20/04/2026
רגע לפני שנכנס יום הזיכרון באופן רישמי, כי הוא הרי פה כבר לפחות שבוע או שנתיים וחצי, אני רוצה להודות לכל מברכי החמודים בכל ערוצי התקשורת.
חגגתי היום 50 להיווסדי, יום מעורר מחשבות והגיגים שכזה.
פתחתי את הבוקר בטקס יומולדת משפחתי עם בלונים ברכות ומתנות מרגשות ממש. אחריו הלכתי לעבודה בקליניקה. כשישבתי ברכבת הקלה, בדרך לשם, שמחתי שיש לי עבודה שאני שמחה ללכת אליה גם ביומולדת. הייתי כל כך מרוכזת בוואטסאפ ובברכות שנשלחו אלי שפיספסתי את התחנה... נו שוין, ירדתי תחנה אחרי ויצא שהלכתי ברגל את פארק המסילה ביום שימשי ונעים. אם כבר ככה, אספתי לי קפה נחמד וצעדתי לכיוון המטבח. נחמד, חשבתי לעצמי, ככה אצבור צעדים. נראה שבגילי המופלג המח לא מפוקס אבל הרגליים עוד עובדות :-)
תודה לכל אהובי, ידידי ומכרי שחשבו עלי היום. אני מבורכת בכם ומודה מאוד על קיומכם בחיי.
התקופה הזו, עם המלחמה האינסופית וחסרת התוחלת, מזמנת תחושה שאין משמעות לכלום, שאנחנו פיונים קטנים בעולם מטורלל. לכן, מצאתי לי מתנת משמעות לשנת החמישים שלי - לאורך השנה, אקח על עצמי 5 פרויקטים התנדבותיים (אחד לכל עשור) שישלבו בישול עם טיפול בוריאציות שונות. אני בטוחה שהם יתנו לי עוגן במציאות וויגלגלו אליי טוב לרוב.
ימים של שקט לכולנו ותודות 🎂
בתמונה: קצת אלכוהול
טיפול בבישול, דיאלוג מזין לנפש ולגוף Culinary Art Therapy