20/12/2020
**טריגר: פוסט ארוך - אך חשוב**
דוקטור אתה הולך להתחסן? לאחרונה, זו שאלה שאני נשאל שוב ושוב על ידי אנשים שונים, והאמת אפשר להבין אותם. מאז שנודע ש'פייזר' ו'מודרנה' קיבלו אישור חירום לחיסון שפיתחו, חודר שביב תקוה לחזרה לחיים נורמליים, ושיחת היום נסובה בעיקר סביב חיסוני הקורונה. מצד שני כולם מודאגים וחוששים בעיקר עקב מידע חלקי ומסולף, על פיו הם מנסים לגבש את ההחלטה האם להתחסן או לא???
אז לפני שנעשה קצת סדר, יש מספר תובנות בסיסיות שחשוב לי להעביר...
1. אני דוקטור לכירופרקטיקה ולא מומחה למחלות זיהומיות, על כן אני יכול לעזור רק בלרכז ולהציג מידע, אבל בטח לא לקבל את ההחלטה עבור אף אחד מכם – את זה אתם נדרשים לעשות לבד או בעצה עם רופא המשפחה שמכיר את הרקע הרפואי שלכם ושל היקרים לכם.
2. "אנחנו לא יודעים" היא תשובה לגיטימית ואמתית, אנחנו נמצאים במצב שחדש לכולנו ויש הרבה שאלות שאינן פתורות בנושא, גם אם אתה בא מעולם הרפואה...
3. בניגוד למה שהרבה חושבים, רפואה היא עדין לא מדע מדויק! - אנחנו "מנהלים סיכונים" ולא "כותבים קוד לתוכנה"... למה כוונתי? הדבר דומה למי שמעונין לחצות את הכביש בבטחה, הוא יצעד עד למעבר החציה המוסדר הקרוב, יפקח עיניים ואוזניים (כלומר לא ילך והראש בסמארטפון) ויעשה הכל בכדי לעבור בשלום. אבל.. האם החציה בצורה זו מבטיחה לנו ב100% מעבר בטוח? לצערי ממש לא!!! תמיד עשוי להיות משתנה שלא צפינו.. רכב המגיח מעבר לפינה, אופנוע שממהר, נער/ה עם אופניים/ קורקינט חשמלי שמתפרץ לכביש, שמן שנשפך על מעבר החציה... כלומר, אנחנו מודעים לסיכון, אך בהשוואה לאלטרנטיבות מדובר בסיכוי הטוב ביותר להצליח. ואם נחזור לעולם הרפואה, אין טיפול או בדיקה היעילים או הבטוחים ב 100% - אך אנו תמיד נבחר במה שייתן לנו את הסיכוי הטוב ביותר שניתן.
לכן החיסון נגד קורונה לא שונה בדבר: השאלה שצריכה להישאל היא- מה גדול יותר: הסיכון להיפגע מהמחלה או הסיכון להיפגע מהחיסון? זו השאלה האמתית וכאן מגיע שלב ניהול הסיכונים אותו כל אחד מאיתנו צריך לעשות עבור עצמו ומשפחתו.
עד כאן תיאום הציפיות ..
כשירות עבורכם, החלטתי להנגיש את המידע שצברתי בכל הנוגע לחיסון ולמחלה,בצורה של שאלות ותשובות. המידע מגיע מקריאה ועיון במידע רפואי שקיבלתי... אז המשך הקריאה על אחריותכם:-)
האם החיסון יכול לגרום לתגובה חיסונית חזקה שתעורר מחלות אוטואימוניות?
לא. בחשיפה לוירוס הקורונה אנו נחשפים להרבה יותר חלבונים זרים ולשמחתנו בקרב החולים לא התגלו מקרים של מחלות אוטואימוניות. מעבר לכך בעשרות אלפי חולים שכבר חוסנו כבר לא נמצאו כאלו מקרים.
האם החיסון יכול לפגוע בשרירים?
ממידע שקיים כיום בידנו, התשובה היא שהסיכוי לכך נמוך וכמעט לא משמעותי. רוב החיסונים מבוססים על הזרקה לתוך תאי השריר (בד"כ בישבן או בזרוע) שנחשבת בטוחה. מה שקרוב לודאי תחושו הוא כאב מקומי זמני בשריר ליום או יומיים אך לא מדובר בנזק קבוע.
האם קיימות תופעות לוואי לחיסון?
חשוב לציין כי החיסון קיבל רק אישור חירום מהיר, והמעקב אחר הנסיינים ימשיך במהלך השנתיים הקרובות לפחות. (לשם השוואה, בד"כ מתן אישור יכול לארוך כ-10 שנים ומעלה), על כן יש בידנו רק התייחסות לתופעות לוואי המופיעות בטווח הקצר שלאחר מתן החיסון. אין כעת יכולת לדעת האם יתפתחו תופעות לוואי חדשות במהלך החודשים או השנים אחרי החיסון. תופעות הלוואי שנרשמו במחקר של 'פייזר' הופיעו בשבוע הראשון והיו בעיקרן כאב, אודם ונפיחות מקומית בזרוע (כ 83% מהמשתתפים הצעירים). בעיקר אחרי מנת החיסון השניה גם תופעות של עליה בחום הגוף (עד38.4 בכ 15.8% מהמשתתפים הצעירים), כאבי ראש (51%) , חולשה ועייפות קלה עד בינונית (59.4%) בסופו של דבר 90% מתופעות הלוואי חלפו תוך 24 שעות.
שמעתי שמתו אנשים אחרי קבלת החיסון?
נכון. שני משתתפים שקיבלו את החיסון האמיתי נפטרו על רקע מחלת כלי דם שכנראה פיתחו לאורך שנים. ארבעה שקיבלו חיסון דמה/פלסיבו (מים פיזיולוגיים ללא כל חומר פעיל) נפטרו גם כן ממחלות רקע שונות.
האם החיסון פוגע בפוריות?
לא ידוע. בקרב נשים שחלו בקורונה לא נצפתה בעיית פוריות בשנה האחרונה. כיוון שכך כנראה שהחשש הזה אינו סביר. הטענה מבוססת על העובדה שהחלבון בו עושים שימוש בחיסון, דומה לחלבון שקושר את הביצית המופרית לרירית הרחם בתחילת ההיריון. אך לא הוכח שהדבר אכן גורם להפלות או בעיות. אבל, כדי להגביר את פרופיל הבטיחות ולהימנע מעיכוב האישור, החליטו בחברות התרופות להימנע ממתן חיסון לנשים בהריון או נשים שמתכננות להיכנס להריון בתקופה הקרובה.
האם העובדה שהחיסון פותח כל כך מהר לא הופכת אותו למסוכן?
כדי לענות על זה אני רוצה לציין את השתלשלות העניינים הידועה לנו ביחס לפיתוח החיסון:
1. לראשונה נוצר שיתוף ידע בין מספר חברות ומעבדות מחקר - מה שלרוב אינו קורה.
2. קבלת מימון אדיר ממשקיעים פרטיים וממשלות - שלב שדרך כלל אורך שנים.
3. קבלת אישור לבצע את שני השלבים הראשונים של המחקר במקביל ולא אחד אחרי השני.
4. גיוס משתתפים – נרשמה היענות אדירה עם עשרות אלפי מתנדבים למחקר.
5. מתן עדיפות לתהליך האישור הבירוקרטי למחקרי הקורונה - כל מחקר בבני אדם חייב לעבור סדרת אישורים של בתי החולים ומשרדי הבריאות במדינות בהם הם מתקיימים. לרוב עוברים חודשים רבים ואפילו שנים עד לקבלת אישור.
6.רק הדבקה בקרב הנסיינים יכולה לתת את התשובה, האם קיים הבדל בין קבוצת האנשים שקיבלו את החיסון האמיתי לעומת קבוצת האנשים שקיבלו את חיסון הדמה. במקרה זה, כל המשתתפים נשלחו אחרי החיסון להמשיך בחייהם, מכיוון שהקורונה משתוללת, לקח מעט מאוד זמן עד שנדבקו מספיק משתתפים. ולחברות נותר רק לבדוק מי מתוך הנדבקים קיבל את החיסון האמיתי ומי קיבל את זריקת דמה.
7. התחלת ייצור המוני והקמת מערך שינוע והפקה טרום קבלת האישורים - מרגע שהבינו בחברות שהחיסון עובד, הן לקחו סיכון ופעלו לקדם את התהליך. לשמחתנו הסיכון השתלם והחיסונים אושרו.
האם החיסון יכול להשפיע על ה DNA ולהוביל לסרטן?
לפי מה שידוע כעת התשובה היא לא. בכדי להשפיע על המטען הגנטי שלנו (ה DNA) החלבון שמוזרק צריך להיכנס פיזית לתוך גרעין התא שהוא מעין "כספת" בה נשמר ה-DNA שלנו. לחלבון אין שום דרך לעשות זאת. למעשה, החלבון שמוזרק לגוף נהרס בתוך 24 שעות מרגע החדרתו לגוף.
לסיכום, החשש מהחיסון הוא טבעי וראוי, בדיוק כמו החשש שלנו מכל תרופה או חיסון שלא התנסנו בו בעבר. אבל יש מספר עובדות שחשוב לחדד:
1. אנו יודעים שהחיסונים יעילים (לא ב 100%)
2. החיסונים בטוחים בטווח הקצר (עדיין לא ב 100% כאמור קיימות תופעות לוואי), אך אנו לא יודעים לומר דבר על בטיחות לאורך זמן (חודשים ושנים) פשוט מכיוון ולא עבר מספיק זמן מתחילת המחקרים.
3. חייבים לזכור כי מדובר בחיסון כנגד מחלה קשה ומסוכנת הגורמת לסבל ונזקים מתמשכים לאורך זמן גם לאחר ההחלמה (מדיווחים של מחלימים).
4. בקצב ובהיקף התחלואה כיום, לא להתחסן יכולה להיות בחירה להידבק בוירוס הקורונה, וכאן נכנס ניהול הסיכונים שכל אחד מאיתנו חייב לעשות עם עצמו ובשיתוף רופא המשפחה יש לשקול את הסיכונים והיתרונות ולבסוף לקבל החלטה מודעת ומושכלת על בסיס ידע אמיתי ונתונים.
מקווה שהצלחתי לעשות לכם מעט סדר, אני מאחל בריאות שלמה לכולנו
שלכם, ד"ר גיא אלמוג