29/09/2017
הזמן של לפני יום הכיפורים זה זמן מיוחד ומרגיש לי זמן של בקשת סליחה מסוג אחר. בשנים אחרות המחשבה שלי היתה שאני רק צריכה לבקש סליחה ומחילה מהבורא ומהקרובים(ובואו נודה אף אחד לא מבקש ממש סליחה מהקרובים..או שזה רק אני) ולחפש חטאים נוראים שעשיתי שלא ממש מצאתי, בכל זאת לא רצחתי אף אחד.. 😉
אז השנה אני קודם כל בוחרת לבקש סליחה ולא כי אני ״צריכה״
ועיקר הסליחה שאני רוצה לבקש בתור התחלה זה.סליחה לעצמי..
סליחה שלא הקשבתי לבפנים שלי יותר
סליחה שלא אהבתי את עצמי מספיק ואף שנאתי חלקים מסוימים..
סליחה שנתתי לכל מיני התמכרויות (מחשבתיות או הרגלתיות) לקחת זמן יקר מחיי היום יום ולהזיק לעצמי
סליחה ששפטתי, שכעסתי על עצמי וכתוצאה מזה גם על אחרים..
סליחה שדיברתי רע על עצמי ועל אחרים
סליחה שהרגשתי תחושות אשמה ללא סיבות אמתיות
סליחה שהרגשתי ושמתי תעצמי כפחות מאחרים
סליחה שהייתי עסוקה יותר בעצמי ופחות בדאגה ואכפתיות לסביבה
סליחה על התעסקות יתר והאדרת הגוף במקום חיבור לפנימיות, האדרת הנשמה ומצד שני שלא הקשבתי לעומק לכל המסרים והאיתותים של הגוף (דרך אלרגיות ופריחות למינהם)
סליחה ששמתי את הכוח והחלטות חשובות בחיים שלי לא בידיים שלי ולא הקשבתי מספיק למה שנכון לי
סליחה על שהאמנתי שאנשים/נסיבות חיצוניות יכולות לפגוע בי ולנצל אותי וחייתי על פי האמונה הזאת
סליחה שלא מיציתי את כל היכולות והמתנות שלי בצורה המרבית
ואפשר להמשיך עוד ועוד..
לסלוח לעצמי, לסלוח לעצמנו, על אמת. בשביל מה?!
כי זה השורש להכל.
כי הכל מתקלקל כשחסר ״ואהבת לרעך כמוך״. הדגש הוא על ה״כמוך״ - אולי אנחנו לא יודעים מה זה באמת לאהוב את עצמנו,לא מקבלים את עצמנו, לא מוחלים לעצמנו, ובגלל זה אנחנו גם לא מסוגלים לתת את זה לזולת באותם העוצמות שנועדנו לתת?
אז זה זמן להסתכל במראה, לבקש סליחה, מעומק הלב והנשמה. מיכל חדשה מחכה מעבר, בשנה החדשה שרק נכנסה. זאת ששחררה את הכעס את האשמה וכל רגש נוסף שמתנגד למציאות. זאת שכנגד כל מה שבכתבתי פה למעלה מגלה את הטוב הגמור בכל סיטואציה.
אפשר לפתוח דף חדש נקי לגמרי בלי הדפוסים הישנים. לשחרר באהבה את מה שכבר לא שייך ומטיב לנו.
לא רק בתאוריה, אלה במעשים.
מה מסתתר מאחורי הדמות החדשה שלך במראה?
גמר חתימה טובה וצום קל לצמים😇
מיכל לוין