Our Story
לפני 20 שנה התוודעתי לבודהיזם והוקסמתי מה"דהרמה"- (התורה הבודהיסטית) כפילוסופיה.
לפני 11 שנה כשהגעתי להודו נפל האסימון שזה אורח חיים! ובלי אימון, הפילוסופיה לא רק שלא נשארת קסומה היא בנקל הופכת למראה המעיבה מאוד על החיים. אז התחלתי להתאמן, ומאז זהו אורח חיי. קשה לי לדמיין את עצמי בלא התמיכה של האימון ופועם בי רצון עז לעזור לאנשים להוות תמיכה לעצמם. את זה אני עושה כמורה בצוות של "פסיכודהרמה"- בית הספר לתורת הנפש הבודהיסטית, הממוקם ב"קמפוס ברושים". בבית הספר אני מלמדת במסגרת קורסים רבים למטפלים ולקהל הרחב, וכן בקבוצת המדיטציה שלי שמתקיימת מטעם פסיכודהרמה אך פתוחה לכולם. בשנים האחרונות משהו הרגיש חסר. כרסם, כרסם, עד שהתבהר. חסר לי קשר בתוך האימון! אמנם יש קבוצות המתאמנות יחד, ויש קהילה בודהיסטית הולכת וגדלה, אבל האימון מתרחש בין אדם לבין עצמו. בלי לדעת מה בדיוק אני מחפשת מצאתי בטיפול הפסיכודרמטי פלטפורמה חדשה לאימון. פלטפורמה שהיא קבוצה- רקמה חיה של אנשים שאיתם אני מתאמנת. זה היה נפלא לשנה שנתיים ; שילבתי בין שתי אהבות גדולות אחת מגלגול קודם שלי כשחקנית, והשנייה הכמיהה לעזור כמטפלת ללוות תהליכים של אנשים באופן אישי ואינטימי, השונה מהאופן בו נוצר קשר דרך הוראה. אאולם בערך בשנה השלישית של הלימודים התחיל ממש להציק לי שאני מתאמנת בתוך קבוצה טיפולית אבל לבד. כל אחד מצא את דרכו להתאמן במשהו, אך בי נבטה הכמיהה לקבוצה של אנשים שמתאמנים במדיטציה ובעיקרי הבודהיזם ועושים יחד פסיכודרמה. מסגרת המזכירה את החזון שלי, מצאתי השנה בלימודי ההכשרה בשיטת "האקומי"- פסיכותרפיה התנסותית המשלבת מחוכמת הפסיכולוגיה המערבית, הבודהיזם והדאואיזם. את הרוח ההתנסותית של ההאקומי הייתי רוצה להכניס אל תוך קבוצה שהיא מעבדה החוקרת ומתאמנת בבודהיזם ופסיכודרמה.
אני מחפשת שותפים למסע הזה בתוך קבוצה ובלווייני התעניינות נוספים, אם אתם מתעניינים אז ברוכים הבאים!!!
