What are the opening hours?

Monday 09:00 - 17:00 18:00 - 19:00 Tuesday 09:00 - 17:00 18:00 - 19:00 Wednesday 09:00 - 17:00 18:00 - 19:00 Thursday 09:00 - 17:00 18:00 - 19:00 Friday 09:00 - 17:00 18:00 - 19:00 Saturday 09:00 - 17:00 18:00 - 19:00 Sunday 09:00 - 17:00 18:00 - 19:00

https://www.sportcardiology.co.il/

ד"ר הדס דן - המרכז לקרדיולוגיית ספורט מתקדמת, הברזל 9א, Tel Aviv (2025)

22/09/2025

שנה טובה, שנה של בריאות איתנה ותקווה!
חג שמח 🩵

17/09/2025

תפוח ודבש - לא רק בראש השנה!
זה שילוב מדהים בטעמו אבל משום מה אנחנו אוכלים אותו רק בראש השנה. אז הנה מספר הסברים יותר מעמיקים שיגרמו לכם להכניס את השילוב לתזונה היומית שלכם.
מחקר וסקירות תזונתיות מראים שאכילת תפוח בינוני מדי יום עשויה להפחית לחץ דם, רמות כולסטרול ודלקת - כולן גורמים ידועים לסיכון קרדיולוגי. הסיבים (ובמיוחד הפקטין), יחד עם הפוליפנולים (חומרים פעילים המצויים בעור התפוח) תומכים במערכת הלב וכלי הדם על ידי שיפור פרופיל השומנים והפחתת נזק חמצוני.

מה עם הדבש?
מחקרים מראים שגם צריכה מתונה של דבש, במיוחד דבש טבעי ובלתי מעובד ממקור פרח אחד, עשויה לתרום לבריאות הלב: הפחתת רמות הסוכר הרע, LDL ("הכולסטרול הרע") וטריגליצרידים, לצד עלייה ב- HDL ("הכולסטרול הטוב") ומוריד מדדי דלקת.

ביקורת מקיפה גם מדגישה שדבש מפעיל השפעה חיובית על המטבוליזם של שומנים, לחץ דם ומאזן חמצוני, ומסייע בהתמודדות עם נזק לבבי.

עצם שילוב תפוח בדבש בראש השנה איננו רק סמל של התחלה מתוקה, זה גם רגע להזכיר עד כמה חשובה תזונה חכמה בלב בריא. כמובן, למען המהלך, כדאי לצרוך בכמות מעורבת ובהתאם למציאות הבריאותית של הפרט.

שנה מתוקה, ושנת בריאות לכולנו!

15/09/2025

איך ייתכן שאנשים צעירים ובריאים קורסים לפתע מדום לב - לעיתים באמצע אימון או פעילות יומיומית רגילה?
מחקר חדש בדק מקרים של דום לב פתאומי מחוץ לבית החולים בנורבגיה בקרב בני 12–49 וגילה תובנות מפתיעות:
תסמינים מקדימים הופיעו אצל רוב הנפגעים - לא רק בזמן פעילות גופנית אלא גם במנוחה. כאבים בחזה, קוצר נשימה ודפיקות לב חזקות היו הנפוצים ביותר.
מחלת לב איסכמית (חסימות בעורקי הלב) הייתה הסיבה המובילה, במיוחד בקרב בני 35 ומעלה.
אצל צעירים מתחת לגיל 35, הסיבה השכיחה ביותר הייתה תסמונת מוות פתאומי בלתי מוסבר (SUDS) - מצב שבו הלב נראה בריא אך נפסק בפתאומיות.
ל־74% מהנבדקים היו גורמי סיכון ידועים, ובראשם היסטוריה משפחתית ועודף משקל.

למה זה חשוב?
הנתונים מראים כי לא צריך להיות ספורטאי מקצועי כדי להיות בסיכון. דום לב עלול להתרחש גם אצל אנשים פעילים וגם אצל כאלה שלא מתאמנים כלל. המשמעות היא שכל תלונה של כאב בחזה, קוצר נשימה או עילפון, במיוחד אצל צעירים, חייבת להילקח ברצינות ולהיבדק.

השורה התחתונה היא שמעקב אחרי תסמינים, טיפול בגורמי סיכון ושימוש נרחב יותר בבדיקות גנטיות יכולים להציל חיים – גם אצל הדור הצעיר.
ד״ר דן הדס - המומחה היחיד בישראל בעל הכשרה צולבת בקרדיולוגית ספורט והפרעות קצב בקרב ספורטאים וקרדיולוגית ילדים. מעניק מעטפת אבחנתית וייעוצית מתקדמת עם התמחות בספורטאים, ילדים, נוער ובוגרים.

11/09/2025

האם לילד שלי אסור לקחת ריטלין? אם יש תופעות לוואי אני חייבת להפסיק?
יש היום המון סוגי ריטלין וכל אחד משפיע אחרת על כל בן אדם.
המשיכו לצפות בסרטון וגלו מה התשובה האמיתית לכל השאלות :)
ד״ר דן הדס - המומחה היחיד בישראל בעל הכשרה צולבת בקרדיולוגית ספורט והפרעות קצב בקרב ספורטאים וקרדיולוגית ילדים. מעניק מעטפת אבחנתית וייעוצית מתקדמת עם התמחות בספורטאים, ילדים, נוער ובוגרים.

08/09/2025

איך ייתכן שמוטציה קטנה בגנים שלנו יכולה לקבוע אם הלב יפעם באופן תקין או יעמוד מלכת? מחקר חדש ומעניין לפניכם!

מהי תסמונת ברוגדה?
מדובר במחלה תורשתית נדירה שעלולה לגרום להפרעות קצב קטלניות, גם אצל צעירים ובריאים. היא מתגלה בא.ק.ג. אופייני ולעיתים מלווה בהתעלפויות, דפיקות לב חזקות – ולעיתים אף דום לב פתאומי.
החידוש מהמחקר:
עד לאחרונה, חשבנו שתסמונת ברוגדה קשורה בעיקר לפגם יחיד בגֵן SCN5A. המחקר החדש מצביע על תמונה מורכבת הרבה יותר:
נמצאו מעל 1,700 וריאציות שונות ב־SCN5A, כאשר כל אחת משפיעה אחרת על הולכת החשמל בלב. וריאציות אלו משפיעות על רגישות והולכת תאי שריר הלב, ובכך מגבירות את הנטייה להפרעות קצב חדריות ולמוות פתאומי.
התברר שמעורבים גם גנים נוספים, האחראים לתעלות נתרן, סידן ואשלגן. השילוב ביניהם יוצר "קרקע חשמלית" לא יציבה שמגבירה סיכון להפרעות קצב.
טכנולוגיות חדשות של ריצוף גנטי (NGS) מאפשרות היום לזהות מראש את השינויים הללו, גם אצל אנשים בריאים לכאורה.

למה זה חשוב?
הבנת המנגנון הגנטי מאפשרת לנו:
לזהות משפחות בסיכון לפני שמתרחש אירוע מסכן חיים.
להתאים טיפול ומעקב באופן אישי – כולל תרופות או השתלת דפיברילטור רק למי שבאמת זקוק לכך.
לפתוח פתח בעתיד לטיפולים גנטיים חדשניים, כמו תיקון המוטציה עצמה.

מדובר בצעד משמעותי בדרך לרפואה מותאמת אישית בקרדיולוגיה – מהמעבדה ועד למניעת מוות פתאומי.

ד״ר דן הדס - המומחה היחיד בישראל בעל הכשרה צולבת בקרדיולוגית ספורט והפרעות קצב בקרב ספורטאים וקרדיולוגית ילדים. מעניק מעטפת אבחנתית וייעוצית מתקדמת עם התמחות בספורטאים, ילדים, נוער ובוגרים.

03/09/2025

ריטלין והלב - מה צריך לדעת?
ריטלין נחשב בטוח לרוב הילדים והמבוגרים עם ADHD, אבל כמו כל תרופה המשפיעה על מערכת העצבים, יש לו גם השפעה על הלב. התרופה יכולה לגרום לעלייה קלה בקצב הלב ובלחץ הדם, ובמקרים נדירים עלולה לעורר הפרעות קצב.
לכן, לפני תחילת טיפול חשוב לעבור הערכה רפואית מקיפה - הכוללת תשאול על תסמינים כמו פלפיטציות, עילפון או כאבים בחזה, וגם בדיקה של היסטוריה משפחתית של מוות פתאומי או מחלות לב גנטיות. לעיתים הרופא יבקש לבצע אק״ג או אקו לב כדי לשלול סיכון נסתר.
בפועל, אצל רוב המטופלים התרופה אינה גורמת לבעיות לבביות משמעותיות. יחד עם זאת, מעקב צמוד, הקשבה לתלונות הילד או המתבגר, וערנות לשינויים כמו דפיקות לב חריגות או קוצר נשימה - הם חלק בלתי נפרד מהטיפול הבטוח בריטלין.
המסר החשוב: ריטלין יכול לשנות חיים לטובה, אבל הלב תמיד במרכז. בדיקה מוקדמת ומעקב נכון שומרים על הטיפול יעיל ובטוח.

ד״ר דן הדס - המומחה היחיד בישראל בעל הכשרה צולבת בקרדיולוגית ספורט והפרעות קצב בקרב ספורטאים וקרדיולוגית ילדים. מעניק מעטפת אבחנתית וייעוצית מתקדמת עם התמחות בספורטאים, ילדים, נוער ובוגרים.

01/09/2025

פלפיטציות בילדים – מה חשוב לדעת?
לא מעט הורים מגיעים לרופא כשהילד מתאר "דפיקות לב חזקות" או כשהם שמים לב להתנהגות לא רגילה. פלפיטציות הן בעצם תחושה סובייקטיבית של פעימות לב חריגות - מהירות, חזקות או לא סדירות. לפעמים מדובר בהפרעת קצב אמיתית, אבל לעיתים זו רק תחושה מוגברת של פעימות הלב התקינות.
בילדים קטנים מאוד קשה לזהות את התחושות - תינוקות יכולים פשוט לבכות או להפסיק לשחק. בגיל הגן הם כבר מתארים "הלב שלי קופץ" או "משהו זז בבטן", מלווים בחיפוש קרבה להורים או באי שקט. ילדים גדולים יותר מסוגלים להסביר במילים: "הלב שלי פועם מהר", "יש לי כאב בחזה", ולעיתים אף מפתחים חרדה סביב פעילות גופנית. מתבגרים כבר יודעים לתאר בצורה ברורה יותר, אך גם עלולים לפתח חשש בריאותי עמוק והימנעות ממאמץ.
מעבר לתיאור התחושות, יש גם תגובות התנהגותיות שחוזרות על עצמן - הימנעות מפעילות, קושי בשינה, דאגה מוגברת ותלונות נוספות כמו סחרחורת או כאבי בטן.
חשוב מאוד לשים לב לדגלים האדומים: אם יש אובדן הכרה, כאב חזה ממושך, קוצר נשימה משמעותי, חיוורון קיצוני או פלפיטציות מהירות שנמשכות מעל עשרים דקות - זו סיבה לפנות מידית לבדיקה רפואית. גם היסטוריה משפחתית של מוות פתאומי או מחלת לב גנטית מצריכה התייחסות מהירה.
הבדיקה של ילד עם פלפיטציות כוללת תשאול מפורט, בדיקה גופנית, מדידת דופק ולחץ דם, ולעיתים קרובות גם אק״ג, בדיקות דם והמשך הערכה באקו, הולטר או מבחן מאמץ.
המסקנה ברורה - ברוב המקרים פלפיטציות בילדים אינן מסכנות חיים, אבל חשוב לדעת לזהות את המצבים החריגים שמצריכים תגובה מהירה. הערכה יסודית ושיח פתוח עם הילד והמשפחה יכולים למנוע חרדה מיותרת ולהבטיח טיפול נכון בזמן.

ד״ר דן הדס - המומחה היחיד בישראל בעל הכשרה צולבת בקרדיולוגית ספורט והפרעות קצב בקרב ספורטאים וקרדיולוגית ילדים. מעניק מעטפת אבחנתית וייעוצית מתקדמת עם התמחות בספורטאים, ילדים, נוער ובוגרים.

27/08/2025

שמעתם פעם על מחלה שיכולה לגרום ללב בריא להפסיק לפעום פתאום?
זו לא עלילה מסרט - זו המציאות של Arrhythmogenic Cardiomyopathy, מחלת לב גנטית נדירה אך מסוכנת.
במחלה הזו תאי שריר הלב מוחלפים ברקמת שומן וצלקת. התוצאה: הלב נחלש ונוטה לפתח הפרעות קצב שיכולות להיות קטלניות.
מי נמצא בסיכון? בעיקר צעירים וספורטאים, שלעיתים הסימן הראשון למחלה מופיע דווקא בזמן מאמץ.
התסמינים שצריך לשים לב אליהם: דפיקות לב לא סדירות, עילפון, קוצר נשימה ולצערנו, לעיתים גם מוות פתאומי.
איך מאבחנים? באמצעות בדיקות כמו אק״ג, אקו לב, MRI ולעיתים גם בדיקה גנטית.
הטיפול כולל תרופות, הימנעות ממאמץ גופני, ובמקרים מסוימים השתלת דפיברילטור (ICD).
כל הפרטים המלאים מחכים לכם בסרטון הבא :)

ד״ר דן הדס - המומחה היחיד בישראל בעל הכשרה צולבת בקרדיולוגית ספורט והפרעות קצב בקרב ספורטאים וקרדיולוגית ילדים. מעניק מעטפת אבחנתית וייעוצית מתקדמת עם התמחות בספורטאים, ילדים, נוער ובוגרים.

25/08/2025

האם נוכל לתקן גנים שגורמים למומי לב מולדים באמצעות crisper?
בעשור האחרון טכנולוגיית CRISPR חוללה מהפכה בביולוגיה. היא מאפשרת לערוך את ה-DNA בדיוק גבוה – ממש כמו עורך טקסט – ולבצע בו "תיקונים" גנטיים. אבל האם מדובר בטכנולוגיה שיכולה לשנות את מהלך החיים של תינוקות שנולדים עם מומי לב מולדים?
חלק מהמומים בלב נגרמים ממוטציות ידועות, ולעיתים מדובר בגן אחד שאפשר לזהות בצורה ברורה. במודלים של בעלי חיים, ובמיוחד בעכברים, הצליחו חוקרים לתקן את הפגם הגנטי לפני הלידה – לעיתים תוך כדי ההיריון עצמו. זהו הישג מדעי מרשים שמעורר תקווה.
אבל במעבר לבני אדם – הדברים מורכבים יותר. ראשית, ברוב המקרים מומי לב אינם נובעים מגן בודד אלא משילוב מורכב של גנטיקה וסביבה. שנית, השימוש ב-CRISPR בבני אדם מעורר שאלות אתיות עמוקות, במיוחד כאשר מדובר בהתערבות בעוברים. נוסף על כך, למרות ההתקדמות, עדיין קיימים סיכונים לעריכות לא מדויקות שעלולות לגרום נזק.
עם זאת, הטכנולוגיה הזו כבר היום משפיעה על עולם הקרדיולוגיה. היא מאפשרת לחקור מומים מולדים בצורה מדויקת יותר, להבין לעומק את הבסיס הגנטי שלהם, ולכוון את הרפואה לעבר טיפולים מותאמים אישית – גם אם טרם מדובר ב"ריפוי גנטי".
השורה התחתונה: אנחנו עדיין רחוקים משימוש קליני ב-CRISPR לתיקון מומי לב מולדים, אבל העתיד הזה בהחלט מתקרב. המדע מתקדם במהירות, והעולם הרפואי מתכונן לאפשרות שבעתיד לא נסתפק באבחון מוקדם – אלא נוכל באמת לתקן.

ד״ר דן הדס - המומחה היחיד בישראל בעל הכשרה צולבת בקרדיולוגית ספורט והפרעות קצב בקרב ספורטאים וקרדיולוגית ילדים. מעניק מעטפת אבחנתית וייעוצית מתקדמת עם התמחות בספורטאים, ילדים, נוער ובוגרים.

21/08/2025

התייבשות נתפסת לרוב כבעיה של חום, מאמץ או חוסר שתייה – אבל בפועל, היא משפיעה עמוקות גם על מערכת הלב וכלי הדם. כשאנחנו מאבדים נוזלים, לא רק שהגוף מתייבש – גם הלב מתחיל לעבוד קשה יותר.
במצב של התייבשות, נפח הדם הכללי יורד. פחות דם מגיע ללב, תפוקת הלב יורדת – כלומר, כמות הדם שהלב מצליח להזרים בכל דקה – פוחתת. כדי לפצות על כך, הלב מגביר את הקצב (דופק מהיר), ולחץ הדם עשוי לרדת. הגוף נכנס למצב של פיצוי – אבל אם זה נמשך, הוא פשוט לא עומד בזה.
התוצאה עלולה להיות תחושת עייפות קשה, סחרחורת, ירידה בלחץ הדם, ואף אובדן הכרה במקרים קיצוניים – במיוחד אצל ילדים, מבוגרים, ספורטאים במאמץ, או אנשים עם מחלות לב.
סימני התייבשות שיכולים לרמז על פגיעה בתפוקת הלב:
– דופק מהיר מהרגיל
– סחרחורת או קושי בעמידה ממושכת
– עור יבש וקר
– ירידה בכמות השתן או צבע שתן כהה
– תחושת בלבול או עייפות פתאומית
המסר החשוב: התייבשות אינה רק עניין של צמא – היא יכולה להשפיע ישירות על תפקוד הלב. שתייה נכונה, במיוחד במאמץ או בחום, היא לא המלצה – אלא מנגנון הגנה פיזיולוגי חיוני.

ד״ר דן הדס - המומחה היחיד בישראל בעל הכשרה צולבת בקרדיולוגית ספורט והפרעות קצב בקרב ספורטאים וקרדיולוגית ילדים. מעניק מעטפת אבחנתית וייעוצית מתקדמת עם התמחות בספורטאים, ילדים, נוער ובוגרים.

14/08/2025

100 שנות קרדיולוגיה – כך שינינו את הדרך שבה מבינים, מאבחנים ומצילים לבבות!
לפני 100 שנה, קרדיולוגיה הייתה תחום ראשוני ומוגבל. לא היו אק”ג ניידים, לא צנתורים, לא תרופות מתקדמות – ובוודאי שלא השתלות או טכנולוגיות לב חכמות. אבל מאז, הקרדיולוגיה עברה מהפכה – אחת הדרמטיות ביותר ברפואה.
הנה כמה מפריצות הדרך ששינו את כללי המשחק:
1. א.ק.ג – מהפכת האבחון החשמלי (1903–1930)
ההבנה שהלב מייצר פעילות חשמלית ניתנת למדידה הובילה לפיתוח האלקטרוקרדיוגרף. זו הייתה הפעם הראשונה שרופאים יכלו לראות מה הלב עושה – בזמן אמת. כלי פשוט שנשאר קריטי גם היום.
2. המצאת צנתור הלב (1941)
הצנתור הראשון בוצע בתחילה על רופא שביצע את ההליך על עצמו. מאז, הפך הצנתור לכלי האבחוני והטיפולי החשוב ביותר בקרדיולוגיה המודרנית – ובמיוחד בטיפול באוטם חריף בשריר הלב.
3. דפיברילציה ו-CPR (שנות ה-50–60)
הבנה מעמיקה של דום לב, פיתוח מכשירי שוק חשמלי והסטנדרטיזציה של החייאה בסיסית – הצילו ועדיין מצילים מיליוני אנשים. זו הייתה הפעם הראשונה שבה רפואה יכלה באמת "להחזיר לחיים".
4. טיפולים תרופתיים פורצי דרך (שנות ה-80–היום)
תרופות כמו חוסמי בטא, מעכבי ACE, סטטינים ונוגדי טסיות שינו את הדרך שבה מטפלים ביתר לחץ דם, אי ספיקת לב ומחלות כליליות. במקום רק להגיב – אפשר למנוע.
5. השתלות לב וטכנולוגיות מכניות (שנות ה-80–היום)
השתלת לב כבר איננה מדע בדיוני, וגם מכשירים כמו LVAD (לב מכני) הפכו לפתרון זמני או קבוע למטופלים עם אי ספיקת לב מתקדמת.
6. הלב החכם – עידן הקרדיולוגיה הדיגיטלית (2010–היום)
שעונים חכמים, מדדים בזמן אמת, ניטור מרחוק, אלגוריתמים לזיהוי פרפור פרוזדורים – כל אלה מקדמים אותנו לעבר עולם שבו אבחון קרדיאלי מתרחש לפני שמופיעה הבעיה.
7. קרדיולוגיה מותאמת אישית (Precision Cardiology)
עם כניסת הבדיקות הגנטיות, CRISPR, ואנליזות של בינה מלאכותית – טיפול קרדיולוגי הופך ליותר מותאם לאדם עצמו, ולא רק למחלה.

ד״ר דן הדס - המומחה היחיד בישראל בעל הכשרה צולבת בקרדיולוגית ספורט והפרעות קצב בקרב ספורטאים וקרדיולוגית ילדים. מעניק מעטפת אבחנתית וייעוצית מתקדמת עם התמחות בספורטאים, ילדים, נוער ובוגרים.

07/08/2025

אהבה זה בריא ללב… בערך 😉
בט"ו באב כולם מדברים על הלב – אבל אצלנו, זה תמיד עניין של חיים.
אהבה טובה יכולה להאיץ את הדופק,
לגרום ללב לפרוח (ולפעמים גם לדלג על פעימה),
אבל אם הלב שלך באמת מדלג על פעימות – אולי כדאי לקבוע תור ולא רק לקנות פרחים 😉

שתהיה לכם אהבה בריאה, מלאה בדופק סדיר ולחץ דם מאוזן!

#טובאב #אהבהבלב #לבבריא #קרדיולוגיהעםלב #טובאבבריא #לבחייםשלי

ד"ר הדס דן - המרכז לקרדיולוגיית ספורט מתקדמת

22/09/2025

17/09/2025

15/09/2025

11/09/2025

08/09/2025

03/09/2025

01/09/2025

27/08/2025

25/08/2025

21/08/2025

14/08/2025

07/08/2025

Address

Opening Hours

Website

Alerts

Contact The Practice

Shortcuts

Share

Monday	09:00 - 17:00
	18:00 - 19:00
Tuesday	09:00 - 17:00
	18:00 - 19:00
Wednesday	09:00 - 17:00
	18:00 - 19:00
Thursday	09:00 - 17:00
	18:00 - 19:00
Friday	09:00 - 17:00
	18:00 - 19:00
Saturday	09:00 - 17:00
	18:00 - 19:00
Sunday	09:00 - 17:00
	18:00 - 19:00