22/08/2025
אושו במשפט הזה מצביע על נקודה מאוד חדה:
רוב התפיסה שלנו את עצמנו – מי אנחנו, מה אנחנו שווים, איך אנחנו נראים, אם אנחנו טובים או לא – לא נבנתה מתוכנו, אלא הושתלה בנו מבחוץ.
מגיל צעיר אנחנו סופגים הערות, דעות, ביקורת, ציפיות והשוואות מהורים, מורים, חברה, תרבות. אנחנו מאמצים את זה כאילו זו “האמת” עלינו. אבל בעצם זה מידע שאול – borrowed knowledge – שאיננו שלנו. ואושו מוסיף עקיצה: מי שנתן לנו את ההגדרות האלה, בעצם גם הוא לא באמת ידע מי הוא, אלא רק העביר הלאה את השרשרת.
למה הוא מתכוון?
הוא רוצה לומר שאנחנו חיים מתוך זהות מושאלת, במקום מתוך חוויה ישירה של עצמנו. כשאנחנו אומרים “אני עצלן”, “אני לא מספיק טוב”, “אני חייב להיות חזק”, אלו בדרך כלל לא קולות פנימיים אמיתיים, אלא הדהוד של אחרים – הורים, חברה, דמויות סמכות.
ומה אפשר לעשות לגבי זה?
אושו מציע לחזור לחוויה הישירה, לתודעה הערה:
1. חקירה עצמית – לשאול: מי אמר לי את זה? האם זו באמת החוויה שלי?
2. שתיקה ומדיטציה – לשבת בלי גירויים, בלי השפעות חיצוניות, ולהקשיב למה שעולה מבפנים.
3. ניסוי ישיר – במקום להאמין להגדרות, לבדוק בעצמי: האם אני באמת “לא יצירתי”? או שזה פשוט סיפור שסיפרו לי?
4. להסכים לא לדעת – לשהות במרחב שבו אין תשובות מוכנות, ושם נפתחת האפשרות לזהות אותנטית ולא מושאלת.
ולסיכום אומר,
אושו מזמין אותנו להחזיר לעצמנו את ההגדרה של מי אנחנו, לא להיות אוסף תוויות של אחרים אלא לגלות מבפנים חוויה חיה, אמיתית ובלתי מתווכת
#אושו #חכמהעתיקה #התפתחותאישית #מודעותעצמית #חופשפנימי #אותנטיות #מדיטציה #מסעפנימי #זהותעצמית #שחרור #העצמהאישית #קולפנימי #איזוןגוףנפש #חייםמודעים #מחשבהחיובית #השראהיומית #מיינדפולנס #רוחניותמעשית #מודעות #טיפולעםוילינה #וילינה
