https://www.facebook.com/181991698550207/

ד"ר שירי רז - מטפלת פרטנית וזוגית לטבעונים ולזוגות מעורבים

Home
Israel
Rishpon
ד"ר שירי רז - מטפלת פרטנית וזוגית לטבעונים ולזוגות מעורבים

שירי רז - טיפול אישי וזוגי (התמחות בייעוץ לטבעונים ולזו?

הי אני שירי, אני אמא לארי, אייר ואיטן המתוקים. נשואה באושר (ועובדת על האושר :) ) לגיא. אני מטפלת באמנות, בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ומדעי המוח וד"ר לפסיכואנליזה ופרשנות מטעם אונ' בר אילן. במהלך השנים העמקתי, למדתי והוסמכתי בכמה נתיבי טיפול מקצועיים אשר אני מביאה עימי לחדר הטיפול - אני מטפלת דיאדית להורים ולילדים מוסמכת מטעם האגודה לטיפול הורה-ילד, מטפלת פרטנית וזוגית למבוגרים בגישת EFT, טיפול ממ

וקד רגש. ההתמחות שלי היא בטיפול במצבי משבר וטראומה אישיים ומשפחתיים, בעזרה לטבעונים, פעילים למען בעלי חיים ולזוגות מעורבים (טבעונים ולא טבעונים). אשמח להכיר ולענות לכל שאלה, שירי

11/09/2024

המאמר המלא בטור שלי ״נפש חיה״ בהארץ
האיור של הגר ורטהיים

#הארץ

17/08/2024

המאמר המלא בטור שלי בהארץ.
האיור המרגש - הגר ורטהיים.

לינק בסטורי ובתגובה הראשונה.

#הורות #מלחמה #הארץ

13/08/2024

המאמר המלא והערוך בטור שלי בהארץ,
כולל הצעות כיצד ליצור תקווה בלבבות ילדינו גם בתקופה הקשה הזו.

איור הגר וורטהיים

#מלחמה #הארץ #תקווה #הורות

04/08/2024

***ערב הכנה חגיגי להורים לילדים טבעונים לקראת שנת הלימודים הקרובה 🤓❤️🌱 🥳***

שבוע טוב לכל ההורים הטבעונים 🌞- שמחה ונרגשת להזמין אתכם לערב הכנה ייחודי לאימהות והורים לילדים טבעונים לקראת שנת הלימודים.
הערב יתקיים ברביעי הקרוב, ה7.8 בזום בשעה 20:30.

טל חייקין הדיאטנית הקלינית הנהדרת ואמא טבעונית ותיקה ואני - מטפלת ומדריכת הורים להורים ומשפחות טבעוניות ואמא טבעונית ותיקה גם בעצמי, הכנו לכם יחד ערב מושקע וגדוש במידע, הדרכה, טיפים ועצות שיעזרו לילדיכם ולכם להתכונן ולעבור את שנת הלימודים כילדים טבעונים בצורה הטובה ביותר.

בין שלל הנושאים עליהם נדבר:
* איך לדבר עם הגננת והצוות החינוכי על הטבעונות של הילד כדי להשיג שיתוף פעולה מירבי ♥️
* הנחיות עשי ואל תעשי לגננת כשהילד מבקש לאכול מצלחות אחרות ✋
* איך לפנות להורים של הילדים בגן/בכיתה כדי שהילד לא ירגיש מוחרג במסיבות יום הולדת 🥳.
* איך לתווך ולהסביר לילד מדוע חבריו אוכלים מן החי 🐓.
* לא שוברים את הראש מה להכין - טכניקה להכנת אוכל מהיר ובריא לילד לבית הספר/לגן 🥙
* כל המידע החשוב על תזונת ילדים ופעוטות - חלבון, ברזל 💪
* על מה חשוב להקפיד בתזונת הילד בבית כדי לא להיות מוטרדים ממה שהילד אוכל בגן 🙆‍♀️

ועוד ועוד ועוד ….

ההדרכה הינה ללא עלות 💚🩷
לינק לזום ותזכורת ישלחו בפרטי לכל מי שתגיב 🙏

#הוריםטבעונים #ילדיםטבעונים #טבעונות

16/07/2024

המאמר המלא בטור שלי באתר הארץ,
כולל הצעות לאסטרטגיות התמודדות.
לינק בסטורי.

איור: הגר ורטהים

#הארץ #טראומה #טראומהמינית #טיפול #טיפולבטראומה

01/07/2024

המאמר המלא בטור שלי באתר הארץ,
כולל הצעות לאסטרטגיות התמודדות.
לינק בסטורי.
האיור המדויק: הגר ורטהים

#הארץ #חרדה #חרדות #פחד #מלחמה #טיפול #טיפולרגשי

17/06/2024

דה-ריאליזציה - מנגנון ההגנה הנפוץ והמסוכן.
המאמר המלא באתר הארץ היום, על הסכנות והדרכים להתמודדות.
לינק בסטורי ובפרטי.

האיור הרגיש: הגר ורטהים
#טיפול

04/03/2024

"אני מרגישה לבד כל כך, הכי לבד שחשתי אי פעם. הוא נמצא אבל לא מדבר איתי, שקוע כל היום בטלפון"; "היא פשוט לא מרפה, ביקורתית, דורשת, מעמיסה ומקשה עליי את ההתמודדות עם החיים שגם ככה כל כך קשים כרגע". בחודשים האחרונים, זוגות רבים חוזרים באופנים שונים על המשפטים האלה בקליניקה שלי. דווקא בזמנים שבהם אנחנו זקוקים זה לזה יותר מתמיד וצריכים את הזוגיות שלנו כמקור כוח, אנחנו מרגישים מאוד לבד. מדוע זה קורה?

ראשית ניגש להבנת השפעתה של מערכת זוגית מיטיבה על הפחתת חרדה ומתח. מחקרים רבים בחנו את ההשפעה של קשר חברתי על התמודדות עם כאב, מתח או חרדה, ומגלים את היתרונות הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים של תמיכה חברתית וזוגית בפרט. במחקר מ-2006 הועמדו נשים במצב סיכון להתחשמלות ברגלן בזמן שהפעילות המוחית שלהן נוטרה באמצעות fMRI. המחקר מצא כי כאשר הנשים החזיקו ידיים עם בני זוגן, תגובת המוח לאיום ולחוויית הכאב פחתה באופן משמעותי, בהשוואה למצב שבו הן היו לבד או כאשר אחזו ידיים עם אדם זר. השפעה זו היתה בולטת ביותר כאשר הנשים דירגו את מערכות היחסים עם בני זוגן כטובות יותר.

מחקר מעניין אחר בחן את הקשר בין אוקסיטוצין, המכונה גם "הורמון האהבה", ובין היכולת שלנו לתפקד בשעת לחץ. במחקר זה, המשתתפים קיבלו אוקסיטוצין או פלצבו לפני שעברו משימה מעוררת מתח (מבחן הלחץ החברתי של טרייר). המחקר מצא שמי שקיבלו אוקסיטוצין הפגינו רמות נמוכות יותר של קורטיזול (הורמון לחץ) ודיווחו על תחושת לחץ פחותה בהשוואה למי שקיבלו פלצבו. מחקרים אלה ואחרים מדגישים את המשמעות של קשר זוגי טוב ושל תמיכה מבן או מבת הזוג שלנו בהגברת העמידות והחוסן שלנו לכאב פיזי, מתח ומצוקה רגשית.

האבסורד הכואב הוא שעבור רובנו, דווקא בשעת לחץ ומשבר היכולת שלנו לבטא באופן נכון ומקרב את הצורך שלנו בתמיכה ובקשר - פוחתת משמעותית. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי אנחנו פועלים, כמו יתר בעלי החיים, באמצעות תגובות התמודדות והגנה אוטומטיות של "הילחם או ברח" (או קפיאה, שהופכת כעבור זמן מסוים לתגובת "הילחם או ברח"), כאשר אנחנו נתונים תחת איום או סכנה. אלה מנגנונים הישרדותיים פיזיים, אך לא רק; על פי ד"ר סו ג'ונסון, מומחית בעלת שם עולמי בתחום הטיפול הזוגי, יש להם גם ביטוי רגשי המשפיע על מערכות היחסים שלנו ועל תחושת הרווחה והביטחון שלנו.

בזמנים של מצוקה ולחץ, "התקשרות בטוחה" - הצורך המולד ליצור קשרים רגשיים מיטיבים עם אחר משמעותי - מאפשרת לאחר לשמש מקלט פסיכולוגי חיוני המספק נחמה ותמיכה. היא מרככת את ההשפעה של מכאובי החיים עלינו, משפרת את החוסן ואת מנגנוני ההתמודדות שלנו. לעומתה, סגנונות התקשרות לא בטוחים, הנוצרים בתגובה לטיפול ויחס לא עקבי או לא קשוב, עלולים להחריף מתח ומצוקה רגשית.

התקשרות לא בטוחה נעה על רצף שבין "התקשרות חרדה" (כמיהה לקרבה כאמצעי לוויסות רגשי, המאופיינת בפחד מנטישה), ובין "התקשרות נמנעת" (הצורך באוטונומיה ועצמאות ככלי לוויסות רגשי, המונע מפחד מכאב).

תגובת "הילחם" בזוגיות, המאפיינת אנשים עם סגנון התקשרות חרד, היא מנגנון הגנה רגשי פרדוקסלי. מטרתו ליצור קרבה ולקבל ביטחון מבן הזוג, אך הוא מתבטא בהתנהגויות תובעניות, מבקרות או תוקפניות כלפיו. גם תגובת "ברח", בזוגיות המאפיינת אנשים עם סגנון התקשרות נמנע, היא מנגנון הגנה רגשי פרדוקסלי המופיע כנסיגה פיזית או רגשית מהקשר, התכנסות והימנעות מעימותים ומאינטראקציה בכלל. זוהי אסטרטגיית הגנה שמטרתה למזער פגיעה נוספת על ידי בריחה ממה או ממי שעשוי להגביר את הכאב הרגשי, ובכך מותירה את האדם לבדו.

בשעת מלחמה ומשבר, תגובות ה"הילחם או ברח" הרגשיות שלנו יהיו עוצמתיות הרבה יותר מאשר בשגרה. סיטואציה אופיינית לזוג בעל סגנונות התקשרות הופכיים תהיה למשל כזו שבו הצד בעל הנטייה להתקשרות חרדה ינסה לפנות אל האחר כדי למצוא אצלו נחמה ותמיכה, לדבר על הפחדים שלו או העתיד של הילדים, זאת בזמן שבן הזוג בעל הנטייה להתקשרות נמנעת ידחה את הנסיונות האלה, יחווה אותם כמעיקים ומסיחים ממה שחשוב בעיניו באמת. מנגד, הוא יהיה עסוק בפעולות התמודדות "קונקרטיות" יותר, דוגמת הצטיידות או צפייה מרובה בחדשות, או בהתנהגויות נמנעות כמו גלישה ברשתות החברתיות או עיסוק אובססיבי בספורט.

כך יגביר בן הזוג החרד דרישותיו ויהפוך לביקורתי, ובתגובה לכך בן הזוג הנמנע יתרחק עוד יותר, וחוזר חלילה. הפרדוקס העצוב הזה ניתן להתמודדות ולשינוי; אך דורש משני הצדדים מודעות, הבנה ורצון לעבוד יחד למען הזוגיות.

המאמר המלא בתגובה הראשונה.

15/01/2024

במהלך חודש נובמבר יצא לאקרנים בארצות הברית סרט קצר בשם "הנערה הבאה" (The Next Girl), שמטרתו להמחיש את מציאות חייהן הנוראה של פרות בתעשיית החלב. הסרט זכה להד רחב, השתתף ב-11 פסטיבלי סרטים וזכה בפרסים, בהם סרט האינדי הקצר הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים העולמי בקאן.

מבעד לעדשת הבמאית טרה בנט סמית' והתסריטאית ליסה דקרסנטה, "הנערה הבאה" שואף ליצור מודעות, הזדהות וכאב אמפתי בקרב הצופים וכך להיות זרז לשינוי בחירותיהם הצרכניות. הסרט זמין כעת לצפייה ביוטיוב ולמרות שפעילי זכויות בעלי חיים בכל העולם מהללים אותו ומפצירים בקהל הרחב לצפות בו, איני יכולה לצערי לעשות כמותם. לא עכשיו, לא בישראל, לפחות לא בלי אזהרת טריגר קשה ביותר.

העלילה מתרחשת בעולם דיסטופי, שבו נערות צעירות משועבדות, נידונות לחיים נטולי אוטונומיה גופנית ונאלצות בעל כורחן להרות ולשאת הריון בתנאי עבדות, להסתפק במזון מועט ולהביא לעולם ילדים שנלקחים מהן זמן קצר לאחר הלידה. הוא צולם בבית מטבחיים ישן שנראה באופן מטריד ביותר כמו מנהרות תת קרקעיות; הסצנות אלימות, הגיבורות מובלות ביד גסה, נקשרות, בוכות, מועמסות על משאית כשחלקן פצועות.

החשיפה לדימויים המוצגים בסרט בוודאי קשה מאוד לכל צופה, אבל כאן בישראל, כאשר תמונות הצעירות החטופות פוצעות את לבנו והדאגות והמחשבות עליהן לא מניחות לרגע, הוא בלתי אפשרי לצפייה. הניסיון לגרום לנו לגלות אמפתיה לסבלן של פרות באמצעות שימוש בנשים צעירות שנחטפות ומעונות כושל והופך לטריגר - כיוון שב-7 באוקטובר האימה הזו הפכה עבורנו למציאות אמיתית, מסויטת ומוחשית.

במונחים פסיכואנליטיים ניתן לומר שהמרחב המעברי שלנו קרס. המושג "מרחב מעברי" בתיאוריה הפסיכואנליטית של דונלד ויניקוט מתייחס למצבם הפסיכולוגי של ילדים או מבוגרים, כאשר הם לא לגמרי בתחום המציאות החיצונית - אך גם לא שקועים במלואם בעולם הפנטזיות והרגשות הפנימיים שלהם. זהו מרחב שמייצר איזון עדין בין דמיון ומציאות, אשר באמצעותו אדם יכול לחקור רעיונות ולעבד בחופשיות את המחשבות והרגשות שלו.

כאשר אני משחקת עם הבן הקטן שלי בתופסת, בה הוא מביים אותי להיות אריה שרודף אחריו ורוצה לטרוף אותו, אני לא באמת אריה בעיניו - אך בו זמנית אני גם לא אמא. ברגעים אלה אנחנו במרחב מעברי בו הוא יכול לצחוק ולהנות מחוויית המרדף תוך שהוא חוקר את גבולות רגשות הבהלה והפחד שלו. אבל ברגעים בהם הוא פתאום נבהל באמת, ואני רואה את הפחד בעיניו, המרחב המעברי קורס והמשחק נגמר באחת.

חוויה מעברית דומה בעולם המבוגרים היא הצפייה בסרטי אימה, אשר גם בה לעתים קורס המרחב המעברי ואנחנו מפחדים באמת ובוחרים להפסיק את הצפייה. בתקופות של מלחמה וטראומה, כמו זו שאנחנו חווים כעת, המרחב המעברי שלנו קורס לחלוטין. האיום המוחשי על ביטחוננו וביטחון ילדינו, כופה עלינו להיות במוד הישרדותי ומקשה עלינו לנוע מן המציאות הקונקרטית אל מחוזות הדמיון, ודאי אם הם מדמים במובנים מסוימים את המציאות עמה אנחנו מתמודדים כעת.

משכך, האסטרטגיה הנפוצה של פעילים טבעונים, של השוואה בין קורבנות אנושיים לבעלי החיים, הנועדה ליצור הזדהות ואמפתיה (כזו שגם אני עשיתי בה שימוש לא פעם בטור שלי ואשר היתה משמעותית בתהליך המעבר האישי שלי באמצעות הסרטון ״אמא״ של רתם סלע), אינה יעילה כרגע. יותר מכך, היא מזיקה, פוגענית, מסוכנת ומייצרת אנטגוניזם מוצדק. כאשר המרחב המעברי שלנו כה שברירי, כמו בימים טראומטיים אלה, כל טריגר עלול למוטט אותו ויחד איתו את היכולת האמפתית.

אין זה אומר חלילה שעלינו להפסיק לזעוק את סבלם של בעלי החיים או לחדול מלפעול למענם, אך עלינו למצוא דרכים אחרות; ליצור שיח שאינו מתריס או מטרגר ושאינו מבקש לטלטל, אלא מספר בכנות ובלי אמצעים רטוריים או גרפיים את כאבם של בעלי החיים. סבלם של בעלי החיים לא מתחרה בסבלנו. כאבנו אינו מבטל את כאבם, או להפך. לצד היגון והטראומה שלנו, הם עדיין קיימים ומבקשים את חמלתנו, וחמלה בימים נוראים אלו ראויה ומגיעה לכולנו - גם להם וגם לנו.

לינק לטור באתר הארץ בתגובות

01/01/2024

אחת החוויות הקשות ביותר בזמן מלחמה היא תחושת אובדן השליטה, ההרגשה שהעולם האישי־הפרטי, במקביל למדיני־חיצוני, שרוי בתוהו ובוהו. נראה שהכל מתפרק יחד ובו זמנית. כאשר אנחנו מתעוררים בכל בוקר לעוד "הותר לפרסום" נורא ומרסק, וכשלא ברור עוד כמה זמן נהיה במצב הזה ולאן נגיע בסופו, כוחות הנפש שלנו מתרוקנים ומתדלדלים.

במצב הזה רבים מאיתנו חוזרים או נופלים להרגלים רעים כמו עישון או אכילה רגשית, אנחנו נוטים לריב יותר עם בני ובנות הזוג שלנו ולהיות קצרי רוח יותר עם הילדים. תחושת שליטה בזמנים אלה, קטנה ככל שתהיה, יכולה לפעול כחבל הצלה פסיכולוגי ולאפשר לנו לשמור על מידה של חוסן. שמירה על תחושה שדברים מסוימים עדיין בידינו בזמן משבר אישי ולאומי של מלחמה עשויה לספק נחמה, יציבות ואפילו תקווה.

מחקרים מצביעים על כך שאנשים וילדים המאמינים שיש להם שליטה מסוימת על חייהם בעת מלחמה, נוטים לחוות רמות נמוכות יותר של מתח וחרדה והם בעלי סיכון מופחת לפתח סימפטומים פוסט טראומטיים. כשאנחנו מרגישים שאנחנו יכולים להשפיע, אנחנו מסוגלים לעמוד בקשיים הרגשיים שהמלחמה מביאה עמה באופן מיטבי יותר. תחושת שליטה זו יכולה להתבטא בצורות שונות, החל משמירה על שגרה יומית פשוטה ועד לתהליכי קבלת החלטות משמעותיות ובעלות השלכות רחבות יותר על החיים האישיים, על המדינה ועל העולם.

כך לדוגמה, במהלך מלחמת העולם השנייה, במסגרת קמפיין לאומי שזכה לשם "לחפור עבור ניצחון" ("Dig for Victory"), ממשלת בריטניה עודדה אזרחים לגדל ירקות בגינתם הפרטית. זאת כצעד יעיל בהתמודדות עם השפעת המלחמה על המחסור במזון, תוך הדגשת החשיבות של שמירה על תחושת שליטה בסביבתם הקרובה. למעשה הקטן הזה לכאורה, היתה השפעה עמוקה על המורל, והוא טיפח באזרחי בריטניה תחושת חוסן והמשכיות גם מול הרס וקידם גם הרגלי תזונה בריאים ומיטיבים יותר.

בהמשך לכך, ולצד הסיכון של להיות מואשמת ב"ניצול" הסיטואציה הרגשית שבה אנחנו נמצאים כדי לקדם אג'נדה של חמלה - אעז לטעון שבחירה בטבעונות היא דרך נפלאה וחשובה לחוות תחושת שליטה על החיים שלנו ולהשפיע לטובה גם על העולם סביבנו. על ידי אימוץ אורח חיים טבעוני, אנחנו הופכים לחלק מתנועה עולמית השואפת להיטיב עם העולם, לשנות את מערכות המזון שלנו, להפחית את סבל בעלי החיים ולמתן את ההשפעות של שינויי האקלים.

חשוב להכיר בכך שבתקופה זו של מאבק הישרדותי נפשי יומיומי, גילוי אמפתיה וחמלה הכרוך בשינוי הרגלים יכול להרגיש כמו צעד מוגזם שלא אפשרי לנו כרגע, שעלול לגזול מאיתנו את מעט הכוחות שנותרו בנו ולהחליש אותנו עוד יותר. אך האמת היא שהתוצאה של בחירה כזו היא הפוכה ב-180 מעלות. אם נעז לנסות, נגלה שהבחירה בלכל הפחות המעטה בצריכת מזונות מן החי תעצים ותחזק אותנו, ותסייע לנו לחוש כי אנחנו חיים בהתאמה לערכים שלנו. זאת לצד הרווחים הבריאותיים והעמידות הגופנית, החשובים עוד יותר בתקופה של מתח וחרדה המזיקים לבריאותנו ולגופנו.

כולנו מקווים כי 2024 תהיה שנה אחרת, טובה יותר. אנחנו מייחלים לכך שחטופינו וחיילינו יחזרו כולם במהרה ובשלום, שהמפונים הרבים מהדרום ומהצפון ישובו לבתיהם ושלא נחיה עוד בצל איום הטרור, הטילים וצלילי האזעקות. שנוכל ביום מן הימים, כמאמר השיר, לשבת על המרפסת ולספור בנחת ציפורים נודדות.

ברוח "תפילת השלווה", אני מאחלת לכולנו את השלווה לקבל ולהשלים בכאב עם הדברים שאין ביכולתנו לשנות, את האומץ והכוח לשנות את מה שכן ואת התבונה להבחין ביניהם. להכיר בכך שחלקים רבים מן העתיד שאנחנו כל כך כמהים לו אינם תלויים בנו, לפחות לא ישירות, אך לזכור שגם בתקופות של מלחמה וכאוס - לבחירות האישיות שלנו יכולה להיות השפעה אישית וקולקטיבית עמוקה.

לינק לטור המלא בהארץ בתגובות

Address

Rishpon

Telephone

+972528351737

Website

facebook.com

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ד"ר שירי רז - מטפלת פרטנית וזוגית לטבעונים ולזוגות מעורבים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to ד"ר שירי רז - מטפלת פרטנית וזוגית לטבעונים ולזוגות מעורבים:

Shortcuts

Our Story

הי אני שירי, אני אמא לארי ואייר ועוד 7 מתוקים הולכים על ארבע, נשואה באושר (ועובדת על האושר :) ) לגיא אהבת חיי. אני דוקטורנטית בשלבי סיום של המחקר במחלקה לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן, ממש לפני ההגשה. נושא המחקר שלי הוא היחס האנושי לאכילת בעלי חיים אותו אני חוקרת מהיבטים פילוסופיים, בלשניים ופסיכואנליטייים.

אני מטפלת אישית וזוגית בגישת EFT - טיפול ממוקד רגש, מטפלת דיאדית להורים ולילדים ומדריכת הורים ומתמחה יחידה בארץ ובעולם בחמש השנים האחרונות בעבודה עם טבעונים ועם זוגות מעורבים (טבעוני.ת ולא טבעוני.ת).

אני פעילה למען בעלי חיים ומרצה בנושא פילוסופיה, פסיכולוגיה וטבעונות בהקשרים חברתיים, זוגיים וטיפוליים בארץ ובעולם.

הטיפולים מתקיימים בקליניקה פרטית נעימה ואינטימית במושב רשפון, או באמצעות תוכנות וידאו (סקייפ/זום/מסנג‘ר) במחשב. אשמח להכיר ולענות לכל שאלה (הכי מהיר וזמין בווטסאפ: 052-8351737) שירי