17/07/2025
מול העלייה במקרי האובדנות לאחרונה כפי שמשתקף מהסיקור החדשותי, פרופ' יוסי לוי בלז, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין, מזכיר שלכולנו יש תפקיד במניעת המקרה הבא:
אנשים הנמצאים במשבר דיכאוני-אובדני חווים עוצמה גבוהה של כאב נפשי, ייאוש וחוסר תקווה. עם זאת, התאבדויות ניתן למנוע! ויש דרך להרגיש אחרת! דרושה מודעות וקצת אומץ לא להפנות מבט, לשאול, להתעניין, וכשצריך – להושיט יד ולהפנות לטיפול.
בסופו של יום, אובדנות לא נמנעת על ידי פסיכולוגים, פסיכיאטרים וקב"נים. התאבדות נמנעת בקהילה. אם נבחר להתבונן מסביב, לא להסיט את המבט, לא לומר לעצמנו – "מישהו אחר כבר בטח מדבר איתו", אלא נאזור אומץ ונפנה ישירות – יש לנו סיכוי לעשות פעולה שתשנה את מסלול חייו של מישהו, תציל את חייו מאובדנות. ואין דבר משמעותי מזה בעולם.
איך מזהים שאדם בסיכון אובדני? ❤️🩹
⬅️ אירועי משבר חריפים (טראומה, אובדן וכל אירוע שיוצר פגיעה בערך עצמי).
⬅️ ירידה דרסטית בתפקוד, ביטויים של דיכאון חוסר תקווה.
⬅️ קשיים בשינה ובתיאבון, הסתגרות והתבודדות, חוסר עניין בדברים שהיו מעניינים בעבר.
⬅️ שימוש מוגבר באלכוהול ו/או בסמים, היעדרויות ממסגרות ו/או מהעבודה.
⬅️ והכי חשוב – אינטואיציה, תחושת בטן, הרגשה ש"משהו לא טוב עובר עליו".
⬅️ חשוב לזכור שגברים הם בקבוצת סיכון משמעותית, במיוחד כשיש לידם נשק.
מה עושים אם זיהינו? ❤️🩹
⬅️ מקשיבים באופן אמפטי – שואלים על המצב, על התחושות, על הקשיים הרגשיים. מקשיבים כדי להבין באמת, בלי לשפוט, בלי לבקר, בלי לחנך, בלי לומר שהחיים יפים (הם כרגע ממש לא עבור האדם שמתמודד עם כאב).
⬅️ מתקפים ומציעים עזרה – מבהירים שאנחנו כאן כדי לעזור, שהוא לא לבד, שנחזיק מעמד ביחד.
⬅️ שואלים ישירות על אובדנות – למשל: "אתה יודע, במצבי משבר, אנשים לעיתים חושבים על התאבדות, האם אתה חושב על התאבדות?" (לא, זה ממש לא מכניס מחשבות לראש!)
איך מפנים לסיוע? ❤️🩹
⬅️ מדגישים שיש תקווה – מבהירים שלמרות המצב הקשה, אפשר להרגיש אחרת! שיש היום טיפולים פסיכולוגים ופסיכיאטרים שיכולים לעשות שינוי, ומהר!
⬅️ מדגישים את המסר כי למרות שהאדם שמולנו מתקשה לראות זאת, משברים אובדניים נוטים להיות זמניים והפיכים! יש סיכוי שבעוד יומיים או שבועיים או חודשיים תרגיש אחרת! בוא ניתן לזה הזדמנות!
⬅️ מציעים סיוע במציאת מסגרת טיפולית – נכון, קשה למצוא, אבל במצבי חירום פשוט מוצאים! מקופת החולים, דרך פנייה למרפאות בריאות הנפש ועד מטפלים פרטיים. "אני מוכן לבוא איתך, בוא נבדוק, אולי תרגיש אחרת?"
⬅️ מציעים לפנות לקווי תמיכה – ער"ן 1201 או באתר, סה"ר סיוע והקשבה ברשת (באתר) יכולים ממש לסייע!
⬅️ מרחיקים אמצעים מסוכנים – נשק, תרופות בארון האמבטיה, חבל מתחת למיטה.
אובדנות נמנעת בקהילה, והיא עלולה להתרחש גם סביבנו. זה לא רק אנשים אחרים באי שם, זה יכול להיות השכן, הקולגה, הבת, החבר מהפלוגה וכל אחד אחר. זה הזמן שלנו להרים את הראש – לשאול את עצמנו מי מתמודד עם קושי רב לאחרונה – ולפנות אליו.
אנשים בסיכון אובדני הם קודם כל בודדים, והם מחכים לנו, שנראה אותם! אז בואו נעשה את זה.
Yossi Levi-Belz
המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי
המרכז האקדמי רופין
בשביל החיים
לצפייה בהרצאה המלאה:
https://tinyurl.com/5hy2a956