27/01/2026
על הרפורמה בקופות החולים לבטל מימון של דולות ותומכות הריון, לידה והפלה
על גלגול עלויות הטיפול התומך בלידות והפלות מהמדינה אל תוך הגוף הנשי
כחלק ממימון הלחימה.
המדינה לא מבטלת את המימון, היא פשוט מגלגלת את המחיר לתוך גוף האשה.
בתפיסה מערכתית של רחם כחפץ, או גוף כמשאב כלכלי (גוף הלוחם, גוף האשה שילדה אותו)
המדינה לוקחת עלות תקציבית, ומעבירה את העלות לתוך גופן של נשים. כי נשים ימשיכו ללדת גם ללא תמיכה (מי שלא תוכל לשלם פרטי). ולידות/ הריונות/ הפלות צריכות תמיכה רגשית, גופנית וקהילתית. נשים משחר האנושות לא ילדו לבד.
#מיילדת זה המקצוע העתיק בעולם.
כשמקצצים ליווי בלידות, דולות, תמיכה אחרי לידה והפלה
לא נעלמת העלות. המחיר של לעבור את זה לבד עובר מהשורה התקציבית
אל הרחם, אל מערכת העצבים, אל איכות השינה, אל התפקוד בבית ובחוץ, המחיר עובר לתוך כל הזיכרון התאי. זה מתגלגל הלאה לילדים ועובר בין הדורות.
דולה פוסט-פארטום יכולה לזהות דיכאון אחרי לידה בזמן, ולתת מענה. מדריכות הנקה יכולות לתמוך בהחלמה לאחר לידה טראומטית. דולה בלידה יכולה למנוע לידה טראומטית.
כל הכאב הזה שנשים מתמודדות איתו הוא לא אמור להיות הנורמה. החברה שלנו לא תומכת במעגל החיים של האשה. החברה הפטרי-קפיטליסטית קיימת כמערכת שתומכת באמצעי הייצור, לא בנשים ואמהוּת. ...............................
הרחם כחלק מאמצעי הייצור, (של עוד חיילים, של עוד משלמי-מיסים)
ולא כאיבר שמביא חיים ושייך לאשה, בטח שלא כאיבר שזוכר התערבויות מיותרות ואלימות בבית-החולים.
אז מה שיש לנו כאן זה לא ביטול המימון, אלא *גלגול* המימון, מכסף חיצוני, לתוך הגוף והנפש הפרטיים.
הרחם וגוף האשה לא נתפסים כסובייקט, אלא כאובייקט בתוך המאזן הכספי................................
הרחם מחזיקה חיים, היא השער בין העולמות.
היא לא צריכה לממן בגוף את עלויות ההרג.
גוף הלוחמ/ת משלם מחיר גלוי, מוכר, מונצח ומתועד בחברה שלנו. אולי אפילו מיתי.
גופן של נשים משלם מחיר אחר: שקט, פנימי, נסתר, משני.
הגוף שלנו משלם על ההחלטות שהמדינה קיבלה במקומנו..............................
זה לא מחוסר בתקציב, זה מנגנון פוליטי.
וכשמדינה מגלגלת את עלויות החיים מהמערכת אל הגוף- נהפך הגוף הנשי לשדה שבו משולם מחיר המוות והכישלון של ההנהגה הכוחנית.
קישורים לעוד פוסטים בהקשר של #בריאותהאישה
#בריאותנשים
