מיטל וייסמן- NLP ודמיון מודרך

15/11/2025

תודה על הזכות והאמון.

08/11/2025

איך זה שדווקא עם ההורים אנחנו מרגישים קטנים?

כשאנחנו מול ההורים, משהו במערכת היחסים
הזאת מפעיל רבדים קדומים בזהות שלנו.

כמה שגדלנו התבגרנו וצברנו ידע או הצלחות,
המנגנון הרגשי שלנו מול הורה מופעל
מתת המודע ולא מהמודע,
מחוויות וזיכרונות השמורות כתבניות עתיקות.

הנה כמה הסברים עיקריים למה זה קורה ברגע האמת:

*דפוסי התקשרות
כשאנחנו תינוקות, ההורה הוא מקור הביטחון, האישור והאהבה.
הדפוסים האלה נטמעים עמוקים,
גם בגיל 40-50-60 - מבט אחד של הורה
יכול לעורר בנו את הילד תחושת כישלון,
פחד מלאכזב או תחושת אכזבה וכדומה.

*השפה הרגשית לא מתעדכנת
מול ההורה, אנחנו מדברים לא רק במילים
אלא באנרגיה מוכרת מהעבר.
זה לא רציונלי זה אוטומטי.

*ההורה כראי לזהות
ההורה הוא העד הראשון לחיים שלנו,
יש בו כוח לאשר (או לא לאשר) את מי אנחנו הפכנו להיות.
מולו, גם אדם עצמאי ומצליח יכול לחוות ספק עצמי.

*הפער בין מי אנחנו היום למי שהיינו אז
הפגישה עם ההורה מחברת את כל ה"גרסאות" שלנו לאורך השנים.
הילד, המתבגר והבוגר עומדים יחד - והמערכת מתקשה לשמור על יציבות.

זה קורה
כי עדיין אכפת לנו
זה קורה
כי היחסים האלה חשובים ומשמעותיים עבורנו
זה קורה
כי יש בנו חלק
שעדיין מחפש את האישור
שאנחנו מספיק טובים, חכמים או כל דבר אחר.

השאלה החשוב לשאול את עצמנו היא:
האם אני עדיין מחפש את האישור - או שאני כבר יכול לתת לו את עצמי?

אפשר לעצור רגע אחרי השיחה או הביקורולשאול:
🔹 מה הופעל בי?
🔹 איזה צורך ישן חיפש הכרה?
🔹 מה אני, הבוגר של היום, יכול להעניק לעצמי עכשיו?
כי בסוף - ההתבגרות האמיתית לא נמדדת בגיל או בתארים,
אלא ביכולת שלנו להיות ההורה הפנימי, ולהגיב מתוך אני הבוגר והמיטיב.

05/11/2025

אני מאמינה
שלכל אדם
חשוב שיהיו
כלים לטיפול וויסות ריגשי
כלים לחיזוק פנימי
כלים לשאול את השאלות הנכונות
ולהבין את עצמנו גם בתקופות מאתגרות.

אחד הכלים המועילים להתפתחות אישית והכרות עם עצמינו הוא כתיבה,
כתיבת יומן, כתיבה אינטואיטיבית, דפי בוקר, תרגילי כתיבה, לא משנה,
העיקר לכתוב את התחושות והמחשבות שלנו.

למה זה טוב?

1. הכתיבה כווסת רגשות
כתיבה מאפשרת לפרוק מבלי להתפרק.
היא נותנת מקום למה שכואב, מבלבל או מציף
ומתרגמת תחושות למילים. משיימת את החוויה.

התהליך המוחי - הכתיבה מורידה את הפעילות באזורים של סערה רגשית (אמיגדלה)
ומגבירה פעילות באזורים של עיבוד וחשיבה (קליפת המוח הקדם-מצחית).

2. הכתיבה כתרפיה
מחקרים בתחום ה־Expressive Writing (כתיבה מבטאת)
מראים שכתיבה יומיומית על חוויות פנימיות
מורידה רמות של הורמוני סטרס (כמו קורטיזול),
משפרת את מערכת החיסון,
ומגבירה תחושת שליטה ומשמעות.

3. הכתיבה כמקום מפגש עם העצמי ללא תלות בנסיבות
על הדף אין צורך להרשים, לצנזר או להסתיר.
זה מרחב בטוח שתמיד פנוי וקיים.
הוא מאפשר לנו לא להיות תלויים בסביבה שלא תמיד פנויה ולתת מקום לעצמנו.

4. הכתיבה כמראה וכמורה
כשאנחנו כותבים, אנחנו מתחילים להכיר תבניות חשיבה:
איך אנחנו חושבים, איך אנחנו מרגישים,
מה חוזר שוב ושוב ומה מבקש להשתנות.

01/11/2025

יש הרבה תרגילים לחרדה,
יש גם הרבה סוגי חרדות.

מה שמוכח מחקרית שוב ושוב הוא
שתרגילי נשימה ונוכחות (מיינדפולנס) משמשים ככלים אפקטיביים
לשיפור מצב הרוח ולהפחתת תחושות חרדה.

על פי המחקר שנערך על ידי Smith et al. (2022)
תרגילי נשימה ממוקדים, ותרגילי נוכחות במרחב,
מסייעים בהרגעת מערכת העצבים הסימפתטית,
הפחתת תגובת הלחץ ושיפור הריכוז.

בנוסף, תרגול נוכחות מעודד התמקדות ברגע הנוכחי
וקבלה ללא שיפוטיות של המחשבות והרגשות,
מה שמוביל לחיזוק תחושת שליטה ורוגע .

הבעיה הגדולה
שבזמן אמת
או שאנחנו שוכחים שיש כלים
ומאמינים למחשבות הקטסטרופליות שעוברות בנו
כאילו הן אמת
ואז מרגישים חסרי אונים.

או שאנחנו לא מיומנים
ולכן התרגול לא נגיש לנו בזמן אמת.

תרגול יומי,
אפילו של 5 דקות נוכחות
מאפשר למוח להתאמן על החוויה של נוכחות
ולזכור שהיא זמינה לנו.

בנוסף, התרגול מאפשר להיות מווסתים
יותר ולחוות פחות דרמות רגשיות.
להיות פחות מופעלים מטריגרים חיצוניים
ולהיות יותר ערים כשאנחנו מופעלים
וכך לחזור אל השקט שבתוכנו מהר יותר,
לפני שהוא הופך לגדול יותר ויותר.

כל האימונים לוויסות רגשות, תחושות וניהול מחשבות
ניתן בקורסים אונליין ובקליניקה בתהליכים אישיים.

27/10/2025

שנים חשבתי שהצלחה
השגת מטרות גדולות
הגעה לידעים משמעותיים (עבורי)
יחשבו כהצלחה.

זה גם נכון בתקופות מסויימות בחיים
זה בונה את הזהות שלנו.
אבל לא אם זה על חשבון הרווחה הנפשית שלנו.
והרווחה הנפשית,
הקסם האמיתי,
נמצא ברגעים הקטנים.
לא ברגעים הקיצוניים של הצלחה, סיפוק והגעה ליעד,
אלא בדרך.

הרגעים של לדעת לקחת נשימה,
לעצור, לשהות ברגע,
להקשיב באמת,
לנהל שיחה בכוונה כנה שרואה את האחר,
בלהרגיש את הרגע עם כל החושים.
בלהיות נוכחים,
ולראות את היש,
את כל המתנות שסביבנו
גם ברגעים מאתגרים.

25/10/2025

מה קורה לנו כשמבקרים או כועסים עלינו?

*המערכת הסימפתטית מופעלת – הגוף מפרש ביקורת או כעס כאיום.
הדופק עולה, השרירים מתכווצים, הנשימה נעשית שטחית – בדיוק כמו מול סכנה ממשית.

*המוח הרגשי משתלט – האמיגדלה מגיבה מהר ("הם תוקפים אותי!")
ומנטרלת זמנית את החשיבה הרציונלית.
אנחנו צריכים להגיב בהתגוננות, התקפה, או הסתגרות.

*הערך העצמי שלנו נפגע – ביקורת נוגעת באזורים רגישים של "מי אני",
במיוחד אם יש בה משהו שנשמע כמו דחייה.
אני לא מספיק טוב/ה.

אז איך כדאי לנו הגיב?
במידה והמטרה שלנו היא לשמור על תקשורת טובה ומקדמת,
לא לשבור את הכלים, לא להוביל לפיצוץ אלא להבנה ופתרון.
(זה יכול להיות בזוגיות, בעבודה, עם חברה או עם הילדים או כל קשר אחר)

1. הקשבה לתוכן ולא לאיך - לקחת נשימה ולהקשיב באמת ומתוך עיניין לתקשורת מייטיבה.
לזכור שהאדם מדבר מתוך החוייה שלו, אפשר להקשיב, לקבל את החוויה של האחר
ולבחון האם אני מסכימה או לא.

2. הבנה - על מנת שתהייה הקשבה מהצד השני והאחר ירגיש מובן
ומשם תהיה תקשורת מניבה תוצאות רצויות, נענה לחלק הרציונאלי.
אפשר לחזור על הדברים שהאחר אמר במילים שלנו.
למשל, "אני מבינה שאתה מרגיש מתוסכל כי או מ..."

*חשוב יותר מהמילים זה האיך -
שפה מכבדת וברורה, טון רגוע, שפת גוף נינוחה, עוצמתי יותר מכל צעקה.

3. אמפתיה - כאן אנחנו עונים לחלק של הרגש.
נמצא נקודות שאפשר להסכים איתן,
גם אם לא נסכים עם כל מה שנאמר.
זה יכול לעזור להפחית את המתח ולפתוח את הדלת לשיחה בונה יותר.
"אני מבינה שזה יכול להרגיש... הכוונה שלי היתה... / חשוב לי ש... / אני רוצה לבקש..."

4. מיקוד בפתרון ולא בבעיה - הצע פתרון או דיון על איך ניתן לשפר את המצב בעתיד.
אפשר לבקש
אפשר להציב גבול
אפשר לא להסכים
אך מה שמוביל תקשורת בריאה הוא לא המה אלא האיך.

מחקרים מראים כי אלו
אחוזי ההשפעה בתקשורת בינאישית
רק 7% מילים | 🠠 38% טון | 55% שפת גוף.

החלוקה הזו מגיעה ממחקריו של פרופ' אלברט מהראביאן (Albert Mehrabian) משנות ה־70 באוניברסיטת UCLA.
הוא חקר איך אנשים מפרשים רגשות ועמדות (כמו חיבה, אמון או דחייה) בתקשורת בין-אישית,
במיוחד כשהם מעורבים כלומר, כשהם אומרים דבר אחד, אבל הטון או שפת הגוף מעבירים דבר אחר.

לדוגמה:
אם מישהו אומר "אני שמח לראות אותך" בטון קר ובפנים סגורות,
אנחנו נאמין יותר לטון ולשפת הגוף , ולא למילים.

העבודה שלנו לרוב תהייה על וויסות הרגשות
על מנת שנוכל לתפקד ולהביע את עצמנו בצורה מייטיבה.

אהבתם? שמרו את הפוסט.
שלחו לחבר/ה שזקוק/ה למידע הזה.

כאן עבורך,
מיטל

18/10/2025

כל הרגשות חשובים.
גם אלו שאנחנו שונאים
אלו שקראנו להם עד היום – "רגשות שליליים".
כל הרגשות שלנו הם חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית
כל הרגשות ממלאים תפקיד חשוב בהתפתחות האישית והחברתית שלנו.

רגשות לא נעימים כמו עצב, כעס או פחד
יכולים להוות איתותים חשובים המצביעים
שמשהו דורש תשומת לב בחיינו.

הם עוזרים לנו לזהות מצבים שעלולים להזיק לנו או לאיים על רווחתנו,
ובכך מאפשרים לנו התעוררות ונקיטה בצעדים הנדרשים
כדי להגן על עצמנו או לשפר את איכות חיינו.

בנוסף, התמודדות עם רגשות לא נעימים יכולה להוביל להבנה עמוקה יותר של עצמנו,
הכרות עם הערכים שלנו ולפעמים לעדכון הגישה שלנו לגבי (הסיפורים הפנימיים שלנו).

רגשות לא נעימים יכולים להביא לחיזוק החוסן האישי
ולפיתוח יכולות התמודדות טובות יותר בעתיד.

ההכרה והקבלה של כל קשת הרגשות
מאפשרת לנו לחוות חיים מלאים יותר, עשירים ומספקים.

הדבר החשוב לשים לב הוא איך אנחנו מגיבים כשצפים הרגשות הלא נעימים ואיך נכון (מקדם) לנו להגיב.

רגש הוא לא שלילי,
*התנהגות יכולה להיחשב לשלילית והרסנית*
כדאי לנו להפנות תשומת לב ולבדוק האם הפעולות שלנו
מקדמות אותנו לאדם שאנחנו רוצים להיות ולחיים אליהם אנחנו שואפים?

28/09/2025

מרגישים מוצפים לעיתים קרובות?
אולי אתם אנשים רגישים מאוד – HSP – Highly Sensitive Person

לפי ד"ר ארון, אנשים רגישים מאוד נולדים עם מערכת עצבים שמעבדת מידע בעומק ובעוצמה.
הם מבחינים בפרטים קטנים, קולטים תחושות ורגשות, ומושפעים בקלות מרעש, עומס, לחץ או מתח.

חשוב להכיר בכך שמדובר בתכונה מולדת ביולוגית, לא אבחנה פסיכולוגית, לא נוירוטיות, לא ביישנות – ובטח לא פגם שצריך "לתקן".

על פי מחקריה של ד"ר איליין ארון, כ־20% מהאוכלוסייה נולדים עם המבנה הרגשי הזה.
ייתכן מאוד שאתם ביניהם – ולא ידעתם לקרוא לזה בשם.

לקח לי שנים לגלות – אני אדם רגיש מאוד
אחרי שלא פעם אמרו לי "וואו, את כזאת רגישה" הבתי שאולי אני לא ממש כמו כולם, לא בחלק הזה.

להמשך קריאה

מרגישים מוצפים לעיתים קרובות? אולי אתם אנשים רגישים מאוד – HSP – Highly Sensitive Person לפי ד"ר ארון, אנשים רגישים מאוד נולדים עם מערכת עצבים שמעבדת מידע בעומק ובעוצמה. הם מבחינ...

21/09/2025

המילים הפשוטות יוצרות תנועה
הן מזכירות לנו
לראות את כאב מסע החיים שכל אחד מאיתנו עובר
ולפתוח את הלב לחמלה, קבלה
לשחרר כעס, ולחוות יותר רכות.

מה אומר המחקר?
פסיכולוגים וחוקרי מוח מצאו שתרגול של כוונה וחזרתיות משנה את המוח והגוף:

* מדיטציית חמלה מעלה רמות אוקסיטוצין ("הורמון האהבה"), מפחיתה סטרס ומחזקת את מערכת החיסון.

* מחקריה של ברברה פרדריקסון מראים שתרגול יומי של כוונות חיוביות מעלה תחושת אושר וחיבור חברתי.

* הנוירופלסטיות מלמדת – כוונה מתמשכת ממש משנה את דפוסי החשיבה והרגש שלנו ומשפיעה על בריאותנו.

במילים אחרות – אלו לא רק מילים, זו פעולה פשוטה שמסוגלת לעצב תודעה,
ולהפוך את חוויית החיים שלנו לרכה ומייטיבה.

שיבואו ימי טובים ❤️

13/09/2025

אנחנו רגילים לחכות
לתוצאות, להצלחות להישגים,
אנחנו אפילו מתוכנתים לזה.
לעשות ולהצליח.
לעמוד ביעדים.

להגיע ולא לשהות.

המחשבות לשנו מתוכנתות ל -
כש...
כשתהיה לי זוגיות
כשארוויח מספיק
כשארזה או כשאעבור דירה...

אבל האמת - הכל כאן?

הדבר שאנחנו מחפשים נמצא ברגע הזה.

המשמעות נמצאת בדברים הקטים
בתשומת הלב
שאנחנו נותנים מקבלים.

המשמעות חיה ברגע של
* הקפה של הבוקר
* החיוך של מישהו קרוב
* נשימה אחת שמחזירה אותנו לרגע הזה
* מעשה נדיב שעינו או קיבלו
* אוכל בריא וטעים שבישלנו

אלה הפעולות הפשוטות שמזכירות
שאנחנו כבר בדרך הנכונה.

כשלמדתי לכוון את תשומת הלב למקומות האלה
לנוכחות של כאן ועכשיו
וכשזה מצליח.

גיליתי שאלה הם החיים האמיתיים
בלי מסכות
בלי יעדים גדולים
בלי האחזויות בחיצוני
זה כל כך פנימי
שזה מרגיש
שהבית האמיתי תמיד איתי.
בתוכי.

זה החומר שלי ממני אליך - למחשבה ותרגול :)

אז מה פעולות הקטנה שלך להיום, מחר?
שתכניס לך עוד קצת שקט ומשמעות?

אשמח גם לעוד רעיונות לחזור לכאן ועכשיו.

בפרופיל מחכה לך קורס NLP חינמי,
שילמד אותך איך להפוך את הרגעים הקטנים
לבחירה מודעת,
ולחיים מלאים יותר.

מחכה לך 💛

08/09/2025

מה באמת מסתתר מתחת לכעסים ושאר רגשות הקצה שלנו?

ראיתי את זה אלפי פעמים בקליניקה:
מישהו נכנס כועס על העולם, על בן/בת הזוג, על הבוס -
ויוצא עם תובנה מפתיעה על עצמו.

הכעס הוא כמו קרחון -
מה שאנחנו רואים זה רק 10% ממנו.
מתחת למים מסתתרים רגשות עמוקים יותר:
חשש שלא רואים אותנו, פחד שלא אוהבים אותנו,
תסכול כשהגבולות שלנו נחצים.

מעניין לגלות
איך הכעס הוא בעצם מצפן שמראה לנו
לאן עוד יש לנו להתפתח.

אחת המונחות שלי הגיעה אליי מתוסכלת מהיחסים עם אמא שלה.
היא כעסה אבל גם הרגישה אשמה על הכעס.

היא אמרה שחשוב לה "לבחור את המלחמות שלה"
כלומר, לשתוק.
התוצאה?
דיכאון וחוסר מוטיבציה שנמשכו יותר משנה.

פרויד אמר:
"דיכאון הוא כעס שהופנה פנימה".

כשאנחנו לא מביעים את הכעס שלנו בצורה בריאה,
הוא לא נעלם - הוא פשוט מתחפש למשהו אחר.
כאב פיזי, נפשי, חרדה, רגישות יתר, לחץ...

מה עזר לאותה מונחה?
למדנו לזהות את הכעס בגוף (איפה את מרגישה את זה?),
לתת לו מקום (זה בסדר לכעוס!),
ואז - הכי חשוב -
לתרגם את הכעס לבקשה חיובית:
"אמא, אני צריכה שתכבדי את הבחירות שלי".

איזה כעס מנהל אתכם היום?
ואיזה צורך אמיתי מסתתר מאחוריו?
אשמח לשמוע בתגובות 👇

03/09/2025

תזכורת לחזור לכאן ועכשיו
לקחת נשימה
להרגיש את הגוף על הקרקע
לקחת נשימה
להרפות
לקחת נשימה
לחזק במנטרה.

הבוקר הזה המנטרה שתרגלתי
היא מנטרה מאוד מוכרת
אך הפעם בעקבות מצבי בריאות וסבל סביבי חיפשתי סוג של תפילה.

אז אם יש לכם מצב דומה...

Om Mani Padme Hum
(חפשו את המנטרה להאזנה)

✨ פירוש המילים:
Om (אוֹם) – צליל קדמון שמייצג את מהות היקום, התודעה האוניברסלית.
Mani (מָאנִי) – “תַּכְשִׁיט” או “יהלום”; מסמל חמלה, אהבה ללא תנאי.
Padme (פָּדְמֶה) – “לוטוס”; מסמל חכמה, טוהר, צמיחה מתוך הקושי.
Hum (הוּם) – איחוד, מימוש; מבטא את שילוב החמלה והחכמה בפועל בחיים.

🌸 המשמעות הכוללת:
“היהלום שבלב הלוטוס” – שילוב של חמלה וחכמה, שמביא לריפוי פנימי, לטיהור התודעה ולחיבור עם מהות עמוקה ושלווה.

החזרה על המנטרה נחשבת אמצעי ריפוי לנפש, להרגעה בזמן פחד או חוסר ודאות.
היא גם דרך להזכיר לעצמנו שכל אדם (כולל אנחנו עצמנו) ראוי לאהבה, חמלה וחיבור פנימי.
בבודהיזם הטיבטי מאמינים שהחזרה על המנטרה מטהרת רגשות שליליים ופותחת את הלב.

💠 מתי משתמשים בה?
*לפני מצבים מלחיצים (כמו בדיקות רפואיות).
*בזמן מדיטציה להרגעה פנימית.
*ברגעי כאב או סבל כדי להזכיר חמלה עצמית וחמלה כלפי אחרים.