21/12/2023
"כל המאמינים להרים יד",
ביקש המפקד שלנו באימון מתקדם.
ישר הרמתי את היד שלי בלי לחשוב בכלל מה הייתה המשמעות של הבקשה שלו. בעצם מה שהוא רצה לדעת זה מי צריך ללכת לתפילה.
היום אני רואה את אותו רגע כשיקוף נקי ואמיתי של מערכת האמונות שלי.
שאלו מי מאמין, ומיד עניתי. פשוט ככה. כי למען האמת יש לא מעט דברים שאני מאמין בהם.
מערכת אמונות רחבה שמורכבת מהרבה אוצרות.
ביניהם אמון באנושות, בכוח של הביחד, בטוב לב, בנסתר, באהבה ועוד.
מהשבת של 7.10.23, גם אני חוויתי משבר רציני באמונותיי.
חלק מאותם מרכיבים נראו לי פתאום כלא רלוונטיים יותר לחיי וחוויתי שממש התאכזבתי. או אפילו לא הבנתי פתאום למה אני מאמין בהם.
בכול יום שעבר הרגשתי שמשהו מצד אחד נשל ממני אבל משהו ביקש להתחדש. כמו מחזור של נלקח ממני ובאותו זמן חוזר אלי בחזרה.
בימים אלו זה המסע שאני עובר. מסע של חזרה אל האמונות שלי.
ובשבילי המים הם משאב גדול ביותר שתומך בי שם.
מדי יום, כול מפגש אנושי שיש לי עם אדם נוסף אני מרגיש שקורה צעד נוסף להשבת האמונה.
להאמין שוב בטוב האדם,
בכוחות,
בביטחון,
ברכות,
באהבה עצמית והדדית,
בחברות, שותפות, בכוחות עליונים.
זה באמת לא נגמר, וטוב שכך.
לא רק אצלי המים מייצרים חיבורים מחודשים. אני ממש רואה את הניצוץ חוזר אל אנשים בעיניים, גם אם זה לכמה רגעים , זה כבר המון.
גם הם מתחילים להאמין בחזרה, לכול אחד ואחת זה אחרת אך האמונה מגיעה, סוללת את הדרך כמו מים ברכות ובעיטוף עדין.
נוצר פה לאט לאט , בסבלנות מערכת אמון מחודשת , בשלל תרכובות חדשים ועם המון כוח של ביחד. ואני עוד סקרן ונרגש לראות מה עוד יתווסף ויצמח
