ד״ר אלה גורדון נוירולוגיה

ד״ר אלה גורדון נוירולוגיה Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from ד״ר אלה גורדון נוירולוגיה, Medical and health, Habarzel 11, Tel Aviv.

ד"ר אלה גורדון, נוירולוגית מומחית עם התמקצעות בתחום המיגרנה, כאבי ראש והפרעת קשב. המטרה בעמוד היא להעלות מודעות, לשתף טיפים ומידע חשוב שיעזור לכם להתמודד עם המיגרנה בצורה הכי טובה. הצטרפו אליי למסע להקלה על הכאב ושיפור איכות החיים!

10/05/2026

לפעמים הקושי לשבת ללמוד הוא אמיתי, מתסכל ומשמעותי,
אבל הוא לא תמיד שווה ערך להפרעת קשב.

הרבה אנשים מגיעים לאבחון דווקא סביב נקודת לחץ: מבחן גדול, פסיכומטרי, קורס, הסבה מקצועית או תקופה שבה פתאום נדרש מהם ללמוד בצורה אינטנסיבית.

וזה בדיוק המקום שבו חשוב לעצור ולבדוק:
האם מדובר בקושי נקודתי סביב למידה?
או בדפוס רחב ומתמשך שמופיע בעוד תחומי חיים : ניהול זמן, התארגנות, עמידה במשימות, תפקוד בעבודה, בבית וביומיום?

אבחון ADHD לא אמור לענות רק על השאלה:
“קשה לי ללמוד - אפשר תרופה?”
אלא על שאלה עמוקה יותר:
מה באמת עומד מאחורי הקושי שלי?

לפעמים התשובה היא ADHD.
ולפעמים צריך לבדוק כיוונים אחרים: עומס, חרדה, שחיקה, הפרעות שינה, דיכאון, ציפיות לא ריאליות, או פשוט מפגש ראשון עם דרישה לימודית מאוד גבוהה.

המטרה היא לא לשלול קושי.
המטרה היא לדייק אותו - כדי לבחור טיפול שבאמת מתאים.

#הפרעתקשב #הפרעתקשבוריכוז #רטלין #נוירולוגיה #למידה

29/04/2026

אם אור מפריע לכם גם כשאין התקף -
ואתם מוצאים את עצמכם מחפשים חושך
זה לא סתם רגישות.

במיגרנה, המוח לא חוזר לגמרי לנורמה בין התקפים.
הוא נשאר במצב של רגישות יתר -במיוחד באזורים שמעבדים אור.

כלומר:
האור לא חזק יותר
המוח מגיב אליו חזק יותר.

וזה מסביר למה יש סנוור, אי-נוחות, או צורך להימנע מאור - גם בלי כאב ראש.

מה אפשר לעשות?
להתאים את הסביבה: להפחית אור חזק, להוריד בהירות במסכים, לקחת הפסקות.
בחלק מהמקרים גם משקפיים מסנני אור יכולים להקל.

אבל הנקודה החשובה באמת:
אם הרגישות לאור נמשכת -
יכול להיות שהטיפול במיגרנה לא מספיק מאוזן.

וזה בדיוק המקום לעצור ולבחון מחדש את הטיפול.

#מיגרנה #כאבראש #נוירולוגיה #טריפטנים

16/04/2026

מעבר למה שאמרתי בסרטון, עוד משהו שחשוב לדעת – הרבה מהתופעות האלו בולטות יותר דווקא בימים הראשונים או כשעושים שינוי במינון.

לכן בדרך כלל לא כדאי להחליט אחרי יום-יומיים שהתרופה “לא טובה”. לפעמים צריך כמה ימים כדי להבין אם הגוף מסתגל.

בנוסף, יש אנשים שמרגישים את תופעות הלוואי בעיקר בזמן שהתרופה מתחילה לעבוד, ואחרים דווקא כשהיא מתחילה לרדת.

מעקב פשוט של כמה ימים – מתי לקחתם, מה אכלתם, איך הרגשתם ומתי הופיעו התופעות – יכול מאוד לעזור להבין אם צריך לשנות מינון, שעה או סוג תרופה.

#הפרעתקשב #נוירולוגיה #סטימולנטים #רטלין #אטנט

06/04/2026

אבחון דידקטי/מבחן מוקסו

אבחון דידקטי או פסיכו-דידקטי הוא לא אבחון רפואי.
המטרה שלו היא להבין איך אתם לומדים,
האם יש קושי בקריאה, כתיבה, הבנת טקסט, חשבון, זיכרון עבודה או קצב עיבוד.

כלומר הוא מחפש לקויות למידה כמו דיסלקסיה או דיסקלקוליה,
ונותן המלצות להתאמות בלימודים.
הוא כן יכול לזהות שיש קושי בתפקודי קשב,
אבל הוא לא קובע אבחנה של ADHD.

גם מבחן מוקסו שהוא מבחן ממוחשב -
בודק מדדים כמו:
קשב מתמשך, אימפולסיביות, תזמון ותגובה להפרעות.

הוא נותן לנו תמונה על איך אתם מתפקדים ברגע נתון, בתנאי מעבדה יחסית.
אבל יש לו מגבלות ברורות:
הוא מושפע מעייפות, חרדה, מוטיבציה, הבנה של המשימה,
ואפילו מהאם היה לכם יום טוב או רע.

ולכן הוא לא עומד בפני עצמו!

בסופו של דבר, אבחנה של הפרעת קשב היא אבחנה קלינית-רפואית.
היא לא נשענת על מבחן אחד, אלא על תמונה רחבה:

• האם הקשיים התחילו כבר בילדות
• האם הם קיימים ביותר מתחום אחד (לימודים, עבודה, בית)
• איך נראה התפקוד לאורך השנים
• האם יש פער בין יכולת לבין ביצוע
• והאם יש גורמים נוספים שיכולים להסביר את הקושי כמו חרדה, שינה לא טובה, דיכאון או עומס רגשי

בנוסף, אנחנו משלבים מידע מכמה מקורות:
שאלונים, דיווח עצמי, לעיתים הורים/בן זוג, ובדיקה קלינית.

חשוב להבין,
המבחנים האלה כן חשובים, ואנחנו כן משתמשים בהם.
אבל הם כלי עזר, לא האבחנה עצמה.

#הפרעתקשב #נוירולוגיה #מוקסו #אבחוןדידקטי #אבחוןפסיכודידקטי

30/03/2026

Off Label
הוא מצב שבו אנחנו משתמשים בתרופה להתוויה שלא הופיעה בעלון הרשמי בזמן האישור שלה.
זה לא אומר שהשימוש “לא נכון” אלא שפשוט לא בוצע (או לא הושלם) תהליך הרישום הפורמלי לאותה אינדיקציה, למרות שיש היגיון ביולוגי ולעיתים גם עדויות מחקריות לשימוש הזה.

למה זה קורה בפועל?
כי תהליך אישור תרופה הוא ארוך, יקר ומוגבל להתוויות מסוימות, בעוד שבקליניקה אנחנו פוגשים מצבים מורכבים יותר. עם הזמן מצטבר ידע, מנגנוני פעולה, מחקרים, ניסיון קליני שמראה שלאותה תרופה יש פוטנציאל לעזור גם במצבים נוספים.

דוגמאות שכדאי להכיר:
• אמיטריפטילין – נוגד דיכאון בשימוש נרחב לכאב נוירופתי ולמניעת כאבי ראש
• טופירמט – תרופה לאפילפסיה אחת התרופות המרכזיות למניעת מיגרנה
• בוטוקס – אושר במקור למטרות אסתטיות ובהמשך גם למיגרנה כרונית

ובנוגע לערנות וריכוז חשוב להגיד משהו בצורה מאוד ברורה:
יש היום תרופות שיכולות לשפר ערנות, קשב ותפקוד גם אצל אנשים שלא עומדים בקריטריונים של הפרעת קשב.
כלומר, לא חייבים “להיכנס לאבחנה” כדי להבין שיש קושי תפקודי שקשור לעוררות או לריכוז.

אבל וזה אבל קריטי ההחלטה להשתמש בתרופות כאלה צריכה להיות רפואית, שקולה ומבוססת על הערכה מלאה.
לא כל קושי בריכוז הוא ADHD, ולא כל ירידה בערנות צריכה טיפול תרופתי ולכן האבחנה המבדלת כאן היא הסיפור המרכזי.
#כאבראש #מיגרנה #נוירולוגיה

15/02/2026

אם אתם סובלים ממיגרנה ומרגישים גם כאב בצוואר,זה לא מקרי.

רבים חושבים שמדובר בבעיה אורטופדית בצוואר, אבל אצל רוב המטופלים הכאב הוא חלק מהתקף המיגרנה עצמו. למעשה, כ-80% מהאנשים עם מיגרנה מדווחים על כאבי צוואר כחלק מההתקף.

הסיבה לכך היא שהמוח והצוואר מחוברים דרך אותם מסלולי כאב, במערכת שנקראת Trigeminocervical Complex. כשהתקף מיגרנה מתחיל, אותם מסלולים מופעלים ולכן הכאב יכול להופיע גם בראש וגם בצוואר.

לפעמים כאב הצוואר מופיע אפילו כמה שעות עד יומיים לפני כאב הראש. זהו שלב מוקדם של ההתקף (פרודרום), והוא יכול לשמש כסימן אזהרה לכך שמיגרנה עומדת להתחיל הזדמנות לקחת טיפול בזמן ולמנוע החמרה.

והנקודה החשובה: כשהטיפול במיגרנה יעיל גם כאב הצוואר בדרך כלל משתפר

#מיגרנה #כאבראש #כאבצוואר #פרודרוםמיגרנה

03/02/2026

האם פעם עצרתם את עצמכם לפני שקראתם מאמר ארוך, למידה ממושכת למבחן או פיתרון לבעיה מורכבת בעבודה רק כי פחדתם שהראש יתפוצץ?

הכירו את המושג קוגניפוביה – וזה בדיוק מה שזה נשמע: הפחד מלאמץ את המוח קוגניטיבית. התופעה הזו שכיחה מאוד אצל אנשים שסובלים ממיגרנות כרוניות או מכאבי ראש אחרי חבלת ראש.

איך זה עובד? המוח שלנו הוא מכונה של למידה. אם פעם אחת פתרתם בעיה קשה וסמוך לזה הגיעה מיגרנה, המוח עושה קישור מיידי.
חשיבה מאומצת = כאב

מאותו רגע, המוח שלכם עובר למצב מגננה. אתם מתחילים להימנע מקריאה, מלמידה או מריכוז ממושך. אתם אומרים לעצמכם: אני לא נוגע בזה, אני יודע שזה יעשה לי כאב ראש.

זה בדיוק כמו הפחד לעשות את אותה תנועה שגרמה לנו פציעה.

אבל הנה הסוד הנוירולוגי: הקישור הזה הוא למידה שגויה. ברוב המקרים, המאמץ המחשבתי לא יצר את הכאב הם פשוט קרו באותו זמן במקרה. המוח שלכם למד בטעות שחשיבה היא מסוכנת, וההימנעות הזו רק מחלישה את המערכת שלכם.

בתור נוירולוגית, אני רוצה להגיד לכם: המוח שלכם נועד לחשוב! הפעלה קוגניטיבית לא פוגעת במוח היא מחזקת אותו. כשאתם נמנעים מחשיבה, אתם בעצם מאמנים את המוח לפחד. הדרך לצאת מזה היא להתחיל לאמץ את המוח בהדרגה, להראות למערכת שחשיבה היא בטוחה, ולשבור את מעגל הפחד.

#נוירולוגיה #כאבראש #מיגרנה #חבלתראש #קוגניפוביה

26/01/2026

אם יש לך מיגרנה, לפעמים זה מרגיש שכל דבר הוא טריגר:אור, רעש, ריח, חוסר שינה, סטרס.

בפועל, למוח יש סף.כל עומס פיזי, רגשי או חושי מקרב אותו אליו.כשהסף נחצה מתחיל התקף.

במיגרנה, הבעיה היא לא רק הטריגרים.
אצל חלק מהמטופלים המוח נמצא גם בין התקפים במצב של רגישות יתר
(interictal active phase)
במצב הזה סף הטריגר נמוך ולכן ״הכול מפיל״.

המטרה בטיפול היא לא להימנע מכל טריגר,אלא להעלות את סף המיגרנה.

אז איך עושים את זה בפועל?

1. מייצבים את הבסיס הפיזי (לפני הכול)המוח המיגרנוטי שונא חוסר יציבות.גם סטיות קטנות מורידות סף.

דוגמאות:
שינה: לא רק ״כמה ישנתי״ אלא שעות קבועות שיהיו לכם.
ארוחות: דילוג על ארוחה = עומס למוח
שתייה: התייבשות קלה נראית למוח כמו סטרס

המטרה: פחות תנודות פחות חוסר יציבות.
המוח המיגרנוטי רגיש מאוד לחוסר יציבות.

2. לומדים לזהות פרודרום ומגיבים מוקדם
הרבה מטופלים חושבים שזה עוד טריגר, אבל סימנים כמו פיהוקים, ערפול מוחי, רגישות לאור או שינוי מצב רוח הם כבר תחילת המיגרנה.

תגובה מוקדמת שם יכולה למנוע מההתקף להתפתח.

3. לא מנסים להימנע מהכול הימנעות מוחלטת מאור, רעש או פעילות גורמת למוח להיות דרוך יותר, לא רגוע יותר.

4. מפחיתים עומס קוגניטיבי,מסכים, החלטות, וואטסאפ, רעש מנטלי מתמשך.
הפסקות יזומות של שקט הן חלק מהטיפול.

5. משתמשים בכלי ויסות גם בלי כאב לא מחכים להתקף. משקפי פילטר, אטמי אוזניים, הפסקות קצרות כל אלה מורידים דריכות של המערכת העצבית ומעלים סף.

6.טיפול מניעתי נועד גם למה שקורה בין ההתקפים. המטרה היא לא רק פחות התקפים,
אלא מוח פחות רגיש ביומיום.

כשהסף עולה הרגישות יורדת, והחיים מפסיקים להרגיש כמו הליכה על ביצים.
#מיגרנה #כאבראש #נוירולוגיה

22/01/2026

בהפרעת קשב, הבעיה היא לא המשימה עצמה אלא היכולת של המוח לתחום אותה.

התפקודים הניהוליים שאחראים על תכנון, תיעדוף, התחלה וסיום לא עובדים במוד עבודה לינארי.

במקום לראות: מה המשימה, איפה מתחילים, מתי מסיימים המוח רואה את כל ההשלכות האפשריות בבת אחת.

אין היררכיה ברורה בין עיקר לטפל, אין גבול טבעי למשימה, והכול מרגיש דחוף, קשור, ובלתי ניתן להפרדה.

ברגע שהמשימה נתפסת כגדולה, פתוחה ובלי נקודת סיום ברורה המערכת נכנסת להצפה, והתגובה של המוח הקשבי להצפה היא לא להתאמץ יותר, אלא הימנעות.

#הפרעתקשב #הפרעתקשבוריכוז #תפקודיםניהוליים

19/01/2026

יש לך הפרעת קשב. את חכמה, חדה, מבינה מהר, אפילו הצטיינת בלימודים -אבל ביומיום את מתקשה להתחיל משימות, להתארגן, לנהל זמן ולסיים דברים.

זה מבלבל. איך יכול להיות פער כזה?

ב-ADHD יש תופעה מוכרת שנקראת פער התפתחותי-
עיכוב של כמה שנים בהתפתחות של התפקודים הניהוליים.

כלומר, מבחינת חשיבה והבנה את בת 30, אבל מבחינת תכנון, ארגון, תיעדוף וניהול זמן את מתפקדת כמו מישהי צעירה יותר.

וכאן מגיע הקושי האמיתי של החיים הבוגרים:
כשהלימודים נגמרים, דווקא התפקודים הניהוליים הם אלה שקובעים הצלחה, עומס, שחיקה ותחושת מסוגלות
ושם ה-ADHD הכי מורגש.

ולכן, כשמזהים הפרעת קשב כבר בגיל צעיר, המטרה היא לא רק לעבור מבחנים, אלא לתת כלים מוקדם -כדי לחזק תכנון, ארגון וניהול זמן,ולצמצם את הפער לפני שהוא פוגש את החיים עצמם.

#הפרעתקשב #הפרעתקשבוריכוז #תפקודיםניהוליים #רטלין #נוירולוגיה

16/11/2025

אם האבחון שעברתם להפרעת קשב בוצע בפגישה קצרה של רבע שעה – חבל, משום שאבחון אמיתי של הפרעת קשב הוא תהליך מורכב, רב-שלבי ועמוק, שאינו יכול להתבסס על התרשמות רגעית בלבד.

בניגוד למחלות שניתן לאבחן באמצעות בדיקת דם או הדמיה מוחית להפרעת קשב אין בדיקה אחת שמוכיחה את קיומה.

האבחון נשען על שילוב של שיחה קלינית מעמיקה, שאלונים מובנים ולפעמים גם בדיקות נוירופסיכולוגיות.

האבחון דורש הבנה רחבה של האדם כולו – ההיסטוריה ההתפתחותית, התפקוד היומיומי, ההיבטים הרגשיים והקוגניטיביים – ולא רק של הסימפטומים.

בשורה התחתונה – אבחון הפרעת קשב אמיתי הוא תהליך אינדיבידואלי, מעמיק ומותאם אישית.
כאשר הוא נעשה כראוי, עם התייחסות למכלול האדם ולא רק לרשימת סימפטומים – הוא לא רק מסביר שנים של תסכול, אלא באמת יכול לשנות חיים.

#הפרעתקשב #הפרעותקשבוריכוז #אבחוןקשב

Address

Habarzel 11
Tel Aviv

Opening Hours

Monday 09:00 - 15:00
Tuesday 09:00 - 15:00
Wednesday 09:00 - 15:00
Thursday 09:00 - 15:00
Sunday 09:00 - 15:00

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ד״ר אלה גורדון נוירולוגיה posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share

Category