19/09/2025
קצת ארוך אבל בעיניי שווה -
שמעו סיפור על אוטיזם, משחק הדדי והבנה ולקיחה בחשבון את נקודת המבט של האחר
אז התחלנו לשחק תלוי בקוף. הוא בן 5, מאובחן על הרצף. ילד מקסים וחכם שקשה לו שהוא לא מחליט על הכל במשחקים הדדיים.
היום כששיחקנו הוא רצה שייצא לו 6 בקוביה (שיחקנו בקוביה רגילה כדי שיתחיל לזהות את
המספרים בקוביה) ויצא לו 2. הקוביה החליטה …
והוא התעצבן וחטף את העץ של המשחק וקם והלך לפינה ואיים להרוס את העץ.
הסיטואציה כמובן הייתה לא נעימה בכלל גם בשבילי שדאגתי לעץ שלי אבל גם לו שבאמת הרגיש שזה בלתי נסבל מה שקרה לו.
אז אחרי שאמא עזרה להציל את העץ בן הערובה, והוא הלך ונעמד ליד הדלת עם פרצוף הכי כועס שיש, ניגשתי לנדנדה ושאלתי אם ירצה להתנדנד והוא אמר כן כועס. אז שאלתי איזה גובה הוא רוצה והוא אמר בקול הכי כועס ״בינוני״ ותליתי והוא ניגש להתנדנד.
ופה מתחיל החלק המעניין.
תוך שנייה על הנדנדה הוא נרגע ויכולתי לדבר איתו.
אמרתי שבכל משחק יש חוקים ששומרים שיהיה לכולם הוגן ומי שמשחק צריך לכבד את החוקים.
אמרתי שהחוק הכי חשוב הוא שאנחנו לא הורסים .
וכדי שיבין למה זה חשוב לא רק ברמה של חוק יבש אלא ברמה הרגשית, יבין מה האחר (אני במקרה הזה) מרגיש כשמאיימים או הורסים לו, נתתי לו דוגמא בדיוק דומה רק עליו -
״אם אני הייתי כועסת ולוקחת לך את הבקבוק שאתה אוהב ואומרת ״אני אשבור לך את הקש של הבקבוק״, איך היית מרגיש? … ככה אני הרגשתי כשלקחת לי את העץ״ (ושילבתי במילים שלי אינטונציות והבעות פנים שימחישו את הדברים שאני אומרת ).
וראיתי מיד שהוא מבין כי הוא הסתכל עליי והעיניים שלו נעשו טיפה לחלוחיות.
אמרתי לו ש ״הכל בסדר. אתה לא התכוונת לפגוע. פשוט לא חשבת שככה אני מרגישה״.
ואז הוא קם מהנדנדה והלך לשולחן תוך כדי שהוא אומר ״עכשיו אני אתקן את העץ״.
ואמרתי שזה נורא יפה שהוא רוצה לתקן את מה שקרה לנו קודם.
ואז הזכרתי לו את הכללים ואמרתי שאם אנחנו חוזרים לשחק שנינו חייבים לכבד את החוקים.
ושיחקנו והצלחנו לסיים את המשחק בלי אירועים דרמטיים נוספים - זה עזר שבחרתי לא לאתגר אותו יותר ממה שכבר אותגר וכשלא ראה שיניתי בקוביה שלי מ-3 ל-1 כדי שלו יהיו יותר קופים והוא יהיה המנצח
וככה הוא חווה חוויה של התגברות והצלחה 😃
ילדים על הרצף מתקשים לקחת בחשבון את
נקודת המבט של האחר. ואני מוצאת שכשנותנים להם דוגמא זהה לגבי עצמם, זה עוזר להם ״להכנס רגע לנעליים של האחר״ ואז הם פתאום מבינים את האחר ומצליחים להתחשב בו.
אם עושים את זה בהקשר המתאים וברגע האמת שוב ושוב, זו דרך אחת טובה לפתח אצלם את היכולת לקחת בחשבון גם את נקודת המבט של האחר.
מה שמקדם התחשבות, התגברות, הדדיות טובה יותר ועוד כאלה מושגים יפים 😊
וככה במקרה שלי והילד והעץ -
הוא לא ירצה להרוס את העץ לא רק כי זה אסור ברמת החוק היבש אלא כי ברמה הרגשית זה יגרום לי צער.
ואלה שני הילדודס הפרטיים שלי, שלימדו אותי את רוב מה שאני יודעת 😊, כשהיו קטנים ועל נדנדה אחרת
