אנה קרייזמן - מטפלת באכילה רגשית - דיאטנית קלינית

05/09/2023

כולנו באנו לעולם עם היכולת להרגיש רעב ושובע, ועם היכולת לווסת ולאזן את האכילה שלנו.
אולם לא פעם, וכבר מהילדות המוקדמת מאד, אנחנו לומדות שאנחנו לא יודעות מספיק.
יש מישהו אחר, חיצוני, שיודע אותנו יותר טוב ושיכול להחליט עלינו:
"את בטוחה שאת רוצה עוד פרוסה..."
"את בטוח לא רעבה. הרי רק עכשיו אכלת..."
"אין דבר כזה לא רעבה, תאכלי..."

כשאנחנו גדלות אנחנו ממשיכות בחיפוש אחרי האוטוריטה-
אותו מישהו חיצוני שיודע הכי טוב ואפשר לסמוך עליו.
זה שיחליט עבורנו ויגיד לנו מה, מתי וכמה לאכול-
כי הפנמנו שאנחנו לא יודעות בעצמנו, שאם רק נשחרר נאבד כל רסן,
שאנחנו צריכות גבולות מאוד ברורים וחייבות שיחזיקו אותנו קצר.

הרבה פעמים חוסר האמון העצמי, שאת יכולה לסמוך עלייך ועל הבחירות שלך-
הוא אחד הקשיים הבולטים ביותר בתהליך שאת ואני עוברות ביחד.
ודווקא זו היא היכולת שהכי חשוב לשחזר ולשקם-
להבין שרק את יודעת הכי טוב, לחזור לקשב הפנימי ולקשר שלך עם עצמך ועם גופך.

לכן, למרות שאני דיאטנית קלינית- אני חיצונית לך ואין לי תשובות של שחור ולבן.
אני לא זאת שיודעת ולא זאת שמחליטה עלייך.

אני כאן כדי להתבונן איתך וללמוד מחדש: מה נכון לך, מה משרת אותך, מה מאפשר לך לבחור בדרך שמיטיבה איתך, שמחזקת את הערכים שלך.
האוטוריטה היחידה שיש לה תשובות עבורך היא את- האוטוריטה הפנימית.

אני לצידך, נטולת אג'נדה, לא שיפוטית ולא מבקרת-
עוזרת לך, מכוונת ותומכת בך ומלמדת אותך
להסתכל עלייך ועל האכילה שלך בעיניים טובות,
ולהיזכר מחדש שאת יכולה לסמוך על עצמך.

עד שתרגישי שאת כבר לא צריכה אותי
ןשחזרת הביתה- אל תוכך.

#דיאטנית #דיאטה #נוןדיאט

09/07/2023

“אני רוצה לכבות את המח שלי.

פשוט לאכול וזה.

שתהיה לי איזו תבנית כזו שאני אוכלת לפיה וזה מה שאני עושה וגמרנו.

אפס התעסקות.”

כל כך הבנתי את הצורך הזה.

את הצורך לייצר שקט תעשייתי.

אבל אז כשאנחנו במקום הזה של המוח כבוי,
של האוטומט, אנחנו בעצם מתנתקות.

מתנתקות מהגוף שלנו, מה צרכים, מהרצונות,

מאיתותי הרעב והשובע.

הניתוק הזה מאוד לא טבעי לרובינו ולכן בד"כ יעבוד ואפילו יתן לנו תחושה שליטה,

אבל לפרק זמן מוגבל שלאחרי בד"כ יופיע פיצוי.

אחרי תקופה כזו שלי שליטה הרבה פעמים תגיע התקופה של ההפך,
של תחושה של איבוד שליטה,
של אכילה לא מרוסנת.

למה ?

כי כשאנחנו בניתוק מהצרכים נוצר חסך
וכל חסך מביא לתקופת פיצוי.

אז אל תפחדי להיות קשובה,

להפך - דווקא מתוך מקום של קשיבות,

יגיע השקט.

02/06/2023

לא רצתי תקופה.
לא יצא.
כי הייתי עמוסה, כי היה מבצע צבאי, בכי עלי היה בחו"ל, כי לא היה לי זמן.
משם זה פשוט גלש למצב נתון, אני לא רצה כבר חודש.
ספרתי לעצמי סיפורים על למה זה לא מתאפשר
ושזה באמת ממש קשה למצוא לזה זמן,
ואני כל כך עייפה בערבים
ובבוקרים חם מידי ובבוקר כשעוד לא חם, אני לא ערה
ואני שונאת לקום מוקדם ובטח שלעשות פעילות גופנית מוקדם.
קניתי את כל הסיפורים שספרתי לעצמי, האמנתי בהם.
זה באמת לא השאיר לי שום פתח לחזור לריצה.
והופ בלי ששמתי לב הפכתי לקורבן.
המצב קשה, אין לי שליטה עליו, אחזור לרוץ בפנסיה.
לקח לי זמן לשים לב שאני במוד של התקרבנות.
ועוד קצת זמן להסכים לוותר עליו בחמלה.
להתמקד במה אני כן יכולה לעשות (בטוח שיש משהו כזה) במקום במה אני לא,
ופשוט לעשות, בלי לחשוב,
או מבלי לתת למחשבות -תירוצים לנהל את המעשים שלי.
וזה קרה, ערב אחד פשוט יצאתי.
למרות המחשבות שאמרו לי שאני בטח נורא עייפה,
שבטח לא אצליח לרוץ את כל הזמן שאני רגילה ולכן לא כדאי שאצא בכלל
וגם – הטייץ שאני הכי אוהבת בכביסה אז אולי עדיף לדחות את כל העיניין.
בסוף יצאתי. ורצתי. וממש נהנתי.
מהריצה, מהזמן לבד, מהמוסיקה.
ולמה אני כותבת את זה?
כי כולנו נכנסים מידי פעם למוד הקורבני,
לסיפורים -תירוצים האלה שמשאירים אותנו בדיוק באותו המקום + תחושת מרמור.
זה לגמרי אנושי ותקין, וכדי לאפשר לעצמינו להפסיק להיות קורבן ,
אנחנו צריכות לזהות קודם כל שזה המוד שבו אנחנו נמצאות.
ברגע שמצליחים לזהות את הקורבנות הזאת ולפורר את חומת התירוצים אפשר להתחיל לעשות.
משהו קטן שמתאפשר כרגע, אבל לעשות.

30/05/2023

זה לא שאין לך כוח רצון.

זה לא שאת חלשה וחסרת עמוד שדרה.

זה רק זה שהדרך הזו לא מתאימה לך.

אם את מוצאת את עצמך נופלת, שוב ושוב ושוב,
זו לא את.

זה רק אומר שהדרך שבחרת בה פחות מתאימה לך.

הרי המטרה היא לא בהכרח לדבוק בדרך מסוימת, המטרה היא בין השאר לאפשר צעידה נינוחה שתאפשר לך לחיות חיים מלאים תוך כדי.

ולפעמים אנחנו כל כך ממוקדות מטרה שאנחנו שוכחות רגע לעצור ולבדוק האם הדרך הזו באמת מקדמת אותנו, ולאן.
שוכחות להיות קשובות לעצמינו לתחושות שעולות תוך כדי הצעידה.

אז איך תדעי שאת צועדת בדרך שמתאימה לך?

❤ את לא מרגישה שאת במאמץ מתמיד.
את כן עובדת, עושה, ברור.
אבל את לא במאמץ, את לא נאבקת.

🧡 לדרך שלך יש שוליים, כלומר אין נוקשות.
אין אסור ומותר. יש מקום לגמישות, לתנועה.
את לא במוד של שחור או לבן,
הרי החיים שלנו, רובם לפחות,
מתנהלים בגוונים השונים של האפורים שבאמצע.

💛 הדרך שלך מובילה אותך למקום נינוח, שלם. עצם הצעידה בה מעצימה אותך,
את מרגישה שאת הופכת להיות חומלת יותר כלפי עצמך והגוף שלך.

💚 את הופכת להיות קשובה יותר ויותר לגוף שלך, שאת לומדת לסמוך עליו,
יותר נסמכת על עצמך ולא על שיטה מסוימת, תמיד יש לך את האפשרות לבחור.

💙 השיח הפנימי שלך משתנה.
הופך להיות למיטיב יותר. מכיל.
את מרגישה שאת מצליחה להסתכל על עצמך יותר ויותר בעיניים טובות.

תרצי שנצעד יחד?

אני כאן.

04/05/2023

אמא,אני חייבת לרזות היא אומרת לי.
היא רק ב8.
והאמת שהיא ילדה במשקל תקין לגמרי.
פעם משפט כזה היה משתק אותי.
כי מה אני אגיד לה?
המון מחשבות מטרידות היו רצות אצלי,
לא ידעתי מה לומר כל כך מבלי להכניס לה רעיונות לראש.
היום אני יודעת לנהל איתה שיחה בלי לפחד.
אני יודעת לתת מקום לכל התחושות והרגשות שלה כי לכולם, גם לקשים יש מקום.
כל כך לא פשוט להיות ילדה, נערה, אישה בעידן הרזון.
אני לגמרי חושבת שהתפקיד שלי,
התפקיד שלנו בתור אמהות זה ליצר אצל ועם הבנות שלנו שיח אחר,
שיח שמאפשר לנו לנהל מערכת יחסים שלמה ועגולה עם הגוף שלנו שלא מתבססת
רק על המראה שלו,
כדי שהן יצרו לעצמן מערכת יחסים שכזו,
אנחנו צריכות להיות אלה שמדגימות להן איך עושים את זה.
אז כשאת בוחרת לשנות את מערכת היחסים שלך עם עצמך, את עוצרת.
עוצרת את ההעברה הבן דורית .
כשאת מצליחה לראות את עצמך בעיניים בטובות,
הבת שלך מצליחה לראות את עצמה בעיניים טובות,
וזה בעיני,
עולם ומלואו.
אם את מרגישה שהיית רוצה לשפר את מערכת היחסים שלך עם הגוף שלך,
להוות מודל עבור הבת שלך,
אני כאן,
מזמינה אותך ליצור איתי קשר.

30/04/2023

מחר זה קורה ואני ממש ממש מתרגשת.
אם את אמא למתבגרת ואת מרגישה שנושא האוכל, האכילה ודימוי הגוף עולה שוב ושוב ואת לא ממש יודעת איך להגיב, איזה מסר להעביר ואיך ליצור דיאלוג פתוח ומיטיב על הנושאים האלה עם הבת שלך, אני מזמינה אותך להגיע להרצאה שלי.
"זה רק בגלל שאני אוהבת...- איך לדבר עם המתבגרות על דיאטות, אוכל ודימוי גוף בלי לגרום להן נזק".

בהרצאה:
🔸ניכנס לתוך עולם הדיאטות וההשפעה שלו על התפיסה העצמית
🔸נבין מה משפיע על דימוי הגוף שלנו ושל בנותינו, ואיך אפשר לשפר אותו ללא קשר למשקל
🔸נלמד איך להפוך את השיח על אוכל לשיח מכבד, מקבל ולא פוגעני
🔸נקבל כלים לאכילה קשובה, רגועה ומכבדת
🔸ניצור מערכת יחסים מיטיבה קשובה עם הגוף שלנו, ברמה היומיומית והפרקטית

מזמינה אותך לשמוע ( ולראות😉) אותי מחר,
יום שני 1.5.23 בשעה 20:00, ב"מבט לעתיד- המרכז לטיפול במשפחה ובפרט", קמפוס יובלים- פארק המדע בנס ציונה.

משך ההרצאה: כשעה וחצי, ועלותה: 80 ₪

לפרטים נוספים ולהרשמה: 054-4209379

19/04/2023

בכל אחת מאיתנו מסתתרת ילדה פנימית. זאת הילדה שאולי...
העירו לה שהיא אוכלת יותר מדי, שאלו אותה אם היא בטוחה שהיא רוצה עוד עוגה, הציעו לה לאכול יותר ירקות כי זה משביע, אמרו לה שכדאי לה לעשות יותר ספורט כדי לרדת במשקל, ושאם היא רק תרזה קצת היא תהיה יפהפייה.

ולמרות שאת מזמן כבר לא ילדה
את עדיין שומעת בראש את הקולות האלה,
שנאמרו לך כשהיית ילדה, אבל עם השנים הפכו לשלך.

והיום כשאת כבר לא ילדה, את מוצאת את עצמך אומרת את אותם הדברים לבתך, על מה שהיא אוכלת ועל הנראות שלה,
אפילו שהבטחת לעצמך שאת לא תדברי ככה לבת שלך,
ואפילו שאת רואה בעיניים שלה ובשפת הגוף שלה שהיא נםגעה ואת לגמרי מבינה ויודעת שהמשפטים האלה לא מועלים ואפילו ההפך,
אבל לא לגמרי ברור לך איך אפשר לדבר על זה אחרת.

אני מזמינה אותך להרצאה שלי: "זה רק בגלל שאני אוהבת...- איך לדבר עם המתבגרות על דיאטות, אוכל ודימוי גוף בלי לגרום להן נזק".
בהרצאה נלמד איך לייצר עם הבנות שלנו תקשורת פתוחה ומיטיבה סביב האוכל והגוף שלהן.
*************
ההרצאה "זה רק בגלל שאני אוהבת...- איך לדבר עם המתבגרות על דיאטות, אוכל ודימוי גוף בלי לגרום להן נזק" - תתקיים ביום שני 1.5.23 בשעה 20:00, ב"מבט לעתיד- המרכז לטיפול במשפחה ובפרט", קמפוס יובלים- פארק המדע בנס ציונה.
משך ההרצאה: כשעה וחצי, ועלותה: 80 ₪.

לפרטים נוספים ולהרשמה: 054-420-93-79

* בתמונה- הילדה שהייתי פעם

13/04/2023

את הכי רוצה שהיא תגדל מלאת בטחון ואהובה, שכולם יראו בה את מה שאת רואה- את היופי שלה, את הלב הענק שלה, ושהיא תדע שכמו שהיא- ככה בדיוק היא טובה וראויה.

ולמרות הרצון הזה, או אולי בגללו, את שומעת את עצמך מעירה לה על מה שהיא אוכלת, על הנראות שלה.
ואת יודעת שזה פוגע בה- את רואה את זה בעיניים שלה ובשפת הגוף שלה, לפעמים גם בדמעות.

למה? כי זה מה שאנחנו מכירות.
מכירות מהבית כשהיינו ילדות, צכירות מהמסרים שמקיפים אותנו בחוץ.
וזה גם השיח שאנחנו מנהלות עם עצמנו על אוכל, משקל ודימוי גוף.

אני רוצה שתדעי שזה לא חייב להיות שיח פוגעני, ושאפשר לדבר אחרת על אוכל ואכילה.
זה לגמרי יכול להיות שיח מקבל, מאפשר, מחזק ומעצים.
אני מזמינה אותך להרצאה שלי: "זה רק בגלל שאני אוהבת...- איך לדבר עם המתבגרות על דיאטות, אוכל ודימוי גוף בלי לגרום להן נזק".

בהרצאה:
🔸ניכנס לתוך עולם הדיאטות וההשפעה שלו על התפיסה העצמית
🔸נבין מה משפיע על דימוי הגוף שלנו ושל בנותינו, ואיך אפשר לשפר אותו ללא קשר למשקל
🔸נלמד איך להפוך את השיח על אוכל לשיח מכבד, מקבל ולא פוגעני
🔸נקבל כלים לאכילה קשובה, רגועה ומכבדת
🔸ניצור מערכת יחסים מיטיבה קשובה עם הגוף שלנו, ברמה היומיומית והפרקטית

ההרצאה "זה רק בגלל שאני אוהבת...- איך לדבר עם המתבגרות על דיאטות, אוכל ודימוי גוף בלי לגרום להן נזק" -
תתקיים ביום שני 1.5.23 בשעה 20:00, ב"מבט לעתיד- המרכז לטיפול במשפחה ובפרט", קמפוס יובלים- פארק המדע בנס ציונה.

משך ההרצאה: כשעה וחצי, ועלותה: 80 ₪

לפרטים נוספים ולהרשמה: 054-4209379

10/04/2023

ילדים לומדים מחיקוי, וכשמערכת היחסים שלנו עם עצמינו, עם הגוף שלנו ועם אוכל היא לא מיטיבה, איך נוכל לאפשר לבנות שלנו ליצור אחת כזו?
מה ההשפעה שח דימומ הגוף שלי על זה של הבת שלי ואיך אני יכולה לאפשר לה ליצור מערכת יחסים חיובית עם הגוף שלה ועםמאוכל מבלי ליצטר אנטי?

בדיוק על זה אני אדבר בהרצאה הבאה שלי שנקראת
" זה רק בגלל שאני אוהבת.. " איך לדבר עם הבת שלך על דיאטות, אוכל ודימוי גוף מבחי לגרום נזק.
בהרצאה נדבר על איך אםשר לשםר את דימוי הגוף שלנו ושל הבנות שלנו, ללא קשר למשקל,
איך אםשר להפוך את השיח הפנימי שלנו של הבנות שלנו לחיובי ומעצים,
איך מנהלים עם הבנות שלנו דיח בריא על אוכל ואכילה ואיך נותנים להן את הכחים לאכילה קשובה ומאוזנת.

ההרצאה תצקים ב1.5 ב20:00
ב"מבט לע יד- המרכז לטיפול במדפחה ובפרט"
קמפוס יובלים, פארק המדע, נס ציונה
משך ההרצאה כשעה וחצי ועלותה 80ש"ח

פרטים והרשמה אצלי :) 0544209379

07/04/2023

"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" שאלה אליס

"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע." - אמר החתול
"לא אכפת לי כל כך לאן. - " אמרה אליס
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי." אמר החתול.
" - בתנאי שאגיע לאנשהו" הוסיפה אליס
"בטוח שתגיעי" אמר החתול "אם רק תתמידי בהליכה"

את רצה? שאל אותי חבר טוב.
בקטנה עניתי ( למה בקטנה? כן, אני רצה, נכון יש אנשים שרצים למרחקים ארוכים יותר ומהר יותר אבל זה ממש לא אומר שאני לא רצה. אני בזכות עצמי, ללא צורך להשוות לאף אחד).
אז את חייבת שעון הוא אמר בהתלהבות
למה?
מה זאת אומרת, שתוכלי לראות את ההתקדמות שלך.
זה לגמרי מגניב לראות את ההתקדמות שלך, אבל עבורי שבשלב זה בחיי המספרים לא חשובים לי,
רק מרתיעים אותי ומכניסים אותי למקום של הישגיות יתר.
אני רצה רק בשביל הריצה עצמה, רק בשביל התנועה, לא אכפת לי כמה מהר או מה המרחק. מבחינתי עצם היציאה לריצה זה כבר ניצחון קטן.

* תמונה מפינטרסט

04/04/2023

אנחנו יוצרות את השיח הפנימי של הבנות שלנו.
המשפטים שאנחנו אומרות להן יהפכו למשפטים שהן אומרות לעצמן,
וכמה חשוב לנו ליצור אצלן שיח פנימי מעצים, לאפשר להן לקיים מערכת יחסים מיטיבה עם הגוף שלהן, עם אוכל.
איך עושים את זה?
בדיוק על זה אני אדבר בנרצאה שלי
" זה רק בכלל שאני אוהבת..." - איך לדבר עם הבנות שלנו על דיאטות, אוכל ודימוי גוף בלי לגרום נזק
היא תתקים ב 1.5 ב20:00
ב" מבט לעציד המרכז לטיפול במשפחה ובפרט"
קמפוס יובלים - נס ציונה
ההרצאה תמשך כשעה וחצי
עלותה 80ש"ח

פרטים נוספים והרשמה אצלי :) 0544209379

30/03/2023

רוצה לצעוד איתי?

שוב ושוב אנחנו חוזרות על הריטואל המכאיב והידוע מראש הזה- להתחיל עוד דיאטה ואז להישבר, להתעסק ללא הפסקה באוכל ובאכילה, לחוות תחושה של חוסר שליטה בכל מה שקשור באוכל...
די כבר.
עייפנו!

אני אנה קרייזמן - דיאטנית קלינית אחרת, מטפלת באכילה רגשית, התנהגויות אכילה ודימוי גוף, ואני חלק מהצוות של "מבט לעתיד- המרכז לטיפול במשפחה ובפרט".
אני מאמינה שאפשר ליצור בתוכנו שקט פנימי, להפחית את ההתעסקות באוכל, למנוע את הנשנשנות ולהפסיק את המחשבות הקשות והמורידות, שיש לנו על עצמנו.

בתהליך הטיפולי אנחנו לומדות ביחד:
🔹 להקשיב לגוף, לאכול מתוך רעב ולהפסיק בשובע
🔹 ליהנות מאכילה רגועה, ללא קולות רקע מייסרים ומגבילים
🔹 לוותר על האיסורים והתפריטים, ולא לוותר על עצמך
🔹 לייצר שינוי בחיינו- מתוך חמלה, קבלה ובחירה

אם את מחפשת לעצמך דיאטנית קלינית אחרת,
אם את רוצה לצאת לדרך חדשה, ביחסים שלך עם גופך ועם האוכל-
פני אלינו לפרטים נוספים ולשיחה איתי🧡

מבט לעתיד- המרכז לטיפול במשפחה ובפרט
050-201-07-07
https://mabat-laatid.co.il

29/03/2023

היה לי יום קשה, אז אפשרתי לעצמי לאכול.

יצאתי לאימון אז מגיע לי לאכול.

לפעמים אנחנו מחפשות, תירוץ, לצורך שלנו לאכול.

סיפור שאנחנו מחפשות שיצדיק את הבחירה שלנו באוכל.

את לא צריכה.

מגיע לך לאכול, בלי תירוצים.

22/03/2023

כל ערב זה חוזר על עצמו.

בעיניים חצי עצומות אני גוררת את עצמי מהספה לכיוון חדר השינה.

מתארגנת והולכת לאמבטיה.

כל ערב אני מביטה על הדמות שמביטה אלי

ואומרת לעצמי ולה שהערב אני לא אוריד את האיפור כי הערב, ורק הערב, איו לי כוח.

בסוף אני כן מורידה את האיפור.

אבל כל ערב זה קורה מחדש.

לקח לי זמן להבין שבכל ערב אני מכניסה את עצמי לסיטואציה שלא קלה לי.

דווקא ברגעים שאני הכי עייפה, אחרי היום הארוך שלי אני מצפהמעצמי להיות אחראית ובעלת כוח רצון.

זה ממש מאתגר.

לא רוצה את ההתמודדות הזאת בכל ערב.

ואז הבנתי שהרבה ויתר קל לי להוריד איפור כשעוד יש לי כוח,

לפני שאני מתיישבת מול הטלויזיה וחצי נרדמת על הספה.

מאז אני עושה הפוך וכבר אין התלבטות וכבר לא צריך להסתמך על כוח הרצון.

ולמה אני בכלל מספרת לך על הסרת האיפור שלי?

כי הרבה פעמים אנחנו מציבות את עצמינו בסיטואציה כמעט בלתי אפשרית
ודווקא שם אנחנו מצפות מעצמינו לבחור בחירה שדורשת אנרגיות.

לפעמים שינוי קטן, הכנה מראש או הסתכלות קצת אחרת יכולה להפוך את החיים שלנו להרבה יותר קלים :)

15/03/2023

אני יושבת ובוהה במסך.

אני צריכה לכתוב חומרים בנושא מסויים ואין לי השראה.

אני מבינה שזה לא הולך ממש להתקדם, אז אני מניחה לזה.

מחליטה לצאת לרוץ.

להזיז, להניע, אמנם את הגוף,

אבל יודעת שכשהגוף זז, נוצרת תנועה גם במיינד.

אני מתרכזת בריצה, בנשימות ואחידות של הקצב של הרגליים שלי הנוחתות על הקרקע.

ופתאום יש לי רעיון!

ועוד אחד!

אני מרגישה שממש בא לי ללהתמסר לכתיבה.

אני מקליטה לעצמי את הרעיונות כדי שלא יברחו לי.

ושוב, מזכירה לעצמי שתנועה מביאה תנועה.

01/03/2023

הוא תמיד שם לצידך.

גם כשאת כועסת עליו ומעליבה,

גם כשאת מנסה להסתיר אותו תחת בגדים רחבים כי הוא לא מספיק יפה,

גם כשאת אומרת לו ככה ישירות שלא מגיע לו,

לא מגיע לו ללכת לים או לבריכה,

לא מגיע לו להתחדש.

הוא לא ראוי. בטח שלא לאהבה.

והוא, הוא תמיד שם, בשקט.

עושה את ההכי טוב שלו.

בנאמנות.

בענווה.

ולמרות שכל הקיום שלך תלוי בו,

את לא מפסיקה לפגוע בו.

להעליב, להקטין.

אבל הוא נשאר.

ומחכה...

מחכה שאולי יום אחד,

תצליחי לראות אותו.

את הגוף הזה שלך,

שסה"כ מבקש חיבוק.

22/02/2023

פתאום ממש בא לי לנגוס באיזו חסה פריכה כזו.

אחרי סופ"ש שברובו היה ג'אנק וחטיפים וארוחות פחות מסודרות,

הגוף שלי מבקש ירקות.

אני מכירה את זה, הרי הוא יודע לאזן.

ואז אני פותחת את המקרר ....

וזה היום של הסופר ולכן אין שם שום ירק שבא לי לאכול...

ואז אני נוכחת לדעת בפעם המי יודע כמה,

כמה הסביבה משמעותית בבחירות שלי.

הרי תמיד נאכל את מה שזמין לנו,

נעדיף את הבחירה הקלה, המהירה,

ולכן כל כך חשוב שנייצר סביבה שתומכת בערכים שלנו,

הרי גם אם חשוב לי לאכול בריא אבל מה שיש לי בבית זה בעיקר ג'אנק,

הבחירה בבריאות תהיה לי קשה יותר.

אז בינתיים המקרר התמלא בשלל פירות וירקות

כי בסופו של דבר אנחנו אוכלות את מה שזמין לנו.

מזמינה אותך לשתף,

מה היית רוצה לשנות בסביבה התזונתית שלך?