14/08/2024
בהודיה גדולה על נשמות גבוהות ומוארות שמגיעות להפיץ אור בחלל המקודש הזה ॐ . .
מאיה יקרה
יש מילים שרציתי לומר זמן רב, אך ימי המעשה בהם אני נמצאת הרחיקו את הפנאי לכתוב.
ישבתי במפגש האחרון לקורס חסרת מילים.
לא האמנתי שנגמר.
-אם אפשר בכלל להגיד על יוגה שהיא אי פעם נגמרת...
אני זוכרת את הפעם הראשונה בה הגעתי לשאלא -
הצטרפתי לנירה לנסיעה שלה לשאלא בימי חמישי, יצאנו מעין כרם הלילית והקרירה אל תל אביב המוארת והחמה. כשהגענו לתל אביב חיפשנו חניה במשך שעה, אז זה היה נראה לי הזוי, ועניין אותי לאיזה מקום שווה להשקיע מאמץ כזה וזמן כזה. (אז עוד לא ידעתי כמה אחכה לקום לפנות בוקר ולנסוע שעתיים ברכבת כדי להגיע לכאן. ושאתרגש כל פעם מחדש כמו ילדה קטנה.)
אחד הדברים הראשונים שבלטו לי כשנכנסתי זו תחושת הייראה.
זו לא תחושה שפגשתי בה הרבה בחיים קודם לכן. פגשתי בה במקומות קדושים בעולם ובארץ ובתיאורים בספרי ההיסטוריה והיהדות.
בשאלא הרגשתי ייראה חזקה כלכך שלא העזתי להסתכל מסביב כל התרגול.
שמרתי על הדרישטי שלי אל האף. הייתה תחושה חזקה כלכך של אינטימיות, שכל אחד בתרגול שלו, ושהראייה מתכנסת לרבדים אחרים, שאז וגם היום קצרה ידי מלתאר...
כשניסיתי לפזול לצדדים (בכל זאת התרגשתי מאוד מהמקום החדש:), הרגשתי כוח חזק שעוצר אותי.
פעם ראשונה שמעתי נשימות של 30 איש שמתרגלים יחד במרחב אחד אינטימי.
הים האינסופי.
נשבתי בקסמו ברגע
התחלפות האנשים במרחב בשקט, בכבוד, בעדינות, עוררה בי התפעלות.
הכול התנהל כמו אורגניזם אחד אחיד, וללא מילים.
כשסיימתי את התרגול הרגשתי שיצאתי מאוקיינוס חמים אחרי זמן ממושך, כל אברי היו רפויים ונינוחים, הנשימה נקייה ,שלווה ועוצמתית.
-תרגולים רבים עברו מאז בשאלא
גלים גלים
משתנים, חולפים, עולים ויורדים. חוויות שנות תחושות ורגשות, הכול חולף ובתנועה.
ועברו השנים, ואני איתם. חווית המקדש רק הלכה והתעצמה.
הרגשתי בכל יום שני כשיצאתי מביתי בצפון כשהשמיים עוד זרועי כוכבים, שאני עולה לרגל למקום קדוש יחיד ומיוחד.
הבנתי פתאום את עולי הרגל הרבים שראיתי בצידי הדרכים במקומות שונים בהודו – אפשר ללכת קילומטרים לשאת כמעט כל איך נפשי, לסבול כאב, רעב, צמא, קור וחום בשביל להידבק ברוח הזו, באור האינסוף , בנצח.
יש פה בשאלא מרחב עוצמתי ונאה.
רואים איך חשבת על כל פרט וחפץ הנמצאים פה.
זכיתי בשנתיים האחרונות לקחת חלק בקורס מורים.
שתיתי בצמא כל מילה, כל פיסת מידע, כל משב רוח וניצוץ אור.
תודה על האפשרות להיות בתהליך, ללמוד להיות בדרך, להבין עוד ועוד מי "אני" באמת ולהכניס נשימה להכול.
אני שמחה ומודה על הזכות להיות חלק, ללמוד ולתרגל במרחב המקודש הזה.
מודה לך שיצרת מרחב כזה בארצינו הקטנטונת שזקוקה כלכך למרחבים מקודשים ומרפאים, בהם הנשמות מאירות את המרחב והאחדות,
והגופים השונים עם הדעות השונות, המחלוקות והזרות נשארים מחוץ לדלת הזכוכית.
אני חושבת לפעמים איך השאלא, שהיא ביטוי ארצי וגשמי של היוגה ושלך מאיה כמורה ומתרגלת, עוצמתית, אז עד כמה עוצמתיים ושמיימים הם הרבדים "הגבוהים יותר" החבויים מן חמשת החושים.
כי הרי השאלא היא "המעשה" שהשתלשל מתוך המחשבה, והדיבור...
עצם המחשבה על כך מגבירה את פעמיות ליבי...
את ההבנה עד כמה עמוקים וגבוהים הם הרבדים אליהם ניתן להגיע בדרך היוגה ובחיים האלו.
זכיתי לעבור את השנה השניה בתהליך "מוכפל" עם ההריון. הרגשתי שנולדתי מחדש כאן בשאלא, ושהבאת חיים לעולם קיבלה זווית ראייה ומשמעות אחרות לגמרי באור הבהיר של היוגה.
תודה על כל עצה קטנה וגדולה שנתת לי ולנו בדרך הזו.
תודה על הבהירות , החדות, העומק, תשומת הלב הדיוק והמיקוד.
תודה שפתחת פתח לרבדים גבוהים ועמוקים שלא הייתי מודעת אליהם בדרך היוגה.
תודה על הרוח
תודה על הקדושה
תודה שזכיתי להיות תלמידה.
תודה שמצאתי מקום בעולם שהוא בית. משכן לגופי, רוחי ונשמתי. משכן לאלוהי שבי ושבכל אדם.
תודה שמצאתי לי מורה.
באהבה והערכה
סיגלית
