18/11/2025
לאחרונה אני תופסת את עצמי בתוך לופ של משימות יומיומיות, רובן באמת טובות ומשמחות
אבל לופ זה לופ:
עבודה (שאני אוהבת)
ימי הולדת של הילדים (הפקה בלתי נגמרת)
משימות בית (אינסופיות)
מדי פעם אני נזכרת שאחרי שלושה וחצי חודשים במזרח השתוקקתי לעשות מדיח וכביסה נשבעת
ועכשיו זה שוב מעצבן ושוב לא נגמר חחח
אה וגם
להיות בת זוג חמה
אמא נוכחת
מורה מקצוענית
בת, אחות, חברה מקשיבה
וגם להשתדל להיות גרסה טובה של עצמי בכל תפקיד
ולסלוח לעצמי כשלא יוצא
וואלה מדובר פה בהרבה אנרגיות.
מוכר גם לך?
תרגול היוגה שלי הוא במובנים רבים מחייה הנפש שלי.
טעם החיים הוא לא קוקה קולה, היוגה היא גלולת האנרגיה המתחדשת והשיעור שאף פעם לא נגמר. הדייט שלי עם עצמי.
אני חושבת שאחת הסיבות שבגללן התחלתי בכלל לעשות ריטריטים היא שפשוט יצרתי לעצמי את הזמן שאני הכי משתוקקת לו: לאפשר לעצמי עצירה אמיתית וממושכת, תדלוק טוב ומשמעותי.
קראתי לריטריט הקרוב (עוד שבועיים וקצת) "חורף חם לאט במדבר". שתדעו שבמדבר באמת אפשר להוריד הילוך, יש שם תדר אחר שמאפשר להאט ויש שקט שאין בנמצא במקומות אחרים ואפילו העיניים רואות דברים יותר פשוטים וחשופים.
אולי זו את שחולמת על זמן ראוי לעצמך, אולי בא לך סופשבוע שקט עם הבסטי (כמובן שביומיום אתן לא מצליחות אפילו לקבוע קפה)
זקוקה לעצירה להתרעננות?
אנחנו קבוצה של 20 (נשים וואו)
נשארו שני מקומות אחרונים
בדיוק בשביל שתיים
אם זה מדבר אלייך דברי אלי ❤️
