12/05/2026
כרמית פלטי קציר: "שמי כרמית: אשה, בת זוג, אמא, בת, אחות, עו"סית ופסיכותרפיסטית. אני גם ישראלית, יהודיה, חילונית, קיבוצניקית בעבר ולתמיד. אני בת שכולה לאב שנרצח ב-7.10, לאם שנחטפה לעזה, שוחררה בהסכם ונפטרה כשנה לאחר מכן מהשלכות השבי הקשות. אני אחות שכולה לאח שנחטף בחיים ב-7.10, שרד 99 ימים בשבי עד שנרצח, וגופתו הושבה רק לאחר 183 ימים. אלו הם מרכיבי הזהות המהווים חלק מכריע מהשבר בו עוסק המאמר, שבר הנובע מטראומה מעוולת רדיקלית, אישית וקולקטיבית. המונח "טראומה מעוולת" מתייחס לטראומה מעשה ידי-אדם, הנובעת מפגיעה מכוונת, הרסנית, כלפי אחר חסר אונים. מאמר זה יעסוק בזהות שלי כמטפלת שחוותה שבר רדיקלי בחייה, ובשאלות מה קורה למטפל בעתות שבר, מהם התנאים בהם ניתן לטפל מתוך שבר ואף להיעזר בו כדי לסייע לאחר, ובאלו תנאים השבר דורש עצירה, זמנית או יותר, לשם התבוננות, שיקום והשגת איזון נפשי ומקצועי חדש על-מנת להתייצב מתוך עמדה טיפולית ואתית שמאפשרת לשוב ולטפל באחר."
למאמר המלא:
https://tinyurl.com/3xktypn3
את המאמר החשוב שכתבה, הקדישה כרמית פלטי קציר ל"בית שהיה לי ואינו עוד, על אנשיו, רבדיו, שורשיו, אהוביי ובראשם – אמי, אבי ואחי".
אנו מודים על הזכות לשתף את דבריה אצלנו במערכת, וכעת מביאים אותם בפניכם כאן.
מזמינים אתכם לקרוא את המאמר שלה 💙
