31/05/2026
שיר נפלא על כאב שלא עוזב ולא מרפה, על הדיאלוג בין האדם אל מול אלוהיו.
משהו מכאיב\ אדמיאל קוסמן
מַשֶּׁהוּ מַכְאִיב לִי כָּאן, בַּצַּד, אַתָּה רוֹאֶה, קוֹנִי?
מַשֶּׁהוּ תָּפַח לִי, וְיָצָא לִי, וּבָלַט
לַחוּץ, מִתּוֹךְ הַהִרְהוּרִים, כְּמוֹ אֶצְבַּע
שֶׁנָּקְעָה, נַפְשִׁי הִצְמִיחָה
קֶרֶן אֲרֻכָּה שֶׁל יִסּוּרִים.
מַשֶּׁהוּ מַכְאִיב לִי כָּאן, בַּצַּד, אַתָּה רוֹאֶה, קוֹנִי?
הַבְּדִידוּת הִצְמִיחָה לִי זָוִית, בְּלִיטָה חַדָּה, עֲוִית,
כְּמוֹ נְחַשׁ-כַּפְתּוֹר אָרֹךְ, צוֹמַחַת וְיוֹצֵאת לִי
מִן הַגַּב אֶל פַּס-הָאוֹר, וּמִתְפַּתֶּלֶת עַל הַחֵיק
כְּמוֹ זָנָב שֶׁיֵּשׁ לִכְרֹת, מַהֵר, קוֹנִי, עַכְשָׁו,
כָּעֵת. לִגְזֹם וּלְסַלֵּק.
מַשֶּׁהוּ מַכְאִיב לִי כָּאן, בַּצַּד, אַתָּה רוֹאֶה, קוֹנִי?
הַבֶּגֶד לֹא מַסְתִּיר אֶת זֶה. וְהַתְּנוּעוֹת הַמְגֻשָּׁמוֹת שֶׁלִּי
רַק מוֹסִיפוֹת גִּחוּךְ. מַשֶּׁהוּ מַכְאִיב לִי. בָּרְחוֹבוֹת
בַּחוּץ הַחוֹגְגִים יוֹצְאִים בְּרִקּוּדִים וּבַשָּׂדוֹת אָבִיב
נִפְלָא. פְּרָחִים. נָשִׁים. מַשֶּׁהוּ מַכְאִיב לִי כָּאן, בַּצַּד,
קוֹנִי, הַאִם אֵינְךָ מַקְשִׁיב?
(מתוך "פירוש חדש בס"ד", הוצאת "הקיבוץ המאוחד")
