBT וטבע תרפיה":

https://chat.whatsapp.com/E5aN0rh8K8q4uxs4FKjHCU

26/09/2025

אנחנו רגילים לחשוב על “הטיפול” כמשהו שמתרחש מול הילד המיוחד: שעות קליניקה, מפגשי טיפול, מטרות, יעדים. אבל האמת היא שהסיפור הרבה יותר רחב. כל ילד כזה חי בתוך מערכת חיה ונושמת , משפחה. וכל משפחה כזו נושאת על כתפיה עומס רגשי שלא תמיד מקבל מקום.

ההורים , לא רק “המטפלים הראשיים”, אלא בני אדם בשר ודם (!). עם תשישות, עם דאגה מתמדת, עם רגעים של אשמה, וגם עם אהבה אינסופית. האחים שלעתים מתבקשים להתבגר מהר מדי, למצוא את עצמם נדחקים הצידה או מתבלבלים בין קנאה לבין חמלה. והסבים, הדודים, כל המעגל הקרוב כולם מחוברים .

מעטפת רגשית טיפולית היא המקום שבו כל אלה יכולים להיאסף, לנשום, לעבד, לדבר. זה לא מותרות. זה בסיסי. Must.אוויר לנשימה.

כמו עץ: הילד הוא הצמרת, הענפים, העלים. אנחנו רואים אותו, מתפעלים מהצמיחה שלו, מהפריחה. אבל בלי אדמה מזינה ושורשים בריאים , הצמרת תתקשה להחזיק מעמד. המשפחה היא אותה אדמה, אותם שורשים. כשמטפחים אותם, כל העץ מתמלא חיות.

כשלהורה יש מקום לשים מילים על הפחד ועל התקווה , הוא חוזר הביתה עם יותר חוסן.
כשלאחים יש אוזן שמקשיבה בלי לשפוט הם מקבלים חופש להיות גם ילדים, לא רק “הגדולים האחראיים”.
משפחה שלמה שחשה לא לבד במסע הזה , יש אדמה בטוחה, שממנה אפשר לגדול.

הטיפול הוא לא רק בילד. הוא במעגל כולו. כי משפחה שמטופחת רגשית, שמקבלת תמיכה, חיה בצורת: אנחנו לא רק מתמודדים, אנחנו גם חיים, אוהבים, מתפתחים. ומתוך זה גם הילד המיוחד זוכה בפריחה האמיתית שלו.

מוזמנת לקבוצת ווטסאפ השקטה שלי "אוטיזם, CBT וטבע תרפיה":

https://chat.whatsapp.com/E5aN0rh8K8q4uxs4FKjHCU

20/09/2025

על הרצון של הילדים שלנו

כשאנחנו גדלנו, לא פעם שמענו: “נו, תנסה שוב, תתגבר, תעשה בכל זאת”. למדנו לדחוק את הרצון שלנו הצידה לטובת מה שנכון, מה שמצופה, מה שמקובל. התרגלנו להכריח את עצמנו לצעוד גם כשבפנים משהו אמר "לא".

באים הילדים שלנו.
והם אחרת.
הם מחוברים חזק כל־כך לרצון שלהם. אם משהו בגוף לא מרגיש נכון, אם בנפש משהו לא מסתדר הם לא יזרמו. הם לא יעמידו פנים. הם לא ירצו לרצות.

מבחינתנו כהורים זה לפעמים סופר לא נוח: כי העולם מצפה, כי יש מערכת, כי צריך לתפקד.

*הם מזכירים לנו מה זה רצון אמיתי, לא מרוצה, לא מוחבא, לא מתורבת. רצון חי.*

*זה אולי אחד המקומות הבריאים ביותר לדעת להגיד כן כשזה כן, ולא כשזה לא.*
הילדים שלנו יודעים להציב “לא” חזק וברור. זה לא חוסר חינוך, *זו בריאות.*
והתפקיד שלנו לזקק את זה, לעזור להם לחבר בין הרצון שלהם למציאות, *מבלי לאבד את עצמם בדרך*.

מוזמנת לקבוצת ווטסאפ השקטה שלי "אוטיזם, CBT וטבע תרפיה":

https://chat.whatsapp.com/E5aN0rh8K8q4uxs4FKjHCU

13/09/2025

זכות גדולה ותודה על המילים החמות !

11/09/2025

שחיקה ,לא מילה גסה

בשנים האחרונות יותר ויותר מדברים על שחיקה אוטיסטית, מצב שבו הילד או הילדה מרגישים מותשים מעודף מאמץ להסתגל, לתפקד, להחזיק את עצמם בעולם שלא תמיד מותאם להם.
זה לא "עצלנות" ולא "חוסר מוטיבציה", אלא הגוף והנפש שאומרים: זה יותר מדי.

מה איתנו? ההורים.
גם אנחנו נשחקים.
לא מהילד, אלא מהחיים שסביבו ההתארגנויות, הטיפולים, הפגישות, הדאגות, התיאומים, וגם הרצון להמשיך להיות בני אדם שלמים בעולם שיש בו עוד ילדים, עבודה, זוגיות, משפחה וחברים.

השחיקה היא לא רק של הילד, היא מערכתית.
אנחנו חיים בתוך סבב אינסופי של דרישות חלקן שלו, חלקן שלנו, חלקן של הסביבה.

לתת לגוף ולנפש את מה שאנחנו כל כך יודעים לתת לילד, הפסקה, נשימת מרחב, שיקום כוחות.
בין אם שקט עם ארוחה בריאה ומזינה, או הליכה/שהות בטבע, לפעמים שיחה טובה.

זה לא סימן ל"בעיה".
זה סימן לכך שאנחנו חיים באופן אינטנסיבי ושאנחנו מבינים שכדי להחזיק את הילד, אנחנו רוצים קודם כל להחזיק את עצמנו .

מוזמנת לקבוצת ווטסאפ השקטה שלי "אוטיזם, CBT וטבע תרפיה":

https://chat.whatsapp.com/E5aN0rh8K8q4uxs4FKjHCU

נהרי ויקטוריה - טיפול רגשי Cbt וטבע תרפיה

22/11/2025

17/11/2025

08/11/2025

25/10/2025

16/10/2025

11/10/2025

02/10/2025

26/09/2025

20/09/2025

13/09/2025

11/09/2025

Address

Opening Hours

Telephone

Website

Alerts

Contact The Practice

Shortcuts

Share

Category

Monday	10:00 - 20:00
Tuesday	10:00 - 20:00
Wednesday	10:00 - 20:00
Thursday	10:00 - 20:00
Friday	10:00 - 15:00
Sunday	10:00 - 20:00