רחל יודפת - אבחון דידקטי, ייעוץ וטיפול cbt

22/07/2025

הייי😇😇
משתפת כאן שלראשונה עשיתי טיפול דיאדי לאמא וילדה בקליניקה החדשה שלי . טיפול מטעין מלא באנרגיות טובות ובשיתוף פעולה שהציף את החדר והמשתתפות ברגשות טובים ומקדמים.

טיפול דיאדי הוא טיפול רגשי שמטפל בקשר ובאינטראקציה בין הורה וילד . התחלתי טיפול רגיל בילדה וראיתי שהטיפול לא מתקדם ואז בהדרכת הורים הבנתי שהסימפטומים קשורים לאינטראקציה ההורית עם הילדה . הסבתי היום את הטיפול לקשר הורה וילד וכבר אחרי הפגישה הראשונה נראה מהתגובה של האמא והילדה שנרשמה הצלחה ❤️🙏

גאה בהן ובי על הדרך ועל התהליך שהתחיל היום 🙌

לפרטים נוספים על טיפול רגשי cbt
מוזמנים ליצור קשר בפרטי או דרך דף הנחיתה :

https://rachelyodfat.co.il/

שלכם ולמענכם
רחל יודפת

03/07/2025

אחרי שיעור הוראה מתקנת
בעודי מטיילת
התקשרה אלי אמא של ילדה שאני עובדת איתה.

לבת שלי יש ציפיות מעצמה היא אמרה.
מאד קשה לה לא להצליח
אני עובדת איתה על זה
אבל זה לא עוזר כי אחותה הצעירה
כבר שולטת במה שהיא עדיין לא למדה .

מהניסיון שלך במצב שלה אפשר לשנות את המצב ולהגיע להצטיינות שהיא רוצה
כך היא שאלה.

התשובה שלי הייתה ברורה .
אני מאמינה גדולה בכוח רצון
ועם ליווי נכון התשובה שלי היא כן.
הילדה שלך לא שגרתית והיא תצליח
יתכן שבדרך נצטרך לאבחן
אבל כרגע זה לא על השולחן .

זה לא על השולחן כי הילדה רק בכיתה א׳
כי לא נעשתה עבודה מסודרת של הוראה מתקנת .
כי היא בינתיים רכשה את הקריאה והכתיבה
והתחרות היא בעיקר עם אחותה .

אבל
אם הילד שלך מטופל
ניסית לאורך השנה לעשות הכל
מורים פרטיים
לימודים בלי לחצים
טיפולים רגשיים
ועדיין קיימים פערים וקשיים לימודיים משמעותיים.

כדאי לך לבדוק מה עוד אפשר לעשות כדי להתגבר
על הקשיים שלו , הציונים הנמוכים והאכזבות
שלו מעצמו ,שלך ממנו
ושל המורה שאומרת הוא מסוגל ליותר
ושהתעודה לא משקפת את יכולותיו.

כאן בשבילך לכל שאלה
ועל מנת לעזור לך למצוא את התשובה
ולקדם את הילד שלך להצלחה 🤗

רחל יודפת

לפרטים: https://rachelyodfat.co.il/

הוראה מתקנת לטיפול בלקויות למידה לפרטים נוספים אבחון פסיכודידקטי לאיתור לקויות וחוזקות לפרטים נוספים טיפול רגשי בשילוב כלים מעולמות ה- CBT לפרטים נוספים היי, נעים מא...

25/05/2025

התקופה הזאת שאת מסתירה את הקושי של הילדה שלך,
את השקרים החוזרים, התוקפנות והלחץ התמידיים בקשרים המשפחתיים
צריכה להיפסק.

כי דברים קורים גם כשאת שותקת.
כי את עייפה מלהיות חזקה כל הזמן.
וגם בגלל שכשאת מסתירה את הקושי – את נשארת איתו לבד
וכשאת משתפת – נפתחת דלת להקשבה , להבנה ולתחושת הקלה.

לשתף זה כוח.
זה תקווה.
זו הדרך שמובילה להצלחה.

הורים שבוחרים לשתף – מרגישים פחות לבד.
הם יודעים שהם לא אשמים ושהם יכולים לפעול.
הם אלה שמצליחים, דווקא בתוך שגרת החיים העמוסה והתובענית,
ליצור שינוי אמיתי .

ויותר מהכול — חשוב שתדעי:
כל התפרצות, כל כעס, ולפעמים אפילו מילה קטנה שנאמרת —
היא הזדמנות.

הזדמנות בשבילך להבין מה קורה באמת מתחת לפני השטח
והזדמנות לבחור – אחרת.

את הרי מכירה את עצמך.
את לא מוותרת, לא מסתירה ולא מחליקה – את מתמודדת.
את נמרצת בעבודה, נמצאת בשביל המשפחה, מתכננת חופשות בקפידה,
נותנת עצות לאחרים – ואפילו יודעת לצאת ממשברים.

אז תני לעצמך רגע.
תחשבי. תשתפי. תתייעצי. תבקשי עזרה.

מגיע לך להיות רגועה.
מגיעה לך נשימה עמוקה בלי מועקה.
מגיעה לך שיחה שלא תשאיר אותך לבד עם הדאגה.

כי כשאת לא ממשיכה כאילו הכול רגיל
ובוחרת לשתף, את לא מודה בכישלון –
אלא פותחת פתח לפתרון.

מאחלת לך בהצלחה
ומאמינה שתצליחי להתמיד ולהתגבר על כל הקשיים.

בהערכה רבה ואני כאן לכל שאלה ,

רחל יודפת

נ.ב מה
ליצירת קשר לגבי טיפול רגשי cbt את מוזמנת להיכנס לקישור הזה:

https://tinyurl.com/tipul-rigshi

21/05/2025

שוב קורה משהו שעוצר אותך.
שבגללו את לא מטפלת במה שאת צריכה.
את עסוקה בבית, בילדים,
והמון דברים שוטפים.
שיחת הטלפון מהיועצת ומהמורה
כבר כמעט נשכחה.

בבית הספר רואים קשיים בלימודים,
והיא מתקשה במבחנים.
את יודעת — הציונים לא באמת משקפים את מה שהיא יודעת ואת היכולות שלה.

היועצת אמרה שהיא צריכה אבחון,
ושעם אבחון פסיכו־דידקטי יהיו לה התאמות,
ואולי אפילו שעות עזרה.

בשנה הבאה הילדה שלך עולה לחטיבה.
את מאחלת לה הצלחה,
את יודעת שהיא חכמה.
אבל את ממתינה, לא מחליטה.

אולי כי את לא רואה באבחון יתרון.
אולי כי את לא בטוחה שזה הפתרון.
אולי כי פשוט לא מצאת מאבחנת.
אולי כי את לא ממהרת.
או כי את מחכה להזדמנות אחרת —
שתגיע בסוף השנה,
או בתחילת שנת הלימודים בחטיבה,
או כשתתפני מהעומס בעבודה.

אני מבינה אותך, באמת.
אבל גם את יודעת — הזמן שחולף, ההמתנה,
לא ייקחו אותך קדימה בדרך לפתרון.
ולפעמים, להגיע בזמן עם אבחון פסיכודידקטי תקף —
זו נקודת פתיחה שיכולה לשנות הכול.

כי אחרי שתקבלי את דוח האבחון השלם,
את תביני מה באמת קורה שם,
ותהיי הרבה יותר בטוחה בעצמך.
תהיה לך תמונה ברורה של הקשיים,
ותהיי ממוקדת במה שהילדה שלך צריכה.
את תדעי בדיוק מה לבקש מבית הספר —
אילו התאמות, אילו הקלות, שעות שילוב או תמיכה.
ויהיו לך הכלים, המילים, והביטחון לדרוש את מה שמגיע לה.
בקיצור — אני כאן בשבילך,
לכל שאלה, לכל הסבר.
והכי חשוב — שיהיה בהצלחה.
רחל יודפת.

26/04/2025

אני כותבת לך את שכבר התחלת
שיצרת קשר ראשוני, שחיפשת ומצאת מטפלת רגשית לבן שלך.
אני מבינה שאחרי פגישה או שתיים את כבר רואה תזוזה,
אבל ממש מאתגר לך להתמסר לדרך העקבית הזאת של הטיפול —
להביא אותו, להסיע, לפנות זמן, לשלם...
ואת רוצה לדעת מתי הכול יסתיים, מתי יסתדר.
💬 חשוב לי שתדעי:
זה לא רק את.
זה אני.
זה היא.
זה כולנו — רוצים תהליכים בטוחים ומהירים.
✨ אבל תהליך טיפולי הוא לא קסם שקורה ביום אחד,
הוא גם לא מסלול ישר ונטול מהמורות.
הוא לא "היום טוב ומחר מושלם",
והוא בטח לא מדד להצלחה או כישלון שלך כאמא.
תהליך טיפולי הוא תנועה עדינה — קדימה, לפעמים קצת אחורה,
הוא כמו ריקוד: מתקרבים, מתרחקים, נושמים, צומחים.
וכשמתמידים — משהו מתחיל להשתנות:
🌼 את מגיעה לאספת הורים וסוף סוף שומעת מילים טובות, המורה מחמיאה לילד שלך.
🌼 אחה"צ בבית רגועים יותר, הוא עושה שיעורים בכיף, בלי מאבקים.
🌼 יש בבית יותר חברים, אווירה חיה ושמחה.
🌼 לפני מבחן לומדים בצורה ממוקדת, את יודעת בדיוק איך לעזור לו, ולא מבלים את כל השבוע רק בלימודים כמו בעבר.
💛 זה לא נס.
זו העבודה השקטה, האיטית והמרגשת של התהליך.

אני מאחלת לך
שרק נמשיך לעשות תהליכים טובים שמקדמים ילדים.
באהבה,
רחל יודפת 🌸

17/04/2025

הורים מרגישים קושי ומפסיקים תהליכים .
אני שמה לב לזה יותר ויותר.
כאילו קושי הוא לא חלק מגידול ילדים.
כאילו הוא סימן שמשהו לא בסדר , לא עובד לא מסתדר.

אז לא

קושי הוא טבעי
הוא חלק מתהליך
חלק משינוי.

הוא סימן שהטיפול נוגע בחלקים
הכי מאתגרים
שהכי מעכבים
שהכי מלחיצים אותך ואת הילד שלך.

קושי הוא חלק ממעגל השינוי ואת זה לא אני אמרתי
אלא אמרו אחרים.

המעגל הזה כולל 6 שלבים:
1. השלב שלפני החשיבה על הבעיה כשאין מודעות בכלל.
2. השלב שבו אנחנו מרגישים שיש בעיה אך עדיין לא מחויבים לפתור אותה .
3. השלב של ההכנה שבו אנחנו מתכננים מה לעשות .
4. השלב של הפעולה ,של השינוי עצמו.
5. השלב של השימור .
6. ואופס פה הקושי בשלב של הנפילה בו הילד או אנחנו חוזרים להתנהגות הישנה.

השלב הזה של הנפילה של הקושי הוא טבעי לכל תהליך טיפולי הוא חלק אינטגרלי ממנו ודווקא בנפילה חשוב שנשאר .

הרי גם כשלילדים שלנו קשה אנחנו מעודדים אותם להמשיך
להתמודד ,להילחם להתגבר ובטח שלא להפסיק.

אני מאמינה שאם גם את בדיוק כמוני רוצה בהצלחת הילד שלך ,
אין מה לעשות את צריכה להוות דוגמא .

להמשיך גם כאשר ישנו קושי , אתגר או נפילה.
להתמודד עם מה שמגיע ולהתקדם יחד איתו
לעתיד מבטיח של שיפור מתמיד והצלחה של הילד שלך בחיים ובלימודים .

שמחתי לכתוב כאן בשבילך וגם קצת בשבילי את התובנה הזאת .

בהצלחה גדולה ואני כאן כתמיד עבורך לכל שאלה.

רחל יודפת

12/04/2025

אל תתקשרי עם הבת שלך בשאלות
אל תשאלי אותה שאלות שאין לה עליהן תשובות.

אם היא לא משתפת אותך –
זה לא אומר שהיא לא רוצה.
זה רק אומר שהיא צריכה את הזמן שלה
ושתקשיבי למה שהיא אומרת לך –
ויותר חשוב, למה שהיא לא אומרת לך
בשתיקה שלה.

תאמיני בה.
תני לה את הזמן שלה.

אם היא סגורה ולא משתפת –
שתפי אותה את.
ספרי לה על עצמך,
על היום שלך,
על העבודה שלך,
על המחשבות שלך,
על הרגשות שלך.

הפכי אותה חלק
מכל מה שקורה סביבה,
מכל מה שקורה בבית,
במשפחה, עם האנשים הכי קרובים לה.
🦋

ואז היא תפתח.
זה לא יקרה ביום אחד,
אבל היא בטוח תירגע
ותרגיש נינוחה
לשתף גם אותך.

אפשר לעשות את זה,
האמיני לי –
זה לא מורכב.
זה פשוט דורש מעט זמן של הקשבה
וויתור על מה שהיה עד עכשיו.

🦋
ואחרי שזה יקרה –
התקשורת בינכן
תהפוך להיות יותר חלקה,
יותר טובה,
יותר זורמת, כיפית ומפרגנת.

וזה הרי מה שאת רוצה וחולמת.
ואז את תחשבי:
טוב שהקשבתי לעצמי
והבנתי שהתשובות הן אצלי.

המון בהצלחה
לך, לי, לכולנו.

חג שמח 💛

רחל יודפת

10/04/2025

תקשיבי ללב שלך
אל תתני לרעשי הרקע לבלבל אותך
תעשי מה שטבעי לך
תבדקי מה שכדאי לך לבדוק.

אל תזלזלי ברגש שלך.
אל תעצמי את העיניים
או תאטמי את האוזניים.

אם הילדה שלך לא רגועה
משחקת לבד בהפסקה
חושבת מחשבות מזיקות על עצמה
ונמנעת מאינטראקציה עם חברות.

עודדי אותה
דברי איתה
למדי אותה והביני אותה
הקשיבי לה.

זכרי תמיד שאם תתחמקי מלהסתכל
לקושי בעיניים הוא יתפוס אותך לא מוכנה.

את רוצה לחוות את החיים האלה בשקט, בשלווה, ברוגע
את רוצה מקסימום מיצוי בשביל הילדה
וגם בשביל עצמך.

תאמיני בעצמך
תסמכי על האינטואיציות שלך.
תמשיכי לעשות, תזמי , תבדקי, תטפלי במה שצריך
כי אין לנו דרך אחרת.

מאחלת לך בכל ליבי שהניסיון הזה יוכיח לך
שאת מסוגלת ושהגישה המקדמת שלך אכן משתלמת .

בהצלחה,
רחל יודפת

08/04/2025

❓ למה כל מה שניסית עד עכשיו עם הילד שלך לא באמת עבד?
ומה יקרה אם תביני מה באמת עומד מאחורי ההתנהגות שלו – במקום להילחם בה?

יש 5 טעויות נפוצות לפי הגישה הקוגניטיבית־ התנהגותית (CBT) שגורמות לנו להגיב בדרך שלא באמת מקדמת את הילד – אבל אפשר לעשות שינוי.

👇 הנה הן, יחד עם מה כדאי ואפשר לעשות:
1. ציפיות לא מציאותיות
לפעמים אנחנו מצפות מהילד להתנהג “כמו שצריך”, בלי להבין מה באמת קשה לו.

👉 נסי לשאול את עצמך: עם אילו אתגרים הוא מתמודד? האם הציפייה שלי מתאימה לגיל וליכולת שלו?

2. תגובה אוטומטית של כעס או תסכול
כשההתנהגות של הילד מפעילה אותנו – אנחנו מגיבות בלי לחשוב. וזה מחמיר את המצב.
👉 קחי נשימה. רגע לעצור. נסי להבין מה עובר עליו. תגובה רגועה תעשה הבדל ענק.

3. . התמקדות בהתנהגות – ולא ברגש שמאחוריה
אם את מגיבה רק למה שהוא עשה, את עלולה לפספס את הלמה.
👉 שאלי את עצמך: "מה הוא מרגיש עכשיו?" – רגש תמיד קודם להתנהגות.

4. חוסר עקביות בתגובות
פעם את מגיבה כך, ופעם אחרת... וזה מבלבל אותו.
👉 הילד צריך עקביות – זה מעניק לו ביטחון. שמרי על קו ברור.

5. שימוש בעונשים במקום בהכוונה
עונש יוצר פחד, לא למידה.
👉 במקום זה, תני לו כלים – וחזקי את מה שכן עובד. אפילו מילה טובה עושה פלאים.

🌸 בקרוב נחגוג את חג הפסח – חג החירות.
החג הוא לא רק תאריך בלוח השנה – זו הזדמנות אמיתית לצאת מהמקום התקוע, ולבחור בדרך אחרת מול הילדים שלנו וכמובן כמובן לתקן את הטעויות.

אני מאחלת לכולנו חג פסח שמח, מלא בהבנה, שינויו ושחרור.
הלוואי שנמצא את הדרך שלנו לחירות פנימית,
ושנזכה בשיבת כל החטופים.

חג חירות שמח,
רחל יודפת 😊

29/03/2025

אני משתפת אותך בסיפור של ילד שהיה בטיפולי לפני שנה.
כמובן שטשטשתי את הפרטים וחלק מהפרטים שכתבתי
אינם מדויקים, אך אני מביאה אליך לכאן את רוח הדברים.

הילד הוא ילד בן 9 וחצי. הוא הצעיר במשפחה שלו
ויש לו שתי אחיות קטנות.

מגיל הגן ועד כיתה א׳ הוא חווה המון מעברים
על רקע אי שביעות רצון של ההורים.
היה לו קשה להשתלב בגן והוא חווה תחלופה מאד גבוהה
של גננות , סייעות ומטפלות.

כל יום הוא בכה
ואמא שלו אמרה לי שכשהיא נזכרת באותה תקופה
לא פעם גם היא מזילה דמעה ומרגישה רגשות אשמה.

לכיתה א׳ הילד עלה בזמן והיה נדמה
שנגמרו כל הבעיות והקשיים שנחוו בגיל הגן.

אבל בחיים כמו בחיים
וכך גם בגידול ילדים לא הכל צפוי
ולעיתים קורים דברים אחרים ומלחיצים.

הילד התחיל לחוות התקפי חרדה
שהתבטאו בקשיי נשימה
והתפרצויות זעם בבית, בכיתה ועם המשפחה.

אני מודה שכאשר האמא הגיעה אלי לשיחה מקדימה
נלחצתי לדקה איך מתמודדים עם קשיים כל כך מורכבים
שהופיעו בבת אחת בלי כל התראה .

לאחר שעצרתי , אספתי את כל הנתונים הקשיים והלבטים.
הבנתי את מקור הבעיה . במקרה הזה ״רגישות לדחייה״ .
כזו שהמקור שלה הוא אי שם בילדות המוקדמת .
כזו שגורמת לילד לפרש כמעט כל אינטראקציה כדחייה .
כזו שגרמה לילד לחוות את העולם כמסוכן , מפחיד ומלחיץ .

הטיפול התמקד סביב האבחנה .
והדרך שהייתה לא קצרה אך ברורה לאמא וגם לילד
שהתגלה כמי שמשתף פעולה ונרתם למשימה ,
הובילה אט אט להיעלמות הסימפטומים
ולחוויות חיוביות עם ההורים , המורים והחברים .

מה השתנה בחמשת חודשי הטיפול של הילד בשיתוף ההורים.
ההבנה שהובילה לאבחנה הנכונה.
הגישה שהעצימה , הכילה והשאירה המון מקום לתקווה.
הכלים שקיבלו ההורים להתמודדות עם רגישות לדחייה
ועם מצבי תסכול וחרדה שהיו התגובה לאותה בעיה .

לא משנה כמה מה שאת חווה כרגע נראה לך נורא.
הידיעה שיש דרך לפתרון הבעיה כבר מקלה .
ההבנה שהכלים שפותחו ועבדו אצל הרבה ילדים
זמינים לך ואת יכולה להשתמש בהם כדי להנות מחיים
טובים ונטולי רגשת אשמה , היא מרגיעה.

אני מזמינה אותך כאן לחשוב טיפה אחרת
כי אני רוצה שגם את תחווי הצלחה
תטפלי , תעשי ותפעלי בזמן .

בהצלחה ואני כאן בהערכה רבה
עבורך לכל שאלה ,
כדי שנמשיך יחד לעשות תהליכים טובים שמקדמים ילדים.

רחל יודפת

26/03/2025

תסתכלי על חצי הכוס המלאה .
על מה שהולך לך.
על מה שמסתדר .
על מה שפחות מאתגר.

אני יודעת יש ימים
שקשה לך
שאת מגיעה למיטה מותשת
שאת רוצה להרים ידיים
להתייאש
להפסיק לקוות שמשהו ישתנה.

הילד שלך לא רוצה היום ללכת לבית הספר.
הוא נשאר עומד ליד השער , תקוע , בוכה.

אתמול שוחחת איתו על זה שהצבא חזר להילחם
ואולי יהיו אזעקות.
הוא הראה ביטחון,
אבל מאותו רגע הוא לא זז בלעדיך.
מקפיד תמיד להיות בקשר עיין ,
בבית , באמבטיה , בשירותים , במטבח
בכל מקום .

את מרגישה אשמה.
אולי כל זה היה מיותר .
אולי לא היית צריכה לדבר , להגיד להזכיר.

אל תתני לזה לנהל אותך
תתרכזי באותן פעמים שאת חושבת מחשבות מועילות , מקדמות
כאלה שמרימות אותך .

נסי להבין
המחשבות שלנו הן אילו שמשפיעות על הרגשות
והן המחשבות ניתנות לשליטה .

כשאת חושבת מחשבות חיוביות אופטימיות
ולא כאלה שמורידות אותך,
את מרגישה טוב יותר
את פועלת נכון.

יש לך את זה אז כדאי שתשתמשי בזה.

כתבתי לך כאן טיפ קטן אחד שעוזר
ועזר לי תמיד לשמור על האופטימיות
גם בתקופה הכי קשה ,
אני ממשיכה פועלת , עושה
ולפעמים גם מזיזה את הגבינה.

אני מדברת אליך מכל הלב .
מזמינה אותך לעשות משהו שהוא נטול מאמץ מיוחד
שטבעי לך ועובד .

נסי לחשוב אחרת גייסי מחשבה חלופית, מקדמת,
על המצב של הילד .

בדקי איך את מרגישה עכשיו .
את זה כבר הבנת המחשבות משנות ומשפיעות על הרגשות .
הרגש שלך -הכעס, האכזבה , הפחד והחשש
משפיע על ההתנהגות שלך על הפעולות והתגובות שלך .

שינוי קטן במחשבה הוא שינוי גדול בכל התמונה .
מקווה ומאמינה שהסברתי לך כאן טוב את הכוונה .

בהצלחה לך ומאחלת לנו ,
להמשיך להתנסות בדברים חדשים
ולעשות תהליכים טובים שמקדמים אותנו ואת הילדים.

רחל יודפת

24/03/2025

להבין שהילדה שלך צריכה טיפול רגשי ולהתחייב לסדרת טיפולים
אלה שני דברים שונים.

יש הבדל משמעותי
בין התחושה האינטואיטיבית שהילדה שלך צריכה עזרה רגשית
לבין להגיד את זה בקול רם.
הרי הכל נראה הכי סבבה שיש מבחוץ , אבל מבפנים את מרגישה שהיא חסומה,
שהיא לא מספיק משתפת, שהיא עצורה.
את מרגישה שהיא טובה מידי, מרצה מידי, מצחיקה וכיפית מידי
כאילו היא מחפה על משהו שמפריע לה מבפנים.

ההחלטה הזאת להגיע להתייעץ ואפילו להתחייב לשינוי
היא לא פשוטה ואפילו מלחיצה .
זה לבוא ולהודות שמשהו לא בסדר .

אבל אין דרך אחרת !
אנחנו צריכים כהורים לפעול לפי האינטואיציות שלנו
לפי תחושת הבטן האמיתית שלנו
אם יש סימנים שמראים שמשהו לא כשורה .
אם קיימות התפרצויות זעם , או הימנעויות
או חוסר חשק או אפילו חוסר מוטיבציה לימודית
כדאי לפעול .

לא תמיד מתחילים מהילד לעיתים רצוי ואפילו כדאי
להתייעץ בכמה מפגשים איך והאם כדאי להתקדם.

השורה התחתונה המרגיעה היא שאת לא לבד
שיש עוד המון הורים שחווים את הקושי הזה בדיוק כמוך
שיש ידע שלם שנצבר ופתרונות יעילים וטובים לך ולילדה .

ואני כותבת לך את הדברים האלה,
בדיוק כמי שחיה את החיים האלה כמוך וחוותה את הקשיים האלה ואחרים כמוך .

תעשי , תפעלי אל תטאטאי תאמיני לתחושות ולאינטואיציות שלך.
אם משהו לא נראה לך

מדאיג אותך ,
גורם לך להרהור או מחשבה שמטרידה אותך תחליטי להתחיל .
לחפש , להתייעץ להקשיב וכמובן לטפל .

מאחלת לך מכל הלב בהצלחה בשורות טובות וחיים רגועים מדאגות .

רחל יודפת