09/12/2020
שוק העבודה עבר, ועדיין עובר, סחרור מטורף בסערת הקורונה. הפונקציה שממלאת תפקיד המורה מתגלה בפוטנציאל האדיר שלה בחיי הילדים. בתוך כל הפירוק הזה בעקבות הנגיף, יש לנו הזדמנות לעצב מחדש את תפקידה ודמותה של המורה. להתמקד בעיקר (יצירת קשר, גירוי סקרנות ויצירתיות, חיזוק הערך העצמי) ולתת לה אוטונומיה (להחליט כמה לומדים ואיך, ובכלל שתוכל להתפרע עם היצירתיות), לאפשר לה תנאים (שכר ראוי! הכשרה ראויה, כתות קטנות, חופשות גמישות ועוד) ובעיקר לבסס יחסי אמון והערכה בינה לבין ההורים.
יפית גרינאפל היא יזמית מוכשרת, שמגיעה מעריכת דין אבל היא בעצם אשת חינוך מצליחה עם התלהבות מדבקת. יש לה חזון ועכשיו גם מיזם (בכתבה) שעיקרו הוא שאנשי חינוך ירגישו מוערכים ומתוגמלים על עבודתם, ומכאן כבר הכל יהיה יותר טוב. והרי זוהי התורה כולה - כשאנחנו מרגישים שמעריכים אותנו - אנחנו פועלים בכיף, והכל נראה אחרת. זה נכון לעובד תחת בוס, או לילד תחת מבוגר בסמכות. גם המורה צריך שיראו אותו, שיכירו במאמץ שלו ושיתנו לו לבטא את עצמו. שיסמכו עליו. אם הייתם יודעים מה צריך מורה בשביל להעביר שיעור מוצלח, ולהוביל כתה תהליך משמעותי, הייתם מבינים - דרוש רוקסטאר.
יפית עידו-גרינאפל עזבה עסק מצליח כי היא הבינה שהעתיד נמצאה בהוראה. היא ראתה מורים שעושים את הבלתי יאמן בזמן שהסביבה בעיקר מזלזלת בהם והחליטה שזה מספיק לה. עכשיו היא מ...