16/11/2025
מה הסיבה שכל הבדיקות תקינות והחזרה של עובר מוקפא לא מצליחה, גם אם האיכות שלו טובה מאוד?
ובכן, שאלה מצוינת שעולה רבות ממטופלות וזוגות אשר עוברים 2-3 החזרות (או יותר) של עוברים לכאורה מצוינים ובתנאים “טובים” לקליטה, ולא מושג הריון.
והתשובה עליה נחלקת ב”גדול” לשני חלקים:
החלק הראשון - העובר
הערכתו של עובר במעבדה מסתמכת על קריטריונים חיצוניים בלבד
ולא ניתן להסתכל על עובר ולקבוע אם הוא תקין גנטית. כלומר, גם אם הוא “מושלם” מבחינה מורפולוגית (“צורנית”), הוא עשוי להיות לא תקין או לא להצליח מסיבה זו או אחרת להשיג הריון. הרכיב החשוב ביותר הוא כמובן גיל הביצית ממנה נוצר העובר, כאשר באופן טבעי, ככל שהביצית מבוגרת יותר, כך הסיכוי שלה להיות לא תקינה הוא גבוה יותר. חשוב להבין שגם ביצית לא תקינה יודעת לעבור הפריה ולהתפתח לבלסטוציסט וגם להשיג הריון שיתגלה כלא תקין במוקדם או במאוחר. אבל גם כאשר העובר הוא תקין גנטית, אם נוצר מביצית “מבוגרת” סיכוייו להריון נמוכים יותר מאשר אם נוצר מביצית “צעירה” מכל מיני סיבות אחרות.
חלקה השני של התשובה הוא בגורמים הסביבתיים
40% מהסיבות לאי ההצלחה בהשרשה גם של עוברים תקינים ואיכותיים - אינו קשור בעובר. למשל: הרחם, פרוטוקול ההחזרה, חישוב החשיפה לפרוגסטרון, חלון ההשרשה הספציפי של אותה האישה, עבודת המעבדה, ומיומנות הרופא המבצע את ההחזרה - כך למשל החזרה טראומטית וכואבת יכולה לפגוע בסיכויי ההשרשה. בקטגוריה הזו ישנם בירורים/טיפולים רבים שניתן לבצע על מנת למקסם את הסיכויים להשרשה. למשל - הסטרוסקופיה אבחנתית, צילום רחם, בדיקה לדיוק חלון ההשרשה, פיפל ועוד. גם כאן ישנה משמעות רבה לרופא המטפל, לניסיון שלו ולשיטות העבודה. לא בהכרח נכון או לא נכון כמו גישה רפואית, כאשר הגישה הרפואית שלי בעיקרון היא לנסות כמה שיותר להתאים את הטיפול למטופלת או מה שנקרא היום - Tailor made medicine, או בתרגום חופשי - פרסונליזציה והתאמה של הטיפול למטופלת הספציפית.
