04/12/2024
ואי כמה שנאתי אותה בבוקר הזה! ( הצצה לזוגיות)
באוטו כבר הספקנו להיכנס לריב.
כעסתי כי הרגשתי שהיא לא מבינה אותי
ולא מקשיבה. והיא הרגישה מותקפת
ומוצפת מדי כדי לדבר.
בראש שלי כבר ראיתי איך אנחנו שורפים
את השעה של המפגש על הריב המפגר הזה!!
אבל משהו לא יכל לוותר!!!
ככה לפחות, חשבתי.
הגענו למפגש ומהר מאוד,
הסכמנו שכרגע להבין את הדברים לא חשוב.
מה שחשוב שנצליח לחזור להיות
במקום של הכלה והקשבה.
היה סלט של רגשות שם.
וזה היה ה - רגע שבו גליתי משהו שמאוד הפתיע אותי.
מתי שהיינו הכי מופעלים התבקשנו לדמיין רגע שבו אנחנו הכי מחוברים, אוהבים ובטוחים ולהרגיש
את זה בגוף. ולאחר מכאן נצטרך לעשות
פסל משותף שלנו ולהרגיש.
בהתחלה הלכנו למקום המוכר במגע-
חיבוק, ליטוף, נשימה, חזה נפוך, להחזיק ידיים -
כל מה שחשבנו שיוצר תחושת ביטחון.
כי למדנו מאיפה שהוא…
אבל מהר מאוד שמנו לב שלא נוח!
יש מלא מתח בגוף.
ואז נתנו לגוף לרגע להרפות למקום שנוח עבורו באמת.
והלחיים שלנו נפגשו ופתאום עלה לי אימוג'י של מרמית (חיה אדירה). והגוף הגיב חזק, הוא פרק כל נשק ושחרר את הכעס, השרירים והגנות ואז תחושת בית צפה בי.
זה הרגע שהבנתי שזה מה שכל הבוקר חיפשתי.
להרגיש שוב את הבית שאנחנו יחד.
ומכל הדברים שאפשר לעשות להסתנכרן בגוף.
מאז שהכי קשה אני שב לבית המרמיתים - הלחי.
כדי למצוא עוגן של שקט, הכלה, בית מנוחה.
וזה אחד מהכלים שעוזרים לנו ללמוד מה ממשאב אותנו כזוג, ואיזה תמיכה ממלאת אותנו.
כל פעם מחדש כשאנחנו מרוקנים או באתגר.
בריטריט הבנק הזוגי נחלוק אתכם כלים מהעבודה הזוגית סומטית והאישית שלנו בבית ועם מטופלים
בקליניקה דרך דייט זוגי מפנק שיצרנו עבורכם
שבו נלמד בדיוק את זה -
איך למצוא מה ממשאב אותנו.באמת.
איך לעצור את הלופים הזוגיים דרך חיבור ואינטימיות.
ואיך שהכי קשה עוברים ממצב הגנתי לחיבור.
רוצים עוד פרטים? כתבו לי
