ליאת שכטר - קלינאית תקשורת

20/12/2019

"הלו, מישהו שומע אותי 🙋‍♀️
מישהו מקשיב לי, שומע אותי..."

אז איך זה קורה? 🤷‍♀️

מערכת השמיעה שלנו מתחלקת לשלושה חלקים:
1. האוזן החיצונית – כוללת את האפרכסת ואת תעלת השמע החיצונית שמגיעה עד עור התוף.
2. האוזן התיכונה – כוללת את עצמימי השמע, המחברות בין עור התוף לבין האוזן הפנימית, ואת תעלת חצוצרת השמע והחלל באוזן התיכונה.
3. האוזן הפנימית – כוללת את איבר השמע (שבלול) ואת איבר שיווי המשקל (ושלוש תעלות קשתיות). התאים האלו מחוברים למוח באמצעות עצב השמיעה.

וכעת הסבר התהליך עצמו - הקול שאנו שומעים מגיע בצורת גלים היוצרים תנודות באוויר. האפרכסת קולטת את גלי הקול ומעבירה אותם לאורך תעלת השמע החיצונית. גלי הקול מכים כנגד עור התוף, המהווה גבול בין האוזן החיצונית לבין האוזן התיכונה, דוחפים אותו קדימה ואחורה וגורמים לו לרטוט. רטיטות אלו מועברות כשרשרת תנודות מכניות בין עצמימי השמע באוזן התיכונה בזו אחר זו. רטיטות עצמימי השמע גורמות לנוזל שבשבלול באוזן הפנימית לנוע גם כן. כתוצאה מכך אלפי תאי שיער קטנים בשבלול מתכופפים מהרעידות. התכופפות זו גורמת לתאי השיער להפריש נוירוטרנזמיטור (מעין שליח עצבי) שמגרה את עצב השמיעה לשלוח אות חשמלי לאיזור השמיעה בקליפת המוח. המוח מפרש את המידע שהתקבל לצלילים ולקולות שאותם אנו שומעים.

בכל אחד מהחלקים הללו עלולים להופיע שינויים עם העלייה בגיל שישפיעו על רמת השמיעה:
1. אוזן חיצונית – האפרכסת מאבדת מהגמישות ומהחוזק שלה, יש נטייה לפקקי שעווה שמתקשים ושעשויים לגרום לירידה בשמיעה ותיתכן צניחה של תעלת השמע חיצונית.
2. אוזן תיכונה – עור התוף הופך לדק יותר ולנוקשה יותר ועם פחות כלי דם. יש נטייה להסתיידות עצמימי השמע (אוסטאופורוזיס הולכתי) ויתכנו שינויים בחיבורים בין עצמימי השמע. הנ"ל יכול לגרום לבעיה בהולכת גל הקול באוזן התיכונה.
3. אוזן פנימית – תיתכן הפחתה במספר תאי השיער הפעילים ובמספר סיבי עצב השמע, ניוון של מבנים באוזן הפנימית והפחתה במוליכות העצבית.

מה משפיע על השמיעה שלנו?
1. תהליכי הזדקנות טבעיים – נובעים לרוב מגנטיקה.
2. משתנים סביבתיים – יכולים להאיץ שינויים במערכת השמיעה, לדוגמה חשיפה לרעש. אחת הסיבות השכיחות זו סביבת העבודה שבה האדם שעבד במשך שנים רבות, המקצוע שלו וכדומה.
3. תזונה – משפיעה על רמות השומנים בדם ועל תפקוד כלי הדם. השומנים משאירים משקעים בדופן כלי הדם, כלי הדם נעשה צר יותר ואז הדם מגיע בכמות נמוכה יותר ובמשך זמן ארוך יותר. דבר שיכול לגרום להיווצרות היפוקסיה שגורמת נזק לתאי השיער.
4. מחלות – עלולות לגרום להאצת התהליך הטבעי. לדוגמה, מחלות כלי דם, חילוף חומרים וכדומה שלכאורה אינם קשורים למערכת השמע יכולים בעקיפין להשפיע עליה.

צפייה והאזנה נעימה! 🗣

Check out our Patreon page: https://www.patreon.com/teded View full lesson: https://ed.ted.com/lessons/the-science-of-hearing-douglas-l-oliver The ability to...

01/12/2019

למה לי זיקנה עכשיו? 👩‍⚕️🙋‍♀️
בשנים האחרונות חל שינוי דמוגרפי עולמי במרקם האוכלוסייה. אוכלוסיית העולם גדלה ויחד איתה חלה עליה משמעותית במספר הקשישים. בארצות הברית, למשל, אוכלוסיית בני ה-80 צפויה להכפיל את עצמה ב-40 השנה הקרובות (Wattamwar, Qian, Otter, Leskowitz, Caruana, Siedlecki, Spitzer, & Lalwani, 2017).

העליה בתוחלת החיים מלווה גם בעליה בשכיחות התחלואה האופיינית בקשישים (Roth, Hanebuth, & Probst, 2011). שינויים בשמיעה הם בין השינויים הנפוצים ביותר עם הגיל וארגון הבריאות העולמי צופה ששכיחותה רק תמשיך לגדול עם עלית תוחלת החיים (Rosenhall, Möller, & Hederstierna, 2013).

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגים תמונה ברורה - לקות השמיעה עולה עם הגיל. כשישית (16%) מבני 64-45, כשליש (29%) מבני 74-65 וכמחצית (52%) מבני 75 שנים ומעלה סובלים מלקות שמיעה במידה כלשהי. כ-19% מבני ה-75 ומעלה סובלים מקושי רב בשמיעה או שאינם שומעים כלל (שטרן, 2018).

כשהבעיה ממשיכה ואינה מטופלת היא גוררת ירידה ברורה באיכות החיים ואפילו מובילה לבידוד חברתי. הבעיה חמורה עוד יותר לאור העובדה שבגילאים המתקדמים ירידת השמיעה לרוב אינה מבודדת ומלווה בירידות בראייה, בתחושה ובקצב עיבוד הנתונים של מערכת העצבים המרכזית ועוד.

בפוסטים הבאים אנסה להסביר נושא העוסק בשמיעה בכלל ובגיל השלישי בפרט. האזינו לפודקאסט הבא המתאר בצורה ממצה ויפה את האופן שבו שמיעה ואיכות חיים קשורות זו בזו.

האזנה נעימה!

מה קורה לנו כשיש ירידה בתפיסה של הקלט השמיעתי והקלט הראייתי? כיצד ירידה זו משפיעה על הביצועים הקוגנטיביים שלנו ומה נסיק מהם? עם דוקטור בעז בן דוד

22/04/2019

לא תמיד רצף העבודה והזמן הקצוב שיש לכל מטופל מסייעים לעצור רגע ולחשוב על מידת ההשפעה החיובית שיש לנו על מטופלים שפוגשים - הגיל ועימו הקשיים הנלווים (שפה, שמיעה וכו') לא תורמים אף הם. אז כשמטופלת בת 97 מפתיעה במכון עם מתנה מרגשת אני עוצרת לחשוב שאולי בכל זאת הצלחתי. חג שמח 🌼

19/02/2019

בכנס קלינאי התקשורת האחרון רצינו לבחון האם הידיים שלנו עוזרות לנו ללמוד?
כשאנחנו מדברים הידיים שלנו נעות ואנו מבצעים ג'סטות. למה זה קורה? הרי בכל פעולה אחרת עם הפה, כמו נשימה ואכילה, הידיים שלנו לא נעות. איכשהו פעולת הדיבור משלבת בה הנעת ידיים מבלי שנצטרך לחשוב על כך או לתכנן זאת. זה פשוט קורה - בכל התרבויות ובכל הגילאים, אצל אנשים שומעים וחירשים מלידה, אצל אנשים רואים ואף עיוורים מלידה.
ובכן, מהי ג'סטה?
ג'סטה היא תנועה שאדם עושה לעבר אדם אחר במטרה ליצור עימו תקשורת וכדי להעביר לו מסר מסוים. הג'סטה יכולה להתבצע באמצעות הראש, הבעת הפנים, הכתפיים, הידיים והגוף כולו.
חשוב להדגיש שג'סטה אינה שפה. אין לה את אותם עקרונות ומבנים לשוניים כשפה, אך יחד עם זאת אנו רואים שג'סטה עובדת יחד עם שפה. נשאלת אם כך השאלה מהי תפקידה, אם בכלל, בלמידת שפה?
הדיעה הרווחת היא שג'סטות, המבוצעות על ידי הלומד או על ידי המלמד, משרתות פונקציות שפתיות ותומכות בתהליכי למידה. הן תורמות להבנת משמעות המילים, מפחיתות עומס מזיכרון העבודה ועל ידי כך מותירות משאבים קוגניטיביים נוספים ללמידה. מנגד, יש עדויות שאינן תומכות בהצגת מידע במספר אופנויות בו-זמנית וחוקרים אחרים טוענים שמידת תרומתם של מנגנונים לא מילוליים אלו ללמידה אינה גורפת אלא תלויה. היא תלויה במיומנות הלומד, במורכבות המטלה ובמאפייני הגירוי.
אז מה דעתכם? עוזרות או לא? 🙋🙆🙅

19/02/2019

אני זוכרת שכשהתחלתי את לימודיי בתואר הראשון בחוג להפרעות בתקשורת נשאלתי אם אני סוחבת ציוד לקולנוע. אז כשאני לא עושה זאת או מטפלת ב-ש' שורקת - אלו יתר התחומים שקלינאי התקשורת ואנוכי כן מתמחים בהם. צפייה מהנה ומלמדת! 🙈🙉🙊

03/11/2018

חידה לתחילת השבוע - מדוע העלתי תמונה זו?

28/05/2018

כמי שעובדת בשש השנים האחרונות במגזר הציבורי וכמי שנאלצה כיתר חבריי למקצוע להוסיף עוד עבודות (ארבע ליתר דיוק 😱) אין לי די מילים כדי להסביר את חשיבות השביתה הנוכחית - לא רק לנו המטפלים שקורסים תחת לחץ המטלות (כתיבת דו"חות מהרגע להרגע, הכנת חומרי טיפול, ישיבות צוות ועוד) וכמות המטופלים, אלא גם למטופלים עצמם שנפגעים. וזאת על מנת שנוכל לתת שירות וטיפול טובים יותר עם זמני המתנה קצרים יותר!
עזרו לנו להפיץ את הבשורה

http://m.ynet.co.il/Articles/5272084

19/03/2018

כתבה מעניינת - האם נמצאה התרופה להפחתת מקרי שבץ?

23 חודשים בלבד לאחר תחילתו, הופסק מחקר גדול שבדק את יעילות התרופה קסרלטו בשילוב עם אספירין. הסיבה - התוצאות הראשוניות הראו שיפור ניכר במניעת שבץ מוחי ואוטם שריר הלב וי...

09/12/2017

מה אמרת? חזור שנית..
פעמים רבות אני פוגשת מטופלים שעיקר תלונתם היא מובנות דיבור ירודה. לעיתים, כבר לאחר מספר שאלות ניתן להתרשם מפרצי מהירויות, מ"בליעת" חלקי מילים וכדומה. אז מה ניתן לעשות כדי לשפר זאת? הנה כמה טכניקות פשוטות שתוכלנה לסייע לכם לשפר את מובנות הדיבור:
1. דברו לאט - האטת קצב הדיבור מאפשרת לדובר זמן להגות ולחשוב על מה שברצונו לומר, וכן מאפשרת למאזין זמן לעבד את המלל. בהתחלה ניתן להקצין כך שהדיבור ישמע איטי מאוד, ובהדרגה עם רכישת המיומנות ניתן להאיץ את קצב הדיבור.
2. קחו נשימות - כל כך פשוט ובכל זאת אנו שוכחים לעשות זאת. נשימה מאפשרת לדובר להאט את קצב הדיבור, וכן הכרחית לויסות עוצמת הקול. ככל שברצון הדובר לדבר חזק יותר, כמות אוויר גדולה יותר צריכה לזרום דרך מיתרי הקול ולהרטיטם. נסו לחלק את המשפטים ולנשום תחילה כל 3-2 מילים, ובהמשך תוכלו לרווח ולנשום כל מספר מנות גדול יותר.
3. הדגישו מפתח פה - הפיקו את המילים בבהירות ככל הניתן והקפידו להפיק כל חלק במילה (ביחוד את סופה).

הערה חשובה נוספת, ביחוד כשאנו מדברים עם דוברים בוגרים יותר, היא להקפיד להפנות מבטנו לעבר המאזין. לרוב, אנו נוטים שלא לשים לב לעניין זה, למשל, בעודנו במטבח ואנו צועקים למי שנמצא בחדר השינה. קריאת פנים אינה רק עניין של נימוס, אלא מסייעת מאוד בהבנת דיבור.

קחו לכם עשר דק' ביום לתרגול הנ"ל והקפידו לדבר לאט, ברור וחזק מספיק. תרגול נעים ושבוע מצוין :-)

09/11/2017

עבודה על שיפור מובנות דיבור ושטפו בעזרת שיטת הפרח המיועדת לתרגול בגמגום 🙊

12/10/2017

חידה לסופ"ש - מי האיש ומה התגלית שקשורה אליו?