26/08/2025
כל כך חשוב ונכון
הורים, לפעמים בעידוד אנשי מקצוע, בוחרים שלא לטפל בהפרעת הקשב (ולפעמים גם לא לאבחן אותה) כי הילד סה"כ מרוכז בבית הספר, או לא מפריע בגן.
זאת טעות לחשוב שהפרעת הקשב מתחילה ומסתיימת כאן, קשיי הפרעת הקשב נוגעים בכל מישור בחיים של הילד, הצקות לאחים, קושי להתארגן, איחורים, התחצפויות, התקפי זעם, קושי חברתי, קושי לימודי ועוד.
דוגמה, באמצע השנה ליוויתי הורים שבאו אלי כי הילד שלהם מסתגר וחווה חרדה והתפרצויות, אבל הרופא אמר להם לחכות עם הטיפול התרופתי כי לילד אין בעיה בלימודים.
או דוגמה נוספת שאני רואה הרבה בקליניקה שלי, מצב בו לילד קשיי התנהגות וההורים חושבים שאם יהיו קשוחים אתו מספיק, הוא יפנים את הגבולות והתנהגותו תשתפר. (אצל ילד עם הפרעת קשב זה לא רק עלול שלא להצליח, אלא עשוי להחריף את המצב).
כשהקשיים מופיעים בגיל צעיר וההורים מחכים עם האבחון, הם עלולים לפספס ובגדול.
הקשיים שהילד חווה מביאים לירידה בערך העצמי שלו, פגיעה שקשה מאוד לתקן. זה רק יועיל שאנחנו ההורים נכיר בעובדה שהילד שלנו לא כמו כולם. חשוב להכיר את הפרעת הקשב שלו ואת הביטויים שלה אצל הילד הספציפי
וללמוד כלים שיקדמו אותו.
הורות לילד עם הפרעת קשב היא לא הורות אינטואיטיבית. עבורם, הדרך הרגילה לא תעבוד בדרך כלל. אבל יש דרך שאפשר לתרגל וליישם בכל בית ובכל משפחה. הדרך שכן עובדת.
ההמלצה שלי, אחרי שנים רבות בהן פגשתי הורים לילדים שאובחנו וטופלו בגיל צעיר וכאלה שבחרו להתעלם ולקוות שזה יסתדר, אם יש לכם החשד שלילד שלכם יש הפרעת קשב, אל תחכו עד שהוא יגדל וכבר ישים על עצמו את התווית של הבעייתי.
קחו אותו לאבחון, למדו את הפרעת הקשב שלו וקבלו את ההדרכה הנכונה.
