מיטל וייסמן- NLP ודמיון מודרך

מיטל וייסמן- NLP ודמיון מודרך קורס NLP חינם
https://nlp-israel.co.il/ http://www.nlp-israel.co.il/

כאן עבורך,
מיטל

NLP - שינוי הרגלים והשגת מטרות
לחיים של איזון, ביטחון וסיפוק.

נעים מאוד וברוכים הנמצאים
למי שעדיין לא מכיר אותי
אני מיטל וייסמן

מקימה והבעלים של NLP-ISRAEL
אחרי שינוי משמעותי שעשיתי בחיים האישיים והמקצועיים שלי,
החלטתי להתחייב לעצמי ולעביר את זה הלאה.

היום אני מספקת לאנשים כליים יישומיים
לשינוי הרגלי מחשבה, התנהגות ואיזון רגשות.

הכל מתחיל בתקשורת פנימית ובין אישית במחשבות, רגשות והרגלים
שאנחנו רוצים ולא רוצים שנעימים ולנו ושלא נעימים לנו.

אני כאן לתת מקום והשראה
דרך כלים פרקטיים ומרחב בטוח לתהליכי עומק
בהתמודדות והחלמה מטראומה,
מערכות יחסים כואבות,
מחשבות טורדניות
וחרדות המובילות להימנעויות
והרגלים המגבילים אותנו לחיות את החיים שאנחנו רוצים.

זהו מסע לעבר יצירת מסלולים נוירולוגים חדשים,
חיזוק פנימי והחזרת האמון לעצמנו בעצמנו,
חיבור לדימוי עצמי ראוי,
חיבור לרצונות האמיתיים שלנו וקבלת החלטות ללא חרטות
שינוי הרגלי התנהגות כואבים
(אימפולסיביות, חוסר ביטחון ושאר מנגנוני הגנה שפיתחנו עם השנים)

כל זה לעבר השגת מטרות מיטיבות,
מתוך חיבור לנוכחות כנה
בדרך אל חיים שקטים ובטוחים יותר.

מותר לכעוס. באמת. במשך שנים לימדו אותנו שכעס הוא רגש "שלילי". מהרגע שהיינו ילדים קטנים כעס לא היה ברשימת הרגשות הלגיטימי...
02/02/2026

מותר לכעוס. באמת.
במשך שנים לימדו אותנו שכעס הוא רגש "שלילי".
מהרגע שהיינו ילדים קטנים כעס לא היה ברשימת הרגשות הלגיטימיים.

אבל הנה האמת:
כעס הוא רגש חיוני.
הוא השומר על הנפש שלנו.
הוא המתריע כשמישהו חצה את הגבול שלנו.

הבעיה האמתית היא לא הכעס
הבעיה היא איך אנחנו "מגישים" אותו.
המרחק בין "להביע כעס" לבין "להתחרט על מה שאמרתי או עשיתי"
הוא לפעמים עניין של נשימה אחת.

אז איך עושים את זה נכון?
איך כועסים בלי לשרוף קשרים ובלי לצאת מופסדים?

1. השהיית התגובה (חוק ה-90 השניות)
מבחינה ביולוגית, גל של אדרנלין שוטף את הגוף לוקח בערך 90 שניות.
אם תגיבו בתוך הזמן הזה, זה לא אתם שמדברים – זה המנגנון ההישרדותי שלכם.

2. דברו בגוף ראשון: "אני", לא "אתה"
כשאנחנו אומרים "אתה תמיד עושה את זה!"
הצד השני נכנס למגננה, הוא לא יהיה קשוב ולנו לא יהיה עם מי לדבר.

השינוי: אפשר לומר: "אני מרגישה פגועה כשהדברים נאמרים ככה"...
כאנחנו מדברים על הרגשות שלנו, קשה לצד השני להתווכח עם זה.

3. חפשו את ה"שכבה שמתחת" - כעס הוא "רגש משני".
מתחתיו מסתתר בדרך כלל:
עלבון, אכזבה, עייפות או פחד.

השאלה שתציל אתכם: "מה באמת כואב לי כאן?"
אם תגידו "נעלבתי" במקום לצרוח "נמאס לי" או לטרוק את הדלת
התוצאה תהיה אחרת לגמרי.

4. הגדירו מטרה:
אתם רוצים "להיות צודקים" או חכמים וכך גם "לפתור" בעיות?

אם המטרה היא להוכיח שהשני טועה, אתם כנראה תצטערו על השיחה.
אם המטרה היא למצוא דרך שזה לא יקרה שוב – הכעס הופך לכלי עבודה בונה.

איך אתם מגיבים כשאתם כועסים?
האם אתם מאלה ששותקים ומתפוצצים בפנים, (ובסוף זה יוצא גם על כל הפעמים ששתקתם?)
או שאתם מאלה שמוציאים הכל באותו רגע?

בכל מקרה, ניהול כעסים ורגשות בכלל
מאפשר לנו חיים של שקט נפשי בתוך סערות החיים

כאן עבורך,
מיטל

טיפול NLP אישי (פרונטאלי בת"א ואונליין לחו"ל או מקרים מיוחדים)
פרטים מלאים כאן:
https://nlp-israel.co.il/nlp_israel_courses/therapnlp

בית הספר להכשרת מנחי NLP אונליין
קורס מבוא ללא עלות באתר
https://nlp-israel.co.il/

איך נדע מהי מחשבה "טובה" וחיובית באמת?קל להתבלבל בין "חשיבה חיובית רעילה" (Toxic Positivity) לבין חשיבה בונה. הנה הסימני...
31/01/2026

איך נדע מהי מחשבה "טובה" וחיובית באמת?

קל להתבלבל בין "חשיבה חיובית רעילה" (Toxic Positivity) לבין חשיבה בונה.

הנה הסימנים שיעזרו לכם להבדיל

מבחן השורה התחתונה:
מחשבה טובה היא לאו דווקא כזו שמציירת עולם ורוד.
מחשבה טובה היא מחשבה שמניעה לפעולה מייטיבה או מעניקה שקט נפשי.

מבחן המציאות:
מחשבה חיובית אמיתית היא כזו שמעוגנת במציאות.
במקום להגיד "הכל יהיה מושלם" (שזה שקר שהמוח לא מאמין לו),
מומלץ לומר: "יש לי את הכלים להתמודד עם מה שיבוא".

זכרו: המחשבות הן המצפן, לא היעד.
הן יכולות להצביע על כיוון, אבל אנחנו אלה שמחזיקים בהגה.

כאן עבורך,
מיטל

טיפול NLP אישי (פרונטאלי בת"א ואונליין לחו"ל או מקרים מיוחדים)
פרטים מלאים כאן:
https://nlp-israel.co.il/nlp_israel_courses/therapnlp
בית הספר להכשרת מנחי NLP אונליין
קורס מבוא ללא עלות באתר
https://nlp-israel.co.il/

האם המחשבות שלנו הן אמת מוחלטת או סתם רעשי רקע?התשובה המפתיעה היא: ממש לא.למעשה, אחת הטעויות הכי נפוצות שאנחנו עושים היא...
22/01/2026

האם המחשבות שלנו הן אמת מוחלטת או סתם רעשי רקע?

התשובה המפתיעה היא: ממש לא.

למעשה, אחת הטעויות הכי נפוצות שאנחנו עושים היא:
ההזדהות המוחלטת איתן.
אנחנו נוטים לחשוב שאם חשבנו משהו, זה אומר שזה נכון,
או גרוע מכך,
שזה אומר משהו עלינו כבני אדם.

אבל האמת היא שהמוח שלנו הוא "מכונת ייצור מחשבות" בלתי פוסקת,
וחלק גדול מהתוצרת שלה היא פשוט... אשפה דיגיטלית.

אז למה כדאי לנו לערער על המחשבות שלנו?
ערעור הוא לא סימן לחולשה, אלא לבינה רגשית גבוהה.
כשאנחנו מטילים ספק במחשבה (במיוחד כזו שגורמת להרגיש רע), אנחנו יוצרים מרווח נשימה.

לדוגמה:
המחשבה: "אני בחיים לא אצליח..."
הערעור: "האם זו עובדה מוכחת? או שזו פשוט פרשנות של החשש הרגעי שלי?"
מחשבה חלופית: "מה כן בשליטתי? "איך כן אצליח ל..."

ברגע שאנחנו מפסיקים להתייחס למחשבות כאל אמת מוחלטת, אנחנו הופכים מהקורבנות – למנהלים התודעה שלנו.

כאן עבורך,
מיטל

טיפול NLP אישי (פרונטאלי בת"א ואונליין לחו"ל או מקרים מיוחדים)

פרטים מלאים כאן:
https://nlp-israel.co.il/nlp_israel_courses/therapnlp

בית הספר להכשרת מנחי NLP אונליין
קורס מבוא ללא עלות באתר
https://nlp-israel.co.il/

⁨ ‏שנים חשבתי שאני חייבת להיות כל הזמן חזקה ובשליטה על דברים מסוימיםעד שהחיים לימדו אותי מה זה באמת לאבד אותה היום אני מ...
19/01/2026

⁨ ‏שנים חשבתי
שאני חייבת להיות כל הזמן
חזקה ובשליטה על דברים מסוימים
עד שהחיים לימדו אותי
מה זה באמת לאבד אותה

היום אני מבינה שהחופש האמיתי
לא נמצא בשליטה
אלא באיזון - בדרך האמצע
שבה מותר גם להישען וגם להוביל…

חיכיתי שינחשושיבינו לבדשיראו את הכאבשמאחורי השתיקההלב התמלא תסכולהראש התמלא בהלקאה עצמית"למה אני לא חשובה מספיק?" שקעתי ...
17/01/2026

חיכיתי שינחשו
שיבינו לבד
שיראו את הכאב
שמאחורי השתיקה

הלב התמלא תסכול
הראש התמלא בהלקאה עצמית
"למה אני לא חשובה מספיק?"

שקעתי בתוך עצמי
תחושת בידוד ניקרה
התרחקתי והרחקתי
אותי מהם
אותם ממני

בתוך תהליך
שעשיתי עם עצמי
גיליתי

שכל עוד אני מאשימה
מתרחקת ומרחיקה
אני לא משיגה שום מטרה טובה.

החלטתי לעשוצ עם עצמי עבודה

התחלתי לאהוב את עצמי מספיק
כדי לתת לעצמי את מה שאני צריכה
ללא תלות באחרים.

ביחסים עם אחרים
הפסקתי לצפות
הפסקתי להאשים
התחלתי להגיד
לשאול
לבקש

תרגלתי עם עצמי
לעשות את זה בלי לדרוש

ברוגע, בנעימות, בביטחון
ממקום שאני יודעת שאני חשובה
שיש לי מקום בעולם כמו כולם

הכל השתנה
הקשרים הרבה יותר טובים
ואני הרבה יותר רגועה.

יש דרך לשנות הרגלים
וזה פשוט משניתן לדמיין.

"למה אני תמיד עושה לעצמי את זה?"זה מגיע אוטומטית, השוט יוצא מהמגירה ומתחיל..."איך לא שמתי לב?", "שוב הרסתי הכל", "אני לא...
10/01/2026

"למה אני תמיד עושה לעצמי את זה?"
זה מגיע אוטומטית, השוט יוצא מהמגירה ומתחיל...
"איך לא שמתי לב?",
"שוב הרסתי הכל",
"אני לא מספיק טובה".

והלופ נמשך עד הדבר הבא שיסיח את דעתנו.

האשמה עצמית מרגישה לפעמים כמו דרך לקחת אחריות,
אבל האמת היא הפוכה:

הלקאה עצמית היא ***תקיעות***

היא מורידה אנרגיה.
היא מסכמת את האחריות ב"סליחה" (שאף אחד לא מאמינה לה כשההרגל חוזר שוב ושוב)
היא גורמת לכעס או אכזבה שלנו על עצמנו ושל הסביבה עלינו.

לקחת אחריות זה לא להגיד 'אני אשם',
אלא להגיד:
'יש לי את הכוח לשנות'.

שינוי מגיע ממטרה אחת שבעייני היא הכי חשובה בעולם הזה:

ההבנה שאני צריכה לחיות עם עצמי לתמיד
ולכן אעשה כל מה שנדרש
כדי שיהיה לי נעים עם עצמי
ושאהיה נעימה לסביבה שחשובה לי.

שורה תחתונה - חיים טובים יותר בכל תחום.

יש משהו טוב יותר להשקיע בו אנרגיה?

הנה 7 הסיבות העיקריות לכך שאנחנו נפגעים ונעלבים:1. הפגיעה בערך העצמי (הנקודה הרגישה)אנחנו נפגעים הכי חזק כשמישהו אומר מש...
03/01/2026

הנה 7 הסיבות העיקריות לכך שאנחנו נפגעים ונעלבים:

1. הפגיעה בערך העצמי (הנקודה הרגישה)
אנחנו נפגעים הכי חזק כשמישהו אומר משהו שאנחנו בסתר לבנו מפחדים שהוא נכון.
אם מישהו יגיד לנו שאנחנו "ירוקים" זה לא יזיז לנו, כי זה לא נכון.
אבל אם הוא יגיד שאנחנו "לא מקצועיים" וזה פחד שקיים אצלנו – העלבון יצרוב.

2. ציפיות שלא מומשו
ככל שהאדם קרוב אלינו יותר, כך פוטנציאל הפגיעה גדל.
אנחנו בונים "חוזה רגשי" לא כתוב שבו האחר אמור להבין אותנו, לתמוך בנו או להגן עלינו.
כשהוא לא פועל לפי הקוד הזה, העלבון הוא בעצם תחושת בגידה באמון.

3. הצורך בשייכות ואישור חברתי
כחיות חברתיות, אנחנו מתוכנתים לשרוד בקבוצה.
עלבון או זלזול נתפסים במוח כסימן ל"נידוי".
הפגיעה היא למעשה פעמון אזהרה אבולוציוני שמאותת לנו שהמעמד שלנו בקבוצה בסכנה.

4. תחושת חוסר צדק
הרבה פעמים העלבון נובע מהתחושה שנעשה לנו עוול.
"איך הוא מעז לדבר אליי ככה אחרי כל מה שעשיתי בשבילו?".
הפער בין ההשקעה שלנו ליחס שאנחנו מקבלים יוצר תסכול עמוק שמתורגם לפגיעה.

5. פרשנות אישית (ייחוס פנימי)
אנחנו נוטים לפרש התנהגות של אחרים כפעולה נגדנו, גם כשהיא לא.
אם חבר לא עונה להודעה, אנחנו עלולים להיעלב כי פירשנו זאת כזלזול,
בעוד שבמציאות הוא פשוט ביום עמוס. העלבון נולד מהפרשנות, לא מהעובדות.

6. חוסר גבולות פנימיים
כשאין לנו הגדרה עצמית ברורה, אנחנו מאפשרים למילים של אחרים לחדור ישירות לליבה שלנו.
במצב כזה, הזהות שלנו תלויה בפידבק חיצוני, ולכן כל מילה שלילית הופכת לאיום קיומי על השקט הנפשי.

7. פצעי עבר (טריגרים)
לפעמים העלבון הנוכחי הוא רק "נציג" של פצע ישן.
הערה מהבוס יכולה להזכיר (בתת-מודע) ביקורת מהורה או מורה מהילדות.
אנחנו לא נפגעים רק מהסיטואציה הנוכחית, אלא מכל המטענים שהיא מעירה בנו.

נקודה למחשבה: עלבון הוא כמו רעל שאנחנו שותים ומצפים שהאחר ימות ממנו.
הבנת הסיבה שבגללה נפגענו היא הצעד הראשון בדרך לשחרור מהכאב הזה.

לפעמים אנחנו בטוחים שאם אנחנו יודעים דבר מה אז זה הבנו את הבעיה,
אך כמו שכבר כולנו שמנו לב,
הבנה לא פותרת בעיות אלא תרגול מעמיק ועוקף הגיון
לשינוי והטמעה הוא מה שיוצר שינוי אמיתי שנשמר להורך זמן.

אפשר להתחיל לתרגל עם:

"המדריך המעשי - לטיפול עצמי"
איך לווסת מחשבות, רגשות והרגלים
כשטריגרים מהעבר מפעילים אותנו

הגיבו "אני" ואשלח לך את המדריך

לא משנה איפה אני פיזית בעולם - זה יכול לקרות!לפעמים אני מרגישה שהילדה הקטנה שהייתי משתלטת עלי.אני רוצה להגיב ברוגע, מתוך...
02/01/2026

לא משנה איפה אני פיזית בעולם - זה יכול לקרות!

לפעמים אני מרגישה שהילדה הקטנה שהייתי משתלטת עלי.
אני רוצה להגיב ברוגע, מתוך מקום בוגר ושקול,
אבל פתאום יוצאת ממני תגובה אחרת לגמרי.
תגובה של מגננה, כעס או צמצום.

זה יכול להיות מאוד מתסכל
כשטריגרים מפעילים אותנו.

זה יכול להיות משהו קטן לכאורה –
טון דיבור ביקורתי, תחושה של התעלמות או אפילו מבט לא מובן
שמדליק בשניה את כל הסנסורים בגוף.

בשפה מקצועית קוראים לזה "טריגר לעוררות רגשית",
ברגע אחד, המערכת העצבית שלנו מזהה "סכנה"
ומפעילה את מערכת ההפעלה ההישרדותית.

מבחינת המוח שלנו,
אנחנו כבר לא בשיחה בסלון או במשרד נושקים ל 2026.
אנחנו שוב שם, מול פגיעה ישנה,
מנסות להגן על עצמנו בכל מחיר.

התחושה הזו, שהעבר מנהל אותנו, מעייפת.
היא גורמת להרגיש שאנחנו "לא מספיק טובות"
למרות כל העבודה העצמית שאנחנו עושות ועושים.

אבל האמת היא שהתגובות האלו
הן בסך הכל חלקים *לא מעובדים שמבקשים הגנה*.
הם לא צריכים שנתקן אותם,
הם צריכים שנלמד איך לווסת ולהחזיק אותם.

אחרי 20 שנות לימוד, אימון עצמי
ובקליניקה פרטית משגשגת
אני יכולה לשתף אותך - אפשר אחרת!

אפשר לווסת מחשבות, רגשות והרגלים מזיקים.
וללמוד להגיב לעולם כבוגרים מייטיבים.

יצרתי עבורך מדריך מיוחד:
"איך לווסת מחשבות, רגשות והרגלים
כשטריגרים מהעבר מפעילים אותנו".

המדריך מרכז 5 תרגולים NLP פרקטיים (ללא עלות)
ועוד הפתעות
שיעזרו לך להחזיר את הביטחון והשקט לידיים שלך:

תרגול 1 – איך לכוון את התודעה שלי?
תרגול 2 – “עוגן לחיים יציבים” – תרגול התניה חדשה לחיזוק פנימי.
תרגול 3 – “עוצרים את כפתור ההפעלה” – תרגול נשימה לויסות רגשי.
תרגול 4 – "הקולנוע הפנימי" Sub-modalitie – תרגול לשחרור מזיכרון כואב.
תרגול 5 – “מסגור מחדש – רפריימינג”: שינוי אמונות מגבילות ומחשבות לא מייטיבות.

לקבלת המדריך - יש להגיב "מדריך" ואשלח לך גישה בפרטי

ושתהייה 2026 ממש ממש הרבה יותר טובה!

כאן איתך,
מיטל

אם גם אתם אנשים רגישיםאתם תבינו אותי :)את לא שונה – את חדה!ברגע שהפסקתי לראות ברגישות "בעיה"והתחלתי להבין את הניואנסים ש...
13/12/2025

אם גם אתם אנשים רגישים
אתם תבינו אותי :)

את לא שונה – את חדה!

ברגע שהפסקתי לראות ברגישות "בעיה"
והתחלתי להבין את הניואנסים
של מי אני

קרה הקסם
חזרתי לבטוח בעצמי.

בתהליך NLP משולב
מותאם לאנשים רגישים
אנחנו לא "מתקנים" .
אנחנו מחזירים אותנו לעצמנו.

ומה קורה כשזה קורה?

> לומדים לזהות מתי הגוף אומר "די" – ומבקשה הקשבה.

> לומדים להביא לווסת מחשבות ורגשות– במקום הצפה גם כשאין סכנה.

> לומדים לקבל החלטות ממקום של בחירה מיטיבה – לא מתוך ריצוי או דאגה של "מה יגידו"

> מחזקים את המקום שלנו בעולם בסביבה, ביום יום – בלי השוואות ובלי תלות בנסיבות.

> לומדים לדייק את עצמנו ואת הצריכים שלנו - ולראות שאנחנו בסדר בדיוק כפי שאנחנו.

את לא צריכה להשתנות – את רק צריכה כלים שמתאימים לך.

כן עבורך,
מיטל

לכל הוותיקים והחדשים כאן 🙂אני (מיטל), ואני רוצה לומר לכם תודה. תודה על האמון לאורך כל הדרך.בלי ששמתי לב, עברו 20 שנה מאז...
06/12/2025

לכל הוותיקים והחדשים כאן 🙂

אני (מיטל), ואני רוצה לומר לכם תודה.
תודה על האמון לאורך כל הדרך.

בלי ששמתי לב, עברו 20 שנה
מאז שה NLP נכנס לחיי
ושינה אותי ונתן לי את אחת המתנות הגדולות ביותר -
ללוות אנשים במסע החיים שלהם,
ולהיות איתם ולצידם ברגעים ובתקופות הכי משמעותיות
כי שינוי הוא צומת
לא יודעים לאן נגיע
אבל יודעים
שכאן אנחנו לא רוצים להישאר.

הניסיון הוא הבסיס העמוק ביותר שלי,
ואני כאן כדי לעזור לכם לגלות את הכוח הפנימי שלכם.

*** במוקד העבודה שלי ***
המומחיות שלי היא לגעת בשורש, במקומות שבהם אנחנו מופעלים:

טראומה וחרדה: עיבוד ושחרור של אירועי עבר ופחדים משתקים.

מורכבויות משפחתיות ותקשורת בין אישית: פתיחת ערוצי שיח או ניתוק, הבנת הטבעות העבר על ההווה.

כל אלה מתבטאים בדרך כלל ב: כעסים מתפרצים, פחדים מעכבים וחרדות יומיומיות.
אנחנו לומדים לעבוד איתם, במקום לתת להם לנהל אותנו.

בשורה התחתונה:
שינוי הרגלים והשגת מטרות:
הרגלים מחשבתיים,
אמונות,
מחשבות טורדניות,
ויסות רגשות ותחושות,
חיזוק דימוי עצמי
ושינוי הרגלי התנהגות מזיקים.

במסע האישי שלי,
גיליתי את הקסם של טכניקות שחוללו מהפך פנימי,
ואותן הבאתי אל הקליניקה:

NLP & דמיון מודרך: הדרך לשנות את "שפת המחשבה" הפנימית ולבנות מציאות מעצימה.

מיינדפולנס (קשיבות): העוגן לרגע הזה. למצוא שקט בתוך סערה ולחיות בנוכחות מלאה.

הקליניקה שלי היא מרחב בטוח לצמיחה – ללא שיפוטיות, בגובה העיניים.

אם אתם שואפים לשינוי,
מרגישים שאתם "תקועים" או פשוט רוצים לחיות חיים שמחים ומאוזנים יותר... אני כאן.

אני כותבת עכשיו כי פתחתי עוד יום בקליניקה
אך כרגע נותרו 2 מקומות אחרונים לתהליך אישי.

כאן עבורך,
מיטל

פרטים ויצירת קשר באתר
https://nlp-israel.co.il/nlp_israel_courses/therapnlp/

#מיינדפולנס #דמיוןמודרך #טיפולנפשי #התפתחותאישית #חרדות #טראומה⁩⁩

איך לטפל בכעס שלי?4 נקודות מפתח ליציאה ממלכודת הכעס (NLP ומיינדפולנס יישומי)1. לזהות את ה"כעס הקפוא" (הבסיס הטיפולי): רו...
29/11/2025

איך לטפל בכעס שלי?

4 נקודות מפתח ליציאה ממלכודת הכעס (NLP ומיינדפולנס יישומי)

1. לזהות את ה"כעס הקפוא" (הבסיס הטיפולי):
רוב הפעמים, כעס הוא סימפטום, לא הבעיה. בעבודה שלי, גיליתי שלרוב כעס נובע מתחושה עמוקה של
"לא רואים אותי", "לא מכבדים אותי" או "עברו את הגבול שלי". כמו שאמר פרויד: "דיכאון הוא כעס קפוא".

מה אפשר לעשות?
כשעולה הכעס, עצרו ושאלו: "מה באמת מפריע לי כאן? איזה צורך שלי לא נענה?" זיהוי המקור הוא חצי מהדרך לשחרור.

2. לזהות את הכעס בגוף (החוויה הסומטית):
הכעס מתבטא בגוף שלנו הרבה לפני שאנחנו מודעים אליו,
כיווץ בבטן, חום בחזה, דריכות בעורף.
זה המקום שבו אנחנו יכולים לעצור את ה"התפרצות" לפני שהיא מתחילה.

מה אפשר לעשות?
תנו שם לתחושה הפיזית הזו.
בפעם הבאה שאתם מרגישים חום בעורף או התכווצות, פשוט אמרו: "אני מרגיש כעס עכשיו.
"זה מעניק לנו את השניות הקריטיות לבחור תגובה אחרת. וגם מפריד הבין "אני כועס" לאני מרגיש כעס" זה לא כולי זה חלק אחד מהמכלול שלי.

3. להניע את אנרגיית הכעס:
כעס הוא אנרגיה, ואנרגיה מבקשת תנועה.

מה אפשר לעשות?
לתת מקום לרגש, למצוא דרכים יצירתיות לשחרור האנרגיה, ספורט, שירה, כתיבה, נגינה וכל דרך לביטוי שלא מזיקה וכן מייטיבה.

4. לבטא את הצורך במקום את ההאשמה:
הדרך שבה אנחנו מבטאים כעס משפיעה על התוצאה.
במקום להאשים ("אתה אף פעם לא...") אפשר לבטא את הצורך שלנו למשל: "הייתי רוצה לבקש..." "אני רוצה לשתף אותך שאני מרגישה...".

מה אפשר לעשות?
לפני שאתם מגיבים, שאלו: "מה אני באמת צריך במצב הזה?" ובטאו את הצורך שלכם, לא את הכעס שלכם על האחר.
תנו מקום לעצמכם ללא תלות במה האחר יעשה עם זה. בלי ציפיות ובלי האשמות.

כן עבורך,
מיטל

#כעס #ויסותרגשי #מיינדפולנס #בריאותנפשית #סטרס #גיל40פלוס #מערכותיחסים #שליטהעצמית

דחיינות היא לא "עצלנות"אלא אסטרטגיית הגנה חכמה של המוח ואנחנו משלמים עליה מחיר יקר.כשאנחנו דוחים משימה חשובה אנחנו מרגיש...
24/11/2025

דחיינות היא לא "עצלנות"
אלא אסטרטגיית הגנה חכמה של המוח
ואנחנו משלמים עליה מחיר יקר.

כשאנחנו דוחים משימה חשובה אנחנו מרגישים אשמים, חלשים ומבקרים את עצמנו בחומרה.
אבל האמת היא שדחיינות זו תוצאה לא הבעיה ולא תכונה או אופי.
המוח שלנו משתמש בדחיינות כדי להגן עליינו.

המוח שלנו מקשר את המשימה הנדחית
לסכנה או כאב רגשי (פחד מכישלון, פחד מביקורת, פחד מלהצליח או לשנות),
והדחיינות הופכת ל"תחנת כיבוי אש" מיידית.

הבעיה היא
שהמנגנון ההגנה הזה עלול להרוס לנו את החיים,
את הדימוי העצמי ואת הרווחה הנפשית שלנו.

איך משנים דחיינות דרך NLP?

1. גילוי ה"כוונה החיובית":
אנחנו לא נלחמים בדחיינות, אנחנו משוחחים איתה.
ב-NLP אנחנו מזהים את הכוונה החיובית שמאחורי ההתנהגות (הדחייה).
אם הדחיינות מגינה עלינו מכישלון, אנחנו מוצאים דרך יעילה יותר להרגיש בטוחים
ומטמיעים את חווית הביטחון במערכת העצבים ובחוויה הסומטית
ומציעים אותה למוח כתחליף, במקום רק "להפסיק" לדחות.

2. פירוק ה"תמונה המפחידה" (Submodalities):
המשימה הנדחית נתפסת לרוב בתת-מודע כתמונה גדולה, קרובה, כהה ומאיימת.
אנחנו משתמשים בכלי התת-אופנויות כדי לשנות את המבנה של התמונה הזו,
מכווצים אותה, מרחיקים אותה, או הופכים אותה לשחור-לבן.
בכך אנחנו מנטרלים את המטען הרגשי הישן.

3. מהר של משימות לצעד קטן - שינוי ייצוג מנטלי:
כשאנחנו דוחים פעולה,
אנחנו רואים את המשימה כ"הר" מאיים ובלתי אפשרי שמרגיש גדול עלינו.

כדי לשנות את גודל הייצוג המנטלי של המשימה
אנחנו מפרקים את ה"הר" ל"צעד" קטן או צעדים קטנים ומוחשיים,
זה בא לידי ביטוי בהגדרה ברורה של יעדים,
(יעד יכול להיות כל שינוי התנהגותי גם סגנון תקשורת עם אחרים הוא יעד.)

לאחר מכן, מטמיעים את תחושת ההצלחה של הצעד הראשון עמוק בחוויה
וככה הופכים את הפעולה הראשונית לאוטומטית וזורמת.

אם נמאס לנו להילחם בכוח הרצון, הגיע הזמן לעבוד עם התת-מודע שלנו, ולא נגדו.

מה אנחנו דוחים הכי הרבה זמן?
שתפו (בלי שיפוטיות!)
ואם גיליתם מה הכוונה החיובית שלכם
אתם כבר בצעד הבא, אשמח לשמוע :)
מיטל

Address

Tel Aviv
TALAVIV

Opening Hours

Monday 09:00 - 20:00
Tuesday 09:00 - 20:00
Wednesday 09:00 - 20:00
Thursday 09:00 - 20:00
Sunday 09:00 - 20:00

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מיטל וייסמן- NLP ודמיון מודרך posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to מיטל וייסמן- NLP ודמיון מודרך:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram