זהר פנחס פסיכותרפיסט Zohar pinhas מלווה תהליכי שינוי וגמילה מהתמכרויות

07/03/2026

רוח בכפר – מקום שבו הבלתי אפשרי הופך לאפשרי.

רוח בכפר הוא מרכז גמילה עם מרחב טיפולי חם של בית. מקום שבו כל מטופל מקבל יחס אישי ותכנית טיפול המותאמת בדיוק עבורו.

המסגרת הטיפולית כוללת מעטפת מקצועית רחבה:
חמש קבוצות טיפוליות ביום – קבוצות דינמיות, העצמה אישית, פסיכודרמה, יוגה, עבודה על פי 12 הצעדים ועוד.
בנוסף מתקיימות פגישות פרטניות עם פסיכותרפיסטים המתמחים בהתמכרויות, טראומה ומשברי חיים.

במרכז פועל צוות מקצועי ומנוסה הכולל עובדת סוציאלית בתחום ההתמכרויות, רופא נרקולוג בעל ניסיון רב, פסיכיאטר מהשורה הראשונה, מתאמת רפואית אלופה, וצוות מדריכים מוביל שמאמין בגישה של אהבה לצד גבולות.

רוח בכפר הוא הרבה יותר ממרכז גמילה, הוא בית חם ואוהב.
בית שמאמין שכל מכור או מכורה הם ילדים וילדות של אלוהים הראויים לאהבה, חופש מהתמכרות פעילה, הזדמנות ודרך חיים חדשה.

המרכז הוקם ומנוהל על ידי מכורים נקיים ואנשי טיפול, שמאמינים באמת ובתמים שכל אדם יכול להשתנות .
להפוך מנטל לעצמו ולסביבתו לנכס גדול למשפחה, לחברה ולעצמו.

כי אצלנו מאמינים שעם טיפול נכון, אמונה וליווי,
חיים של חופש מהתמכרות הם אפשריים.

רוח בכפר – דרך חדשה מתחילה כאן. 🌿

נשמח לתת לכם פרטים נוספים.

רוח בכפר ר"ח חנה סנש 8 כפר סבא 🌴
זהר פנחס : 0528848766
שמעון רביבו : 0528885705

06/01/2026

04/01/2026

אוטוטו השנה האזרחית מסתיימת.
השנה הזאת הייתה עבורי הרבה יותר מסיכום של זמן.
זו הייתה שנה של חיבור יותר עמוק למי אני באמת וכמה אני אוהב את המקצוע שבחרתי.
זו הייתה שנה של עשייה עם המטופלים שלי, היו שם רגעים של עצב, כאב, קושי, שמחה וניצחונות. מפגשים אנושיים מרגשים ומלאי תקווה. בכל יום שעבר ועובר, אני יותר ויותר מגלה עד כמה המקצוע שבחרתי הוא לא עבודה, אלא שליחות. מקום שבו הפצעים שבי, הלב, הנסיון והאמונה נפגשים.

זו הייתה שנה של סיום פרק משמעותי במקום עבודה שהיה חלק מהדרך שלי, ויחד עם זה זו שנה שאני יוצא לדרך חדשה כשותף במרכז גמילה עם חבר יקר שאני מאוד אוהב שיהיה לנו בהצלחה. 🙏
זו הייתה שנה של עוד למידה ועוד תובנות.
שנה שבה גם נדרשתי לעמוד במבחנים לא פשוטים. מקצועיים ואישיים, ותודה לכח העליון שאיתי שכיוון אותי שוב ושוב להישאר נאמן לערכים שלי כמטפל וכאדם, גם כשידעתי שלבחירות האלה יש מחיר.

אז שלום לך שנת 2025
ותודה לך על העומס, התובנות, הלמידה, ההצלחות, הכישלונות והניצחונות.
וברוך בואך שנת 2026. אני מקווה שגם אצלך אשאר אותו אחד אותו זהר, שמשתדל לזכור כל יום מחדש מאיפה הוא הגיע, ולאן הוא לא רוצה לחזור.
ושאף הצלחה, ולא כל מעמד יעוורו אותי.
כמו שקרה לרבים וטובים אחרים.
אשתדל להישאר בן אנוש, ולזכור שאני לא אלוהים.

רק להיום אשתדל לחיות בענווה לקבל את המציאות כפי שהיא, ולא לייצר לי מציאות משלי. 🙏🫶

Happy new year 🎊

23/12/2025

צעד עשר
"המשכנו בחשבון נפש האישי וכאשר שגינו הודינו בכך מיד"

צעד 10 לא עוסק בדרמה.
הוא עוסק בדברים הקטנים שעלולים להרוס את כל מה שעבדנו עליו ובנינו בצעדים אחד עד תשע.

צעד 10 עוסק בחשבון נפש אישי ויומי.
במבט של נתתי.
בטון שפגע.
בשתיקה שהייתה נוחה לי.
זה הצעד שבו אני מפסיק לעבוד על אטומט, מפסיק לספר לעצמי סיפורים, מפסיק לדחות ומוכן להודות בשגיעות שלי.
בודק איפה טעיתי, איפה האגו הוא זה שניהל אותי, ואיפה פחדתי
צעד 10 לימד אותי שאם אני לא עוצר ומתקו מיד. אני משאיר פתח למחלה שלא צריכה יותר מזה.
קצת כעסים לא מדוברים, וקצת ניתוק מהאמת ויכול להיות מאוחר מידי.
צעד 10 לא מבקש ממני להיות מושלם.
הוא דורש ממני להיות כנה, ובעיקר לתקן בזמן.
היום אני יודע שנפילות גדולות מתחילות מויתורים, דחיות, ושקרים קטנים לעצמי.
אז רק להיום אני משתדל להישאר ער, לקחת אחריות בזמן אמת, ולבחור בהחלמה שוב ושוב.
האחריות היומיומית שלי היא לעצור בסוף יום (לפעמים באמצע היום) ולשאול את עצמי בכנות.
איפה פגעתי ? איפה ברחתי ? ואיפה פעלתי מתוך פחד, אגו, או שליטה ?
אבל גם לא פחות חשוב .
למצוא גם את המקומות בהם הייתי ישר, איפה כן הצלחתי לבחור אחרת, ואיפה כן התקדמתי.
גם אחרי כמעט 15 שנה של ניקיון. צעד 10 שומר אותי יותר בטוח, ער, ומחובר.
נקי לא רק מחומרים, אלא גם מדפוסים שעלולים להרחיק אותי מההחלמה ומעצמי.

12/12/2025

יחסי מטפל מטופל

הפוסט הזה חשוב מאודד, ואפילו מציל חיים. אשמח שתשתפו אותו כמה שיותר.

יש רגעים שאנחנו כמטפלים חייבים להזכיר לעצמנו ולמערכת כולה.
יחסי מטפל מטופל הם קדושים.

יחסי מטפל מטופל בעולם הטיפול בכלל ובעולם ההתמכרויות בפרט. ובמיוחד במרכזי גמילה, לשם אנשים מגיעים שבורים, פגיעים, עם לב פתוח ובלי הרבה הגנות, שם הגבולות הם לא המלצה, הם חבל ההצלה עבור המטופל/ת.

מטופלת שמגיעה לטיפול לא מחפשת אהבה רומנטית , היא מחפשת חבל הצלה.
היא מחפשת מישהו שיאמין בה, שיחזיק לה את התקווה כשהיא לא מצליחה.
וכשהמטפל מטשטש את הגבולות, גם אם נראה שזה הדדי, גם אם "היא התחילה".
זה תמיד ניצול של פגיעות. תמיד.

חשוב לנו לזכור, בתוך מרכזי גמילה שבו יש יחסי מרות ברורים, האחריות שלנו היא ברורה.
להגן לשמור ולהציב גבולות.
לא רק כדי לשמור על האתיקה, אלה במיוחד לשמור על הנפש שנמצאת מולנו.

אל תספרו לעצמכם סיפורים.
אין אהבה מיוחדת תוך כדי טיפול.
אין מקרה יוצא דופן.
אין אבל זה הרגיש לי נכון.
אין זה הדדי .
ואל תשלו את עצמכם אין כאן סיפור אהבה.

יש קו אחד ברור.
מטפל לא מקיים קשר אישי, רגשי או רומנטי עם מטופל/ת. נקודה.
וזה אפילו לא בגלל קשיחות.
אלא יותר בגלל חמלה.
זה בגלל שהמטופלת מגיעה כשהיא הכי פגיעה. וכשהמטפל חוצה את הקו, הוא שולל ממנה את הסיכוי להחלים במקרה הטוב, ובמקרה הרע להחמיר את הפגיעה בה בעתיד.
גם אם לתקופה מסוימת הוא ממלא לה את הצרכים, ונותן מענה למצוקות שלה.

בואו נזכיר לעצמנו, בעולם הטיפול אפשר להיות אנושיים, ומחבקים. ועדיין שמורים.
להיות עם הלב הפתוח מבלי לשבור גבולות.
מי שלא מסוגל לשמור על זה לא יכול להיות מטפל.

אני כותב את הפוסט הזה לא רק בשביל המטופלים, והמטופלות שנפגעו מחציית גבולות במסגרת טיפולית. אלא גם בשבילי ובשביל חבריי, וחברותיי למקצוע, ולכל מי שמחזיק תפקיד טיפולי. המטופל/ת לא שייכים לכם.
אנחנו מחזיקים בידיים שלנו לב של אדם חלש ברגע הכי חשוף בחייו. כל חציית גבול עלולה להשחית את הנפש שמולנו לפעמים לתמיד.
אנחנו צריכים להשבע לשמור על האתיקה המקצועית שלנו, ועל קודש הקודשים הזה שנקרא יחסי מטפל מטופל. 🙏🫶

04/12/2025

לראות עד הסוף 🙏🫶

23/11/2025

הלילה הזה קשה ועצוב.
אחת המטופלות שליוותי לסרוגין בשנתיים האחרונות, אישה יקרה אינטלגנטית, מלאת לב, שהשקיעה מאמצים אדירים כדי להישאר נקיה ולהילחם במחלת ההתמכרות. חזרה לשתות.
הלילה משפחתה הודיעה לי שמחלת ההתמכרות הכריעה אותה.
הכאב שאני מרגיש מגיע מהבטן.
זה לא כאב מקצועי, זה כאב אנושי.
כשאתה מלווה מישהי לא מעט זמן, אתה רואה גם את הכוחות שבה, את התקופות שהצליחה לשמור על הניקיון ולחזור לשפיות. אתה רואה אותה חוזרת להאיר לפרוח לחבק את בנה הקטן שהיה כל עולמה. אתה מתמלא בתקווה שאולי בסיפור הזה יהיה סוף טוב.
לצערי זה לא המקרה.
הלילה משהו בי התכווץ. התמלאתי בעצב גדול עליה, על המשפחה, על הגרוש המדהים שלה שלא הפסיק להילחם ולדאוג לה, על הנסיך הקטן שלה שכל ככך אהב אותה. ובזמנים שהיא חזרה לשפיות הם התעטפו יחד בכל כך הרבה אושררר.

יהי זכרה ברוך. 😢
אבל בתוך כל העצב הזה אני רוצה שתפנימו משהו חשוב.
ההחלמה היא נס יומי.
ואף אחד מאיתנו לא חסין.
המאבק שלה לא מבטל את הדרך שהיא עשתה, את הניצחונות שהיו לה, ואת הרגעים שהאמינה בכל ליבה שאפשר אחרת.
מחלת ההתמכרות הורגת. והיא לא מבדילה בין חזק לחלש.
היא ערמומית, היא אכזרית והיא מחכה בסבלנות לרגע שלה להרוס ולהרוג ללא היסוס.
הפוסט הזה מיועד גם עבור כל הילדים והילדות של אלוהים שעדיין איתנו.
אז אם אתה או את קורא את זה ומרגיש שהקרקע מתחילה להישמט לך, אני זועק לכם מעומק הלב.
אפשר לעצור , אפשר להחלים, אפשר להינצל, אפשר אחרת.

אני ועוד אין ספור מכורים נקיים הם ההוכחה שזה אפשרי.

אז,בבקשה אל תוותרו, תבקשו עזרה, תגרמו לסיפור שלכם להיות עם סוף טוב.

ולסיום לך יקרה. אני אשתדל לזכור אותך ברגעים שהיית יפה, שנונה, מלאה באהבה, לוחמת, ובועטת. 😢

ת.נ.צ ב.ה

22/11/2025

צעד שבע

"ביקשנוהו בענווה שישחרר אותנו מחסרונותינו"

צעד 7 – לבקש בענווה
יש רגעים במסע ההחלמה שבהם אתה עומד מול עצמך בלי תירוצים, בלי מסכות, בלי משחקים. רק אתה, האמת שלך והבורא.

בצעד 7 אנחנו לא “מתאמצים להשתנות”, לא “דוחפים בכוח”, ולא מנסים לשלוט.
אנחנו מבקשים. בפשטות. בענווה. מתוך הכרה שיש כוחות שאני לא יכול לנהל לבד.

אני תמיד אומר למטופלים שלי,
יש משהו מרפא ברגע שאתה מוכן להגיד ניסיתי מספיק לבד, חיים שלמים הייתי המבין והיודע. התעקשתי אבל זה אף פעם לא הצליח. עכשיו אני מוכן לקבל עזרה.
זה לא רגע של חולשה, זה רגע של עוצמה.
זה רגע שבו האגו מפנה מקום לדרך חדשה.

ענווה היא לא להקטין את עצמי.
ענווה היא לדעת בדיוק מי אני עם החוזקות, עם הפגמים, עם היתרונות, עם השברים , והחסרונות.
ולבקש עזרה כדי להיות הגרסה הכי נכונה שלי.

בצעד הזה משהו נפתח.
משהו נהיה קל יותר.
משהו בתוכנו סוף סוף מפסיק להילחם.

והיופי בצעד 7
כשאנחנו מבקשים עזרה בענווה אנחנו מקבלים.
לא תמיד בצורה שציפינו לה, לא תמיד בזמן שלנו…
אבל היא תגיע תמיד.

מאחל לכולנו את המתנה של צעד 7:
הלב הפתוח, הענווה, והיכולת לבקש בלי להתבייש, ללמוד לקבל ולחיות את המציאות כפי שהיא.

צער 7 צעד משמעותי בדרך אל החופש.

שבוע טוב ומלא ברכה 💛🙏

19/11/2025

הכי מרגששש, והכי ממלא שיש להתחיל ככה את הבוקר.
תודה לאלוהים על רגעים קסומים כאלה, שנותנים לי הכוח להמשיך הלאה בכל הכוח. ותודה לאשה הנדירה כנה אותנית עם לב ענק ומנצחת בענק. גם אני זכיתי בגדול .