28/09/2022
זאת התקופה הזאת בשנה, שאני ההפך;
המעבר מכיף הקיץ, בלאגן הקיץ, פיזור הקיץ, אש משתוללת, לתוך תנועה מכונסת, סתווית, עצובה, חשוכה; המעבר הזה מייצר אצל אנשים רבים מחנק, תקיעות, אני רואה את זה בשיחות עם חברות ואני רואה את זה בקליניקה, אם זו תקיעות רגשית ואם זו עצירות, כאבים שמתעוררים כי הצ'י תקוע בגוף או תהליכים שנתקעו כי בארץ הזאת הכל מחכה ל"אחרי החגים".
ואצלי,
אצלי זו התקופה שבה אני נושמת לרווחה.
נושמת עמוק, ומבחינה בתדהמה- בכל שנה מחדש- שעד עכשיו לא נשמתי. שכל הקיץ הייתי חנוקה, שהחום והלחות מכבידים עליי יותר משאני משערת, ושעכשיו כשיש קצת בריזה אני יכולה להיות.
כן, זה קצת דרמטי, אבל זו התחושה. שעכשיו יש לי מקום להיות.
זה לא כי אני מוזרה, אם תסתכלו סביבכם תמצאו עוד כמוני. זה לא כי אני דכאונית, אני דווקא אוהבת לשבת באוגוסט עם בירה קרה על חוף הים, אני נהנית מהחיים כמו כולם. זה כי אני טיפוס אש, ובעונת האש זה פשוט יותר מדי בשבילי. חם לי מדי, אני לא יכולה לתפקד ככה. אני נשרפת.
התנועה הזאת, המכווצת, ההתכנסות פנימה שנדרשת עם הסתיו, ההתכנסות לשגרה אחרי החופש הגדול, היא תנועה קשה. כל מי שניסה לסדר חדר מבולגן יודע שזה הרבה יותר קשה מאשר לבלגן חדר מסודר.
מי שאחראית לתמוך במעבר הזה, כמו בכל שינוי בחיים, זו האדמה- בפשטות, היא מספקת לנו קרקע יציבה.
בגוף, האדמה היא בעיקר מערכת העיכול. זה הזמן להזין אותה, להזין את עצמנו. אישית מצאתי את עצמי מבשלת שעות רבות לפני החג, ולא רק כי היה חג- ולא רק כי סוף סוף פחות חם ואפשר להפעיל את התנור, שלדעתי לא הפעלתי ממאי- אלא גם כי היה לי צורך עז באוכל ביתי, מבושל, מזין.
היום אשכרה ישבתי בבית קפה וחזרתי הביתה כדי לאכול.
לא רק מה אוכלים חשוב; סייעו בעונה הזאת למערכת העיכול שלכם עם קצת יציבות. אכלו בשעות קבועות, אל תרעיבו את עצמכם ואל תתפוצצו; אכלו אוכל פשוט ומזין, פחות מעובד וסוכרי; תשבו לאכול, אל תחטפו בדרך לאוטו. תתענגו על האוכל.
בכלל,
אם אפשר לברך אתכם במשהו השנה מלבד בריאות,
תתענגו.
שנה טובה.
