שיטת אַיֶּכָּה מציעה זווית הסתכלות מעט אחרת על הסיבות להתפתחות של קשיים התנהגותיים ורגשיים אצל ילדים, מתבגרים ובוגרים צעירים. בשונה מהאמונה הרווחת שכאשר הילד מקבל חום, אהבה, תמיכה והתחשבות הוא ימצא באופן “טבעי” וספונטני את דרכו להתפתחות בריאה, באַיֶּכָּה אנחנו מאמינים שההנחה הזאת חסרה מרכיב משמעותי – הצורך של הילד לקבל כיוון בהיר מסביבתו.
ניסיוננו מראה שלא מעט ילדים גדלים להורים תומכים, מעניקים ו
אוהבים ובכל זאת ‘הולכים לאיבוד’ ומתקשים למצוא את דרכם, למצות את יכולותיהם, להיות עצמאים או אחראיים באופן תואם גיל, להסתגל למסגרות או למערכות יחסים ועוד. הנחת מוצא היא שבבסיסם של רבים מהקשיים אותם מפגינים ילדים ושמובילים הורים לפנות לעזרה, מצוי שילוב של איזו שהיא פגיעות של הילד (למשל תגובתיות רגשית מוגברת, קשיי קשב וריכוז, רגישות יתר חושית, היפראקטיביות וכו’) יחד עם קשיי הסביבה בהכוונת הילד לעבר פיתוח יכולות חיוניות.
את הכיוון – המידע הדרוש לילד לצורך התפתחותו, מקבל הילד בעיקר מהדמויות האמונות על גידולו, בראש ובראשונה – מהוריו. גם למחנכים ומבוגרים אחרים המשמשים בתפקיד מגדל יש חלק חשוב במתן המידע.
המודל מתבסס על ההבנה, שההורה ובהיעדרו המחנך או המבוגר האחראי, הינם סוכני השינוי והריפוי היעילים והמשמעותיים ביותר עבור הילד. ההתערבות מתמקדת בשינוי תפיסות ועמדות הנוגעות להורות בת זמננו ובהקניית שפה חדשה "מגדלת" ביחסי הורים וילדים. הניסיון הטיפולי המצטבר באייכה, מצביע על כך, שפעולה של הורים ומחנכים בהתאם לעקרונות המודל, מביאה לשינוי דרמטי במצבם של הילדים ולהתפתחות של בשלות אחריות וכבוד הדדי בחיי המשפחה כולה.