אסף שמילוביץ - פסיכותרפיסט

אסף שמילוביץ - פסיכותרפיסט Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from אסף שמילוביץ - פסיכותרפיסט, Psychotherapist, Balfour, Tel Aviv.

עוזר לא.נשים לחיות חיים מלאים ומספקים יותר דרך התמודדות מיטיבה עם אתגרי החיים: חרדה, דיכאון, קשיים ביחסים, אובדן, דימוי עצמי נמוך וסוגיות הקשורות לזהות מינית.
גישתי הטיפולית היא אינטגרטיבית ומשלבת את הגישה הפסיכודינמית, גישת ACT, הגישה הקיומית וכלי CBT.

יום הגבר הבינלאומי מהווה הזמנה לחשוב מחדש על מה זה אומר להיות גבר בימינו.העובדה, שלאחרונה נחנך המרכז הראשון בישראל לטיפו...
19/11/2025

יום הגבר הבינלאומי מהווה הזמנה לחשוב מחדש על מה זה אומר להיות גבר בימינו.

העובדה, שלאחרונה נחנך המרכז הראשון בישראל לטיפול בגברים במשבר,
היא נקודת אור משמעותית המסמנת שינוי תפיסתי,
והופכת את יום הגבר הבינלאומי, שחל השבוע,
להזדמנות אמיתית לדבר על אחד הנושאים הכי פחות מדוברים:
הקושי שלנו, כחברה, לראות גברים במקומות פגיעים.

הסיבה לקושי הזה היא פשוטה:
אנחנו עדיין מקדמים מודל גבריות צר,
שטוען שגבר חזק הוא זה שבשליטה, אף פעם לא נשבר ותמיד מתפקד,
ומלמדים את הבנים שלנו, במישרין או בעקיפין,
ש"גבריות" ו"רגש" לא הולכים יחד.

כתוצאה מכך גברים רבים מרגישים,
שהם נאלצים להסתיר חלקים מעצמם, שנתפסים כ״נשיים״,
ולתפקד בכל מחיר.
והפחד שהם נושאים הוא לא רק להיראות חלשים.
הפחד העמוק יותר הוא לאבד את הזהות הגברית.

בקליניקה שלי אני פוגש לא מעט גברים,
אולי זה מפני שכמטפל גבר נוח להם יותר לפנות אליי.

ואני רואה מקרוב את המחיר הגבוה שהם משלמים,
בניסיון המתמיד להיענות למודל הגבריות המחמיר והנוקשה הזה –
את העייפות מהצורך "להחזיק" לבד,
את הבדידות שנוצרת כשהפגיעות נשארת נעולה בפנים,
ואת החרדה שמתחבאת מאחורי חזות של "הכול בסדר".
אבל אני גם נוכח לגלות את ההקלה העצומה,
שהם חשים ברגע שנוצר עבורם מרחב בטוח,
שבו לא צריך להוכיח דבר.

אני מאמין,
שגבריות בריאה היא לא היעדר רגשות אלא היכולת להכיל אותם,
ושכוח אמיתי לא מתבטא רק ביכולת לתפקד,
אלא גם בנכונות ובפתיחות לבקש עזרה.

כי שיח רגשי אינו מעיד על חולשה או מצמצם את הזהות הגברית,
להפך –
הוא צעד חיוני שמרחיב אותה,
מגדיר אותה מחדש בצורה בריאה ואנושית יותר,
ומאפשר לנו, הגברים, להרגיש שלמים.

לפעמים מה שכואב באמת הוא לא רק מה שעשו לנו,אלא העובדה שאנחנו עדיין סוחבים את זה איתנו.והלב,שלא תמיד יודע להניח בצד את מה...
13/11/2025

לפעמים מה שכואב באמת הוא לא רק מה שעשו לנו,
אלא העובדה שאנחנו עדיין סוחבים את זה איתנו.

והלב,
שלא תמיד יודע להניח בצד את מה שמכאיב,
מתכווץ בתוכנו ומחזיק חזק כדי לשרוד.

טיפול רגשי מאפשר לנו ללמוד שאפשר גם אחרת.

אפשר להסתכל לפצע בעיניים,
בלי להציף אך גם בלי לטשטש,
ולבחור לשחרר ולהשתחרר ממנו.

לא בשביל לשכוח או להצדיק,
אלא כדי להפסיק לתת למה שכבר קרה
לנהל את מי שאנחנו עכשיו.

זהו תהליך רך, עדין,
בעל קצב אישי מאוד ושונה בין אדם לאדם,
וכל צעד בו, קטן ככל שיהיה, הוא צעד של ריפוי.

כי כשאנחנו משחררים, באמת ובתמים משחררים,
אנחנו מאפשרים לעצמנו חיים שלמים יותר,
שקטים יותר וחופשיים יותר.

אם קראת את מילותיי והן נגעו בך,
והיית רוצה להניח קצת מהמשקל המוטל עליך, ולשחרר –
אשמח ללוות אותך בדרך♥

סטודנטים רבים, התחילו בימים האחרונים את שנת הלימודים, בציפייה, בהתרגשות וגם קצת בחשש.ועולות בהם שאלות על המסלול שנבחר, ע...
06/11/2025

סטודנטים רבים, התחילו בימים האחרונים את שנת הלימודים, בציפייה, בהתרגשות וגם קצת בחשש.
ועולות בהם שאלות על המסלול שנבחר,
על היכולת לעמוד בו ועל הדרך שיש לעבור.

מעניין לשים לב ולראות,
עד כמה התהליך הזה דומה למה שקורה בטיפול הרגשי.

--ההתחלה--
כמו ביום הראשון ללימודים,
גם הפגישה הראשונה בטיפול מלווה בשאלות ובספקות:
"האם אני במקום הנכון?",
"האם הטיפול הזה יעזור לי?",
"האם יש לי את מה שצריך?".

החששות האלה מובנים מאד –
הרי אנחנו נכנסים לשטח לא מוכר,
פוגשים מישהו חדש ומסכנים את עצמנו בלהיות פגיעים.

אבל בדיוק כמו בלימודים, כשהחומר הופך להיות הגיוני ומובן,
כך גם בטיפול –
משהו מתחיל להשתנות עם הזמן.

אנחנו מתחילים להכיר את עצמנו מזווית חדשה,
מבינים למה אנחנו מגיבים כמו שאנחנו מגיבים,
והדפוסים שהיו אוטומטיים פתאום נעשים ברורים.
זה כמו ללמוד את השפה של עצמנו.

--התהליך--
אנחנו יודעים שבלימודים ההתקדמות היא הדרגתית:
לפעמים היא תיראה כקפיצה גדולה, לפעמים תהיה איטית,
אבל אם נתמיד היא תמיד תהיה בכיוון הנכון.

זה מה שקורה גם בטיפול.

יש ימים של פריצות דרך ויש ימים שמרגישים שעמדנו במקום,
אבל כשמסתכלים אחורה, אחרי כמה חודשים,
רואים כמה התקדמנו.

--היישום בבית--
הלימודים חייבים להמשיך גם בבית:
אנחנו מתכוננים למבחנים, מתרגלים ומכינים משימות ועבודות.
השיעור עצמו חשוב,
אבל העבודה האמיתית קורית מחוצה לו, בזמן שלנו.

בטיפול זה בדיוק אותו דבר.

הפגישה היא המקום להבין, לחקור ביחד ולקבל כלים,
אבל החיים האמיתיים הם מגרש האימונים שלנו,
ובמהלך השבוע אנחנו עושים את העבודה האמיתית:
מתרגלים, מתאמנים ומתנסים.
זה קורה כשאנו מנסים להגיב אחרת בריב עם בן/בת הזוג,
כשאנו עוצרים לנשום לפני שמתפוצצים,
וכשאנו מתרגלים להיות טובים וסלחניים יותר לעצמנו.

בהצלחה לכל הלומדים,
ולכל מי שבוחר לטפל בעצמו♥

יש דברים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם,כגון: בריאות, חוסן נפשי, אמון בסיסי שלנו בעצמנו,עד שיום אחד הם מתערערים בשל מחלה, ...
30/10/2025

יש דברים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם,
כגון: בריאות, חוסן נפשי, אמון בסיסי שלנו בעצמנו,
עד שיום אחד הם מתערערים בשל מחלה, אובדן או כאב.

אחרי משבר כזה נסדק בתוכנו האמון,
ופחד חדש ונוקב עולה בנו:
״מה יקרה בפעם הבאה?"

הפחד האנושי והטבעי הזה הוא, לרוב,
לא מהנפילה עצמה אלא מההתרסקות.
מהתחושה,
שהנפילה הבאה תהיה זו שתפרק אותנו לגמרי.

כדי להגן על עצמנו ולהרגיש בשליטה,
אנחנו בונים סביבנו חומות גבוהות של מניעה.
אבל החומות הללו הופכות במהרה לכלא פנימי,
ואז הקושי מתעצם.

המרחב הטיפולי מסייע לנו לשים דגש,
לא רק על הכאב והקושי אלא גם על היכולת שלנו להתמודד איתם.

לזכור את כל הדרכים,
בהן כבר הוכחנו לעצמנו שאנו יכולים.

וללמוד לסמוך מחדש –
לא על היכולת למנוע את הנפילה,
אלא על הידיעה שגם אם ניפול שוב,
זה לא בהכרח יפרק אותנו.

אם גם אתם צריכים מישהו,
שיזכיר לכם את החוזק שכבר קיים בכם,
ויאפשר לכם מרחב לנשימה ולתנועה –
אשמח לעזור♥

מה הקשר בין הנפש שלנו לאנימציה?וידוי קטן: אני אוהב סרטי אנימציה, כך היה מאז ילדותי ועד היום.אני המבוגר הזה, שהולך בשמחה ...
23/10/2025

מה הקשר בין הנפש שלנו לאנימציה?

וידוי קטן: אני אוהב סרטי אנימציה,
כך היה מאז ילדותי ועד היום.
אני המבוגר הזה,
שהולך בשמחה עם הילדים לסרטים "שלהם",
ומתרגש ונהנה לא פחות מהם.

תמיד הסתכלתי בפליאה על "מאחורי הקלעים" של יצירת סרטי אנימציה,
ועל האופן שבו אנימטורים מציירים אלפי תמונות בודדות, פריימים נפרדים.
כל אחד מהם בפני עצמו הוא קפוא וחסר תנועה,
ורק כשמחברים את כולם יחד במהירות הנכונה,
נעשה פתאום קסם,
נוצר סיפור תוסס ומלא במשמעות.

אני חושב שלפעמים אנחנו שוכחים,
שגם חיינו פועלים באופן דומה.

כשאנו מתמודדים עם רגע קשה – אכזבה, מריבה, תחושת כישלון –
אנחנו נוטים ״להקפיא את הפריים״.
אנחנו מתמקדים רק בתמונה הבודדת הזו ומרגישים שהיא כל הסיפור,
שהיא כל האמת עלינו,
אבל היא לא.
היא רק פריים אחד.

האתגר הוא ללמוד להסתכל על הרצף כולו.
לא להישאר רק בפריים הכואב והעכשווי אלא לחבר אותו לסיפור השלם,
לכוחות של האתמול ולתקווה שבמחר.

כי הסיפור שלנו הוא לא הרגע הקשה ביותר בו,
אלא כל הרגעים גם יחד,
ובעיקר – הדרך שאנחנו עושים ביניהם.

(בתמונה: אני באנימציה ☺)

"אחרי החגים" כבר כאן, ועבור רבים מאיתנו זוהי תקופה של התאוששות. אנחנו חוזרים אט אט לשגרה, מבטיחים לעצמנו שנחזור לאכול בר...
16/10/2025

"אחרי החגים" כבר כאן, ועבור רבים מאיתנו זוהי תקופה של התאוששות.
אנחנו חוזרים אט אט לשגרה, מבטיחים לעצמנו שנחזור לאכול בריא,
ועסוקים במה שנכנס לנו לגוף.

בדרך כלל כשמדברים על תזונה מתכוונים למה שאנו אוכלים,
אולם חשוב שנזכור שגם את הנפש שלנו אנחנו כל הזמן מזינים.

היא ניזונה מהשיחות שאנחנו מנהלים,
מהתכנים שאנחנו צורכים,
ומהסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו.
וכך לפעמים, אף בלי לשים לב,
אנחנו מתמלאים בביקורת, בהשוואה לאחרים ובחרדה.

כפי שמזון לא מיטיב יכול להכביד על הגוף –
גם מחשבות שליליות, חוויות כואבות או רגשות לא מעובדים עלולים להכביד על הנפש,
ולגרום לתחושה של עייפות, שחיקה ותסכול.

וכמו שדיאטנית עוזרת לפתח הרגלים של אכילה קשובה לגוף –
כך תהליך של טיפול רגשי מאפשר לנו לפתח מודעות,
לגבי התזונה שאנו מספקים לנפש שלנו.

טיפול רגשי יוצר עבורנו מרחב בטוח,
שבו אנחנו לומדים לזהות מה מחזק אותנו ומה מכביד עלינו,
לסנן את מה שנכנס ולעכל טוב יותר את מה שכבר בתוכנו.

ובעיקר –
לרכוש מחדש את היכולת לבחור, באופן מודע,
במה אנחנו רוצים למלא את חיינו,
כדי שנרגיש יותר קלילים, חיוניים ומלאי אנרגיה,
לא רק בגוף אלא גם בנפש.

אם חשוב לך להזין את הנפש שלך בצורה מיטיבה,
אני כאן עבורך♥

חג סוכות מזכיר לנו משהו חשוב על החיים...אנחנו בונים סוכה,כשאנחנו יודעים מראש שהיא זמנית ולא קבועה.אנחנו נכנסים, יושבים, ...
05/10/2025

חג סוכות מזכיר לנו משהו חשוב על החיים...

אנחנו בונים סוכה,
כשאנחנו יודעים מראש שהיא זמנית ולא קבועה.
אנחנו נכנסים, יושבים, אוכלים וישנים בתוך מקום,
שהוא שברירי, פתוח לרוח ולא לגמרי יציב.

וזה, בעצם, לא כל כך שונה
ממה שאנחנו מרגישים, לעיתים, בחיים עצמם.

גם בחיים יש רגעים של חוסר יציבות,
או תחושה שהקירות שבנינו בתוכנו לא מספיק שומרים עלינו,
שכל ההגנות שלנו עלולות להתמוטט ברגע אחד,
ולהותיר אותנו חשופים מדי.

בטיפול רגשי, בתוך תהליך כן ופתוח,
אנחנו יוצרים ביחד מערכת יחסים יציבה ומכילה,
ולומדים להישען על מה שכן קיים:
על היכולת להיות נוכחים גם ברגעים של פחד,
על האפשרות לחוות קרבה גם ברגעים של חוסר ודאות,
ועל הידיעה שגם בתוך מציאות משתנה, הפכפכה ומורכבת,
אפשר לבנות חוסן פנימי.

כך, הסוכה מהווה תזכורת עדינה לכך
שגם כאשר תחושת היציבות שלנו מתערערת,
אפשר למצוא פינה קטנה ובטוחה להישען עליה.
עוגן פנימי, שמחזיק אותנו,
ומאפשר לנו לצמוח.

למה כל כך קשה לנו לבקש סליחה?הפגיעה באחר והצורך לבקש סליחה, מעמתים אותנו עם חוסר המושלמות שלנו ועם חלקים בתוכנו,שאיתם קש...
29/09/2025

למה כל כך קשה לנו לבקש סליחה?

הפגיעה באחר והצורך לבקש סליחה,
מעמתים אותנו עם חוסר המושלמות שלנו ועם חלקים בתוכנו,
שאיתם קשה לנו לפעמים להשלים.
הם גורמים לנו להאמין,
שבקשת סליחה משמעותה לגלות חולשה ולהיחשף מדי,
ושאנו עלולים לחוות דחייה או שהאחר ינצל את זה לרעתנו.

על מנת להגן על עצמנו מפני הכאב,
הכרוך במפגש עם חלקים אלה,
אנחנו לעיתים מקטינים את עוצמת חוויית הפגיעה של הצד השני,
או אפילו מאשימים אותו בה.
זה אולי עובד לנו בטווח הקצר,
אבל עם הזמן המחיר מתחיל להתבהר:
תחושת אשמה מחלחלת פנימה והקשר עלול להפוך לשדה קרב.

כי מערכות יחסים לא נרפאות מעצמן,
הן דורשות מאיתנו להכיר בחלק שלנו בפגיעה.

בקשת סליחה אמיתית, כזו שנאמרת מהלב,
מעבירה מסר ברור:
"אני רואה את הכאב שלך, אני מבין שפגעתי,
אני מצטער על כך ואני עדיין אוהב.
אני כאן בשבילך,
ולא משאיר אותך להתמודד לבד".

והאמת היא,
שבקשת סליחה אינה רק צעד לשיקום הקשר עם האחר,
אלא מהווה הזדמנות להתקרב גם לעצמנו,
ולקחת אחריות על אותם חלקים בנו,
שהופכים אותנו לאנושיים.

עבור רובנו, שנה חדשה היא לא רק תאריך מסומן בלוח השנה.יש לה משמעות מיוחדת, והיא מעוררת בנו לא מעט סימני שאלה:מה אני לוקח/...
21/09/2025

עבור רובנו, שנה חדשה היא לא רק תאריך מסומן בלוח השנה.
יש לה משמעות מיוחדת, והיא מעוררת בנו לא מעט סימני שאלה:

מה אני לוקח/ת איתי?
מה הגיע הזמן לעזוב או לשחרר?
מה עוד אני מוכן/ה לגלות על עצמי?

בטיפול רגשי השאלות האלו הן לא חלק מסיכום,
אלא דווקא התחלה של תהליך.

הן מהוות הזמנה להקשיב פנימה –
גם למה שעדיין שקט,
וגם למה שכואב ולא נוח,
להסתכל באומץ על הסדקים,
ולפעמים דווקא מהם לצמוח.

שנה חדשה יכולה להיות עבורנו הזמן הזה,
שבו משהו מתרכך,
משהו משתנה,
ואפשר, סופסוף, להיות קצת יותר בצד של עצמנו.

אני מאחל לכולנו –
במישור הלאומי ובמישור האישי –
שתהיה לנו שנה של תנועה עדינה ומרפאה,
אנחנו כל כך זקוקים לזה.

למה לא כדאי לנו להיות "למה"?הלמה נראית חיה כל כך חמודה ותמימה, אולם כשהיא מרגישה מאוימת היא יודעת לירוק רחוק וחזק. לא כי...
18/09/2025

למה לא כדאי לנו להיות "למה"?

הלמה נראית חיה כל כך חמודה ותמימה,
אולם כשהיא מרגישה מאוימת היא יודעת לירוק רחוק וחזק.
לא כי היא "רעה",
אלא כי זו הדרך שלה להגן על עצמה ולהרחיק את מקור הסכנה.

וזה, אולי, לא כל כך שונה מאיתנו, בני האדם...

לפעמים, כשאנחנו מרגישים מותקפים,
גם לנו קשה להסביר מה באמת קורה אצלנו.
אנחנו לא מוצאים את המילים המתאימות,
או שאנחנו לא מצליחים להציב גבולות ברורים, ששומרים עלינו.

ואז,
במקום לשתף מה באמת כואב לנו,
מה חשוב לנו ועל מה קשה לנו להתפשר,
אנחנו "יורקים" החוצה מילים פוגעות, שלא באמת התכוונו לומר,
או שאנחנו מתכנסים פנימה ומתרחקים – רגשית ופיזית.

במצבים כאלה הפערים גדלים ותחושת הבדידות מתעצמת,
והיא עלולה לפרק את הקשר,
משמעותי ככל שיהיה עבורנו.

כדי לשבור את המעגל הזה ולחזור לתקשר, גם כשהמצב טעון,
חשוב לזכור:

**לוותר על "להיות צודק" – בקשר טוב אין מנצחים ומפסידים, יש שני אנשים שרוצים להגיע לאותה מטרה.
**להיות מודעים – לבחור מילים, טון ומסר בצורה מודעת, בלי האשמות ובלי להאדיר את עצמנו. המודעות עוצרת תגובות אוטומטיות ומאפשרת לבחור תגובה, שמקרבת אותנו למה שחשוב באמת.
**לא לצפות שהצד השני ינחש אותנו – גם לנו עצמנו קשה, לפעמים, לזהות את הצרכים שלנו, לכן חשוב לבטא אותם במילים.
**לקחת אחריות – קונפליקטים לא נגרמים, רק כי "הבעיה היא אצל האחר". גם לנו יש חלק במה שקורה.
*להחזיק בתוכנו את התמונה המלאה – גם בזמן ריב, מי שמולנו הם עדיין אותם אנשים, עם התכונות שאנחנו אוהבים ומעריכים.

כי אם נבחר, גם בלב ליבה של הסערה,
לדבר, להקשיב ולראות את עצמנו וגם את האדם שמולנו –
נוכל לגשר על הפערים ולהרגיש שוב ביחד.

חשבתם פעם למה כל כך קשה לנו פשוט לעצור?הרבה פעמים אנחנו מספרים לעצמנו,שזה בגלל שהזמן קצר והמלאכה מרובה. אבל אם נהיה כנים...
11/09/2025

חשבתם פעם למה כל כך קשה לנו פשוט לעצור?

הרבה פעמים אנחנו מספרים לעצמנו,
שזה בגלל שהזמן קצר והמלאכה מרובה.
אבל אם נהיה כנים עם עצמנו נזהה,
שבבסיס של התפיסה הזו נמצאת המחשבה:
"כשאני בעשייה אני מרגיש משמעותי",
והמסקנה הכואבת שנובעת ממנה היא:
"כשאני לא בעשייה אני מרגיש חסר ערך".

הפחד שלנו, אם כך, הוא לרוב לא מבזבוז זמן,
אלא מפגיעה בתחושת הערך שלנו.
אבל האם הערך שלנו נמדד רק על פי ההספק שלנו?
האם כלל לא קיימת עשייה משמעותית, המצריכה מאיתנו דווקא להאט את הקצב?

אז כן,
יש פעולות שמחייבות אותנו לעצור, ולו לרגע,
כמו הקשבה פנימה וכמו היכולת להרגיש ולהכיר את עצמנו באמת.
אבל איך לומדים לעשות זאת,
בעולם שדורש מאיתנו כל הזמן להיות בתנועה?

זה בדיוק מה שטיפול רגשי מאפשר.

הוא לא רק מקום לעצור בו פיזית,
אלא מהווה גם מרחב בטוח,
שבו אנחנו יכולים להתחיל לבחון את האמונה הזו,
שקושרת בין עשייה לערך.

בטיפול אנחנו מתרגלים את היכולת להיות, לנכוח,
בלי להצטרך להצדיק את קיומנו.
ואנחנו מתחילים להפריד בין מה שאנחנו עושים לבין מי שאנחנו,
ומגלים שהערך שלנו איננו משהו שעלינו להרוויח, כל יום מחדש.

כי גם אם היא נסתרת מן העין,
לעשייה המתרחשת בתוכנו יש ערך עצום.
====================
אם עולה בך עכשיו הצורך לפנות מקום גם לעצמך,
ולעשות תנועה פנימית משמעותית –
אני כאן עבורך♥

בתוכנית "האח הגדול" שמעתי לאחרונה ביטוי, שגרם לי לעצור: "ליפול ברגש". כמו לא מעט משפטים שנזרקים שם,גם מאחוריו מסתתרת עמד...
04/09/2025

בתוכנית "האח הגדול" שמעתי לאחרונה ביטוי, שגרם לי לעצור:
"ליפול ברגש".

כמו לא מעט משפטים שנזרקים שם,
גם מאחוריו מסתתרת עמדה של הדיירים על רגשות והחצנתם,
והוא נאמר כאזהרה, שנועדה להגן עלינו.

כאילו רגש הוא מין תהום עמוקה ומפחידה,
שצריך לדלג מעליה ולהימנע ממנה בכל מחיר.

אבל האם כל רגש שעולה,
מאהבה גדולה ועד כאב חודר,
הוא בהכרח ״נפילה״?
האם אין הבדל בין "להרגיש" לבין "להיות מוצף"?

בקליניקה שלי אני פוגש, בכל יום, את הצד השני של המטבע:
את המחיר הכבד של ההחזקה המתמדת, הנדרשת כדי ״לא ליפול ברגש״,
את האנרגיה העצומה שמושקעת בבניית חומות,
את הבדידות שנוצרת כשאנחנו לא מרשים לעצמנו להיות פגיעים באמת,
את ההתפרצות הבלתי נמנעת אחרי זמן רב מדי של הדחקה.

אולם רגש הוא לא אויב ולא תהום.

הוא מערכת הניווט הפנימית שלנו,
שמסמנת מה חשוב לנו, ממה אנחנו פוחדים,
ולמה אנחנו כמהים.
לכן, השאלה החשובה אינה ״איך לא ליפול?".
במקומה עלינו לשאול: "איך נוכל ללמוד להרגיש ולהכיל את כל קשת הרגשות, מבלי שהם ינהלו אותנו?".

כי ״ליפול ברגש״ משמעותו היא לא ליפול מצוק,
אלא להסכים להיות אנושיים ולתת לעצמנו לחוות הכול.

בתמונה: אני, מרשה לעצמי להרגיש את כל מה שהרגע הזה מביא איתו.

Address

Balfour
Tel Aviv

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when אסף שמילוביץ - פסיכותרפיסט posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to אסף שמילוביץ - פסיכותרפיסט:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram

Our Story

אני יודע איך זה מרגיש כשהעולם לא מבין אתכם.

כשאתם לא מבינים אותו.

כשמה שחשבתם אתמול שיתאים לכם, לא בהכרח מתאים למי שאתם היום.

כשאתם לא יודעים לספר על הצרכים שלכם.