מור בן הדור - דיאטנית קלינית

מור בן הדור - דיאטנית קלינית דיאטנית קלינית. מטפלת בגישת הקבלה והמחוייבות (בלי דיאט

05/12/2023

תרגיל קצר שמאפשר לך לחזור לרגע לעצמך גם בימים לא פשוטים

#מיקוד #להיותברגע #נשימה #מיינדפולנס # תשומתלב #תנועה #רגעלעצמי

04/12/2023

תרגיל קצרצר שיחזיר אותך לרגע

#נוכחות #רגעשלשפיות #להיותברגע #רגעלעצמי #תשומתלב #התבוננות

יש לי משקליש לי משקל והוא כבר מכביד עליי.הוא יושב שם בכניסה לחדר, שריד של מור העתיקה. הוא אפילו די משוכללופרשתי לפניו שט...
21/06/2023

יש לי משקל
יש לי משקל והוא כבר מכביד עליי.
הוא יושב שם בכניסה לחדר,
שריד של מור העתיקה.

הוא אפילו די משוכלל
ופרשתי לפניו שטיח רך ונעים שירכך את הרגע.
למה צריך לרכך את הרגע?
מרגיש לי שצריך לרכך את הקרקע שלפעמים נשמטת ברגע שאחרי.

כבר הרבה זמן שלא החלפתי לו סוללה
שנגמרה כבר די מזמן.
כי יש בי אמונה מאוד חזקה שכל עליה עליו מובילה לירידה באנרגיה.
שכל מספר שיופיע עליו, גבוה או נמוך ככל שיהיה, לא ירצה את בעליו.
שכל מחשבה שתעלה בעקבות הנתונים על הצג לא תקדם לעבר חיים בריאים ומאושרים יותר.

אז בשביל מה?

אי שם בשנת 2016 רגע אחרי שקיבלתי את הרשיון ממשרד הבריאות עשיתי רשימה של דברים שאני חייבת להצטייד בהם כדי לפתוח את הקליניקה.

קליניקה של דיאטנית בלי משקל נראתה לי כמשהו הזוי.
זה פריט חובה.
השקעתי כל כך הרבה זמן בלחקור ולמצוא את האחד שישרת אותי שנים קדימה.
והוא שירת,
לימד אותי שיעור חשוב מאוד לחיים.
שיעור על מקומו וחשיבותו,
על השפעתו ההרסנית,
על הציפיות הלא ריאליות שהוא מכניס לחדר הטיפולים,
על המתח, העצבות,
ולפעמים גם שמחה רגעית שהוא הציף בדמויות שעליו.

המחשבות האלה מתגלגלות אצלי בראש בשנתיים האחרונות.
מבשילות לאט לאט לקראת עשייה.
את המשקל אני מחזירה היום לקופסה,
למקום הראוי לו.

במקומו כנראה שאמקם איזה צמח שיסמל קצת יותר את הקסם שמתרחש לו בחדר.
שייצג את הצמיחה, ההתפתחות, את הכוח של הטבע להתחדש, להשתנות ולהיות פשוט הוא.

מזמינה אותך להצטרף אליי ולשים את המשקל, את השקילות בצד ולהתמקד בעצמך, במה שחשוב באמת.

אם יש לך משקל בבית הגיע הזמן לתרום אותו או לפחות להעביר אותו למישהו שאת פחות מסמפטת ❤️

מה נכון לעשות? מה להכניס לפה? מה אני עושה לא נכון? למה אני לא יכולה פשוט לרדת במשקל? למה? למה אני עדיין לא שם? לשחות בים...
17/05/2023

מה נכון לעשות?
מה להכניס לפה?
מה אני עושה לא נכון?
למה אני לא יכולה פשוט לרדת במשקל?
למה?
למה אני עדיין לא שם?

לשחות בים המחשבות,
בין הלקאה עצמית לבושה, לשיפוטיות.
כמה הן עוצרות אותנו, מנוונת,
מוציאות את הפחות טוב מעצמנו.
נשימה, עצימת עיניים
איך עוצרים אותן מלדפוק בדלת? מלהתפרץ?
הן תמיד יהיו שם.
במיוחד כשהמסרים שמול העיניים שלנו 24/7 מייצרים מנוע ביקורתי בלתי פוסק.

ככל שנתנסה בהגמשת התגובה אליהן,
ככל שנתמקד בקבלה והעברה הלאה
כמו במסוע מזוודות,
או משחק כדורעף שבו הכדור נוגע רק לרגע וממשיך הלאה,
ככל שנתרגל להגיד לה כשהיא דופקת בדלת
את התיק הזה אני בוחרת להשאיר ולא לקחת איתי הלאה למסע
כך התנועה תהיה חלקה וזורמת יותר.

מסע החיים הוא מאתגר מספיק
גם בלי כל השיפוטיות הזו מבפנים.
כל השאלות האלה יכולות לפנות הרבה מאוד מקום לחמלה בהסתכלות על עצמנו.
כמו שאנחנו מסתכלים על הטבע, על ילדים.
לפנות מקום לשאלות כל כך חשובות כמו
מה יעשה לי טוב ברגע הזה?
מה יקדם אותי ברגע הזה?
איך אני יכולה לשפר את מצב הרוח שלי כרגע?

קול אחד פחות חזק זה כל מה שנדרש כדי להתקדם למקום יותר שליו ורגוע.
תני לעצמך את ההזדמנות להכניס מקום לשאלות מקדמות
במקום או בנוסף לאלו שמשאירות אותך שם בחוסר שביעות רצון.
פני אל עצמך ברכות, בכבוד המגיע.
אל תתני לשיפוטיות לכלות את מאגרי האנרגיה שלך,
תני לה מקום בחדר ליד לא אצלך בסלון. ❤

ג׳ינס אחד… עד כמה ג׳ינס אחד יכול לשנות את מצב הרוח. יושב טוב או לא?למה הוא לא יושב עליי כמוה?מעניין אם אצליח להכנס אליו…...
10/05/2023

ג׳ינס אחד… עד כמה ג׳ינס אחד יכול לשנות את מצב הרוח.

יושב טוב או לא?
למה הוא לא יושב עליי כמוה?
מעניין אם אצליח להכנס אליו…
לוחץ ומזכיר לי מה אכלתי או לא אכלתי
יהיה נוח להסתובב איתו היום?
אצליח לשבת איתו?
זה יוציא לי גלגל אין סיכוי שאתיישב איתו.
וואי רק בא לי להגיע הביתה כבר ולפתוח את הכפתור
להעביר אותו הלאה או שלחכות שאולי יום אחד אכנס אליו?
איזה סימן הוא משאיר לי אין סיכוי שאני אוריד לבגד ים...

הג׳ינס הזה הוא הקו הדק שעובר בין שפיות לשיגעון.
הוא לפעמים זה שמפריד בין היכולת לשאת את המחשבות האלה
לבין לתת להן להשפיע על מצב הרוח ועל האכילה שלך.

אם המחשבות האלה עולות בתוכך לעיתים קרובות
אני מזמינה אותך להיות חברה טובה לעצמך
ולשים את הג’ינס הזה במקום רחוק מהעין,
להעביר אותו הלאה,
לתת לעצמך את ההזדמנות להתחיל ולסיים את היום בכיף.

שום בגד שבעולם לא צריך לעורר אותנו ככה,
זה לא תפקידו!
תפקידו לאפשר לנו להרגיש הכי אנחנו בתוכו.
הכי טבעי וכיף.
תפקידו לאפשר לנו להסתובב בעולם בביטחון.

מוזמנת לכתוב לי ואשלח לך מקומות שישמחו לקבל את הג'ינס באהבה ❤️

חופש להיות אני בתוך הגוף שלי,לאכול מתוך חוויה אישית אותנטית, מבלי לרצות אף אחד, מבלי להקשיב להנחיות או חוקים או טיפים שמ...
06/05/2023

חופש להיות אני בתוך הגוף שלי,
לאכול מתוך חוויה אישית אותנטית,
מבלי לרצות אף אחד,
מבלי להקשיב להנחיות או חוקים
או טיפים שמישהו אי שם מתישהו נתן לי.

תחושה אמיתית של ידיעה פנימית עמוקה,
של חיבור שמתאפשר מתוך חקירה.
לא מתוך שקילות, מדידות, אכזבות,
תהליכים שחוזרים על עצמם עם תוצאות דומות לאו דווקא חיוביות.
חיבור מתוך תנועה והבנה של הגוף המשתנה, המציאות המשתנה.

זה לא קורה ברגע,
במיוחד אם ניסינו שוב ושוב להכנס אל אותן התבניות
שבין השנים אולי קצת משתנות.
במיוחד אם יש שם ברקע איזה בגד ים או מידת מכנסיים,
שנשארו על המדף מתוך ציפייה אבל מעציבים אותנו בינתיים.
יושבים שם מנגד וגורמים לנו לחשוב
שאנחנו צריכות להקטין את עצמנו כדי להתאים,
כדי להיות שם בפרונט בקרוב.

חופש באכילה, שקט בראש, חופש להקשיב לגוף, לחשקים.
שיפוטיות שכמעט ולא קיימת כי התשובות מגיעות מבפנים.
חופש בחירה, חופש לשאול את עצמי ולהקשיב,
חופש לנסות, לטעום, להרגיש טוב ולהבין מה איתי מיטיב.
לשים יד על הבטן ולשאול מה שלומה, עד כמה רעבה או שבעה.
אם מה שבחרתי להכניס פנימה מתאים ונעים לה.

זה על קצה המזלג מה שהיום הבינלאומי הזה
"יום ללא דיאטה" מסמל עבורי.
הוא פתח והזמנה לנסות את מערכת היחסים עם האוכל ועם הגוף להבריא.

למי שעולם הדיאטות קצת נמאס ומאוד מוכר,
מזמינה לפתוח דלת, להיכנס פנימה,
להפסיק להסתובב בסיבובים מסביב לאותה הכיכר.
יש דרך מאוד אחרת, ללא דיאטות, מעט יותר עקלקלה,
אי אפשר להסביר את תחושת הנינוחות שהיא מביאה אליה ואת ההקלה.❤️

מחזיק לי את היד בדרך מהגן בחמישי ואומר לי ״אמא, נכון שאנשים חכמים עובדים במחשבים?אני אעבוד במחשב כשאני אהיה גדול.״ ״מי ס...
31/12/2022

מחזיק לי את היד בדרך מהגן בחמישי ואומר לי
״אמא, נכון שאנשים חכמים עובדים במחשבים?
אני אעבוד במחשב כשאני אהיה גדול.״
״מי סיפר לך את זה אהוב שלי״ שאלתי.
לא הייתה לו תשובה...

והמחשבות שלי נדדו ישר לאיזו ארוחת צהריים משפחתית
שבה ישבנו כל המשפחה לפטפט קצת אחריה.
הבן שלי מבקש את הפרי השלישי או הרביעי ברצף.
אבא שלי מפנה אליו את המבט ובא להגיד לו משהו.
אני עוצרת אותו שניה לפני…
הרי כל מה שצריך זה לא להעביר את התבנית
את ה"אסור-מותר", לא לייצר אותה, אני אומרת.
״אכלת מספיק", "אולי נאכל קודם את…"
התבנית הזו הרי לא מועילה לנו,
אז מה היא תעשה בראש הצעיר והחקרן הזה?

כל מה שצריך זה פשוט להניח לדברים,
לא לגעת, לאפשר.
גם כשזה מרגיש שהכל יוצא משליטה.
כמו בפעם ההיא שקניתי צימוקים
והוא אכל חצי חבילה.
הסתכלתי עליו ולא אמרתי דבר.

זה לא פשוט בכלל…

אבל עמוק בפנים אני יודעת,
שכשלא נוגעים, דברים פשוט חולפים.
הדחף הופך חסר חשיבות,
השוקולד כבר מאבד מהזוהר שלו
כי הכל זמין ונגיש ואפשרי…

לא לגעת.
זה כל מה שביקשתי מאבא שלי.
אבל איך הוא ילמד…? שאל.
הוא לומד כל הזמן,
מסתכל עלינו אוכלים ומקשיב גם לשיחה הזאת.
ותכלס אבא...
מי עוד בעולם עוצר הכל ומבקש עגבניה ליד הרוגעלך שלו?
מקווה שלא רק הבן שלי.

ואז הערב מגיע.
ולאב שלי רץ להביא את מצלמת הפולארויד
שאני עובדת איתה בקליניקה ומבקש לצלם אתה.
מצלם אותי עם פיג'מת המיקי מאוס שלי ואומר
"אמא כשאני אהיה גדול אני אהיה צלם".
ולי רק נשאר לא לגעת,
לאפשר לו לגלות מה טוב לו,
לאפשר לו לצמוח, להיות הוא.

שנה חדשה בפתח…
מאחלת שהיא תהיה טובה,
מלאה באותנטיות וחיבור אמיתי פנימה ❤️

Address

Maoz Aviv
Tel Aviv

Opening Hours

Monday 09:00 - 18:30
Tuesday 09:00 - 18:30
Wednesday 09:00 - 18:30
Thursday 09:00 - 18:30
Sunday 09:00 - 18:30

Telephone

+972507806302

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מור בן הדור - דיאטנית קלינית posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to מור בן הדור - דיאטנית קלינית:

Shortcuts

Share

Category