ד"ר יניב עובדיה - תזונת בלוטת התריס

  • Home
  • Israel
  • Shoham
  • ד"ר יניב עובדיה - תזונת בלוטת התריס

ד"ר יניב עובדיה - תזונת בלוטת התריס תזונאי-דיאטן רפואי מוסמך, ברישיון משרד הבריאות. מאבחן, מייעץ וחוקר בנושאי תזונת בלוטת התריס https://www.dryaniv.co.il/about-dr-yaniv

החום של השבוע עדיין איתך? 🥵אם הרגשתן/ם שההתחממות לאחרונה השאיר אותך מותש/ת יותר מכולם, אולי זה לא רק מזג האוויר. הסטטיסט...
13/05/2026

החום של השבוע עדיין איתך? 🥵
אם הרגשתן/ם שההתחממות לאחרונה השאיר אותך מותש/ת יותר מכולם, אולי זה לא רק מזג האוויר. הסטטיסטיקה מראה שחלק ניכר מהאנשים עם הפרעה בבלוטת התריס בכלל לא מודעים לכך בהתחלה. חלקם סובלים מעייפות כרונית, "ערפול מוחי" ורגישות לשינויי טמפרטורה. לעתים הם מחפשים מ=ומקבלים תשובות במקומות פחות נכונים.
אולי הגיע הזמן לעשות סדר במיתוסים:
🥦 האם באמת צריך להוציא ירקות מצליבים מהתפריט?
💊 מה הקשר בין יוד, סלניום ותפקוד הבלוטה?
☕ ואיך קפה משפיע על ספיגת התרופה שלך?
ריכזתי עבורך את לא מעט תשובות המקצועיות במקום אחד, כדי שתצטרך לנחש פחות. קישור תשובות שחשוב לדעת (וניפוץ כמה המיתוסים) בתגובות.
#בלוטתהתריס #תזונהרפואית #בריאות #דריניב #השימוטו #מזגהאוויר

10/05/2026

השמנת ילדים הפכה לאחד האתגרים הבריאותיים המשמעותיים ביותר של המאה ה־21. לפי התחזיות, עד שנת 2030 שיעורי ההשמנה עלולים להגיע לכשליש מאוכלוסיית הילדים בעולם.

נשאלת השאלה -
האם ניתן לחזות את הסיכון להשמנה מראש, עוד בשלב ההריון, ולפעול במניעה מוקדמת?

בכנס השנתי הקרוב של עמותת עתיד, ד"ר יניב עובדיה יציג מחקר מרתק אותו הוביל יחד עם צוות חוקרים מהמרכז הרפואי ברזילי, מרכז שניידר לרפואת ילדים, משרד הבריאות, האוניברסיטה העברית ומכללת יזרעאל, ניסה לבדוק בדיוק את זה.

המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Nature International Journal of Obesity, רותם את טכנולוגיית הבינה המלאכותית במטרה לזהות את סיכוני ההשמנה כבר בשלבי ההיריון והלידה.

במסגרת המחקר ניתחו החוקרים נתונים של 191 זוגות של אמהות ויילודים, תוך בחינה מעמיקה של 87 משתנים שונים, כגון תפקודי בלוטת התריס של האם וצריכת מזונות ספציפיים במהלך ההיריון.

התוצאות מצביעות על פריצת דרך משמעותית:
החוקרים פיתחו אלגוריתם שהצליח לזהות נכון כ-71% מהילדים שאכן נמצאו בעודף משקל בהגיעם לגיל שנתיים.
אולי בעתיד, תיקוף ממצאים אלו יוכלו לאפשר יצירת פרופיל סיכון אישי לכל אישה הרה, ובעקבותיו הענקת טיפול ממוקד והמלצות תזונה מותאמות אישית. בדרך זו, נוכל להעניק לדור הבא נקודת פתיחה בריאה יותר לחיים.
מה היו המנבאים החזקים ביותר שעלו במחקר?
ואיך כדאי לפעול כדי למנוע השמנה עוד בבטן?

הצטרפו להרצאתו של ד''ר יניב עובדיה
בכנס השנתי של עמותת עתיד
18–19 במאי 2026

הרצאה: חיזוי השמנת יתר בילדוּת באמצעות למידת מכונה - מודל המבוסס על גורמים אימהיים ותזונתיים במהלך ההיריון.
מושב: מהטרימסטר הראשון ועד לטרימסטר הרביעי - תזונת האם והשפעתה על בריאות הילד
יו״ר המושב: מיטל רון אל ואפרת פז דובינסקי.

לתוכנית המלאה ולהרשמה - בתגובות

ד”ר יניב עובדיה,
מנהל היחידה לחקר נתוני עתק, דיאטן מחקר, מו"פ, אגף נשים, המרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי" אשקלון.

בעשורים האחרונים, ישראל עברה להסתמך במידה ניכרת על מים מותפלים, כאשר לאורך מישור החוף הוקמו מעל לחמישה מתקני התפלה גדולי...
06/05/2026

בעשורים האחרונים, ישראל עברה להסתמך במידה ניכרת על מים מותפלים,
כאשר לאורך מישור החוף הוקמו מעל לחמישה מתקני התפלה גדולים.
טכנולוגיית ההתפלה הנפוצה בארץ, אוסמוזה הפוכה, אכן מספקת לנו מים נקיים מזיהומים וחיידקים,
אך במקביל מסירה מהמים מינרלים חיוניים, ובראשם היוד.

מדוע היוד כה קריטי?
היוד הכרחי לתפקוד התקין של בלוטת התריס ולייצור ההורמונים שלה.
במחקרים קליניים שערכתי יחד עם עמיתיי בנפת אשקלון, מצאנו שכיחות גבוהה של ערכי תירוגלובולין מוגברים בדם
סמן קליני אפשרי לחסר יוד בקרב אנשים עם חשיפה ממושכת למים מותפלים,
לצד צריכת יוד תזונתית נמוכה.
ההשפעה אינה מסתכמת בשתייה ישירה בלבד; מכיוון שהגידולים החקלאיים מושקים במים אלו,
שרשרת המזון כולה מושפעת, ולכן מזונות כגון בשר, חלב, ביצים וירקות כנראה מכילים פחות יוד מבעבר.

מה באשר לפלואוריד במים?
אמנם באופן תיאורטי פלואוריד מתחרה עם היוד על הקליטה בבלוטה, אך נתונים עדכניים מראים כי רובן המוחלט של דגימות המים בישראל מציגות ריכוזים התקינים והנמוכים משמעותית מהסף המותר (1.5 מ"ג לליטר).
לכן, הסיכון לפגיעה בבלוטת התריס כתוצאה מעודף פלואוריד במי השתייה בישראל נחשב לנמוך.

המלצות לפעולה:
חשוב להבהיר כי מסנני מים ביתיים ומערכות אוסמוזה הפוכה אינם מהווים פתרון לבעיה, שכן הם אינם משיבים למים את היוד שהוסר בתהליך ההתפלה.
הפתרון התזונתי-קליני המועדף כולל העשרת התזונה ביוד, באופן מותאם אישית ומודרך מקצועית.
לאנשים עם חשש לצריכת יוד נמוכה כרונית, לנשים המתכננות היריון, ולאנשים בעלי רקע של הפרעות בבלוטת התריס או חשד לכך, מומלץ לקיים אבחון תזונת בלוטת התריס הכולל הערכה מקיפה של החשיפה ליוד ולפלואוריד במטרה לבצע התאמות נדרשות.

פרטים מורחבים על מי שתייה ובלוטת התריס וקישור לתיאום אבחון - קישור בתגובות

מדוע יש כאלה שחשים עייפות (למרות שהשבוע רק התחיל)?קרה לכם פעם שהתעוררתם ביום ראשון בבוקר, אחרי סופ"ש של מנוחה, ועדיין הר...
03/05/2026

מדוע יש כאלה שחשים עייפות (למרות שהשבוע רק התחיל)?

קרה לכם פעם שהתעוררתם ביום ראשון בבוקר, אחרי סופ"ש של מנוחה, ועדיין הרגשתם שאין לכם "דלק" במנוע?

עבור נשים וגברים המתמודדים עם חוסר איזון של בלוטת התריס, זו לא סתם עייפות - זו תחושה שהגוף פועל ב"הילוך איטי". המשקל לא זז למרות המאמץ, הריכוז נפגע, והתחושה הכללית היא של "תקיעות".

💡 החדשות הטובות? יש מקרים שבכוחה של התזונה לשנות את התמונה.
זה לא רק "מה" אוכלים, אלא איך מתאימים את התזונה למצב ההורמונלי הספציפי שלך. ריכזתי עבורכם ידע מקצועי ועדכני לטיפול טבעי ומבוסס מחקרית בבלוטת התריס.

מה מחכה לכם באתר?

תכנים מקצועיים: כולל הבנת הקשר בין תזונה, יוד, וסלניום לתפקוד הבלוטה.

ידע ממוקד: כיסוי תסמיני תת/עודף פעילות והתמודדות תזונתית אפשרית.

גישה אישית: פתח לכלים שאולי יעזרו להחזיר את החיוניות והמשקל התקין.

🔗 הצעד הראשון לאיזון יכול להתחיל כאן:
ייתכן ולא כדאי לחכות לעוד שבוע של תסכול. אפשר להכנס לקישור בתגובות כעת ולגלות איך תזונה נכונה יכולה לעשות את ההבדל.

שיהיה שבוע מאוזן ובריא!

#השימוטו #בריאות #איזוןהורמונלי #עייפות #חילוףחומרים

מרגישים "נפוחים" בערב למרות שמשתדלים לאכול בריא? ייתכן שזה המטבוליזם שלכם. 🎈📉ערב, והבטן שוב 'מרגישה כמו בלון'? אולי ניסי...
29/04/2026

מרגישים "נפוחים" בערב למרות שמשתדלים לאכול בריא? ייתכן שזה המטבוליזם שלכם. 🎈📉

ערב, והבטן שוב 'מרגישה כמו בלון'? אולי ניסיתם להוסיף סיבים (כי זה הטרנד המטבולי החם)? אולי ויתרתם על פחמימות - ובכל זאת, תחושת הכבדות לא נעלמת?

ברמה המקצעוית, חשוב לשים לב: בתת-פעילות של בלוטת התריס, מערכת העיכול עלולה "לעבוד בהילוך נמוך".

מדוע?

עיכול איטי: המזון לעיתים שוהה זמן רב מהרצוי במערכת ובמקרים מסויימים נוצר ריבוי גזים.

פרדוקס הסיבים: זה נדיר יחסית, אך עודף סיבים מסויימים, בשילוב עם בלוטה "עייפה", עלול להחמיר נפיחות במקום לעזור.

שיבוש מיקרוביום אפשרי: סביר שקיים קשר דו צדדי בין הרכב חיידקי המעי לאיזון ההורמונלי.

במקום לנחש אילו תוספים לקחת, ייתכן והגיע הזמן להתאים את התזונה לקצב ההורמונלי ולבדיקות הדם.

מנסים לעשות סדר בנפיחות ובעייפות המטבולית - שאלות נפוצות ותשובות מקצועיות בקישור בתגובות! 👇🔗

#נפיחותבבטן #האשימוטו #מטבוליזם #ד"ר_יניב_עובדיה #בריאות #דיאטה

רבים מזכירים "תזונה מטבולית", אבל האם המטבוליזם תמיד מקשיב? 🧬יש גל הכתבות על "סיבי פלא", "אוזמפיק טבעי" ואיזון רמות הסוכ...
26/04/2026

רבים מזכירים "תזונה מטבולית", אבל האם המטבוליזם תמיד מקשיב? 🧬

יש גל הכתבות על "סיבי פלא", "אוזמפיק טבעי" ואיזון רמות הסוכר. הגיוני שרוצים לשפר את המטבוליזם, במיוחד עכשיו כשמחפשים חלופות תזונתיות חכמות ובריאות יותר לסדר היום.

אבל הנה משהו שה-AI לא תמיד יודע לספר לנו:
מטבוליזם הוא לא רק "מה אנחנו אוכלים", אלא איך הגוף שלנו מעבד את זה.

אם אתם מעמיסים סיבים אבל בלוטת התריס שלכם "עייפה", אם אתם נמנעים מגלוטן אבל רמות השומנים בדם (הכולסטרול והטריגליצרידים) לא זזות, או אם הסטרס של הבוקר "מקפיץ" לכם את הקורטיזול - התזונה המטבולית הכי טובה בעולם לא תעבוד במקסימום יעילות.

אז איך עושים את זה נכון?
✅ לומדים אילו סיבים באמת תומכים במדדים שלכם.
✅ מתאימים את התזונה לתפקוד ההורמונלי האישי.
✅ מבינים את הקשר שבין בדיקות הדם (הליפידים) ליכולת של הגוף לשרוף אנרגיה.

עדיף פחות ניחושים ויותר דיוק כדי לתזונה מטבולית מבוססת מדע, שרואה את התמונה הרחבה.

פרטים על הקשר בין עודף משקל, שומנים בדם ותפקוד מטבולי מחכים לכם בקישור שבתגובה הראשונה! 👇

#בריאות #דיאטה #כולסטרול #השימוטו #מטבוליזם

25/04/2026

מחקר יוצא דופן: ייתכן ואלוורה יכולה לשפר את תפקוד בלוטת התריס!
פרטים: חוקרים הציעו למטופלי תת פעילות על רקע אוטואימוני בסיציליה לצרוך אלוורה באופן מסויים וראו תועלת משמעותית לאחר חודשים בודדים.
סובלים מהשימוטו או בעיות בבלוטת התריס?
רוצים לדעת איך תזונה נכונה יכולה לשנות את חייכם?
למידע הקיף על הקשר בין תזונה, השימוטו ובלוטת התריס והמאמר המלא על המחקר ראו קישורים בתגובות.
שמים את הבריאות במרכז >>

הנושא של "שיקום המיקרוביום" ובריאות המעי זוכה לעניין רב לאחרונה. עבור אנשים עם חוסר איזון בבלוטת התריס, זה עלולה להיות ה...
19/04/2026

הנושא של "שיקום המיקרוביום" ובריאות המעי זוכה לעניין רב לאחרונה. עבור אנשים עם חוסר איזון בבלוטת התריס, זה עלולה להיות הרבה יותר מטרנד - הבנה נכונה יותר יכולה להיות מפתח להרגשה משופרת.

האם ידעתם שקיים קשר ישיר בין מה שקורה במעי לבלוטת התריס?
רבים מהמטופלים שהיכרתי וסבלו מתסמינים כמו עייפות קיצונית, קשיי ריכוז, 'ערפול מוחי' ונפיחות כרונית, חשוב שיש להם רק רגישות לגלוטן שאינה צליאק. בפועל, האבחון המקצועי גילה תמונה תמונה מורכבת יותר:

✅ FODMAPs ולא גלוטן: לעיתים קרובות אלו פחמימות מתססות מסוימות שיוצרות דלקתיות במעי, שבתורה משפיעה על ספיגת רכיבים חיוניים לבלוטת התריס.
✅ הקשר האוטואימוני: במצבים כמו השימוטו, ייתכן ולבריאות דופן המעי קשר אפשרי ל"התלקחויות" מערכת החיסון (תיאורטית גם בקשר לבלוטה).
✅ מעבר מהורמון T4 ל-T3: במקרי קיצון של תת ספיגת סלניום, חלק מהמרת הורמון בלוטת התריס לצורתו הפעילה נפגע ואולי חשים שחילוף החומרים פשוט "לא מתניע".

במקום לנחש אילו מזונות עושים רע, בהמון מקרים עדיף לעשות סדר.

אבחון תזונת בלוטת התריס מקצועי ויסודי לא מסתכל רק על "מה אכלתם", אלא כולל בדיקות דם, תסמינים וואת הקשר האפשרי שבין מערכת העיכול להורמונים.

רוצים לנסות להבין טוב יותר אם יש קשר בין רגישות במעי לבלוטה? ראו תשובות 27 ו- 74 בקישור בתגובות 👇

יש לשמחתי מקרים שאחרי ש"עשינו סדר" בבלבול התזונתי, גם תחוש, האנרגיה חזרה.

#מיקרוביום #בריאותהמעי #בלוטתהתריס #השימוטו #ערפולמוחי #תזונהקלינית #דריניבעובדיה #אבחוןתזונתי

עקה (Stress) היא חלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים, במיוחד בישראל. כנראה שעומסים רגשיים, פיזיים ונפשיים מפעילים בגוף מערכות...
15/04/2026

עקה (Stress) היא חלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים, במיוחד בישראל.
כנראה שעומסים רגשיים, פיזיים ונפשיים מפעילים בגוף מערכות הורמונליות מורכבות. בשנים האחרונות הולך וגובר העניין הציבורי והמדעי בקשר האפשרי בין תגובת הגוף לעקה לבין פעילות בלוטת התריס. מחקרים מצביעים על כך שקיים קשר ביולוגי בין מערכות אלו. עם זאת, מדובר בקשרים פיזיולוגיים מורכבים ותלויי מצב , ולא בקשר סיבתי חד-משמעי בין עקה לבין מחלת בלוטת התריס.

רבים תוהים האם מאכלים מסוימים באמת “מגבירים” או “מרגיעים” את תחושת העקה.
מבחינה מדעית, לא הוכח קשר סיבתי ישיר בין מזון ספציפי לבין עלייה ברמות הקורטיזול.
עם זאת, ידוע כי מזונות הנחשבים ל-Comfort Food - שלעיתים עשירים בסוכר ובפחמימות - עשויים למתן באופן זמני את תגובת הקורטיזול לעקה מיידית.

ייתכן שזהו אחד המנגנונים הביולוגיים שמאחורי אכילה רגשית:
הגוף משתמש בזמינות אנרגטית מהירה כדי להרגיע באופן קצר-טווח את פעילות ציר ה-HPA.

אבל יש קאטץ'.
כאשר סוכר הופך ל הרגל מתמשך לניהול סטרס, עלולות להתפתח השלכות מטבוליות ארוכות טווח ואף החמרה בחוסר איזון הורמונלי.

אז מה כן מומלץ לאכול במצבים אלה?
אין מזון “קסם”, יש דפוס תזונתי שלם ומותאם אישית שעשוי לעזור לחוסן ההורמונלי:
- הבטחת צריכה מדויקת של מינרלים חיוניים כגון סלניום, אבץ ויוד, במינונים מותאמים
- ניהול עומס גליקמי וצמצום תנודות חדות ברמות הסוכר, המהוות סטרס פיזיולוגי בפני עצמן.

התובנות הללו נשענות על ניסיון קליני מצטבר ועל ספרות מדעית שעברה סקירת עמיתים, אך אינן מהוות ייעוץ רפואי אישי ואינן מחליפות אבחון תזונתי מקצועי.
אם אתם סובלים מסטרס או חושדים בבעיה בבלוטה - מומלץ להתייעץ עם תזונאי/דיאטן קליני מוסמך.

למה הדיאטה של חלקינו לא "זזה", ומה הכולסטרול אולי מנסה לרמוז? 📉🩺המון אנשים מדברים איתי עכשיו על ניקוי רעלים לאביב, "האקי...
12/04/2026

למה הדיאטה של חלקינו לא "זזה", ומה הכולסטרול אולי מנסה לרמוז? 📉🩺
המון אנשים מדברים איתי עכשיו על ניקוי רעלים לאביב, "האקים" לשובע וסיבים תזונתיים. אבל מה תדעו שעבור רבים, המפתח לירידה במשקל ולבריאות הלב בכלל לא נמצא בצלחת, אלא בבדיקות הדם?

מטופלים רבים מגיעים עם תסכול עמוק: "אני אוכל פחות, מתאמן יותר, ועדיין - המשקל תקוע ורמות הכולסטרול בשמיים".

הנה קשר שחשוב להכיר (והוא מפורט באתר שלי):
הורמוני בלוטת התריס אחראים על קצב חילוף החומרים של שומנים ופחמימות. כשקיימת תת-פעילות (לפעמים אפילו קלה!):
1️⃣ הכבד אולי מאט: הגוף עלול להתקשות לפנות כולסטרול "רע" (LDL), מה שמוביל לעלייה בערכים בבדיקות הדם.
2️⃣ שרפת קלוריות איטית: הגוף יכול לעבור למצב "חיסכון באנרגיה", מה שכנראה הופך נסיונות ירידה במשקל למשימה כמעט בלתי אפשרית.
3️⃣ אגירת נוזלים ושומן: ייתכן ותחושת הכבדות שחלק מרגישים היא לא תמיד "אוכל", אלא שיבוש הורמונלי.

אולי במקום 'פתרונות קסם' ודיאטות טרנדיות של 12 שעות, כדאי להבין את המנגנון המדעי שמאחורי המטבוליזם שלנו.

רוצים לדעת איך ניתן לנסות לאזן את בלוטת התריס כדי לשפר את רמות השומנים בדם?
המידע המקצועי על הקשר בין השמנה, שומנים בדם ובלוטת התריס מחכה בקישור בתגובות!

נסו לא להישאר עם הסימפטומים, בואו ננסה לטפל בשורש הבעיה. ניתן לתאם אבחון תזונתי מקיף ומותאם אישית ישירות דרך האתר.

#בלוטתהתריס #כולסטרול #ירידהבמשקל #בריאות #תזונהקלינית #מטבוליזם #דריניבעובדיה #שומניםבדם #בריאותהלב #תזונהנכונה

חושבים שהפחמימות (או הגלוטן) הן האויב? לפעמים זה בכלל משהו אחר... 🥖🤔לאחרונה צפים "טריקים" לפחמימות - לקרר את האורז, לחמם...
08/04/2026

חושבים שהפחמימות (או הגלוטן) הן האויב? לפעמים זה בכלל משהו אחר... 🥖🤔

לאחרונה צפים "טריקים" לפחמימות - לקרר את האורז, לחמם את הפסטה, הכל כדי "לנצח" את העמילן. אבל האמת היא שעבור רבים מאיתנו, הבעיה היא לא הקלוריות של הפחמימה, אלא הדרך שבה הגוף שלנו מגיב אליה.

מרגישים נפיחות, כאבי בטן או "ערפול מוחי" אחרי ארוחה? יש כאלו ש"מאשימים" את הגלוטן.
אבל לפעמים חשוב לעצור רגע לפני שמוותרים על הכל.

בפינת השו"ת באתר שלי (שאלה 74!), אני צולל בדיוק לתוך התעלומה הזו שנקראת "רגישות לגלוטן שאינה צליאק".

הנה 3 עובדות שיפתיעו אתכם:
✅ זה לא תמיד הגלוטן: מחקרים מראים שמה שגם יכול לגרום לתסמינים הם לעיתים קרובות ה-FODMAPs - פחמימות מתססות שבחיטה (לצד הגלוטן).
✅ הקשר המנטלי: השפעת ה"נוסבו" (הציפייה להרגיש רע) "משחקת" תפקיד משמעותי בתחושות הפיזיות שלנו.
✅ לא חייבים להימנע מהכל: הטיפול המדויק הוא לא תמיד הסרה מוחלטת של גלוטן, אלא התאמה תזונתית חכמה וממוקדת.

הגוף שלנו הוא מערכת מורכבת של הורמונים, אנזימים ובלוטות (כמו בלוטת התריס שלנו, שמושפעת ממה שאנחנו מכניסים לפה). במקום טרנדים חולפים ברשת, כדאי להבין מה באמת קורה בפנים.

רוצים לדעת טוב יותר איזו תזונה באמת מתאימה לכם?
יש תשובות (וגם שאלה 74) שמחכות לכם באתר.

👇 קישור אליהם ותיאום אבחון תזונתי מותאם אישית בקליק בתגובות

#תזונה #בלוטתהתריס #גלוטן #פחמימות #בריאות #דיאטןקליני #ירידהבמשקל

Address

Shoham

Opening Hours

09:00 - 15:00

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ד"ר יניב עובדיה - תזונת בלוטת התריס posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share

Category