דפנה אונגר מלווה אישית בעת משבר רפואי

  • Home
  • Israel
  • Tel Aviv
  • דפנה אונגר מלווה אישית בעת משבר רפואי

דפנה אונגר מלווה אישית בעת משבר רפואי מלווה יחידים ומשפחות במשבר על רקע רפואי, עקב מחלה של אח?

שמי דפנה אונגר, בת 54, נשואה לעודד, אם לששה ילדים בוגרים, וסבתא לתשעה נכדים.
אני מלווה יחידים ומשפחות שעוברות משבר על רקע רפואי, כתוצאה ממחלה של אחד מבני המשפחה.
יש לי ניסיון של 20 שנה בתחום החינוך, בניהול תיכון ובהדרכת צוותים.

בהכשרתי אני בעלת M.A. בחינוך, מאוניברסיטת בר אילן, מאמנת בכירה, חברה בלשכת המאמנים ומדריכה מקצועית מאמנים במסגרת הארגון ועוסקת בהנחיית קבוצות.

עד שנת 2007 הייתי מנהלת ת

יכון , עם תואר שני בחינוך ובדרך לדוקטורט.
הייתה לי תוכנית ברורה איך יראו חיי המקצועיים הלאה, אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד.
בשנה זו עברתי משבר, כשבתי הבכורה שהייתה אז בת 22 חלתה בסרטן.
קשה להסביר במילים את השנה המטורפת שעברנו: בדיקות, טיפול אינטנסיבי, תופעות לוואי. וההשלכות של כל זה: על הילדים האחרים, העבודה והזוגיות.

לראות את הבת שלי סובלת כל כך בלי לדעת אם היא בכלל תצא מזה – היה קשה מאד.
בשנה שאחרי המחלה לקחתי חופשה מהעבודה.

המורכבות של התקופה טלטלה אותי, וגרמה לי לשינוי בתפיסה. פתאום ידעתי שאני לא רוצה לחזור לניהול, ולעבודה בהיקף גדול שכזה. אבל לא ידעתי מה אני כן רוצה...

עד שיום אחד, כשישבנו בחדר המתנה בבית חולים, ודיברתי עם עוד הורים לילדים חולים, אישה אחת אמרה לי שכאשר ביתה תבריא – היא לא תחזיר אותה לאותו בית ספר שהייתה בו, כי המורים והחברים לא שמרו איתה כמעט על קשר בתקופת המחלה.

זה הזכיר לי דילמות שהעסיקו אותי – למי לספר על המחלה, האם לבקש עזרה. זה גם הזכיר לי חברה שלי שניתקה קשר איתי כל תקופת המחלה.
הבנתי שאפשר ללמוד מניסיונם של אחרים, והחלטתי לעשות עם זה משהו.
החלטתי להקדיש את זמני לליווי משפחות במשברי בריאות. לכן הלכתי ללמוד אימון והתחלתי ללוות משפחות.
במקביל המשכתי להעמיק ולקבל כלים מקצועיים נוספים באימון ובניתי את 'מודל אפיק' להתמודדות עם משברים.
בחמש השנים האחרונות אני מלווה יחידים ומשפחות שעוברות משבר על רקע רפואי, כתוצאה ממחלה של אחד מבני המשפחה.

הערב ב 20:00 ההרצאה החודשית שלי בזוםבמסגרת ההרצאות בתחום "ניהול המשברים"והפעם "קבלת החלטות במשבר"הרשמה דרך הקישור https:...
07/05/2023

הערב ב 20:00 ההרצאה החודשית שלי בזום

במסגרת ההרצאות בתחום "ניהול המשברים"

והפעם "קבלת החלטות במשבר"

הרשמה דרך הקישור
https://chat.whatsapp.com/JmNFgult82j14t77Rr1taO

מוזמנים

הבוקר פנתה אלי מישהי בסופר ואמרה – דפנה, טוב שאני פוגשת אותך היום, את מתעסקת עם משברים, בטח תוכלי לעזור לי.הילד שלי בכי...
25/04/2023



הבוקר פנתה אלי מישהי בסופר ואמרה – דפנה, טוב שאני פוגשת אותך היום, את מתעסקת עם משברים, בטח תוכלי לעזור לי.
הילד שלי בכיתה א', בפעם הראשונה היום הוא יהיה בטקס יום הזיכרון בבית הספר. בבוקר לפני ששלחתי אותו, לא ידעתי מה להגיד לו על הטקס, על החללים, על יום הזיכרון. איך בכלל אפשר להסביר לילד על המוות?

אז זה מה שעניתי לה ומתאים בעצם לכולנו -
חשובה חוויה של אובדן קטן כדי להצליח לדבר את היום הזה לילדים.
להרגיש חוסר, צער. להתמודד איתו, לכאוב אותו, וגם להמשיך הלאה. להרגיש איך הכאב נשאר ברקע, ובמקביל לקושי ולזיכרון - החיים ממשיכים.

אני מציעה לקנות לילד דג זהב, אחד, קטן, באקווריום זכוכית, ולגדל אותו.
להאכיל כל יום, לנקות כשצריך ולהיקשר אליו.
רוב הסיכויים שהדג לא יאריך ימים...
וכשימות – לא לעשות את מה שעשתה בת דודתי היקרה – שרצה לקנות דג זהב חדש כדי שהבנות שלה לא ישימו לב....
אלא - להצטער, לבכות, לעשות איזה טקס פרידה מהדג, אולי לצייר ציור שיזכיר לנו את הדג שהיה לנו.

ובהמשך, ולהבדיל, גם אם סבתא שהיתה חולה נפטרה, נוכל לדבר על הנושא עם הילד, לתווך לו את הצער והבכי שלנו, לכאוב איתו, ולמצוא דרכים לזכור את סבתא. להקדיש זמן לאבל ולצער, אבל גם – להמשיך בחיים.

הילד שלנו יידע לעשות את ההשלכות מהאירועים השונים של קושי והתגברות, ולקראת יום הזיכרון בשנה הבאה, כבר יגיע עם חוסן גדול יותר.

בתפילה שנדע ימים טובים, ונזכור לחזק את החוסן שלנו ושל הילדים בימי שגרה.

*במסגרת הרצאות שאני מקיימת בתחום ניהול משברים, תהיה הרצאה בזום, ביום ראשון 7/5/23 בשעה 20. ההרצאה תעסוק הפעם ב"קבלת החלטות בזמן משבר". מוזמנים להירשם בקישור שיופיע באחת התגובות הראשונות.



רעידת האדמה האדירה שהיתה לפני שבוע בטורקיה ובסוריה, והגלים שלה כאן בארץ, הזכירו לכולנו עד כמה חשוב להיערך לקראת רעידת אד...
14/02/2023

רעידת האדמה האדירה שהיתה לפני שבוע בטורקיה ובסוריה, והגלים שלה כאן בארץ, הזכירו לכולנו עד כמה חשוב להיערך לקראת רעידת אדמה עוצמתית, גם מבחינה פיזית-טכנית, וגם מבחינת ההתמודדות הרגשית עם אסון.

כדי לחזק את יכולת ההתמודדות שלנו, אני שמחה להכיר למי שעדיין לא מכיר
*כלי להתמודדות בזמן אירוע טראומטי*

הכלי מתאים לשימוש על ידי כל אדם שנמצא בשטח בסמוך לנפגע, בשלב ההלם והחרדה, בשעות ובימים שמיד אחרי האירוע הקשה.
מטרתו להפחית את חוסר האונים ולעודד את האדם לפעילות במהירות - בתוך דקה וחצי עד שתי דקות!

מדובר בארבעה שלבים פשוטים, שקל לזכור באמצעות ראשי התיבות:

🎀 מ ע ש ה 🎀

מחוייבות = להרגיע את הנפגע, ולהבהיר לו שהוא לא לבד, שהמסייע נשאר לצידו.
למשל - "אני איתך ואני לא הולך לשום מקום"

עידוד לפעילות = לדרבן את הנפגע לפעילות יעילה.
למשל – "תביא כמה בקבוקי מים וכוסות מהחדר השני, כדי שכולם יוכלו לשתות"

שאלות מחשבה = לשאול שאלות הגורמות לנפגע להפעיל את החשיבה שלו ולא את הרגש.
למשל – "תספור ותגיד לי כמה אנשים נמצאים עכשיו לידך" או "לאן נסעת? מתי יצאת מהבית?"

הבניית האירוע = לערוך סדר בשלבי האירוע: עבר – הווה – עתיד, מה קרה, מה קורה ומה יקרה.
למשל – "הרכב התנגש בך מאחור, עכשיו אנחנו מחכים למד"א, עוד מעט יפנו אותנו לבדיקה רפואית"

*הכלי פותח על ידי ד"ר משה פרחי בשנת 2011

מטפלים, יועצים, מאמנים – רוצים לקבל כלים וטיפים כדי לסייע למתמודדים עם משברים?

מוזמנים להצטרף לקבוצת הוואטסאפ השקטה שלי (הודעה אחת בשבוע בלבד), שפועלת כבר חצי שנה, ולקבל כלי או טיפ, מידי שבוע.

קישור להצטרפות לקבוצה בתגובה הרביעית :)

דפנה
0052-340-5922

אפשר להכיר את זה משני כיוונים – או שאתה חובב כדורגל ואתה *חי* את המשחקים מהספה או מהיציע,או שאתה כמוני, מכיר אנשים שמרות...
18/12/2022

אפשר להכיר את זה משני כיוונים –

או שאתה חובב כדורגל ואתה *חי* את המשחקים מהספה או מהיציע,
או שאתה כמוני, מכיר אנשים שמרותקים למסך ומגיבים בעוצמה לכל מה שמתרחש במגרש.

מהו ההסבר המדעי למעורבות העמוקה כל כך של האוהדים? בהתרגשות, בצעקות השמחה, הכאב או הצער, למראה ההבקעה או הפספוס במשחקי הכדורגל?

יש בנו משהו, בבני האנוש, שמאפשר לנו ליצור קשר כל כך עמוק למשהו שאנחנו רק צופים בו - כדורגל (או סרט הוליוודי סוחט דמעות ועוד).

מה שיש בנו אלו "נוירוני מראה" (mirror neurons) בעלי תכונות מפתיעות.
הנוירונים המכונים גם "קוף רואה קוף עושה" התגלו לגמרי במקרה, כאשר מדען נכנס למעבדה, שהיה בה קוף שאלקטרודות חוברו לאזור במוח שלו, האחראי על תכנון וביצוע תנועות. המדען נכנס לחדר כשהוא אוחז בידו בוטנים, וכשהקוף התבונן בו, הנוירון במוח הקוף שאחראי על האחיזה התחיל לנוע במהירות, למרות שהקוף עצמו לא זז.

לקח כמה שנים ומחקרים בבני אדם עד שהתברר ש -
אותם נוירונים במוח פועלים כשאדם מבצע פעולה מסויימת, וגם כאשר הוא רק מביט באדם המבצע את הפעולה הזאת.

הרבה תובנות ומסקנות הסיקו חוקרים בכ 25 השנים האחרונות בזכותם של נוירוני המראה.

איך אנחנו נעזרים בנוירוני המראה כדי לסייע לאנשים במצוקה או במשבר?

הדבר הראשון הוא האמפתיה.
יש לנו אפשרות להרגיש את מה שמרגיש המטופל רק מתוך התבוננות בעיניו ובהבעות הפנים שלו.

בנוסף, כלי שפותח בהוואי והופך נפוץ יותר ויותר, הוא הו'אופונופונו.
עבודה של הרופא או המטפל מול "התיק" של החולה או מול דיוקנו כפי שהמטפל רואה אותו.

המטפל לוקח אחריות מסויימת על המטופל שלו, עובד על עצמו כדי לשנות משהו בעצמו, בהתבוננות שלו על המטופל, ובעין הטובה שלו על המטופל.
תוך התייחסות לארבעת ההיבטים:
אהבה, צער, סליחה והודיה.

ואם נחזור למונדיאל ולצופים - אצל אותם אוהדי כדורגל מופעלים בדיוק אותם נוירונים כאילו הם בעצמם משחקים עכשיו במגרש, רצים, מתקיפים ומבקיעים.
אז לא פלא שהם שואגים 😊

חנוכה שמח 🕎

29/11/2022

בשנים האחרונות אני עובדת בשיתוף פעולה עם העמותה הישראלית לסרטן ריאה.

ליווי מתמודדים בביתם, תמיכה בבני משפחה, ליווי טלפוני וגם קבוצות תמיכה.

מסתיים נובמבר, חודש המודעות לסרטן ריאה,
הסיוע למתמודדים ממשיך.

הרבה בריאות :)

שבועיים לפסח, ההכנות לחג בשיאן כמעט בכל בית בישראל במשפחה המתמודדת עם מחלה של אחד מבני המשפחה ההכנות כוללות הרבה התלבטוי...
29/03/2022

שבועיים לפסח, ההכנות לחג בשיאן כמעט בכל בית בישראל

במשפחה המתמודדת עם מחלה של אחד מבני המשפחה ההכנות כוללות הרבה התלבטויות.

הנה כמה דוגמאות:

🏠 איך מכינים את הבית לפסח? החולה עצמו עם הרבה פחות כוחות ואנרגיות, כך שחשיבה על הוצאת החמץ מהבית חייבת לקחת בחשבון את היכולות העכשוויות שלו. זה אומר שאולי אחרים מבני הבית ינקו, או שתעזרו במנקה מבחוץ, ואפילו תוכלו לבדוק אפשרות לסגור את הבית לכל החג. גם את הקניות המרובות לקראת החג הציעו לערוך עבור משפחת החולה.
כל משפחה כמובן עם מה שמתאים לה.

🍷 איפה נחגוג? האם בבית שלנו, של החולה? או שאולי אצל ההורים? איפה יהיה הכי נוח לחולה, ואיפה הטיפול בו יהיה הטוב ביותר. כל החלטה כזאת צריכה להתקבל על ידי בני המשפחה בשיתוף עם האדם החולה.

👨‍👩‍👧‍👦 עם מי נחגוג? כן, לא פשוט לפגוש הרבה אנשים כאשר מערכת החיסון של החולה ירודה. ילדים יכולים להיות מדבקים, ובכלל בקורונה הרי למדנו את חשיבות הריחוק החברתי על מנת לשמור על הבריאות. יתכן שלמרות הצער שבדבר, אתם תהיו במסגרת מצומצמת השנה.

📖 תנו לחולה תחושת ערך – אם החולה בישל בשנים קודמות לקראת החג, אפשרו לו להכין תבשיל או שניים, לפי כוחותיו. אם הוא צריך עזרה לפני הבישול, בקנייה או בקילוף ירקות, הציעו לו את העזרה הנחוצה, ובלבד שהחולה ירגיש בעל ערך ותרומה למשפחה.
אם החולה הכין סיפורים על יציאת מצרים לליל הסדר, אפשרו לו זאת גם השנה, הביאו לו את הספרים המתאימים, ועזרו לו בהקלדה אם צריך.
גם ילדים חולים יכולים להיות שותפים פעילים בליל הסדר, אז חשבו על כך מראש, והכינו הפעלות ומשחקים שגם הם יכולים להשתתף בהם.

🤒 הערכות רפואית – בחג השירותים פועלים באופן חלקי, ולכן חשוב להתכונן לחג ולרכוש מספיק תרופות, לבדוק מועדי טיפול ותורים לרופאים, שלא נופלים על זמן בלתי אפשרי עבורכם. אם מדובר באדם מבוגר שנשאר בביתו בחג, בדקו את תקינות לחצן המצוקה ותאורת החירום.

🎂 מתנות לחג – חשבו מראש ושאלו את החולה האם ולמי הוא רוצה לקנות מתנות לקראת החג. אולי למארחים שלו? אולי לילדים או לנכדים? אולי למטפלים שלו? כמה ישמח האדם החולה אם יוכל להעניק בערב החג מתנה שמביעה אהבה או הערכה.

🍇 אוכל מותאם – בדקו מה יכול החולה שלכם לאכול בחג, אולי תצטרכו להכין או לקנות מאכלים ומצרכים מיוחדים, אולי תרצו לבדוק עם רב התאמות שונות. גם על כך כדאי לחשוב מראש, ולהתכונן בזמן.

רוצים להתייעץ? מוזמנים לשאול אותי ואענה בשמחה,
דפנה

כמעט בכל הרצאה שאני מעבירה, שואלים אותי על שיתוף של צעירים – ילדים, מתבגרים או מבוגרים צעירים - בתמיכה בחולה:סבתא כל כך...
30/11/2021



כמעט בכל הרצאה שאני מעבירה, שואלים אותי על שיתוף של צעירים – ילדים, מתבגרים או מבוגרים צעירים - בתמיכה בחולה:
סבתא כל כך מבולבלת ומדברת לא לעניין, האם מתאים להביא אליה את הנכד?
איך אביא את בעלי הביתה מבית החולים והילדים יראו אותו במצב הזה?
הם אמנם בוגרים, אבל מה בדיוק הם יעשו בביקור אצל החולה?

אני רוצה להתייחס לזווית של הצעירים, ולהיבט הרגשי של הנתינה
מהי החוויה שאני עובר כשאני נותן למישהו שיקר לי?

בשונה מנתינה טכנית, מכניסה את הלב של הנותן לתוך הסיפור
💏 היא גורמת לנותן לתחושה של קירבה וסיפוק
💏 היא גורמת למקבל שמחה, נחת, והכרת הטוב
💏 הנתינה מעלה רגשות של קבלה, פתיחות, תקווה, וחיבור
💏 הנתינה מאפשרת גילוי של משמעות מיוחדת במערכת היחסים במשפחה

כדאי להכין את הילד למפגש עם החולה:
כדי שהילד לא יופתע, הסבירו מה מצבו הפיזי והקוגניטיבי. למשל אמרו שהוא חלש ולכן שוכב במיטה, הסבירו אם החולה מבין, אם יכול לדבר, אם יש לו תחבושת גדולה, אם נעזר באביזר שרואים וכדומה
הציעו לצעירים מה אפשר או מותר לעשות בזמן הביקור – חיבוק, נשיקה, או החזקת היד (במגבלות הקורונה או המחלה), מילות חיבה, טיול קצר בגינה, ללכת ביחד לבית קפה, להביא תמונות משפחתיות, לשתף בחוויות ועוד
חנוכה, כמו כל החגים, זו הזדמנות מצויינת לביקור אצל החולה. גם כי חג הוא זמן משפחה, וגם כי אפשר בקלות למלא בתוכן (ובכיבוד 🍩) את המפגש.

• כמובן שכל מקרה לגופו, ואתם מוזמנים להתייעץ איתי בפרטי :)
ומה איתכם – אתם משתפים את הילדים-מתבגרים-צעירים שלכם בתמיכה ובטיפול בחולה או בהורה המבוגר?

משפחת ר' מאחד המושבים במרכז הארץ מטפלת באמם המבוגרת באופן קבוע, האמא גרה ביחידת דיור מרווחת הצמודה לביתם.השנה האחרונה הי...
01/09/2021

משפחת ר' מאחד המושבים במרכז הארץ מטפלת באמם המבוגרת באופן קבוע, האמא גרה ביחידת דיור מרווחת הצמודה לביתם.
השנה האחרונה היתה עמוסה מאד - בית, עבודה, ילדים, נכדים ו.. קורונה. בתוך כל העומס הזה, הטיפול באמא דרש משאבים פיזיים ונפשיים רבים שלא תמיד היו בנמצא.
בני הזוג ר' היו מותשים וזקוקים למנוחה. הם הרגישו צורך לצאת לחופשה של שבוע באוגוסט, אבל ויתרו מראש על הרעיון. בשנים קודמות הם ניסו, ביקשו מהאחים האחרים להיות עם אמא למשך ימי החופשה, אך נתקלו בסירוב. הם הרגישו שלאף אחד מהאחים לא באמת איכפת.

הם ראו פרסום שלי על פגישה משפחתית חד פעמית, וחשבו שכדאי לנסות.
הם יצרו קשר, וקבענו להיפגש עוד באותו שבוע.

כל ארבעת האחים ובני זוגם הגיעו למפגש שהתקיים באחד הערבים באמצע יולי.
גם אלה שגרים רחוק מאד הגיעו. כנראה הרושם שלא איכפת לאחים לא היה מדוייק.
בשיחה עלו לראשונה חילוקי דעות לגבי דרך הטיפול באמא, היה דיון ובעקבותיו התקבלה החלטה לקבל חוות דעת נוספת ממומחה בתחום. אחד האחים לקח על עצמו לטפל בנושא.
הדיון בהנחייתי התנהל באווירה טובה, כל אחד התייחס לנושא והציג את עמדתו, וההחלטה שהתקבלה נתנה הרגשה של הקשבה ופתיחות לכל האחים.

בשלב הזה ובאווירה הזאת, הצעתי לבני הזוג ר' להעלות את הצורך שלהם במנוחה, אחרי השנתיים האינטנסיביות שעברו.
הוספתי את הפן המקצועי, וסיכמתי את החשיבות של זמן הפגה למטפל העיקרי בחולה.
להפתעתם של בני הזוג, האחים גילו הבנה והעלו רעיונות שונים לגבי השגחה על אמם. לא כל הרעיונות היו אפשריים, אך לבסוף הוחלט כי בימי החול יגיעו האחים לבית משפחת ר' כדי להיות עם האמא, כל אח יקח על עצמו יומיים או שלושה, ולשבת האמא תיסע לביתו של האח הצעיר, דבר ששנים כבר לא קרה.

בסיום הפגישה אמרה בת הזוג ר' "מה שהיה חסר לנו זה פגישה של כולם, שיח פתוח והקשבה זה לזה"
"גם לב פתוח של כולם תרם" הוסיף האח הצעיר
"תודה שאיפשרת לנו לעשות את זה" אמרה הגיסה שבאה מרחוק

בשבוע שעבר התקיימה החופשה של בני הזוג ר'. הם התקשרו אחריה לעדכן אותי שהכל עבר על הצד הטוב ביותר, והציעו לי לשתף את הסיפור שלהם, כדי שעוד משפחות יוכלו להיעזר בשיחת איזון משפחתית.

אז אני משתפת :)

רוצים לשדרג את איכות החיים של בני המשפחה המטפלים בחולה?
מציעה לכם לארגן פגישה משפחתית מונחית של כל בני המשפחה, עם הקשבה ושיח פתוח.

• סיפור מהקליניקה - הפרטים טושטשו כך שאין אפשרות להבין במי מדובר שתי האחיות היו מאד טעונות זו על זו. וגם על אמא. וגם אמא...
15/06/2021

• סיפור מהקליניקה - הפרטים טושטשו כך שאין אפשרות להבין במי מדובר

שתי האחיות היו מאד טעונות זו על זו. וגם על אמא. וגם אמא היתה מלאת טענות כלפיהן.
כבר כמה שנים שהאבא חולה והטיפול בו שחק את הסולידריות ואת האווירה המשפחתית.
הן פנו אלי כשמצבו של האבא החמיר מאד, ושני ההורים עברו לגור אצל הבת הגדולה.

הבנות לא מבינות את האמא, אומרות שהיא אגואיסטית. והיא בסך הכל רוצה להרגיש מועילה בבית של הבת, ולא מוצאת את עצמה. ביקשו ממנה לבשל והיא לא אוהבת לבשל. היא רוצה לטפל בבעלה החולה.
היא רוצה להרגיש קצת את החיים הקודמים שהיו לה, לנסוע ליום יומיים לבית שלה ולחדש את כוחותיה. היא רוצה שיקבלו אותה ויעריכו את ההתמודדות שלה, והן לא מקבלות.

אבל לא פחות קשה הכעס של הבנות אחת על השניה.
"לי יש ארבעה ילדים, אני כל כך עסוקה, עבודה, בית, להסיע לחוגים, ואני משקיעה את כל כולי בטיפול באבא. לך יש רק ילדה אחת ואת הרבה יותר פנויה. למה את לא עושה יותר"
"אני חד הורית, הילדה קטנה, אין לי עם מי להשאיר אותה, הילדים שלך גדולים ובעלך שותף, אף פעם לא הבנת אותי"

נפגשתי לפגישה ארוכה, עם האמא ושתי הבנות.

דיברנו על מצבו המחמיר של האבא, העלנו את הצרכים נכון לעכשיו תוך תשומת לב גם למה שצפוי בזמן הקרוב.
הן התחילו בטונים גבוהים, היו גם צעקות ומילים קשות.
ביקשתי מכל אחת לשתף איך היא רואה את התקופה הזאת: איך היא רוצה שיהיה הטיפול באבא, ואיך היא רוצה שתהיה ההתנהלות בין שלושתן.

אמרו שרוצות שאבא לא יסבול, שלא יהיה מושפל. שרוצות לעשות הכל כדי שיבריא.
ואז הן דיברו על המשפחה – לשמור על המשפחה. לעשות הכל בשיתוף פעולה.
השיח הזה קירב ביניהן. השיחה נרגעה והתפתחה הקשבה.

כל אחת אמרה מה היא כן יכולה לעשות, במה היא יכולה לתרום. הבנות הצליחו גם להבין קצת יותר את אמא שלהן.

הן ביקשו להכין לו"ז לשבועיים הקרובים, מי יהיה עם אבא ובאלו שעות.
כשהלו"ז היה מוכן הן הרגישו הרבה יותר רוגע.

לקראת סיום הפגישה, ביקשתי מהן לפרגן, כל אחת לשתיים האחרות. לאחת הבנות היה יותר קשה, אבל הן פירגנו זו לזו מכל הלב, וזה עשה טוב לכולן.

הן יצאו מהפגישה רגועות ובטוחות יותר, מכירות כל אחת גם בתרומה של האחרת, מכילות את ההבדלים ביניהן, ומחוזקות לקראת התקופה המורכבת שצפויה להן.

עד לא מזמן זה היה "פרוייקט" להזמין את כולם לחג. שלא תבינו לא נכון, הזמנתי, את כולם, בשמחה רבה.אבל עבדתי מאד קשה והגעתי ל...
01/06/2021

עד לא מזמן זה היה "פרוייקט" להזמין את כולם לחג.
שלא תבינו לא נכון, הזמנתי, את כולם, בשמחה רבה.
אבל עבדתי מאד קשה והגעתי לחג עם הלשון בחוץ.

בתקופה האחרונה זה אחרת:
# ויתרתי על הבלעדיות – יש עוד אנשים שיודעים להכין, ואפילו שמחים מכך
# אין לי סיבה להוכיח שאני יכולה לעשות הכל לבד, אני יכולה, יודעים את זה, אבל תגידו לי למה זה טוב לעשות הכל לבד?? 🤷
# הגעתי למסקנה שגם אם אני לא יכולה הכל לבד, עדיין אני ממש בסדר 👌
# יותר מזה, אני מרגישה "פשטות" מכך שאני נעזרת באחרים, ו"פשטות" היא ערך אצלי
# גם המקום של קבלת אישור ומחמאות לאוכל הנפלא שאני מכינה, כנראה הרבה יותר רגוע אצלי ️🏆

אז בחג השבועות השנה, היינו ב"ה מעל 20 איש בסעודה החלבית של הצהריים.
הכנתי כמה סוגי מאכלים, כמו שאני אוהבת, וכמה מהאורחים (רק מי שהתאים לו) הביאו תבשילים ומאפים שהם הכינו.

ומה יצא לי ולנו מזה?
# קודם כל ברמה הגסטרונומית - היה ממש ממש טעים, והיה שפע נהדר, ב"ה
# הייתי הרבה פחות מותשת מאשר באירועים דומים קודמים
# הצלחתי לעשות עוד דברים חשובים לי באותו בוקר
# אנשים הרגישו מחוברים וחלק מהמשפחה המורחבת 👨‍👩‍👧‍👦👨‍👩‍👧‍👧
# אנשים הביאו את עצמם לידי ביטוי במה שהם אוהבים ויודעים להכין הכי טוב, וגם קיבלו מחמאות

טוב, אז אתם בטח מבינים שלא רק על חלוקת התפקידים בשבועות באתי לספר לכם כאן...

כל זה נכון גם בחלוקת התפקידים בטיפול בחולה, מה שנקרא בשפה המקצועית – פיזור טיפול.

מהניסיון שלי בליווי חולים ובני משפחה למדתי ש:
# המטפל העיקרי בחולה לוקח על עצמו המון. הרבה יותר ממה שהכוחות שלו מאפשרים.
# לא אחת הוא נמנע מלדאוג לבריאותו שלו, הפיזית והנפשית.
(מחקרים מראים שהמטפל העיקרי סובל מבעיות רפואיות רבות שאינן מטופלות, ארחיב על כך באחד הפוסטים הבאים).
# המטפל העיקרי נמצא בלחץ של עשייה, בין ביתו ומשפחתו, העבודה שלו, ובין הטיפול בחולה.
# הוא מרגיש שהאחריות עליו וזה משא שכבד לשאת אותו לבד.

# בני משפחה נוספים לפעמים לא יודעים כמה קשה עובד המטפל העיקרי.
# בני משפחה *רוצים* לעזור. רוצים להרגיש שייכות וחלק מהטיפול בחולה.
# הם אולי חושבים שהם לא מסוגלים לעשות זאת טוב כמו המטפל העיקרי.
# הם חושבים שיאלצו לוותר על הרבה דברים כדי לקחת חלק בטיפול בחולה.

במיוחד למדתי בשנים שאני מלווה משפחות של חולים -
שפגישה משפחתית שבה מעלים את הצרכים שיש בטיפול בחולה, ואת היכולות ואת המגבלות של כל אחד מבני המשפחה, עוזרת לחלוקת תפקידים מאוזנת יותר, ההופכת להיות משמעותית מאד גם לכל בני המשפחה וגם לחולה עצמו.



מוזמנים לתאם,
דפנה

כמה לא פשוט לראות משפחה המטפלת בהורה חולה לאורך תקופה, מאבדת לאט לאט את כוחותיה, וקורסת. הם לא יודעים מה לעשות קודם, לא ...
27/04/2021

כמה לא פשוט לראות משפחה המטפלת בהורה חולה לאורך תקופה, מאבדת לאט לאט את כוחותיה, וקורסת.

הם לא יודעים מה לעשות קודם, לא עומדים בעומס.

לכל אחד מהבנים/בנות של ההורה יש

משפחה משלו – ילדים, בני זוג,

עבודה – מחוייבות, אחריות, צורך לפרנס

ובית לתחזק

ג'ינגול מטורף שהיה עוד לפני שההורה חלה,

ומאז שמצבו של ההורה החמיר, הריצה בין המטלות גברה, ואיתה התחושה שאין אפשרות לעמוד בכל מה שנדרש ממני.

אני מציעה למשפחה פגישה מאזנת חיים

שבה נעשה סדר, נקל מעליהם על העומס, נבדוק מקורות לעזרה נוספת, ונחלק תפקידים באופן הגיוני בין בני המשפחה.

אבל אז הם שואלים:

איך לתוך העומס הזה נכניס פגישה איתך? איך נגיע? לאן נגיע? ואיך נתאם בין כל האחים?

ואני עונה:

כדי להקל עליכם - אני מגיעה עד אליכם

לבית החולה, או לבית אחד האחים, כפי שיתאים לכם, בכל מקום בארץ!

הרבה בריאות,
דפנה

* בתמונה - אחרי ביקור בבית משפחה באשקלון

Address

Tel Aviv
6423904

Telephone

+972523405922

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when דפנה אונגר מלווה אישית בעת משבר רפואי posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to דפנה אונגר מלווה אישית בעת משבר רפואי:

Shortcuts

Share