ד"ר מרים מילר - פסיכותרפיסטית.

ד"ר מרים מילר  -  פסיכותרפיסטית. פסיכותרפיסטית אדלריאנית מוסמכת.
טיפול פרטני, זוגי והדרכת הורים

פסיכותרפיסטית אדלריאנית מוסמכת המטפלת במבוגרים ומתבגרים החווים קושי, מצוקה או משבר בתחומי החיים: משפחה (זוגיות והורות), עבודה, לימודים וחברה.
מדריכת הורים לילדים מגיל גן ועד בגרות.

לא יכול.ה יותרהמשפט הזה טומן בחובו תחושת לחץ, הרגשה שאי אפשר יותר, שהכל סוגר, ייאוש וחוסר אונים.זו הרגשה מורכבת המלווה ב...
15/04/2025

לא יכול.ה יותר

המשפט הזה טומן בחובו תחושת לחץ, הרגשה שאי אפשר יותר, שהכל סוגר, ייאוש וחוסר אונים.
זו הרגשה מורכבת המלווה בתחושה שאין תקווה ואין אופק.
הרגשה של טביעה. האוויר נגמר.
לא מעט אנשים, ובעיקר אנשים שאפתניים, מסורים ומחויבים, חוו והרגישו כך מתי שהוא במהלך חייהם; לעתים כתוצאה מעומס עבודה, דרישות מעסיק ותחושה של חוסר הערכה לעבודה המושקעת. לעתים כתוצאה מלימודים תובעניים במסגרת תחרותית והשגית. לעתים כשנמצאים במערכות יחסים קשות המובילות למבוי סתום וכמובן, משפחה וילדים עלולים לגרום לעומס רגשי שכל מה שאת.ה רוצה זה לקום, ללכת ולהיעלם לזמן מה.
"לא יכול.ה יותר" הולכת יד ביד עם תחושת אכזבה, כשלון אישי צורב, ירידה בדימוי, בערך ובבטחון העצמי.

כמו אקדח שמופיע במערכה הראשונה במחזה, הסימנים הראשונים הופיעו כבר בתחילת הדרך. תחושת האומניפוטנטית - שנוכל להתמודד, להסתגל, לפתור בעיות ולהצליח הייתה למסך ערפל שהסתיר בעיות ומכשולים. בהמשך הדרך, כשהקושי גבר, שוב בחסות האומניפוטנטיות, התעוררה מוטיבציה מוגברת להצליח ולהמשיך קדימה.

הלחץ גובר, העומס מתעצם ומתחילים סימנים של שכחה, פיזור דעת, קושי בקבלת החלטות, ירידה ביעילות וכדומה. אלה סימנים מובהקים של שחיקה שמוזזים הצידה כלאחר יד בתחושה של "זה זמני", "זה יעבור"...
ואז מגיעה הקריסה – אני לא יכול.ה יותר. האקדח ירה.

אם כבר הגעתם עד הלום, לא יעזרו האשמות וחרטות. אמירות כמו "לו חזיתי מראש", "לו ידעתי", "לו עשיתי אחרת", "לו הקשבתי לרחשי הלב", לא יעזרו. ההיפך, הן יוסיפו שמן למדורת תחושת חוסר הערך.
מה שנכון לעשות הוא לקחת פסק זמן מהגורם השוחק. לקחת חופשה ורצוי לא להישאר באזור. להתנתק, לנוח ולחוות חוויות אחרות והפוכות. אוזן קשבת, כתף תומכת ועידוד יחזירו אתכם למסלול.
לא קל, אך בהחלט אפשרי.

בשורות טובות.

ד"ר מרים מילר - פסיכותרפיסטית

טיפוס מרצה"אני", הוא הכריז בפניי, "טיפוס מרצה". "כזה אני מאז ומתמיד. גם כשהייתי ילד.  הייתי ילד טוב, ממושמע, מנומס, נעים...
02/04/2025

טיפוס מרצה

"אני", הוא הכריז בפניי, "טיפוס מרצה".
"כזה אני מאז ומתמיד. גם כשהייתי ילד.
הייתי ילד טוב, ממושמע, מנומס, נעים הליכות, נוח לבריות, מכבד סמכות, סר למרותו, הלכתי בתלם, לא עשיתי אף פעם בעיות, לא התווכחתי, גם לא מרדתי בגיל ההתבגרות..."

אנשים טועים להגדיר אדם עם התנהגויות כנ"ל כאדם מרצה; ולא היא.
ריצוי איננו טוב לב, עשייה למען הזולת או נתינה מתוך רצון כנה ואמיתי.
ריצוי הינו פעולה למען הזולת המנוגד לרצון העצמי ולעתים אף על חשבונו.
ריצוי כרוך בביטול עצמי.

שתי מטרות עיקריות לריצוי -
א. לזכות בהכרה, הערכה ואהבה מהזולת / הסביבה.
ב. להימנע מדחייה או עונש.

הסכנה בריצוי היא כפולה -
המרצה שאינו מרוצה - זה שעושה למען הזולת על חשבונו, אך מעשהו אינו זוכה להכרה ולהערכה.
הסלמה – התחושה הטובה בעקבות ריצוי מוצלח אינה נמשכת זמן רב כך שמתבקש המשך לעבודת הריצוי. (דומה להתמכרות).

תוצאות אפשריות -
אי נחת, תסכול והתגבשות דפוס התנהגות קורבני, הקרבה עצמית או הזנחה עצמית.

אז שימו לב –
לא כל התנהגות של טוב לב, נתינה או עזרה היא ריצוי
ולא כל ריצוי נובע בהכרח מטוב לב ורצון לעזור לזולת.

ד"ר מרים מילר - פסיכותרפיסטית

משל הצפרדע המשל מספר שכאשר צפרדע תוכנס לסיר עם מים רותחים, היא תקפוץ החוצה מיד ותימלט. לעומת זאת, אם תוכנס לסיר עם מים ק...
26/03/2025

משל הצפרדע

המשל מספר שכאשר צפרדע תוכנס לסיר עם מים רותחים, היא תקפוץ החוצה מיד ותימלט. לעומת זאת, אם תוכנס לסיר עם מים קרים שיחוממו באופן הדרגתי, היא תסתגל לחום העולה של המים ולא תבחין בסכנה. במים החמים, יתוש כוחה וכבר לא יהיה לה כוח להימלט.
המשל הנ"ל ישן ומוכר. לאחרונה קראתי אותו שוב בספר "תיבת הזיכרונות" מאת קתרין יוז.

זה מה שקורה כשאחד מבני הזוג* הוא נרקיסיסט / קנאי / שתלטן וכדומה... ו"מרדים" את בן הזוג באמצעות גזלת הדעת (gaslighting) ואמירות במתק שפתיים שהוא רוצה לעזור לו, רוצה בטובתו, שאכפת לו וכדומה... וכך בן הזוג הנפגע לא שם לב לתמרורים שבדרך - שינויים קטנים שקורים בהדרגה ולא מגיב אליהם.
כשהוא מתעורר ושם לב – לעיתים זה כבר מאוחר מדי.

* נכון לשני המינים.

ד"ר מרים מילר – פסיכותרפיסטית.

מה יגידו?הוא חושב להתחיל ללמוד, אחרי שכבר פעמיים למד לתואר ראשון והפסיק באמצע. לא מעז לברר כי מה יחשבו עליו ומה יגידו?הי...
19/03/2025

מה יגידו?

הוא חושב להתחיל ללמוד, אחרי שכבר פעמיים למד לתואר ראשון והפסיק באמצע. לא מעז לברר כי מה יחשבו עליו ומה יגידו?
היא הגישה מועמדות לתחרות מסוימת. לא משתפת אף אחד כי מה יהיה אם לא תתקבל? מה יגידו?

המחשבה "מה יגידו" או "מה יחשבו עלי", חולפת במוחנו לא פעם. כשהמחשבה הזו מתנחלת במוחנו ומנהלת אותנו ואנחנו נמנעים מלהתקדם בחיים, לפעול עפ"י רצוננו או לשתף בתוכניותינו, אנחנו בבעיה.

אותם אלה מספרים לעצמם סיפורים שאם יפעלו כאוות נפשם, מישהו בסביבתם (אמא, אבא, בן / בת זוג, חברים וכדומה) יכעס, יתאכזב, יתעצבן, ינתק קשר ועוד; מדביקים לאנשים בסביבתנו תגובות מבלי שיש לכך הוכחה.
למעשה, אנחנו לא באמת יודעים מה חושבים עלינו. ברב המקרים דעת האנשים עלינו היא הרבה יותר טובה מדעתנו על עצמנו. המחשבות שאנו מייחסים לזולת הן בעצם המחשבות שלנו על עצמנו. זו הביקורת שלנו על עצמנו שעוצרת אותנו.

אנחנו מתלבטים, מהססים, חוששים או פוחדים מקבלת החלטות ומהשלכותיהן ובמקום להודות בכך, אנחנו משליכים על האחרים את הפחדים שלנו ומספרים לעצמנו סיפורים על תגובות אפשריות מהסביבה. תגובות הסביבה כביכול, הן התייצגות של החששות שלנו. אנחנו משתמשים בהן באמצעות ה"מה יגידו" ו"מה יחשבו עלי", וכך אנחנו מסירים מעצמנו אחריות ולא מתקדמים.

ברגע שנבין שזה אנחנו ולא הם, לא ניכנע לסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו, נוכל להתקדם בחיים.

ד"ר מרים מילר – פסיכותרפיסטית.

עם רגשות לא מתווכחיםודאי מכירים מצבים כמו - הוא חזר מראיון עבודה ולהרגשתו, לא הלך לו משהו. היא פגשה בחור חדש ולהרגשתה, "...
09/03/2025

עם רגשות לא מתווכחים

ודאי מכירים מצבים כמו - הוא חזר מראיון עבודה ולהרגשתו, לא הלך לו משהו. היא פגשה בחור חדש ולהרגשתה, "זה ממש לא זה". תחושות של "זה לא ילך", "אין סיכוי", "לא מתאים", "לא יצליח" וכדומה, שכיחות אצל הרבה אנשים ללא כל סימוכין.
תגידו הרגשה, אינטואיציה, תחושת בטן.... You Name It...
הם ממש מאמינים בזה ואי אפשר להזיז אותם מעמדתם ולדאבוננו, נבואה מגשימה את עצמה והתחושה קורמת עור וגידים במציאות.

בפועל, רגש הוא תולדה של הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. הוא מתקף את הסיפור שלנו מהעבר ומתאים את עצמו לסיפור העתידי. לא תמיד יש קשר בין הסיפור לבין המציאות.

אז עם רגשות לא מתווכחים ועם זאת, כדאי לאתגרם, לשאול שאלות, לשים סימן שאלה ולבחון את הסיפור מחדש. לעיתים נגלה כי לא היה ולא נברא; או היה ופס מן העולם, כבר לא רלוונטי ורק אנחנו נשארנו מקובעים לסיפור שאנו מספרים לעצמנו.

אם תספרו את הסיפור אחרת, תופתעו לחוש רגשות נלווים שונים לחלוטין.

ד"ר מרים מילר – פסיכותרפיסטית.

רק רציתי לדעת... *אתה בבית?...איפה אתה?....מתי אתה חוזר?...עם מי אתה?...למה לא אמרת?...האכלת את התוכי?...החזרת את הילד מ...
05/02/2025

רק רציתי לדעת... *

אתה בבית?...
איפה אתה?....
מתי אתה חוזר?...
עם מי אתה?...
למה לא אמרת?...
האכלת את התוכי?...
החזרת את הילד מהחוג?...

מה כבר אמרתי?,
רק שאלתי... רק רציתי לדעת....

מדובר בבחורה / אמא / סבתא טובה, אחראית, מסודרת ורוצה שיהיה רק טוב... ולכולם... לכאורה תכונה חיובית. ברם, אם דפוס ההתנהלות הזה שכיח וחוזר על עצמו לעיתים קרובות, יש פה בעיה.

הכוונות שלך הן טובות ואפילו טובות מאד, אך את נוקטת בשתלטנות שלא לומר בהשתלטות על הזולת בציפוי מר-מתוק של התעניינות, התחשבות ודאגה לכאורה לזולת.
ומדוע לכאורה?
מכיוון שהשאלות נועדו לשמור על תחושת הערך שלך.

שליטה מסוג זה מוכרת באמירה "הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות" והיא גובה מחיר גבוה מדי מהסובבים אותך כי איך אפשר לבוא בטענות למי שמתעניין ודואג לנו?!
הירידה לפרטים, התכיפות והחדירה לפרטיות מביאים את הסובבים לתחושת מיאוס וחוסר רצון או אי יכולת לשלם יותר את המחיר. בסופו של דבר, גם את תשלמי את המחיר וחבל.

יש דרכים יעילות הרבה יותר לרכוש תחושת ערך עצמי, להעלות אותה ולשמור עליה, תוך שמירה על יחסים טובים ומבלי לשלם מחירים.

* נכון לנשים וגברים כאחד בכל מערכת יחסים שהיא.

ד"ר מרים מילר - פסיכותרפיסטית

קשר מחוץ לנישואיםעל רצף החיים, בנסיבות מסוימות עלולות להיווצר תחושות של תסכול, אכזבה, כעס, חוסר אונים ואף ייאוש על רקע ק...
29/01/2025

קשר מחוץ לנישואים

על רצף החיים, בנסיבות מסוימות עלולות להיווצר תחושות של תסכול, אכזבה, כעס, חוסר אונים ואף ייאוש על רקע קשיים בזוגיות. היעדר תשומת לב ופירגון, חוסר סיפוק מיני, רגשי, משבר אישי וכדומה עלולים להוביל בני זוג לקשר מחוץ לנישואים ולבגידה.
שמעתי הצדקות לגבר* שבוגד באמירה כי הוא מחפש בחוץ מה שחסר לו בבית. נשמע כאילו זה ברור ומובן מאליו. ובכן, זו קלישאה שאין מאחוריה ולא כלום ולמה? כי סוף מעשה במחשבה תחילה וכל מעשה הוא תוצאה של בחירה.

כשמתעורר אי נחת או קושי בכל תחום שהוא, אנחנו מתגייסים לפתור אותו. עומדות בפנינו מספר אפשרויות ומתוכן אנחנו בוחרים את המתאימה לנו ביותר.
קושי בחיי הנישואים אינו שונה מבחינה זו. הדבר הראשון והמתבקש זה לפנות לבת הזוג* ולדבר את הקושי. ללכת לטיפול זוגי. ליישם צעדים מומלצים לחיזוק הזוגיות. ואם כל זה לא עוזר, יתכן והפתרון הוא להיפרד.
בכל מקרה, יש בחירה!

בגידה גם היא בחירה!!! וראוי לראות אותה ככזו.
זו בחירה אומללה מכיוון שהיא איננה פותרת את הבעיה. ההיפך. היא יוצרת בעיה חדשה, חמורה אף יותר של מעילה באימון, כאב, בלבול, אשמה, עלבון והשפלה.

בחרו את דרככם בתבונה ואל תיתפסו לקלישאות. הן לא עומדות בשעת מבחן.

* נכון לשני המינים

ד"ר מרים מילר – פסיכותרפיסטית.

תלונה היא רמזיושבים מולי מחזיקים ידיים וחיוך נבוך על פניהם. שניהם בסוף שנות השלושים, נשואים כעשור, הורים לשלושה ילדים, א...
25/01/2025

תלונה היא רמז

יושבים מולי מחזיקים ידיים וחיוך נבוך על פניהם.
שניהם בסוף שנות השלושים, נשואים כעשור, הורים לשלושה ילדים, אחוזים בשגרת בית, עבודה, ילדים, משפחה, משכנתא ומה לא... ועכשיו גם מלחמה.

מתלבטים מה לומר ואיך. השתהות קלה ובאחת העיניים מצטמצמות, הפה מתכווץ והמשפטים עפים אל חלל האוויר - "היא לא מבינה אותי", "הוא לא רואה אותי", "היא חושבת רק על עצמה", "לא יודעת מה הוא רוצה ממני" ועוד. היא כועסת שהיא לבד עם הילדים. הוא כועס שהיא לא שמה לב שהוא מג'נגל בין מילואים לעבודה.
(* דוגמא בלבד, נכון לשני המגדרים).

תלונות.
אני אוהבת את ה"תלונות" האלה. הן רמז, צלצול השכמה וקול קורא להתעורר.
אני מבחינה בין האופן לבין התוכן. אולי המוסיקה לא כ"כ נעימה אבל המהות חשובה. כל אחד מבני הזוג מדבר על עצמו, על הצרכים שלו ועל הרצונות שלו. בעיניי זהו הצעד הראשון לזוגיות טובה.
בעיני רבים, זוגיות טובה נתפסת כהדדיות המצריכה ויתור ופשרה וכדי לקיימה יש ויתור שלא מבחירה על העצמי. למזלנו, יש בנו מנגנון חכם, אם כי לא מודע, שמתנגד לכך. ויתור על העצמי הנובע לעיתים, מחוסר מודעות ואי הכרה בצרכים שלנו, מוביל לכעס הבא לידי ביטוי בתלונות הדדיות, באי הסכמות, התמרמרות ומריבות.

אז בפעם הבאה שאת כועסת עליו או שאתה מתעצבן עליה, זכרו כי מתחת לפני השטח רוחשים הצרכים שלכם שאינם באים לידי ביטוי והגיע הזמן להוציאם מחושך לאור.

ד"ר מרים מילר – פסיכותרפיסטית

פריקת מתחיום שבת שימשי חורפי אחרי כמה ימי גשם וסערה. המשפחה, הורים וארבעה ילדים, יצאה לסייר בספארי. היה כייף ונעים.בדרך ...
17/01/2025

פריקת מתח

יום שבת שימשי חורפי אחרי כמה ימי גשם וסערה. המשפחה, הורים וארבעה ילדים, יצאה לסייר בספארי. היה כייף ונעים.
בדרך חזרה הייתה איזו אי נוחות, עקצוץ של מתח באוויר והילדה בת ה -7 פרצה בבכי.
לכאורה ללא סיבה.
האמא מיד נפנתה לנחמה, הציעה לה מים, כריך, חטיף....
הילדה סירבה להצעות האם, מיאנה להתנחם והמשיכה לבכות.
גם אחיה ניסו לנחמה אך נתקלו בתרעומת ובמילים תוקפניות.
חיש מהר המשפחה הגיעה לביתה ואז האם חיבקה את הילדה אשר המשיכה לבכות בזרועותיה עוד שעה ארוכה. למרות שאלות והצעות לסיבת הבכי, הילדה לא השיבה מדוע ולמה היא בוכה. האם מתוסכלת.
הבכי מחריש אוזניים. האם מתעצבנת.
שעת ארוחת צוהריים הגיעה. האחים רעבים. האם נלחצת ומתוחה.
לבסוף, אסף את עצמו האב, פנה אל הילדה ואמר לה – "אני מבין שמשהו מציק לך. אני לא יודע מה. אשמח אם תגידי לי איך לעזור לך".
"אני רוצה לבכות בחדר" – השיבה הילדה והלכה לחדרה.

קשה לנו כהורים לראות את ילדינו בוכים וחסרי אונים. קשה לנו כשקשה להם. אנו נרתמים מיד לעשות משהו בנדון – לחבק, לנשק, לנחם, לשאול שאלות ולהציע הצעות ייעול. קשה לנו כששום דבר ממה שעשינו אינו הפתרון המתאים. אנו מתוסכלים וחסרי אונים.

לעתים צריך רק להיות שם בלי מילים ובלי הצעות. לחבק ולנשום יחד.
לא תמיד יש סיבה ידועה שהילד יוכל להצביע עליה. קרוב לוודאי שזו פריקת מתח. כמונו, גם הם נתונים בתקופה לא קלה, אזעקות באישון לילה, ריצה לממ"ד / מקלט, קושי בהירדמות מחדש, היעדרות הורה מפאת שירות מילואים ארוך, הצורך לתפקד במסגרת כאילו מדובר בשגרה וכדומה.
לא קל. לא לנו וגם לא להם.
בכי זו דרך לפריקת מתח.

לא תמיד צריך לעשות (Doing). לעתים צריך רק להיות (Being).

ד"ר מרים מילר – פסיכותרפיסטית.

סיפור פשוטהסרט "סיפור פשוט" (1999) מתאר קשיש קשוח ואלמן. כשהוא שומע שאחיו, אותו לא ראה שנים, עבר שבץ, הוא מחליט לבקר אות...
08/01/2025

סיפור פשוט

הסרט "סיפור פשוט" (1999) מתאר קשיש קשוח ואלמן. כשהוא שומע שאחיו, אותו לא ראה שנים, עבר שבץ, הוא מחליט לבקר אותו בתקווה ללבן את היחסים ביניהם לפני שימות. מכיוון שאינו כשיר לנהוג הוא יוצא למסע בן 390 קילומטר על גבי מכסחת דשא.

סיפור פשוט זה בטח לא. לא פיזי ולא נפשי.
זהו סיפור רגשי מורכב של טינה, עוינות, תחרות, קנאה וצרות עין, גאוה ויהירות; שהם תוצאה של סיפור (נרטיב) שסופר בליווי פרשנויות מוטעות ואמונות שגויות שבעטין הקשרים נותקו והאחים התרחקו.

הם נפגשים, מתחבקים, בוכים ביחד ואפילו לא זוכרים על מה רבו ומדוע ניתקו קשר. הרבה עצב וחרטה יש במפגש שלהם. גם השלמה ורוגע. עכשיו, אפשר למות בשקט.
סיפור עצוב.

לא צריך לחכות לשבץ מוחי או להתקף לב כדי להשלים עם אחים*. לא צריך לחכות לסוף החיים. זה יכול להיות באמת סיפור פשוט של אהבה, הבנה ורעות.

השלימו עם אחיכם כבר עכשיו ויפה שעה אחת קודם.

ד"ר מרים מילר – פסיכותרפיסטית.

* הכוונה לאחים ולאחיות
* התמונה מתוך הסרט "סיפור פשוט". השחקן ריצ'רד פרנסוורת' נוסע על מכסחת דשא בדרכו אל אחיו.

מנגינת הנפשהצלילים נשמעים כבר בירידה לתחנת הרכבת התחתית. הם מתפשטים ברחבי התחנה המשמשת תיבת תהודה. אין צורך בהגברה.איש א...
27/12/2024

מנגינת הנפש

הצלילים נשמעים כבר בירידה לתחנת הרכבת התחתית. הם מתפשטים ברחבי התחנה המשמשת תיבת תהודה. אין צורך בהגברה.
איש אחד נשוא פנים מנגן בכינור.
לא התקבל לפילהרמונית.
בבקרים הוא פקיד במשרד ממשלתי. בעל כורחו. צריך פרנסה.
אחר הצהריים והערב הוא מנגן במקומו הקבוע בתחנת הרכבת התחתית.
מסדר את הכינור בין הכתף ללחי ומתחיל לנגן.
מנגן מנגינות איטיות, מהירות, נינוחות, סוערות....קצב ומיקצב משתנים.
לא רואה איש למרות הקהל הגדול, למרות התשואות.
מושך בקשת על המיתרים בעיניים עצומות, שקוע בתוך עצמו, פניו מדברות אל המוסיקה בהרמת גבות, בכיווץ גבינים, בחיוך מפציע או בבליעת רוק.
המנגינה מוצאת אותו וכאילו יודעת לפניו מה הוא מרגיש,
כולו קשוב, מנגינת הנפש מתנגנת באוזניו, רטט עובר בפניו, דמעה בזווית עינו...

והקהל, מה הוא שומע?, מה הוא מרגיש?

ד"ר מרים מילר – פסיכותרפיסטית.

ספונטניותבוקר שגרתי של התארגנות לעבודה ולבית הספר. הוא מכין קפה, היא מכינה כריכים לילדים.הילדים אוכלים ארוחת בוקר מהירה ...
14/12/2024

ספונטניות

בוקר שגרתי של התארגנות לעבודה ולבית הספר. הוא מכין קפה, היא מכינה כריכים לילדים.
הילדים אוכלים ארוחת בוקר מהירה של שוקו וקורנפלקס.
היא מקפיצה את הבכור לשעת אפס בדרכה לעבודה. הוא מסיע את הקטנים לבית הספר בדרכו למשרד.
בדלת, נשיקה חפוזה לפרידה, היא שואלת – נצא הערב? הוא עונה בחיוב כשחיוך על פניו.

היא ספונטנית, אוהבת להיות קלילה, זורמת, מגמישה סדר יום ולוחות זמנים. Free Spirit.

ערב בא. אוכלת ארוחת ערב עם הילדים ושולחת אותם למיטות, כיבוי אורות ולילה טוב.
הוא מגיע מאוחר. קרה משהו דחוף במשרד שחייב את התערבותו המיידית. היא פגועה וכועסת ששכח שקבעו לצאת ולא יידע אותה שמתעכב בעבודה. מבחינתה, הוא לא מתייחס לרצונות שלה וזו לא הפעם הראשונה.

שלא תביני לא נכון, היא אומרת, אני אמנם ספונטנית; ועם זאת נסיעות לחו"ל מתוכננות מראש ורשומות ביומן, גם אירועים משפחתיים וטיולים עם חברים. הזמן הזוגי שלנו לא מתוכנן מראש ולא רשום.

ומוסיפה, הבילוי הזוגי לא מתוכנן מראש ולא נרשם כי הוא גמיש, לא ברור לאן נצא ומה נעשה. הוא יותר בכיוון של.. נחליט ברגע האחרון, נראה מה יתחשק לנו, נזרום... ואולי, לא מתכננת מראש ולא קובעת כי חוששת שאם לא יצא לפועל, אתאכזב ואחשוב מה זה אומר עלינו כזוג.

אז הספונטניות היא דרך חיים של Free Spirit או מנגנון הגנה?

ד"ר מרים מילר – פסיכותרפיסטית.

עצים כמשלאשה חכמה חלקה עמי את חוויותיה בתהליך העיבוד וההיכרות מחדש שהיא עוברת.מכירה בחוויות ילדות שחרצו בה את רישומן, אמ...
07/12/2024

עצים כמשל

אשה חכמה חלקה עמי את חוויותיה בתהליך העיבוד וההיכרות מחדש שהיא עוברת.
מכירה בחוויות ילדות שחרצו בה את רישומן, אמונות מוקדמות שלאורן חיה, דפוסי התנהגות שסיגלה לעצמה שאיבדו מכוחם ואינם עובדים בשבילה יותר. מודעת לשינוי המתבקש שואלת – איך עושים את זה.
לחיזוק תהייתה היא אומרת בטבעיות – טיפחתי עץ במשך 50 שנים. עדרתי, דישנתי, השקתי, גזמתי. נהניתי מיבולו וקטפתי פירותיו. לאחרונה הוא מזייף, כנראה התעייף. פירותיו קטנים וחמוצים. פירות באושים.
נטעתי בגני עץ חדש. אני עודרת, מדשנת, משקה, גוזמת. עץ צעיר ועדיין לא נותן פירות.
באופן טבעי אני ניגשת לעץ העתיק וקוטפת עוד פרי... למרות שהוא כבר לא טעים.

והנמשל – היא נמצאת בין לבין, בתהליך.
דפוסי ההתנהגות שלנו הם אוטומטיים. הם כל כך מוטמעים בנו שהם נשלפים באופן אינטואיטיבי וספונטני. הם עדיין שולטים בכיפה כל עוד לא אימצנו לנו דפוסים חדשים. גם אז הם נדחפים. זהו כוחו של הרגל.
תנשמי רגע, אל תפעלי מהבטן, אל תירי מהמותן, חשבי רגע ואז תגיבי מתוך הגישה החדשה לחייך. בכל יום מחדש, בכל פעם מחדש. כמו שפה חדשה – לימוד, תרגול ואימון.

ובמשל – הפסיקי להשקות ולטפח את העץ העתיק. נס ליחו.

בהצלחה
ד"ר מרים מילר – פסיכותרפיסטית.

לאט אבל בטוחלאחרונה הושמעה בסביבתי המילה "איטי" כשהכוונה היא למילת גנאי.  "איטי" הכוונה נע או פועל במהירות נמוכה וגם, קש...
29/09/2024

לאט אבל בטוח

לאחרונה הושמעה בסביבתי המילה "איטי" כשהכוונה היא למילת גנאי.
"איטי" הכוונה נע או פועל במהירות נמוכה וגם, קשה תפיסה, דורש זמן רב להבין ולקלוט.
באידיש – המילה "קריכער" מתארת זחלן, טרחן, עצלן ורשלן. לכל הדעות, זו אינה מחמאה.

נזכרתי במשל מאת אזופוס המספר על תחרות ריצה בין צב לארנב. הארנב מתרברב בזריזותו כי רבה ולועג לצב על איטיותו ומטיל ספק ביכולתו לסיים את המרוץ. כשניתן האות, הארנב פורץ קדימה בעוד הצב מדדה לאיטו מאחור. כשהארנב קרוב לקו הסיום והצב עדיין הרחק מאחור, הוא מתגרה בו ועוצר לחטוף תנומה. באותה העת, הצב ממשיך להתקדם וכשהארנב מקיץ מתנומתו הוא רואה, לתדהמתו, שהצב חוצה את קו הסיום.

הצב האיטי מתגלה כחסין ויציב עם מחויבות למטרה גם אם הצלחתו לא מובטחת. למרות מוגבלותו הטבעית, ההתקדמות המתמדת בנחישות מביאה אותו להצלחה.

אם כך, המילה "איטי" מגלמת בתוכה יציבות, צניעות, נחישות, דבקות במטרה, בטחון עצמי ושקט, התמדה, סבלנות, ענווה, קבלת החלטות נבונות וזהירות מפני הסחות דעת ורחוקה מאד מלהיות מילת גנאי.

צדק מי שאמר "לאט אבל בטוח תנצח במרוץ החיים".

ד"ר מרים מילר - פסיכותרפיסטית

חרדה ועודבשנה האחרונה נשמע תכופות הביטוי "נפגע חרדה" בהקשר של אירוע מסכן חיים. בנוסף, האבחנה "סובל מחרדות" הפכה גם היא ל...
21/09/2024

חרדה ועוד

בשנה האחרונה נשמע תכופות הביטוי "נפגע חרדה" בהקשר של אירוע מסכן חיים. בנוסף, האבחנה "סובל מחרדות" הפכה גם היא לשכיחה בקרב מבוגרים, נוער וילדים כאחד, בין אם נעשתה ע"י גורם מקצועי או לא.

בשפה העברית נקשרו מספר מושגים רגשיים למילה חרדה והנפוצים הם פחד, חשש ודאגה.
במצבי חיים מאתגרים כגון בעיות בעבודה, משפחה, מחלות, מוות, גירושין, קושי כלכלי ומצב בטחוני, במצבים שמחים כמו חתונה, חופשה, זכייה, קידום בעבודה ובמצבי שגרתיים כגון להגיע בזמן למרות פקקים, לימודים, מבחנים, ניהול לו"ז צפוף, מטלות בית ויחסים במשפחה, אנחנו עלולים לחוות חרדה, פחד, חשש ודאגה וההתייצגות עשויה להיות לחץ, מתח ,דחק, מחשבות טורדניות, נסערות, התרגשות, ביעותים, סיוטים, חלומות זוועה ועוד.

פחד מתעורר במצבי איום מיידי, ברור, כאן ועכשיו. חרדה מתמקדת באיום מעורפל, לא ברור ועתידי. דאגה מתעוררת כתוצאה ממחשבות אודות מצב עתידי. חשש מתקשר ברב המקרים לדאגה, כך שגם הוא מתייחס לעתיד. עם זאת, המושג כולל בתוכו גם ספקות. כולם כאחד מעוררים תגובה גופנית במידה זו או אחרת של עליה במתח השרירים, הדופק והאצת הנשימה.

כולנו חשים, מעת לעת, באחד או יותר מהמצבים המתוארים, ביחד או לחוד. זה לגמרי נורמלי. כשהתחושות הנ"ל מלוות אותנו באופן קבוע ומתמשך, יכולת ההתמודדות שלנו יורדת ואירועי חיים שגרתיים הופכים להיות אירועים מאתגרים, אנחנו עלולים לחוות התקף חרדה.

התקף חרדה יבוא לידי ביטוי בקשת של תגובות כגון: רעד, הזעה, דפיקות לב מואצות, כאבים בחזה, עילפון, בכי, קפיאה במקום ועוד. אלה גם הסימנים ל"נפגע חרדה".

בתקווה לימים שקטים, רגועים ונטולי חרדה.

פחד מהצלחה"בתקופת הסמוראים, באי סאדו שבים יפן, חי נזיר שהביט אל האופק מבוקר עד ערב. הוא נדר להקדיש את חייו להתבוננות הזא...
14/09/2024

פחד מהצלחה

"בתקופת הסמוראים, באי סאדו שבים יפן, חי נזיר שהביט אל האופק מבוקר עד ערב. הוא נדר להקדיש את חייו להתבוננות הזאת ולשקוע בה כל כולו, לדעת את השכרון הנובע מהתאחדות מוחלטת עם הקו שבין המים לשמיים. אך הוא הציב את עצמו תמיד מאחורי עץ אורן שהסתיר לו חלק מהנוף. שאלו אותו לסיבת הדבר והוא השיב: משום שאין דבר שמפחיד אותי יותר מאשר ההצלחה" (מתוך הספר "ורד אחד", כתבה – מוריאל ברברי, ע"מ 66).

בדומה לפוחדים מכישלון, גם הפוחדים מהצלחה מאופיינים בדחיינות ובהימנעות. ההבחנה ביניהם היא דקה כמו הקו המפריד בין מים לשמיים; ובכל זאת המוטיבציות שונות -
הצלחה מביאה עמה חשיפה. כולם מתעניינים במצליח לעיתים עד כדי אובדן פרטיות.
הצלחה מביאה עמה בולטות. אתה בולט מעל כולם, יוצא דופן ומסומן כמוצלח.
הצלחה מגדילה ציפיות מהסביבה ומעצמי.
הצלחה קובעת רף ומחייבת בכל פעם מחדש לעמוד ברף ואפילו לעבור אותו.
הצלחה עלולה להביא צרות עין, ניכור ואף הדרה. אתה לא כמו כולם. לא חלק מהכלל.
הצלחה עלולה להאדיר את תסמונת המתחזה. המצליח אינו מאמין במסוגלותו.
הפוחדים מהצלחה פוחדים מהתובנה שבמשפט - "עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה" (תיאודור רוזוולט – הנשיא ה 26 של ארה"ב)

עיבוד המוטיבציות עשוי להביא לשינוי גישה, למבט אחר על המציאות, לגיוס האומץ, לראיית היתרונות שבהצלחה, לשינוס מותניים ולפעולה.

משמעותשלושה הסברים מילוניים למילה "משמעות"1. פירוש, מובן, הסבר.  לדוגמא – מה המשמעות של הדבר?2. חשיבות, רלוונטיות, מהות....
07/09/2024

משמעות

שלושה הסברים מילוניים למילה "משמעות"
1. פירוש, מובן, הסבר. לדוגמא – מה המשמעות של הדבר?
2. חשיבות, רלוונטיות, מהות. לדוגמא – יש / אין לכך משמעות.
3. תכלית, טעם, ערך ממשי. לדוגמא – משמעות החיים.

לאחרונה נתקלתי בשימוש במילה משמעות בהקשר של זיכרון.
היא אמרה לי - אני רוצה להיות משמעותית עבור הילדים שלי. אני רוצה שיזכרו אותי ככזאת. אני רוצה שיהיו להם זיכרונות משמעותיים ולכן אני יוצרת איתם ועבורם חוויות. במיוחד חשובות לי חוויות ראשוניות או חד פעמיות. החוויות של היום, יהיו מחר, הזיכרונות של ילדיי מן העבר.

אכן, חוויות ראשוניות או חד פעמיות נחרטות בזיכרוננו ועם זאת, החיים הם אוסף של אירועים וחוויות, רסיסי רגעים קטנים, גדולים, שמחים, עצובים... ורובם חד גוניים ושגרתיים. כולם נצרבים בזיכרון. אולם, חלקם יישמרו, חלקם פחות וחלקם ישכחו ויתפוגגו עם הזמן. זה תלוי במשמעות המיוחסת מבעל הזיכרון, לכל זיכרון. המשמעות היא תולדה של ערכים, אמונות ורגשות המשתנים לעתים עם הגיל.

רצונה של האם לצקת משמעות בחיי ילדיה ופעילותה בנדון אינם ערובה שאכן החוויות תיזכרנה. היא בוודאי תזכור. עד כמה הם יהיו צרובים בזיכרון ילדיה, אין לדעת. הזיכרונות המשמעותיים לדעתם, ייזכרו על ידם.

כל מה שקרה, לא קרה אלא אם כן נזכור את האירוע.

ד"ר מרים מילר – פסיכותרפיסטית.

תריס השתיקההוא אומר משהו.... היא מתנגדת....היא מציגה את עמדתה.... הוא מלגלג ומבטל....הוא מרים את הקול... היא בוכה....הטו...
31/08/2024

תריס השתיקה

הוא אומר משהו.... היא מתנגדת....
היא מציגה את עמדתה.... הוא מלגלג ומבטל....
הוא מרים את הקול... היא בוכה....
הטון עולה, עוד כמה מילים באוויר ושקט....

למחרת –
אחד אומר מילה, השני לא עונה,
אחד מתנצל.... השני מהמהם
אחד מבקש סליחה.... השני מהנהן
אחד מתפייס... השני מעלה חיוך

ויכוח או מריבה גוררים לעיתים תגובות של זלזול ועלבון. כדי להירגע, אנחנו משתבללים בתוך עצמנו ומשתתקים. השתיקה עוזרת לנו ליצור חיץ המונע רעשים מהחוץ, מונעת חשיפה שלנו, מרגיעה את הסערה הפנימית ומאפשר לעבד את החוויה.

קצב עיבוד החוויה שונה מאדם לאדם. השתיקה יכולה להימשך שעה שעתיים, יום, יומיים ואפילו שבוע או למעלה מזה. תחושות של אני לא מובן, לא מוערך, לועגים לי, מזלזלים בי, מעליבים אותי מאיטות את קצב עיבוד החוויה ותוקעות את האדם בתחושת פגיעות.

השתיקה היא כמו הורדת תריס ואמירת אין כניסה. אדם פגוע לא פותח תריס. הוא מרוכז בצורך הבסיסי שלו לשמור על עצמו. פתיחת התריס לחרכים צרים בלבד היא בדיקת הסכנה הנשקפת מבחוץ. הסכמה לפתיחת חרכים רחבים יותר מעידה על התמודדות. פתיחת התריס לרווחה היא סימן להתגברות.

לעיתים, התריס נשאר סגור הרבה מדי זמן, כנראה שאין התקדמות בעיבוד. לעיתים, התריס נפתח מהר מדי. כנראה שעיבוד החוויה לא הושלם כראוי ואז התריס שב ונסגר בוויכוח הבא. ולעיתים התריס פתוח לרווחה ואפילו עציץ מונח על אדן החלון.

ד"ר מרים מילר – פסיכותרפיסטית

Address

המסגר 5
Ness Ziona

Telephone

+972523335471

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ד"ר מרים מילר - פסיכותרפיסטית. posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share

כל אחד לחוד וכולנו יחד

שמי מרים מילר ואני פסיכותרפיסטית, מטפלת ביחידים, בזוגות ומדריכה הורים. בעלת תואר שלישי (Ph.D) בהעצמת הפרט והקהילה - המחלקה למידע - אוניברסיטת בר-אילן ובעלת הסמכה לפסיכותרפיה ממכון אדלר. לומדת על בסיס קבוע בקורסים משיקים לפסיכותרפיה ומתעדכנת בתחום.

מאמינה בתיאוריה האדלריאנית כגישה טיפולית ועובדת על פיה. מטפלת באופן ממוקד ומותאם באופן ייחודי לכל מטופל ומשלבת טכניקות מגישות טיפוליות אחרות ברוח אדלר וממשיכות דרכו.

התיאוריה האדלריאנית ייחודית בקביעה כי העבר משפיע על ההווה והעתיד אך לא קובע ולא מקבע, בבחינת "הכל צפוי והרשות נתונה". האדם הוא יצירתי ובעל משאבים וביכולתו ליצור את השינוי ולחיות את חייו לפי בחירותיו. התיאוריה האדלריאנית היא תיאוריה הומאנית, ערכית, הגיונית, מעשית, יישומית ומאד אופטימית. תמיד קיימת התקווה שמחר יהיה יום חדש והכל יכול להיראות אחרת.

כשנכנס אדם לקליניקה, נכנסים עמו חיים שלמים, המחייבים כובד ראש ואחריות במעשה הטיפולי. בטיפול, אני מקשיבה בקשב רב מתוך סקרנות ורצון להכיר באופן עמוק את המטופל ובאמפתיה מלאה. מצביעה על החוזקות והיכולות שלו, מעודדת אותו, שואלת שאלות הבהרה ואתגור, מסבירה ומלמדת לפי הצורך ומסייעת למטופל להגיע לתובנות חדשות ולפריצת דרך.