26/07/2025
הסיפור שלי התחיל בנובה.
אחרי הנובה, ההפקה הרימה את הכפפה והם עשו מתחמי ריפוי - גם יומיים וגם ריטריטים, גם טיסות. ממש כל המדינה שמעה על זה ואני נסעתי למתחמי הריפוי האלה כי הנפש שלי הייתה צריכה את זה והטראומה שלי הייתה ממש גדולה.
לפני הנובה הייתי הכי בחורה של מסיבות. חתונה וילדים - זה משהו שלא חשבתי עליו אז.
אבל דווקא אחרי התקופה של הנובה, הטראומה הייתה כל כך עמוקה שהכל השתנה ופתאום כן רציתי להקים משפחה ולהתחתן. שם דווקא התחלתי לחפש את זה, מה שלא חיפשתי לפני.
בריטריט הכרתי את החבר הכי טוב של בעלי, חבר ילדות שלו מקריית שמונה. כל התקופה הזאת המשפחה שלו והם היו מפונים. הוא הכיר בינינו, ובעלי הגיע למתחמי הריפוי כדי להיות איתנו יחד. ושם באמת הכרנו, כשהוא היה מפונה ואני ניצולת נובה.
זה לגמרי מכתוב. לפני הנובה לא חשבתי על חתונה וילדים, והוא הכיר אותי כשהייתי בקטע של "אני אחרי טראומה ורוצה להחלים", ופתאום זה קרה דווקא כשהכי לא ציפיתי לזה. זה תמיד מגיע כשאת לא מצפה לזה.
אחרי הנובה הכרנו והתחלנו לצאת. תוך חצי שנה כבר הוא הציע לי נישואין, ושנה אחרי, חודש אחרי ב-11.07 התחתנו. אני בת 34 והוא צעיר ממני ב-7 שנים.
הייתי בקהילה של מחלימי הנובה מלא זמן. יש משקל נורא כבד לכל החלטה בחיים שלנו - כמה כל דרך שתבחרי משנה לך כל כיוון בחיים. בקלות יכולתי לא להכיר אותו ולהישאר למטה. יש המון אנשים שלא מצליחים להתרומם מאז מה שקרה להם בנובה. אני יכולה להישאר למטה ובבריחה.
אם לא היה לי את חננאל, לא הייתי מצליחה להרים את עצמי. לפעמים אני אומרת שזה באמת כנראה מה שהיה צריך לקרות כדי שאני אלמד לראות את העולם בצורה טובה יותר, שמחה יותר, מתוקנת יותר. אז הייתי בחורה רק של מסיבות, היום אני לגמרי מאושרת שאני כאן.
אם זה מה שהייתי צריכה לעבור כדי להכיר את אהבת חיי, אז הכל מכתוב, הכל מדויק לי. ואם זה מה שהייתי צריכה לעבור - טראומה כזו בשביל להכיר אותו ולהבין מה המשמעות של החיים - זה מטורף ואני שמחה על כך.
ועכשיו, כשהגיע הזמן ללדת, יצאתי מפה עם חווית לידה מדהימה. הייתה לי מיילדת מדהימה, מיטל שרגאי, ואנחנו גם נמצאים במלון - זה משהו שידענו מלכתחילה שאנחנו ממשיכים אליו. כל הסביבה פה תומכת ומדהימה.
הלידה עצמה הייתה מושלמת. התקדמתי בצורה מטורפת, ילדתי כמו לידה חוזרת - בלי לחיצות ובלי שום קושי בעולם. אנחנו היינו זוג מושלם והכל זרם בצורה טבעית ונהדרת.