18/02/2025
האמת? לא חשבתי שאעשה דוקטורט.
כבר 27 שנה שאני דיאטן קליני. עמוס בעבודה, אוהב את המפגש הפרונטלי עם מטופלים, מרצה המון—אז למה דווקא אז להתחיל מסע חדש?
כנראה שהכוכבים הסתדרו.
פרופ' יפתח גפנר (המנחה שלי לימים) חזר מפוסט-דוקטורט בארה"ב, הקים מעבדה מלהיבה באוניברסיטת תל אביב, ופנה אליי עם הצעה: לשלב את המעבדה המטבולית שלי במחקריו.
מפה לשם, צצו רעיונות מרתקים, אבל אז חלחלה ההבנה—אם כבר לשתף פעולה עם האקדמיה, למה לא להפוך לחלק ממנה באופן רשמי?
וכך, כמעט בגיל 50, יצאתי למסע.
✔ הצעת מחקר
✔ פרס מחקר מצטיין ע"ס 250,000$
✔ מבחנים
✔ קורונה (פגעה ברציפות המחקר אבל מצליח להסתדר)
✔ איסוף נבדקים
✔ 32 לילות במעבדה למדידת המטבוליזם 24 שעות ביממה (״מילואים״ על ספידים)
✔ כתיבה אינסופית, ועדות מעקב, אישורים...
✔ ואז הגהנום ב-7/10 ומי יכול לשבת ולהתרכז
✔ ובסוף זה מסתיים
אם אתם מסתקרנים, הנה כותרת העבודה שלי:
🚀 EXERCISE-INDUCED METABOLIC ADAPTATION: A PHYSIOLOGICAL ADAPTIVE RESPONSE TO EXERCISE TRAINING 🚀
ובשפה פשוטה:
כולנו יודעים שפעילות גופנית אירובית לא בהכרח גורמת לירידה במשקל—אבל איך זה הגיוני? הרי אנחנו שורפים קלוריות, אז למה המשקל לא יורד?
הממצאים שלנו מטורפים:
גילינו שהגוף "מתחכם" ומקטין איברים פנימיים ששורפים המון קלוריות ביום—הכבד, הכליות ואפילו המוח (!) מצטמצמים בתגובה לפעילות גופנית קבועה. התוצאה? הגוף חוסך קלוריות בצורה אבולוציונית גאונית.
ובסוף - תודה ענקית לכל מי שליווה אותי בדרך—משפחה, חברים, קולגות ומטופלים. התמיכה שלכם הייתה הכוח המניע שלי. 💖