21/10/2025
בתקופה האחרונה אני חווה רגעים שבהם הגוף מדבר — ואנחנו מתחילים להקשיב.
לאט לאט, דרך האיטיות, דרך הרוח והנשימה, עולה קול פנימי.
אני פוגש יותר ויותר אנשים עם אותה קריאה עתיקה וקדומה —
קריאה שמתעוררת איתך בכל בוקר והולכת לישון איתך בכל לילה.
קריאה לפשטות.
בעולם שמתקדם מהר יותר מהשכל האנושי, משהו בנו מוותר על המרדף ומבקש לעצור.
לחזור לילד ההוא — זה שמספיק לו חפץ קטן כדי להרגיש עולם ומלואו.
כשאני נכנס אל היער, אל המרחב הפתוח, הנשימה מתארגנת מחדש.
לפעמים זה קורה מעצמו, כבר ברגע ההגעה.
אני מרגיש שאני חוזר הביתה — לביתו של העולם האמיתי.
בסוף השבוע האחרון פגשתי קבוצה של א.נשים עם אותה הקריאה.
והרגשתי שאני לא לבד.
פגשתי א.נשים שבחרו לפגוש את עצמם כפי שהם —
להניח את השכל, לשחרר מחשבות שופטות ומבקרות, ולפתוח את הדלת ללב הקורא.
זו הקריאה לחיות באותנטיות.
קריאה לחיבור לרצונות העמוקים, לחיים ללא פחדים מגבילים,
לבחירה חופשית, נקייה, אמיצה — ולחיים של אמת פשוטה ותמימה וללא התנצלות.
הטבע לא שואל מי אתה — הוא פשוט מזכיר לך.
ואולי כל מה שאנחנו מחפשים נמצא כבר פה — בשקט שבין העלים.
ואת/ה?
עולה הקריאה בתוכך גם?
צעדים
#קורס מודל הפרא
