ד"ר גיא אלמוג - כירופרקט Dr. G. Almog Chiropract

ד"ר גיא אלמוג - כירופרקט Dr. G. Almog Chiropract ד"ר גיא אלמוג - כירופרקטור Chiropractic

ד"ר גיא אלמוג - כירופרקטור Chiropractic
ראש תחום כירופרקטיקה בבית החולים "אסף הרופא"
בוגר הפקולטה הבריטית לכירופרקטיקה AECC באוניברסיטאת פורטסמו'ת.
התמחה בפציעות ספורט וגפיים בבית החולים Sollihul שבאנגליה.
חבר הקולג' המלכותי הבריטי לכירופרקטורים מומחים בפקולטת אוקספורד כירופרקטור לנבחרת הבריטית לאולימפיאדת אתונה 2004.
אחראי על פרסום מחקרים בתחום פציעות צליפת שוט, שיקום צווארי ,ארגונומיה.

20/03/2021

רצינו לברך בחג אביב שמח, וגם לעדכן אתכם, שגם בחול המועד פסח המרפאה תהיה פתוחה כרגיל לקבל אתכם ולעזור לכם לעבור את החג ללא כאבים!

10/03/2021

כתף קפואה או בלועזית Adhesive Capsulitis, הוא מצב שלצערנו פוגע ב2% עד 5% מהאוכלוסייה כאשר אנשים הנמצאים בסיכון הגבוה יותר ללקות בה, הם אנשים שחוו פגיעה קודמת בכתף או חולים בסכרת. ברוב המקרים 'כתף קבועה' הוא מצב אשר יכול להסתדר בעצמו, אך משך הזמן להחלמה עצמונית עשוי להיות בין 9 חודשים ועד 3 שנים, אמנם רוב האנשים יגיעו להחלמה ולתקינות הפעלת הכתף, אך חלקם עדיין עשוי לחוות מעט קישיון וכאבים פתאומיים ובכל מקרה, זה זמן ארוך מדי לסבול בו!
לרוב, הסיבה לכתף הקפואה היא היצרות של קפסולת המפרק. הסימפטום הנפוץ של כתף קפואה הוא כאבים ונוקשות. הכאבים לרוב מופיעים בלילה ויכולים להוות סמן אזהרה ראשון להתפתחות כתף קפואה. הנוקשות תתבטא בקושי בהרמת היד הצידה, העברתה מאחורי הגב ובסיבוב כלפי חוץ.
מה ניתן לעשות כדי להקל על התופעה ולזרז את ההחלמה?
אז ברור שקודם כל – לגשת לכירופרקט שלכם ולהתחיל טיפול! לאחר מכן חשוב לנהל נכון את הכאב, וכמו גם בקרה מפוקחת על "תנועות מפצות" יכולה לסייע לצמצם את ההשפעות השליליות של המצב ולהפחית רגישות לכאב ובכך להוות פתרון הולם לתפקוד טוב ככל הניתן ולהשגת מקסימום שעות שינה - כי שינה טובה היא צורך חיוני לבריאותכם!
אז מה אתם יכולים לעשות?
•כשאתם הולכים לישון, הניחו סביבכם כריות, ומצאו את המנח הטוב והנוח ביותר לשינה. נסו להניח את ראשכם במנח טבעי ואת הזרוע של הכתף הכואבת בצמוד לצד הגוף.
• תבנית תנועה לא תקינה של הכתף לאורך זמן, עשויה לגרום ליציבה א-סימטרית, ולכאבי גב וצוואר. לכן, חשוב לעמוד על המשמר ולעקוב אחר היציבה שלכם.
• הקפידו על עמידה זקופה, בזמן שאתם מזיזים את הזרוע ואל תתנו לגופכם לפצות את מגבלת התנועה על ידי השענות. כאשר אתם מרימים את הזרוע, נסו להמעיט בקימור הכתף כלפי מעלה.
• ביצוע יומיומי של מתיחות צוואר וחימום השרירים באמצעות בקבוק חם יכול למנוע כאבי צוואר משניים ונוקשות היות ורבים מהשרירים המחוברים לצוואר מחוברים גם לכתף.
• ביצוע תרגילים פיזיותרפים, המיועדים לאזור הכתף, עשויים לסייע בשחרור הכאב המקושר לקיפאון. אך שימו לב, שמומלץ לתרגל בתנועות קטנות ותכופות, על מנת לסייע לכם לשלוט בסימפטומים של כתף קפואה.

מזרן או מזרון – העיקר לבחור נכון!בפוסט קודם, העליתי את נושא החשיבות של איכות השינה שלנו, לא רק  בגלל השפעה שיש לשינה על ...
17/02/2021

מזרן או מזרון – העיקר לבחור נכון!
בפוסט קודם, העליתי את נושא החשיבות של איכות השינה שלנו, לא רק בגלל השפעה שיש לשינה על כאבי גב, אלא גם על מגוון רחב של בעיות בריאות: מכאבים כרוניים ועד לחץ דם, סכרת ועוד. הידעתם שבממוצע אנו מבלים על המזרן שלנו כשליש משעות היממה, וגם מזרנים טובים הינם מוצרים לא זולים כלל - מה שהופך את רכישת המזרן להחלטה משמעותית.

לכן, תמוה הדבר שאין יותר מדי חומר מקצועי רפואי / כירופרקטי בנושא, אלא יותר מידע פרסומי תעשייתי. חשוב לציין, הפוסט לא בא לעשות שירות פרסום לחברת מזרנים כזו או אחרת. אבל כן נדבר על ה"איך" לבחור מזרן שמתאים לנו וישרת אותנו לשנים רבות קדימה.

חוקרים שונים בדקו את נושא השפעת איכות המזרן על איכות השינה ובעיות בריאותיות שונות, וכך למשל עלו מסקנות כמו שהתאמת משטח שינה לתנוחת השינה יכולה להפחית משמעותית כאבי גב כרוניים או שבטווח הקצר, בקרב צעירים, מזרני ספוג הקלו על כאבי גב תחתון בהשוואה למיטות קשיחות או מסקנה שהעלה אחד החוקרים מאיסוף נתונים של 24 מאמרים, שמזרן בעל קשיחות בינונית לאורך זמן משפר איכות שינה ואת מנח עמוד שדרה בזמן שינה...

אז כנראה שהמזרן הבינוני-קשיח זוכה בכל הקטגוריות של ניסיון ומחקר אקדמי, כבחירה העדיפה, אבל איך מתקדמים מכאן? איך נדע שהמזרן שאולי היה לנו נח בחנות ואפילו בשבועיים התנסות בבית הרגיש לנו מצוין, אכן יתן את אותה תוצאה בעוד עשר שנים? התשובה נמצאת בחומרים מהם הוא עשוי, כלומר כדי שמזרן ישרת אותנו כ 8-10 שנים חשוב שהחומרים מהם הוא עשוי יהיו בעלי תכונות מכאניות מוצלחות לאורך זמן...

לצורך ההסבר הרשו לי להשתמש במושגים מעולם הנדסת החומרים:
המושג הראשון נקרא קריפ (CREEP) – והוא מתיחס לכמה זמן לוקח למזרן לאבד את הצורה בהתייחס לשני פרמטרים: משקל האנשים ששוכבים עליו והטמפרטורה בחדר, כלומר אדם בעל מבנה רזה השוקל 52 קג' יכול לשכב על מזרן מסוים, מבלי שזה יאבד את צורתו, אך אדם ששוקל 130 קג' שישכב על אותו המזרן, ימצא את עצמו יחסית מהר רוכש מזרן חדש, כי הישן התעוות לחלוטין.

המושג השני נקרא היסטרסיס (HYSTERESIS) – והוא מתייחס לאורך הזמן שבו ייקח לחומר לחזור לצורתו המקורית. המושג הזה חשוב כי למשל מזרן ש"שוקעים" לתוכו אך לוקח לו הרבה זמן לחזור לצורתו המקורית, יהיה לנו מאוד לא נוח כשנסתובב מתוך שינה וזה עלול לגרום לנו להתעורר.
כמובן שיצרני המזרנים השונים לא ממהרים לחלוק איתנו את המידע (ותכלס כמה מאיתנו באמת היו מבינים על מה מדובר), אבל נוכל למצוא רמז עבה באחריות היצרן, כי אם יצרן נותן על המזרן שלו אחריות ל 4 שנים כנראה שהנתונים לגביו פחות טובים ממזרנים בעלי אחריות לעשר שנים, וכמובן תמיד ניתן להסתמך על חוות דעת של אנשים שאנחנו סומכים עליהם.

נושא נוסף שחשוב לקחת בחשבון מעבר למבנה הגוף והמשקל אותם כבר הזכרנו קודם, הוא תנוחת השינה המועדפת. כל אחד מאיתנו אוהב לישון בדרך אחרת, חלקנו ישנים על הגב, חלקנו על הצד בתנוחת עובר וחלקנו אוהבים לישון על הבטן. אמנם מכל התנוחות, שינה על הבטן פחות מומלצת, אך אם זו התנוחה העדיפה עליכם מומלץ לכם לרכוש מלכתחילה מזרן קשיח יותר מאשר אדם שמעדיף לשכב על הצד. כדאי לדעת, שכיום ישנם יצרנים ישראלים שאף מייצרים על פי דרישה, מזרן זוגי שכל צד בו מותאם פרטנית לצרכי בני הזוג השונים.

לסיכום, בחירת מזרן היא לא דבר קל, וקיימים פרמטרים רבים שחשוב לקחת בחשבון מעבר לנושא העלויות אותו בכלל לא הזכרתי.
עצתי לכם, אם אתם בדרך לרכוש מזרן חדש, תעצרו אצל הכירופרקטור שלכם להתייעצות, הוא יידע לכוון אתכם מהו המזרן הנכון לכם כדי להבטיח שינה טובה ואיכותית וגוף בריא ונינוח.
לילה טוב....
לעיון נוסף:
ג'קובסון ובולאני , applied ergonomics 2010
ברגהולד ופבריציוס, spine 2008
רדואן ופס sleep health 2015

ורטיגו – עולם ומלואו שלא עוצר מלכת...ביום חמישי האחרון התקשר אלי  מ. מטופל ותיק "הפעם יש לי סיפור קצת שונה ואני לא יודע ...
02/02/2021

ורטיגו – עולם ומלואו שלא עוצר מלכת...
ביום חמישי האחרון התקשר אלי מ. מטופל ותיק "הפעם יש לי סיפור קצת שונה ואני לא יודע אם זה קשור אליך" התחיל את השיחה, והמשיך וסיפר על תחושת סחרחורת - "שיוט" בלשונו, שמטרידה אותו מזה כחודשיים ולמרות שהתייעץ כבר עם נוירולוג, מומחה אף-אוזן-גרון ורופאת המשפחה, וערך שלל בדיקות והדמיות, אף אחד לא יכל לתת לו תשובה חד משמעית מה יש לו והוא נאלץ להעזר בתרופות שונות, שאמנם מקילות מעט, אך ממש לא פותרות את הבעיה. החשד שלי מהקשבה לתיאוריו היתה ורטיגו אבל כמובן שעד שאני לא בודק בעצמי את המטופל אני לא יכול לבסס את הקביעה.

אז מה זה בכלל 'ורטיגו'? אני מניח שיצא לכם לשמוע את המושג מחברים או בני משפחה. בשורה התחתונה אנחנו מדברים על תחושה שהאדם חש כאילו הוא או סביבתו נמצאים בתנועה מתמדת, גם כאשר בפועל הוא נמצא במצב שכיבה או ישיבה.

מגוון הסימפטומים המלווים את ורטיגו יכולים לנוע בין בחילה, הקאה, הזעה או אפילו קושי בהליכה ואף נפילות. הסיבה העיקרית היא שורטיגו פוגע במנגנון שיווי המשקל בגופנו.

כמה מילים על המנגנון החשוב הזה. מנגנון שיווי המשקל בודק כל הזמן את מיקום הגוף שלנו ביחס למרחב, דמיינו מה קורה כאשר אתם בזמן נסיעה מנסים לקרוא. אנשים רבים מדווחים כי פעולה זו "עושה להם בחילה". הסיבה שהגוף מרגיש שהוא בתזוזה, אבל העיניים מקובעות על מקום אחד.

איך הגוף יודע לקבוע את המיקום במרחב? פשוט, הוא אוסף נתונים בו זמנית משלושה חלקים עיקריים:
העיניים, שנותנות חיווי חזותי.
השרירים והמפרקים בצוואר וברגליים, מאפשרים לדעת למשל האם אנו בעליה או ירידה לפי מיקום המפרקים ומתח השרירים.
ולבסוף מבנים באוזן התיכונה, שקולטים שינויים במנח הראש בדיוק כמו מכשיר הגיירוסקופ הקיים בכלי תחבורה שונים כמו אוניות ומטוסים.

המידע שנאסף מועבר למוח הקטן (cerebellum ) שמסיק היכן אנו מצויים ביחס למרחב ויוצר מודעות לאיברים השונים. כך למשל, גם אם לא נביט ונכופף את המרפק, נהיה מודעים למנח הזרוע בזכות הסנסורים שמפוזרים בגופנו...אך מה קורה כאשר יש חוסר התאמה או סתירה במידע שמתקבל - אז מתפתח ורטיגו.

על מנת לאבחן 'ורטיגו' אנו חייבים לקבוע איזה איבר שולח מידע שגוי ומדוע. כדי לעשות זאת נעשה שתי פעולות: בדיקות והדמיה ותשאול המטופל בשאלות שונות כגון תכיפות ועוצמת התחושה, תנוחת הראש בעת ההתקף, ריצוד אישונים בעת ההתקף ולאיזה כיוון, סוג התחושה קבועה או משתנה, צפצופים או ירידה בשמיעה ועוד...

ואם תהיתם מה לגבי המטופל אתו התחלנו את הסיפור, המטופל הגיע ביום שישי והביא איתו צילומים ובדיקות מעבדה שכבר ערך, בתשאול שערכתי סיפר, שההתקף מתגבר בהטיית הראש לפנים. ערכתי לו כמובן בדיקה יסודית על מנת לשלול ורטיגו ממקור של אוזן תיכונה או בעיות נוירולוגיות אחרות, בסופה, לחצתי לו על שריר ה- SCM (המצוי משני צדדי הצוואר), בתוך שניות אחדות התפתח התקף ורטיגו ששחזר את תחושותיו של המטופל בחודשיים האחרונים.

חיזקתי את האבחנה כי מקור הבעיה הוא אכן בצוואר על ידי מבחן fitz-ritson . רק אז יכולתי לקבוע ולאשש את החשד שלי, כי המטופל סובל מורטיגו ממקור צווארי (cervicogenic vertigo), וזה גם הסביר את הקושי של הרופאים שבדקו אותו לפני לגבש מסקנה למקור התופעה.

לראשונה ורטיגו צווארי תואר בספרות המחקרית בשנת 1955 ע"י ראיין וקופ, ונחשב כאבחנה מתעתעת ונדירה. הקושי באבחון נובע כנראה מסימפטומים המופיעים בסוג זה של ורטיגו. כלומר שלרוב ורטיגו מתייחס לתחושת סיבוב חדה וברורה, אולם סחרחורת צווארית היא עדינה יותר ונמשכת לאורך זמן בעצימות נמוכה. לכן כיום נהוג לקבוע את האבחנה הזו רק בהתקיים שני תנאים: הראשון ששללנו סיבה אחרת והשני שהצלחנו על ידי לחיצה על שריר או מפרק מסויים בצוואר לשחזר את תחושת הסחרחורת.

ומה לגבי הטיפול? לשמחת כל המעורבים, השלב הטיפולי במקרים אלו תמיד קצר וקולע, ומלווה בהמשך במספר תרגילים שאמורים לוודא שהתופעה חולפת לחלוטין. במקרה של מ. הוא אובחן והחל טיפול כבר ביום שישי, היום בבוקר, הוא כבר דיווח על שיפור ניכר! לכן, כמו תמיד אבחנה מדויקת היא הבסיס לטיפול מוצלח!
בברכת שבוע טוב ובריא לכולם

24/01/2021

באחרונה אנו נתקלים ביותר ויותר מקרים של פריצות דיסק דווקא בקרב בני נוער. אחת האימהות העלתה סברה שהישיבה הארוכה מול מסכי המחשב והמשחקים בתקופת הקורונה, היא הגורם לעלייה הדרמטית בתופעה. אני מסכים, בעיקר מפני שכפי שכבר הצגתי פה באחד הפוסטים הקודמים, אנו יודעים שישיבה מגבירה משמעותית את העומס על הדיסקים בגב התחתון... אך עם זאת עדין אני נזכר בילד, כבן 8 שכנראה לא היו לו פלייסטיישן ולא XBOX... הוא התגורר בקניה שבאפריקה לפני כמיליון וחצי שנים, והשם שנתנו לו הוא KNM-WT 15000 או בקיצור "טורקאנה".

טורקאנה הוא ילד ממין אדם קדום שנקרא הומו-ארקטוס, אשר בגיל מאוד צעיר הלך לעולמו, ושרידיו נמצאו בדלתא הבוצית של אגם טורקאנה שבמערב קניה ב 1985 וגם כיום הוא נחשב כשלד העתיק והשמור ביותר שהתגלה.
ולמה אני מספר לכם על איזה אדם קדמון? מכיוון שלטורקאנה בן ה-8 הייתה פריצת דיסק!

ואיך אנחנו יודעים את זה אתם שואלים? אז ככה, החוקרים ערכו סקירה של עמוד השדרה של טורקאנה. בסקירה התגלה חוסר סימטריה משמעותי במפרקי החוליות המותניות L4-L5 וכן ממצא בצורת מפרק חדש (pseudo-arthrosis) שנוצר בצד שמאל, בין החלק התחתון של L4 לחלק העליון של L5 שהוא כמעט ייחודי לשחיקת דיסק.
נכון, שממצאים דומים עשויים להעיד גם על תהליכים כמו: זיהומים בעמוד שדרה או ווריאציות גנטיות מולדות - אך במקרה של טורקאנה -החוקרים שללו כל אופציות אלה, היות שלא נמצאו לכך תימוכין בשאר חלקי השלד.

אנחנו יכולים להעריך מהשינויים בחוליות של טורקאנה הצעיר, כי הוא סבל זמן רב, מכאבי גב עם הקרנה כואבת לרגל שמאל והיה מוגבל בהליכה, בכיפוף ובישיבה, לפחות כחצי שנה או יותר טרום למותו. החוקרים לא יודעים מדוע הוא מת בטרם עת, היות ואין סימנים לחבלה או למחסור בתזונה, אך בוודאות אנחנו יודעים שהגורם לא היה בעיות הגב שלו - כואבות ככל שיהיו...

התופעה הנקראת Juvenile Disc Herniation כלומר פריצת דיסק בגילאי 15-20 נחשבת נדירה פחות מ0.2% מהאוכלוסיה לוקים בה, לרוב אנו נראה כי הפגיעה ארעה בגב התחתון בדיסק הממוקם בין החוליה המסומנת L4 לחוליה המסומנת L5. לרוב החוקרים מייחסים את הממצא לפעילויות ספורט או בעיה מבנית כל שהיא כגון עקמת, אך עצם העובדה שבכ57% מהנערים ניתן למצוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם בעיה דומה בצירוף העובדה שלרוב מדובר במספר דיסקים שנשחקים בגיל כה צעיר, מצביעה יותר מהכל על תרומה גנטית משמעותית.

אמנם בניגוד למבוגרים שם אחוזי ההחלמה בטיפול נכון ללא ניתוח הם גבוהים מאוד, בקרב בני נוער האחוזים נמוכים יותר ונעים בין 25-50% בלבד. ההערכה היא, שזו תוצאה מכך שהדיסק בגילאים אלו מאוד נוזלי ונוטה פחות להיספג וכן מכיוון שבגיל צעיר, המתח בעצב הסיאטי (שגם עליו דיברנו באחד הפוסטים הקודמים) מלכתחילה הוא גבוה בהרבה.

כיום לשמחתנו, יש בידנו להציע מגוון טיפולים מוכחים ומוצלחים לבעיות גב בקרב ילדים ובני נוער, כך שאם טורקאנה, ילד ההומו-ארקטוס, היה חי כיום, רוב הסיכויים שיכולנו לחסוך ממנו את הכאבים הנוראים מהם סבל, ואף להחזיר לו את איכות החיים כפי שכל ילד ראוי לחיות!

אוסטיאו-ארטריטיס... דלקת פרקים שחיקתית, המגפה של המאה ה 21את הפוסט הזה אני רוצה להתחיל מנקודת מבט אישית, עמוק בלבי אני כ...
16/01/2021

אוסטיאו-ארטריטיס... דלקת פרקים שחיקתית, המגפה של המאה ה 21

את הפוסט הזה אני רוצה להתחיל מנקודת מבט אישית, עמוק בלבי אני כנראה עוד ילד, ולכן מוזר לי קצת לדבר על ילדותי בלשון עבר ובכל זאת... כילד שגדל בשנות ה- 70 וה- 80 אני זוכר את דמותו של סבי עליו השלום, מתהלך דרך קבע עם מקל, סוחב רגל ומתקשה בעליה וירידה במדרגות. כמובן שבעיניים של ילד הוא פשוט נראה זקן בא בימים, וכמוהו כל חבריו לבית הכנסת הישן שבקריית גת, סחבו כאבים ומגבלות כאלו ואחרות: יש שדידו בהליכה, יש שסבלו בעת הקימה מישיבה, ויש כאלו שהתלוננו על כאבים בידיהם...

כיום אני יודע שאלה שכילד הגדרתי כ"זקנים" היו בסך הכל בשנות ה60 לחייהם, ושהכאבים מהם סבל סבי היקר ז"ל, הם תוצר של שחיקה של מפרק הירך שהחלה בעקבות נפילה שחווה בגיל צעיר. רצה הגורל וכדוקטור לכירופרקטיקה, אני מטפל במפרקים "שחוקים" מבוקר עד ערב, ולעיתים בליבי אני מצר שלא יכולתי לטפל ולהקל על סבי, כפי שאני מטפל ומקל על לקוחותיי האחרים.

בניגוד לעבר, ה"מבוגרים" בני ה-60 של היום, נהנים מפעילות פיזית כמו רכיבה, ריצה ואפילו טיפוס על הרים, ואנו המטפלים בהם, נדרשים לתת פתרונות לכאבים שנוצרים לעיתים קרובות כתוצאה מפעילות זו. בצילומים של 80% מבני ה- 65 אנו רואים שינויים הנובעים משחיקה וכ- 60% מהם סובלים מכאבים במפרק שחוק אחד או יותר. רק לשם ההמחשה, ההוצאה הרפואית בעקבות דלקת פרקים שחיקתית היא השניה בגודלה במערכת הציבורית והפרטית בארה"ב וזוהי רק ההתחלה.

כאשר מגיע לקליניקה שלי מטופל עם אבחנה של שחיקה, השאלה הכי שכיחה שאני שומע כבר בשלב האבחנה הראשונית היא: "דוקטור מדוע זה קרה?" ואני מוסיף כי אפשר להרחיב ולשאול: "מדוע דווקא במפרק הזה ולמה עכשיו???"
אז מה הם באמת הגורמים למצב זה? כמובן שלכל מטופל יש את האנליזה האישית שלו, אך ניתן בהחלט לומר שכיום אנו יודעים כי מספר גורמים תורמים לשחיקה מפרקית.
הראשון הוא כמובן הגיל, אך אחריו נמצא (לאו דווקא בסדר הזה)
פציעות ישנות במפרקים,
תהליכים זיהומיים,
עומס קבוע ומתמשך (כגון ישיבה ארוכה על הברכיים או הרמת משאות), השמנה,
הפרעות הורמונאליות,
סכרת,
עישון
וכמובן גנטיקה
כולם גורמים התורמים להתפתחות דלקת פרקים שחיקתית במפרקים ספציפיים.

אנו מודדים את עוצמת דלקת הפרקים השחיקתית ב-4 שלבים של החמרה:
בשלב הראשון, קיימת שחיקה בתאים כונדרוציטיים שמייצרים קולגן הפוגעת ברקמת הסחוס במפרק.
בשלב השני, נוכל לראות הרס ושחיקה של שכבת הסחוס במפרק וחלקי סחוס משוחררים במפרק.
בשלב השלישי, נצפה בנוזל המפרק (הנוזל הסינוביאלי) הופך להיות פחות צמיגי ורווי בציטוקינים דלקתיים (IL6, TNF-אלפה , רדיקלים חופשיים וכ"ו).
ובשלב הרביעי, כבר נצפה בדלקת בנוזל המפרק שפוגעת בסחוס וחוזר חלילה.

מן הסתם שככל שהשלב מתקדם, עוצמת הכאבים שהאדם סובל עולה בהתאמה, וכך נפגעת גם איכות חייו. לשמחתי, כירופרקטיקה מציעה לא רק טיפול שעוצר ועשוי אף להפוך את התהליך, אלא בעיקר טיפול המפחית משמעותית את עוצמת הכאבים ומחזיר לאדם את איכות החיים שלו.
המשיכו לעקוב אחרינו, כי באחד הפוסטים הבאים נפרט לגבי ארטריטיס במפרקים ספיציפיים ודרכי הטיפול השונות... ואם יש לכם שאלות אני תמיד שמח לענות, ואתם מוזמנים להגיב וכמובן לשתף לאנשים שאתם חושבים שהמידע יכול לסייע להם.

11/01/2021

תסמין חדש ולא מוכר לקורונה?
מזה מספר שבועות שאני נתקל ביותר ויותר מטופלים ותיקים שהחלימו מקורונה ומתקשרים ומדווחים לי על חזרה של הכאבים הישנים מהם סבלו.

לעיתים מדובר על כאבים כרוניים שהם כבר שכחו מהם שנים רבות ולאחרונה חזרו להטריד את מנוחתם. בתחילה חשבתי שהשהיה בבית והשכיבה במיטה העירו את הכאב הנשכח, אך כאשר קיבלתי ממטופלים צעירים שחלו אף הם בקורונה אך כמעט ללא תסמינים, דיווחים שהם חווים את אותה התופעה התעורר אצלי חשד ומסתבר לא רק אצלי...

ממעקב בספרות הרפואית המתפרסמת בנושא, אבחנתי שהתופעה משכה את תשומת לבם של רופאים נוספים מרחבי העולם. בראשם שני רופאים מבית החולים "סינה" שבטהרן. כהערת שוליים, אולי תופתעו שאני מצטט חוקרים אירניים, אך בעולם הרפואי והמחקרי הדבר מאוד מקובל, ונהוגה מסורת של חילופי מידע מקצועי ומפגשים בכנסים בינ"ל עם רופאים מכל מדינות העולם ללא קשר לפוליטיקה.

במאמר, שפורסם בירחון מדעי נחשב, בחודש האחרון, ד"ר אליזאדה (Reza Alizadeh) וד"ר אגסיפארד (Ziba Aghasaeifard), רופא מרדים ורופאה פנימאית, סקרו השניים מקרים שונים בהתייחסות לתופעה זו בדיוק, כלומר, חזרתם של כאבים כרוניים בעקבות הדבקות והיווצרות מחלת קורונה פעילה.

מן המאמר עולים שני הסברים אפשריים לתופעה:
1. זיהומים ויראליים ובצקות מקומיות הנוצרים בעקבות מחלת הקורונה, יוצרים נזקים
לרקמות, ואלה עשויים לעורר כאבים ישנים
2. מטופל הסובל מכאבים ו/או שזה עתה החלים מכאב כרוני, הוא מלכתחילה מועד
יותר להדבקות ולפיתוח של מחלה ויראלית קשה.

המלצה שלי לכם, שמרו על עצמכם בכל מקרה ואם אתם סובלים מכאבים כרוניים שמרו על עצמכם כפל כפליים!

03/01/2021

הידעת? שינה לקויה מובילה להתפתחות כאב ולהיפך! אם גם אתם מוצאים עצמכם סובלים מכאב שמפריע לכם לישון ויוצא שאתם מסתובבים עייפים וכאובים ימים שלמים –הפוסט הזה בשבילכם!

לאחרונה פורסם בכתב העת היוקרתי NATURE מאמר המתייחס לקשר שבין הפרעות שינה ותסמונות כאב כרוני. במאמר מתארים החוקרים קשר ישיר בין שינה לקויה והתפתחות כאבים וכמובן שגם להיפך. מכאן שמדובר במעגל בלתי נפסק של כאב ושינה לקויה שמטופלים רבים חווים ואינם יודעים איך לצאת ממנו.

הפתרונות המוצעים כיום לשיפור איכות השינה נחלקים בין פתרונות תרופתיים ופתרונות התנהגותיים.

הפתרונות התרופתיים מחויבים במרשם רופא, מגוון התרופות נרחב: מתרופות שפועלות על מנגנון השינה ועד שימוש בקנביס רפואי. ומחקרים רבים הוכיחו, כי גם התגובה לטיפול ותוצאותיו משתנים בין אדם לאדם ולא תמיד מוכיחים את עצמם בפתרון שתי הבעיות :השינה והכאב, ולעיתים מסייעים רק לטווח קצר. הסכנה המוכרת בשימוש בתרופות מסוג זה היא, כי שימוש מתמשך בכדורי שינה עלול להוביל לתלות בתרופות, ובכך להאריך את בעיית קשיי השינה.

הפתרון השני, הוא האופציה המכונה "היגיינת שינה" כלומר טיפול התנהגותי, מותאמת לאנשים שאינם מעוניינים או אינם יכולים לקבל טיפול תרופתי, או כאלה שמעוניינים למנן את הטיפול התרופתי לתקופה בה הם ירכשו הרגלים לשינה בריאה. בין טיפול קוגניטיבי ) CBT הטיפולים המוכרים ניתן למנות: לימוד ותרגול הרגלי שינה בריאים, טכניקות מדיטציה, וטיפולי התנהגותי ממשפחת הטיפולים הפסיכולוגיים).
מחקרים הראו, כי טיפולים מסוג זה שיפרו את איכות ומשך השינה והביאו להפחתה ניכרת בכאבים, אף בתסמונות כרוניות כגון פיברומיאלגיה או בכאבי ברך על רקע שחיקת המפרק. החוקרים גם מצאו כי השיפור התבטא בנוסך להפחתת הכאב הסובייקטיבי של המטופל, גם בהפחתה של מדדים כפי שנמדדו בבדיקות דם. בנוסף הטיפולים יעילים ומשתפרים בטווח TNF ו CRP, IL-6 דלקתיים בבדיקות דם כגון מדדי זמן ארוך.

אם אתם חוששים שאיכות השינה שלכם לקויה ומשפיעה על הכאבים שאתם חשים, ניתן לבקש הפניה מהרופא למעבדות השינה הקיימות בבתי החולים ברחבי הארץ. הבדיקה כוללת מספר לילות בהם תלונו במעבדה, שם תנוטר השינה על ידי מכשירים שבודקים את הנשימה, את הזמן שבו נכנסים למצב שינה עמוקה ועוד פרמטרים. המידע שיתקבל יסייע לרופא לתת את ההמלצה הנכונה ביותר להתמודדות עם כאב כרוני המלווה בשינה לקויה.

לסיום, קבלו 15 טיפים לתרגל בבית כדי לנסות ולשפר את איכות השינה שלכם בעצמכם:

* בנו הרגלים - כמו באימון כושר שגרה היא הדרך הנכונה לשיפור. לכן הקפידו ללכת לישון ולקום סביב אותה שעה בכל יום גם בסופ"ש.

* לא עייף – אל תישן! - לכו לישון רק שאתם באמת מרגישים ישנוניים. לשכב ער במיטה זה מתכון בטוח לשינה לקויה.

* לא נרדם? קום ונסה שוב - אם לא הצלחתם להירדם אחרי כ 20- דקות או יותר, פשוט קומו מהמיטה, נסו לקרוא ספר או לשמוע מוזיקה מרגיעה שקטה. אל תדליקו אור חזק או תעשו משהו שהוא מגרה מדי או מעניין, כי זה יעיר אתכם יותר.

* הפסיקו צריכת קפאין וניקוטין מינימום 4 שעות לפני שינה - קפאין שנמצא בקפה, תה, משקאות קולה, שוקולד, וכמה תרופות וניקוטין שנמצא בסיגריות פועלים כממריצים ומפריעים ליכולת להירדם

* אלכוהול לא עוזר לשינה טובה! - אנשים רבים מאמינים כי אלכוהול מרגיע ועוזר להם לישון אבל בפועל נמצא כי אלכוהול בעצם פוגם באיכות השינה.

* מיטה היא לא משרד – תגבילו את השימוש במיטה רק לשינה ולחיי מין. כל שימוש אחר כמו: צפייה בטלוויזיה, שימוש במחשב, קריאת ספרים, אכילה ועוד מונעים את השיוך הטבעי של המוח בין מיטה לשינה ומונע רגיעה בכניסה למיטה.

* לא לנמנם - נסו להימנע מנמנום במהלך היום, כדי לפתח עייפות לפני השינה. אם אתם חייבים לנמנם, . השתדלו שהנמנום יהיה קצר משעה ולפני 15:00

* בנה לעצמך טקס קבוע לפני השינה – הטקס יזכיר לגוף שלך שזה הזמן לישון אפשר לעשות מתיחות מרגיעות או תרגילי נשימה במשך 15 דקות לפני השינה בכל לילה, או לשבת בשקט עם תה ללא קפאין

* כנסו למקלחת או אמבטיה חמה כשעתיים לפני השינה – הסיבה היא שאמבטיה חמה מעלה את טמפרטורת הגוף, ומיד שיוצאים מהאמבטיה הגוף מתחיל להתקרר, ומחקרים הראו שכאשר טמפרטורת הגוף יורדת קל להיכנס למצב של ישנוניות.

* תתרחקו מהשעון – אנשים בעלי שינה לקויה נוהגים להסתכל כל רגע בשעון, הרגל זה גורם למחשבות שליליות שמרחיקות את השינה יותר.

* ספורט לא לפני שינה – הספורט יפה לבריאות אבל לא 4 שעות לפני השינה עדיף לשמור את הספורט לבוקר כי אין כמו הליכות בוקר לדרך נהדרת להתחיל את היום בתחושה רעננה!

* לאכול במידה – מצד אחד לא ללכת לישון עם בטן ריקה אבל גם לא עם בטן מתפוצצת. עדיף לאכול משהו קל ויש כאלה הממליצים על שתיית חלב חם, המכיל טריפטופן, המשמש כמעודד שינה טבעי.

* טמפרטורה ושקט, חובה בכל חדר שינה - המיטה חייבת להיות נוחה, חדר השינה חייב להיות נעים ומרגיע, עדיף שהטמפרטורה תהיה קרירה יותר עם מספיק שמיכות להתעטף בהן כדי שתרגישו חם ובטוח. מומלץ לתלות וילונות או לרכוש מסכת עיניים כדי לחסום את אור הבוקר מוקדם מדי. ואטמי אוזניים אם יש רעש מחוץ לחדר שלך

* שגרה זה דבר נפלא - שמרו על שגרת היום שלכם ככל שניתן. השתדלו לא להמנע מפעילויות כי אתם מרגישים עייפים, כי זה רק יכול לחזק את נדודי השינה שלכם.

לקריאה נוספתnature 45;205-216 , 2020 :

03/01/2021

הידעת? שינה לקויה מובילה להתפתחות כאב ולהיפך - אם גם אתם מוצאים עצמכם סובלים מכאב שמפריע לכם לישון ויוצא שאתם מסתובבים עייפים וכאובים ימים שלמים –הפוסט הזה בשבילכם!

לאחרונה פורסם בכתב העת היוקרתי NATURE מאמר המתייחס לקשר שבין הפרעות שינה ותסמונות כאב כרוני. במאמר מתארים החוקרים קשר ישיר בין שינה לקויה והתפתחות כאבים וכמובן שגם להיפך. מכאן שמדובר במעגל בלתי נפסק של כאב ושינה לקויה שמטופלים רבים חווים ואינם יודעים איך לצאת ממנו.

הפתרונות המוצעים כיום לשיפור איכות השינה נחלקים בין פתרונות תרופתיים ופתרונות התנהגותיים.

הפתרונות התרופתיים מחויבים במרשם רופא, מגוון התרופות נרחב: מתרופות שפועלות על מנגנון השינה ועד שימוש בקנביס רפואי. ומחקרים רבים הוכיחו, כי גם התגובה לטיפול ותוצאותיו משתנים בין אדם לאדם ולא תמיד מוכיחים את עצמם בפתרון שתי הבעיות :השינה והכאב, ולעיתים מסייעים רק לטווח קצר. הסכנה המוכרת בשימוש בתרופות מסוג זה היא, כי שימוש מתמשך בכדורי שינה עלול להוביל לתלות בתרופות, ובכך להאריך את בעיית קשיי השינה.

הפתרון השני הוא האופציה המכונה "היגיינת שינה" כלומר טיפול התנהגותי, מותאמת לאנשים שאינם מעוניינים או אינם יכולים לקבל טיפול תרופתי, או כאלה שמעוניינים למנן את הטיפול התרופתי לתקופה בה הם ירכשו הרגלים לשינה בריאה. בין טיפול קוגניטיבי ) CBT הטיפולים המוכרים ניתן למנות: לימוד ותרגול הרגלי שינה בריאים, טכניקות מדיטציה, וטיפולי התנהגותי ממשפחת הטיפולים הפסיכולוגיים).
מחקרים הראו, כי טיפולים מסוג זה שיפרו את איכות ומשך השינה והביאו להפחתה ניכרת בכאבים, אף בתסמונות כרוניות כגון פיברומיאלגיה או בכאבי ברך על רקע שחיקת המפרק. החוקרים גם מצאו כי השיפור התבטא בנוסך להפחתת הכאב הסובייקטיבי של המטופל, גם בהפחתה של מדדים כפי שנמדדו בבדיקות דם. בנוסף הטיפולים יעילים ומשתפרים בטווח TNF ו CRP, IL-6 דלקתיים בבדיקות דם כגון מדדי זמן ארוך.

אם אתם חוששים שאיכות השינה שלכם לקויה ומשפיעה על הכאבים שאתם חשים, ניתן לבקש הפניה מהרופא למעבדות השינה הקיימות בבתי החולים ברחבי הארץ. הבדיקה כוללת מספר לילות בהם תלונו במעבדה, שם תנוטר השינה על ידי מכשירים שבודקים את הנשימה, את הזמן שבו נכנסים למצב שינה עמוקה ועוד פרמטרים. המידע שיתקבל יסייע לרופא לתת את ההמלצה הנכונה ביותר להתמודדות עם כאב כרוני המלווה בשינה לקויה.

לסיום, קבלו 15 טיפים לתרגל בבית כדי לנסות ולשפר את איכות השינה שלכם בעצמכם:

* בנו הרגלים - כמו באימון כושר שגרה היא הדרך הנכונה לשיפור. לכן הקפידו ללכת לישון ולקום סביב אותה שעה בכל יום גם בסופ"ש.

* לא עייף – אל תישן! - לכו לישון רק שאתם באמת מרגישים ישנוניים. לשכב ער במיטה זה מתכון בטוח לשינה לקויה.

* לא נרדם? קום ונסה שוב - אם לא הצלחתם להירדם אחרי כ 20- דקות או יותר, פשוט קומו מהמיטה, נסו לקרוא ספר או לשמוע מוזיקה מרגיעה שקטה. אל תדליקו אור חזק או תעשו משהו שהוא מגרה מדי או מעניין, כי זה יעיר אתכם יותר.

* הפסיקו צריכת קפאין וניקוטין מינימום 4 שעות לפני שינה - קפאין שנמצא בקפה, תה, משקאות קולה, שוקולד, וכמה תרופות וניקוטין שנמצא בסיגריות פועלים כממריצים ומפריעים ליכולת להירדם

* אלכוהול לא עוזר לשינה טובה! - אנשים רבים מאמינים כי אלכוהול מרגיע ועוזר להם לישון אבל בפועל נמצא כי אלכוהול בעצם פוגם באיכות השינה.

* מיטה היא לא משרד – תגבילו את השימוש במיטה רק לשינה ולחיי מין. כל שימוש אחר כמו: צפייה בטלוויזיה, שימוש במחשב, קריאת ספרים, אכילה ועוד מונעים את השיוך הטבעי של המוח בין מיטה לשינה ומונע רגיעה בכניסה למיטה.

* לא לנמנם - נסו להימנע מנמנום במהלך היום, כדי לפתח עייפות לפני השינה. אם אתם חייבים לנמנם, . השתדלו שהנמנום יהיה קצר משעה ולפני 15:00

* בנה לעצמך טקס קבוע לפני השינה – הטקס יזכיר לגוף שלך שזה הזמן לישון אפשר לעשות מתיחות מרגיעות או תרגילי נשימה במשך 15 דקות לפני השינה בכל לילה, או לשבת בשקט עם תה ללא קפאין

* כנסו למקלחת או אמבטיה חמה כשעתיים לפני השינה – הסיבה היא שאמבטיה חמה מעלה את טמפרטורת הגוף, ומיד שיוצאים מהאמבטיה הגוף מתחיל להתקרר, ומחקרים הראו שכאשר טמפרטורת הגוף יורדת קל להיכנס למצב של ישנוניות.

התרחקו מהשעון – אנשים בעלי שינה לקויה נוהגים להסתכל כל רגע בשעון, הרגל זה גורם למחשבות שליליות שמרחיקות את השינה יותר.

* ספורט לא לפני שינה – הספורט יפה לבריאות אבל לא 4 שעות לפני השינה עדיף לשמור את הספורט לבוקר כי אין כמו הליכות בוקר לדרך נהדרת להתחיל את היום בתחושה רעננה!

* לאכול במידה – מצד אחד לא ללכת לישון עם בטן ריקה אבל גם לא עם בטן מתפוצצת. עדיף לאכול משהו קל ויש כאלה הממליצים על שתיית חלב חם, המכיל טריפטופן, המשמש כמעודד שינה טבעי.

* טמפרטורה ושקט, חובה בכל חדר שינה - המיטה חייבת להיות נוחה, חדר השינה חייב להיות נעים ומרגיע, עדיף שהטמפרטורה תהיה קרירה יותר עם מספיק שמיכות להתעטף בהן כדי שתרגישו חם ובטוח. מומלץ לתלות וילונות או לרכוש מסכת עיניים כדי לחסום את אור הבוקר מוקדם מדי. ואטמי אוזניים אם יש רעש מחוץ לחדר שלך

* שגרה זה דבר נפלא - שמרו על שגרת היום שלכם ככל שניתן. השתדלו לא להמנע מפעילויות כי אתם מרגישים עייפים, כי זה רק יכול לחזק את נדודי השינה שלכם.

לקריאה נוספתnature 45;205-216 , 2020 :

27/12/2020

סובלים מכאבי ראש? השאלות הבאות יעזרו לכם לזהות מה מקורם!

* האם כאב הראש מתגבר בתנועה של הצוואר או בזמן שהראש נמצא במנח מסוים?
* האם יש הגבלה בסיבוב הראש מצד לצד או הרמת המבט כלפי מעלה?
* האם כאבי הראש מתמקדים בצד אחד?
* האם כאשר לוחצים לך על הצוואר או השכמות כאב הראש מחמיר?
* האם כאב ראש קבוע וממושך?
* האם כאב הראש עמוק ולא פועם?
* האם לכאב הראש מתלוות סחרחורות ובחילות?

אם עניתם כן לאחת השאלות, ייתכן כי כאבי ראש שלכם נובעות ממקור צווארי, ואתם לא לבד! סקרים מראים שכאבי ראש על רקע צווארי תוקפים כ 0.4-2.5% מהאוכלוסייה בכל רגע נתון. למעשה למרות שרק בשנים האחרונות האבחנה נהפכה מקובלת ושכיחה ההערכה היא שעד כדי 20% מהפונים לרופא בשל כאבי ראש או "מיגרנות", בעצם סובלים מכאבי ראש שמקורם בצוואר. ובואו נבין מה זה בעצם אומר:

עוד בהיותנו עוברים ברחם הרקמות המרכיבות את הראש והצוואר שלנו מתפתחות מאותם תאים, דבר המבטיח שתסמיני הכאב שלהם יהיו קשורים זה לזה. כך למשל כאבים הנובעים ממפרקי הצוואר, השרירים, הדיסקים הבין-חולייתיים או העצבים בצוואר - כולם יכולים להקרין או להשליך כאב לראש. יש פעמים שנרגיש רק כאב ראש, בלי לחוש קודם לכן כאב כלשהו בצוואר.

אבל מה ניתן לעשות?
כאשר אנו מתמודדים עם כאב ראש ממקור צווארי, הדבר החשוב ביותר שעלינו לעשות הוא לעבור איבחון כלומר תשאול רפואי מדויק, כדי לגלות את דפוס הכאב הנחווה על ידי המטופל, הסיבה היא כי לכל חלק בצוואר, דפוס כאב שונה ומוכר המוקרן לראש, הדבר מקל עלינו לזהות את מקור הכאב. בעקבות האבחון תערך גם בדיקה פיזית מקיפה. בזמן הבדיקה המאבחן יעבור על עשרות המפרקים, השרירים, הרקמות השונות והעצבים בצוואר. כחלק מן הבדיקה מבצעים מבחנים אורתופדיים הכוללים: לחיצות, דחיקות, מתיחות והעמסות על הרקמות השונות, על מנת לגלות את הרקמה המקרינה ומשחזרת את כאבי הראש.

כעת כאשר אנו יודעים את מקור הכאב ומה התהליך שמגרה את המקום, נוכל להתחיל טיפול מדוייק וממוקד. הטיפול ישולב בתרגילים אותם על המטופל לבצע בביתו, מחקרים הוכיחו כי שילוב זה יעיל מאוד בטיפול בכאבי ראש ממקור צווארי בקרב המטופלים שהקפידו על התרגילים בבית הטבה זו נמשכה לאורך זמן רב.
מקורות לקריאה נוספת:
fredriksen TA et al. J. Headache pain 2015
D.Biondi, JAOA, 2015
Bogduk N. spine 1982
Jull et al. Spine 2002
Biondi , Headache 2005

20/12/2020

**טריגר: פוסט ארוך - אך חשוב**

דוקטור אתה הולך להתחסן? לאחרונה, זו שאלה שאני נשאל שוב ושוב על ידי אנשים שונים, והאמת אפשר להבין אותם. מאז שנודע ש'פייזר' ו'מודרנה' קיבלו אישור חירום לחיסון שפיתחו, חודר שביב תקוה לחזרה לחיים נורמליים, ושיחת היום נסובה בעיקר סביב חיסוני הקורונה. מצד שני כולם מודאגים וחוששים בעיקר עקב מידע חלקי ומסולף, על פיו הם מנסים לגבש את ההחלטה האם להתחסן או לא???

אז לפני שנעשה קצת סדר, יש מספר תובנות בסיסיות שחשוב לי להעביר...
1. אני דוקטור לכירופרקטיקה ולא מומחה למחלות זיהומיות, על כן אני יכול לעזור רק בלרכז ולהציג מידע, אבל בטח לא לקבל את ההחלטה עבור אף אחד מכם – את זה אתם נדרשים לעשות לבד או בעצה עם רופא המשפחה שמכיר את הרקע הרפואי שלכם ושל היקרים לכם.

2. "אנחנו לא יודעים" היא תשובה לגיטימית ואמתית, אנחנו נמצאים במצב שחדש לכולנו ויש הרבה שאלות שאינן פתורות בנושא, גם אם אתה בא מעולם הרפואה...

3. בניגוד למה שהרבה חושבים, רפואה היא עדין לא מדע מדויק! - אנחנו "מנהלים סיכונים" ולא "כותבים קוד לתוכנה"... למה כוונתי? הדבר דומה למי שמעונין לחצות את הכביש בבטחה, הוא יצעד עד למעבר החציה המוסדר הקרוב, יפקח עיניים ואוזניים (כלומר לא ילך והראש בסמארטפון) ויעשה הכל בכדי לעבור בשלום. אבל.. האם החציה בצורה זו מבטיחה לנו ב100% מעבר בטוח? לצערי ממש לא!!! תמיד עשוי להיות משתנה שלא צפינו.. רכב המגיח מעבר לפינה, אופנוע שממהר, נער/ה עם אופניים/ קורקינט חשמלי שמתפרץ לכביש, שמן שנשפך על מעבר החציה... כלומר, אנחנו מודעים לסיכון, אך בהשוואה לאלטרנטיבות מדובר בסיכוי הטוב ביותר להצליח. ואם נחזור לעולם הרפואה, אין טיפול או בדיקה היעילים או הבטוחים ב 100% - אך אנו תמיד נבחר במה שייתן לנו את הסיכוי הטוב ביותר שניתן.
לכן החיסון נגד קורונה לא שונה בדבר: השאלה שצריכה להישאל היא- מה גדול יותר: הסיכון להיפגע מהמחלה או הסיכון להיפגע מהחיסון? זו השאלה האמתית וכאן מגיע שלב ניהול הסיכונים אותו כל אחד מאיתנו צריך לעשות עבור עצמו ומשפחתו.
עד כאן תיאום הציפיות ..

כשירות עבורכם, החלטתי להנגיש את המידע שצברתי בכל הנוגע לחיסון ולמחלה,בצורה של שאלות ותשובות. המידע מגיע מקריאה ועיון במידע רפואי שקיבלתי... אז המשך הקריאה על אחריותכם:-)

האם החיסון יכול לגרום לתגובה חיסונית חזקה שתעורר מחלות אוטואימוניות?
לא. בחשיפה לוירוס הקורונה אנו נחשפים להרבה יותר חלבונים זרים ולשמחתנו בקרב החולים לא התגלו מקרים של מחלות אוטואימוניות. מעבר לכך בעשרות אלפי חולים שכבר חוסנו כבר לא נמצאו כאלו מקרים.

האם החיסון יכול לפגוע בשרירים?
ממידע שקיים כיום בידנו, התשובה היא שהסיכוי לכך נמוך וכמעט לא משמעותי. רוב החיסונים מבוססים על הזרקה לתוך תאי השריר (בד"כ בישבן או בזרוע) שנחשבת בטוחה. מה שקרוב לודאי תחושו הוא כאב מקומי זמני בשריר ליום או יומיים אך לא מדובר בנזק קבוע.

האם קיימות תופעות לוואי לחיסון?
חשוב לציין כי החיסון קיבל רק אישור חירום מהיר, והמעקב אחר הנסיינים ימשיך במהלך השנתיים הקרובות לפחות. (לשם השוואה, בד"כ מתן אישור יכול לארוך כ-10 שנים ומעלה), על כן יש בידנו רק התייחסות לתופעות לוואי המופיעות בטווח הקצר שלאחר מתן החיסון. אין כעת יכולת לדעת האם יתפתחו תופעות לוואי חדשות במהלך החודשים או השנים אחרי החיסון. תופעות הלוואי שנרשמו במחקר של 'פייזר' הופיעו בשבוע הראשון והיו בעיקרן כאב, אודם ונפיחות מקומית בזרוע (כ 83% מהמשתתפים הצעירים). בעיקר אחרי מנת החיסון השניה גם תופעות של עליה בחום הגוף (עד38.4 בכ 15.8% מהמשתתפים הצעירים), כאבי ראש (51%) , חולשה ועייפות קלה עד בינונית (59.4%) בסופו של דבר 90% מתופעות הלוואי חלפו תוך 24 שעות.

שמעתי שמתו אנשים אחרי קבלת החיסון?
נכון. שני משתתפים שקיבלו את החיסון האמיתי נפטרו על רקע מחלת כלי דם שכנראה פיתחו לאורך שנים. ארבעה שקיבלו חיסון דמה/פלסיבו (מים פיזיולוגיים ללא כל חומר פעיל) נפטרו גם כן ממחלות רקע שונות.

האם החיסון פוגע בפוריות?
לא ידוע. בקרב נשים שחלו בקורונה לא נצפתה בעיית פוריות בשנה האחרונה. כיוון שכך כנראה שהחשש הזה אינו סביר. הטענה מבוססת על העובדה שהחלבון בו עושים שימוש בחיסון, דומה לחלבון שקושר את הביצית המופרית לרירית הרחם בתחילת ההיריון. אך לא הוכח שהדבר אכן גורם להפלות או בעיות. אבל, כדי להגביר את פרופיל הבטיחות ולהימנע מעיכוב האישור, החליטו בחברות התרופות להימנע ממתן חיסון לנשים בהריון או נשים שמתכננות להיכנס להריון בתקופה הקרובה.

האם העובדה שהחיסון פותח כל כך מהר לא הופכת אותו למסוכן?
כדי לענות על זה אני רוצה לציין את השתלשלות העניינים הידועה לנו ביחס לפיתוח החיסון:
1. לראשונה נוצר שיתוף ידע בין מספר חברות ומעבדות מחקר - מה שלרוב אינו קורה.
2. קבלת מימון אדיר ממשקיעים פרטיים וממשלות - שלב שדרך כלל אורך שנים.
3. קבלת אישור לבצע את שני השלבים הראשונים של המחקר במקביל ולא אחד אחרי השני.
4. גיוס משתתפים – נרשמה היענות אדירה עם עשרות אלפי מתנדבים למחקר.
5. מתן עדיפות לתהליך האישור הבירוקרטי למחקרי הקורונה - כל מחקר בבני אדם חייב לעבור סדרת אישורים של בתי החולים ומשרדי הבריאות במדינות בהם הם מתקיימים. לרוב עוברים חודשים רבים ואפילו שנים עד לקבלת אישור.
6.רק הדבקה בקרב הנסיינים יכולה לתת את התשובה, האם קיים הבדל בין קבוצת האנשים שקיבלו את החיסון האמיתי לעומת קבוצת האנשים שקיבלו את חיסון הדמה. במקרה זה, כל המשתתפים נשלחו אחרי החיסון להמשיך בחייהם, מכיוון שהקורונה משתוללת, לקח מעט מאוד זמן עד שנדבקו מספיק משתתפים. ולחברות נותר רק לבדוק מי מתוך הנדבקים קיבל את החיסון האמיתי ומי קיבל את זריקת דמה.
7. התחלת ייצור המוני והקמת מערך שינוע והפקה טרום קבלת האישורים - מרגע שהבינו בחברות שהחיסון עובד, הן לקחו סיכון ופעלו לקדם את התהליך. לשמחתנו הסיכון השתלם והחיסונים אושרו.

האם החיסון יכול להשפיע על ה DNA ולהוביל לסרטן?
לפי מה שידוע כעת התשובה היא לא. בכדי להשפיע על המטען הגנטי שלנו (ה DNA) החלבון שמוזרק צריך להיכנס פיזית לתוך גרעין התא שהוא מעין "כספת" בה נשמר ה-DNA שלנו. לחלבון אין שום דרך לעשות זאת. למעשה, החלבון שמוזרק לגוף נהרס בתוך 24 שעות מרגע החדרתו לגוף.

לסיכום, החשש מהחיסון הוא טבעי וראוי, בדיוק כמו החשש שלנו מכל תרופה או חיסון שלא התנסנו בו בעבר. אבל יש מספר עובדות שחשוב לחדד:
1. אנו יודעים שהחיסונים יעילים (לא ב 100%)
2. החיסונים בטוחים בטווח הקצר (עדיין לא ב 100% כאמור קיימות תופעות לוואי), אך אנו לא יודעים לומר דבר על בטיחות לאורך זמן (חודשים ושנים) פשוט מכיוון ולא עבר מספיק זמן מתחילת המחקרים.
3. חייבים לזכור כי מדובר בחיסון כנגד מחלה קשה ומסוכנת הגורמת לסבל ונזקים מתמשכים לאורך זמן גם לאחר ההחלמה (מדיווחים של מחלימים).
4. בקצב ובהיקף התחלואה כיום, לא להתחסן יכולה להיות בחירה להידבק בוירוס הקורונה, וכאן נכנס ניהול הסיכונים שכל אחד מאיתנו חייב לעשות עם עצמו ובשיתוף רופא המשפחה יש לשקול את הסיכונים והיתרונות ולבסוף לקבל החלטה מודעת ומושכלת על בסיס ידע אמיתי ונתונים.

מקווה שהצלחתי לעשות לכם מעט סדר, אני מאחל בריאות שלמה לכולנו
שלכם, ד"ר גיא אלמוג

Address

הרצל 52
Rishon Le Zion
75000

Opening Hours

Tuesday 15:00 - 17:30
Wednesday 08:00 - 20:00
Friday 08:00 - 13:00
Sunday 08:00 - 20:00

Telephone

+97235058111

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ד"ר גיא אלמוג - כירופרקט Dr. G. Almog Chiropract posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to ד"ר גיא אלמוג - כירופרקט Dr. G. Almog Chiropract:

Share

Category