מדיטציה ודמיון מודרך- נורית שני

17/05/2026

עכשיו היא כתבה לי לווטסאפ תודה.

ג. יצאה לדרכה כמתקשרת ומלווה רוחנית בעצמה.
זו השיחה שניהלנו בתחילת הדרך:

ש: מה זה אומר מלווה רוחנית?
ת: ממש כמו מדריכת טיולים
אני מוציאה מפה - זו שציירו מקובלים לפני. פורטת לפניך את הצעדים כדי להגיע ליעד.

ש: יעד - מהו?
ת: לחיות כל רגע בשלווה ומשם לנהל את העניינים.

ש: אז אנחנו מרחב?
ת: כן.

ש: ויש אתרים שנלך בהם במרחב הפנימי?
ת: כן.

ש: הם קבועים?
ת: כן. המחשבות והרגשות ומצבי הרוח לא קבועים הם חולפים כמו עננים בשמים כחולים.

ש: מה יש באתרים שבתוכי?
ת: יש את הנקודה האמצעית ששופעת אור, כדאי לך לבקר שם ולנשום את האור ששופע מתוכך. יש את מרחב האיזון שמייצב, זו חוויה שתקחי איתך לחיי היומיום יותר טוב מלונה פארק.

ש: יש בתוכי לונה פארק?
ת: יש מצב, בואי נחפש אותו.
יש בך את מרחבי האינסוף שמביאים ברכה ובריאות ומתקנים. יש בך אי הידיעה, איזור בו שבעה מגדלים מחכים לך לתצפת מהם כדי לקבל תשובות ממנה לשאלות ללא מענה.
יש עוד הרבה כי את בתוכך מרחב גיאוגרפי עשיר.

ש: יש בי כוחות של תקשור, יש בי יכולת לרפא אנשים. אני רוצה להוציא אותם לאור זה יקרה?
ת: כן.

ש: אז בואי נצא לטייל?

13/05/2026

איך מגיעים ל #אורהפנימי שיאיר כל היום כל יום.
שתי מסורות מדברות על אור פנימי. ה #בודהיזם, #הקבלה היהודית.
שתיהן מעירות את ה #אדם אל מהותו. אל התחושות, אל הכמיהה הפנימית הנובעת מחסר בעומק #ההוויה.

הבודהיזם מדבר על התבוננות בריקות שוניאטה. הקבלה קוראת לריקות -,חלל ריקני / צמצום מהאינסוף.

אדם הוא האדם. אנחנו חשים כוסף למילוי כמיהה (Taṇhā)

למה אנחנו כוספים?
הקבלה: לאור אינסוף - ניצוץ הנשמה / ל #יחידה
הבודהיזם: ל #בודהה לטבע האור הקיים בפנימיות.

שתיהן קוראות
למודעות מזדככת ולתולדות: #שמחה ו #אהבה (קרונה + מודיטא)
ההקבלה העמוקה יותר בשתי המסורות:
האור לא מגיע מבחוץ. הוא המהות הפנימית.

החסר / הצמצום / הריקנות הם לא היעדר האור — אלא נסתרותו.

התרגול / העבודה הרוחנית פירושה התבוננות יומיומית להסרת התניות, הרגלים ודפוסים, כדי לגלות את מה שתמיד היה שם, אור, חסד, שלוה.

ההבדל בין המסורות:
קבלה: הניצוץ הוא חלק מהנשמה - אור זך ממהות הבורא שקדמה לצמצום. יש זיקה אונטולוגית בין הנשמה לאין סוף. #מלכות היא ראי המשקפת את הבורא בטבע הדברים.

בודהיזם : #בודהה - טבע הדברים הוא אור זך, לא "חלק מישות עליונה", חלק מטבע האדם.

ובימים אלה שהכול נגיש כבר לכולם אנחנו מקבלים ומקבלות מהבודהיזם, הוראה למודעות פתוחה וזכה אל מול הגדרת יחסי גומלין בין אדם לבוראו מהקבלה

שתי המסורות מסכימות שהמסע הוא של האדם, בפנימיותו, בין פעולת ניקוי סבל ההתניה לבין הכמיהה לשחרור. מתוך געגוע "לחזרה הביתה" אל האור הפנימי

12/05/2026

למה לימוד טכסטואלי לא מצליח לגרום לך לחוש באמת מחובר לנשמה.
לרגע זה שם ולרגע זה נעלם.
התשובה היא:
כי אנחנו בנויים משכבות והשכבה הראשונה, הפנימית שלתוכה #התודעה שלנו נולדת היא שכבה של #תחושות. #מחשבות לא חודרות אל השכבה הזו.
כי הן התולדות שלה ולא היוצרות שלה. המחשבות הן משכבה חיצונית ומאוחרת יותר שמתפתחת שנה אחרי הלידה, אחרי שההוויה מתבססת בשכבת התחושות והנשימה.
לכן תרגול "דרך עץ החיים" מחדד את הקשב לתחושות. כי משם מתעורר האור הפנימי, החיבור היומיומי רגע רגע. התעוררות וקשב לתחושות מעוררים מחדש את החיבור הפנימי אל האין סוף. קשב נקי ללא מחשבות ורגשות שמסיחים את הדעת, יוצרים אשלייה ודרמה של מציאות, מטשטשים את התחושות וגורמים לסבל.
החלק בתוכינו הנקרא בקבלה "יחידה" מאפשר חיבור עם הבורא, עם היקום, הטבע, הנשמה, אור אין סוף, אור חכמה, הוא החלק המאפשר לנו להתמסר למרחב שקט ומואר מחובר וקבוע, חף ממחשבות, התניות ורגשות שהן חולפות וזמניות.
לימוד טקסטואלי מילולי מעורר מחשבות וחלופיות של תובנות ולא מעורר את היחידה שהיא שקטה ונטולת מחשבות או תוכן. כי היא הכול והכלום.
רוצים לדעת עוד?
הגיבו על הפוסט.

09/05/2026

בראשית הבורא השתעשע והצטמצם כי רצה לראות את פניו ולהאציל טוב על נבראיו.
זה סיפור הבריאה הקבלי.
מהצמצום נברא חסר, אל תוך החסר האיר נקודה של אור שנמשכה לקו וציירה עיגול שמתוכו נבראו העולמות.
ויש חוק פשוט - שכל שהיה בראשית ממשיך ונאצל בנבראים שאחריו.
ומאז, מספרת הקבלה, חוזרת הפעימה של ריקון ומילוי וכל חסר חדש, כמו רחם שמתעברת, הוא כלי לאור אחר שימלא אותו.
גם אנחנו נעים בתוך הפעימה ו"עץ החיים" שהוא עץ הספירות הקבלי מעניק לנו את הסולם לצאת מהבור ואת מקור האור להאיר.
לא רק המקובלים מתרוקנים כדי להתמלא באור חכמה מאור אינסוף. גם הבודהיסטים מתרוקנים כדי להיות מוארים באור הבודהה.
ממה מתרוקנים?
מהתניות.
אתם מרגישים חסר וסובלים? האור הישן פג גם המילוי הישן התפוגג, ההתניה הקודמת פוצעת.
נותר רק ללמוד לאפשר למלא את החסר מחדש באור.
וזה מה שתרגול דרך עץ החיים מאפשר לך.
רוצים לשמוע עוד? הגיבו על הפוסט.

25/04/2026

איפה תמצאי מענה לשאלותיך על אושר ושמחה?

האם מבין השאלות והתחושות ללא מענה עולים בך ריקנות וחוסר משמעות. השלם השמח שהוא את הסתתר?

פעם היית אחרת. מה קרה, איך הגעת לזה שהאפלה סגרה עליך?

את זוכרת רגעי אהבה וצחוקים. זו לא הייתה תמימות. רק חיבור שדרכו נחסמה. הנה הרצון להיות שלמה פה ורק את נתקלת בעיכובים, ברגשות תחושות ומחשבות לא נעימות שגונבות אותך מתחושת האושר שבשלם הפנימי שלך.

למדת כלים לעבודה פנימית והמועקות עוד פה. עוד לא נפתרה התהייה האם הן מסיפור החיים שלך או מתבניות שנולדת איתן? או אולי מאחת מעלילות הגילגול שלך?

זה מזכיר לי סיפורי אגדות על נסיכה כלואה המחכה לגיבור שחרבו תערוף ראש של דרקון. והוא לא בא ולא בא, הימים עוברים וההרגשה לא טובה.

רוצה לדעת מה יכול לעזור ?

יש דרך פשוטה להתחבר אל השלם שבך והיא מתחילה בהבנה שאת מרחב. וממשיכה בחיפוש השלם בתוכך. לא דרך מחשבות ולא דרך דיבור. לא הדרך ניתוח וחפירה ולא דרך חיקוי מה שנראה לך במבט החוצה טוב למישהו אחר. לא בלהזדהות עם התחושה האופפת ברגש אפלולי. הידיעה שאת מרחב פנימי ושאת גם הגיבור וגם הנסיכה הכלואה בתוכך. העיכובים הם הדרקון והחרב בידך.

באגדה הגיבור מציל את הנסיכה, במציאות הגיבור הפנימי שלך משחרר את הנסיכה הפנימית מהחלקים הלא נעימים, באמצעות מרחבי 'עץ החיים'.

איך ? מתחילים עם קשב פנימי. נשימה נכונה. שהות במרחב האיזון בכל רגע.

אוי, איך עושים את זה?

כבר בפגישה הראשונה, ללא הרבה דיבורים, חשים את העונג שמתפרץ מתוך המקומות ששכחת.

מתי זה יהפוך לאושר?

כשפשוט תלמדי איך !!! שתראי שהקבלה היהודית העניקה לך מפתח והוראות הפעלה בעברית.

רוצה להכיר את מרחבי 'עץ החיים' שבתת מודע שלך?ה ממבנה הפנימי הלא מודע?

הופכים אותו למודע וקורים שני דברים :

1 מגלים נקודות איזון, שפע ואור בתוכך, המחברות חיבור עמוק לעצמך, לנשמה, למשמעות ולייעוד.

2. מרחבי 'עץ החיים' מעניקים לך תשובות מכוונות לגבי כל שאלה, דילמה או אתגר ביומיום שלך.

יש רק שער נעול אחד שמונע ממך את הגישה. תכונה שאת מתעלמת ממנה. ההחלטה החד משמעית ללמוד איך לצאת מהאפלולית באמצעות תרגול מדוייק וחיבור למקורות האור המרפאים בתוכך.

הרצון וההחלטה שלך להשקיע - לתרגל - להטמיע את הדרך.

כי עץ הספירות לא יואר מתוכך ללא השתוקקות מכוונת מתוכך. מקדמת דנן צמיחה רוחנית היא חלקו של כל אדם בבריאה. להשתוקק לאור, לחפש את הדרך אל השלם ויש תגמול רק לעוסקים במלאכת הרוח. חכמה המועברת ממורה לתלמיד שהופך למורה שמלמד תלמיד, כי הכלים הופכים לשלך.

גם אני הייתי במקום האפלולי כמוך. זו הייתה תקופה של בכי. הרבה דמעות.

כשנהיה בתוכי סדר. חיבור לנקודה האמצעית בתוכי. התחלתי להרגיש את הנשמה בתוכי, את היחידה. הבנתי שזו מתנה שכל אחת יכולה לקבל אם רק פשוט תלמד את הניגון ותנגן אותו לעצמה.

כמה קל שיודעים שהדרך והמפה כבר בתוכך ועליך רק לפתוח חלון ולהאיר אותן. רק צריך לדעת איך להפעיל אותה בתוכך ולעורר את הפנימיות. אז במקום אפלולית תאטה אותך שמחה.

כשמרחבי הספירות פועלים בתוכך מתעורר אושר שאינו תלוי בדבר. משוחרר מהחיצויני הוא גם משנה את הסביבה שלך ואת מגלה שהישועה כבר נמצאת בתוכך ומשפיעה על הסובבים.

רוצה?

נשמע קסום?
זה אפשרי.
שאלי שאלה ואשיב לך פה בתגובות.

07/04/2026

זו הזמנה אישית עבורך.

בואו נפנה זמן מההתרחשויות לדברים החשובים. להתחבר אל עצמינו. כי רק בפנים נמצא את התשובות לאיך להפוך עצמינו לתבנית אדם שלם. להוציא מהכוח אל הפועל את ההויה שבתוכינו.

אפשר להבין את החיים ברבדים השונים. אם הסיפור המקראי הוא משל וסמבול לחיים שלך, ההקבלה והנמשל של הצוו "לך לך לארצך אשר אראך" או היציאה מהמייצרים וההליכה לארץ המובטחת. היא החיפוש של היעוד החתום עמוק בתוכך. ה"לך לך" הוא עזיבת דפוסי התנהגות שרכשת לאורך הדרך שהיטו אותך מהדבר העמוק שנועדת להיות אותו והם משתחררים כשנענים לצו "לך לך" או להחלטה לצאת מהמייצרים שמשמעותו להיוולד, להיווצר, לצאת מתוך מה שצר מבחינת חוסר מקום ומבחינת מה שמאיים עליך.

ומהי הארץ המובטחת בפנים. כשמגיעים אליה היא באמת "זבת חלב ודבש" כי חווים כל מה שקורה כ'נעים' וה'לא נעים' מלווה בדחיפות כי הוא הדרך אל היעד.

נאמר שההובלה אל היעד פועלת "דרך אלופו של עולם". כלומר שיש מהלך של אילוף פנימי מתוך כמיהה אל האחד אל הפלא שמתרחש בתוכך. והאדם משתלם משיעור לשיעור כלומר נהייה שלם.

חשוב לזכור.
שעד שתחוו את הדברים לא תדעו אותם. לא מספיק לחשוב שרוצים. הידע שבמחשבות הוא רק צל של המציאות ולחיות במחשבות זה לחיות בצללים במקום לחוות את ההוויה.
אם רק יודעים במחשבות יש בעיה. כי ידע זה איסוף נתונים לא חיים.

למשל יודעים שאסור לכעוס, ומשננים ואומרים שרוצים להגיב בסבלנות ואורך רוח. כל פעם הכעס מתפלק ומתפרצים, סימן שהידע לא עוזר. המחשבות, הדיבורים וההתגברות לא משפיעים. סימן שהדיבור והמחשבה לא מטמיעים שינוי. צריך משהו אחר שיגיע לשורש הכעס וישחרר אותו. שלא להרגיש כעס כלל.
איך?

כדי להסיר את המייצרים, הדפוסים המפריעים להגעה לארץ המובטחת צריך לגעת בשורש הנמצא בפנים. מגיעים אליו תוך הפניית החושים פנימה בקשב, תחושה והתבוננות.

אם עדין יש כעס על הכעס ונלחמים בו כדי להתגבר סימן שלא הגעתם ליכולת לשחרר אותו. כי אתם נאבקים במציאות והמציאות מכה חזרה שוב ושוב. איך לא נאבקים. איך משחררים?

יש כמה דרכים וכדי למצוא אותם חשוב לפנות זמן כדי להתבונן בדברים החשובים באמת. פנימה. לחפש דרך להפסיק להלחם במציאות בלי לאבד את הנוכחות הפנימית של ההוויה.

זו הסיבה שאני לא אוהבת את המילה הכנעה, המלווה בביטול עצמי ואני יותר אוהבת את ההכוונה להתמסרות ואהבה שהן כוחות פעילים המאפשרים תנועה יצירתית תוך שיתוף עם האחר ועם המציאות.

הם יוצרים "זיווג" בפנים. כשמתבטל הפירוד ויש התמזגות ויצירת תולדה חדשה. מהות שאינה אחד או שניים אני או האחר. מהות של שיתוף. התמסרות קורית כאשר ה"יש" וה"אין" חוברים זה לזה.

ברמת המחשבה זה בלתי אפשרי כי המחשבה אפשרית רק בהגדרה ופירוד. לכן כשאין מחשבה אלא מהות במרחב ההוויה שלך - תחושת נוכחות ללא שם וכותר. מודעות למילון התחושות בתוכך. ה"אין" וה"יש" יכולים להתמזג. כי במחשבה יש הפכים וקוטביות ובחוויה אין הפכים, רק מהויות שזורמות ומתחלפות ואפשר ששני הפכים יתקיימו בו זמנית כמו שנאמר ביום כיפור: "עין במר בוכה ולב שמח."
איך אפשר?
כי המחשבה היא מסלול בין הפכים והוויה היא מרחב ובמרחב יש כל מני מקומות בו זמנית.

תוכנית האב בלידתך רשומה בעלילת הנשמה שלך. היא האדם השלם הפנימי בתוכך. הדפוסים מפריעים ומעכבים את הווית האדם השלם שחבוי בך.

חלק מהדרך להגעה אל השלם היא חווית הנוכחות בנקודת ה-0 הפנימית. בריקות של האני שהוא "אין". אומר הבעש"ט כ"שיסורו מכם כל פועלי עוון". כלומר כל הדפוסים שנאחזתם בהם אז מתעוררת היחידה בתוך האין של האני.

וכאן מתחילה דרך שאת חלקה אפשר לעשות לבד ואת חלקה בלווי. בכל מקרה כדאי לקבל כלים לעבודה פנימית ולהתמיד בהם יומיום.

הגעתם כשמתקיימת תנועה פנימית. כשיודעים שאלופו של עולם הוא הכוח המוביל בתוכך. אותו כוח הנעה של חיות מתוך האינסוף שבריקות, בלב ההוויה ומתקיימת התבוננות מתמדת בנשימה לאותה נקודה אמצעית המובילה את הדרך.

03/04/2026

מציאויות מקבילות.
עד שגיליתי לבד לא סיפרו לי שלמעשה הן שתיים שונות מהרבה בחינות.
עבדנו את המציאות שבחוץ. ללמוד פיסיקה וכימיה, כוח הכבידה, להרוויח כסף, חיקוי של אחרים, לספק רצונות לא שלנו והגענו עד הלום לא כל כך מרןצים עם המון שאלוץ.
למה לי אין בן זןג ולה יש? למה אני לא עשיר כמוהו?

דבקנו בכל ההרגלים שכבר לא רלוונטיים ובמקומות שחסר ואין סיפוק יש כעס על החיים, על אלוהים, על הגורל על אנשים אחרים. הם אשמים ולא אנחנו.

המחשבות והרגשוץ ממלאות אותנו והן לא מועילות כל כך לחיים טובים.

כמה מפתיע שלא סיפרו לנו שהכול מתחיל בפנים. ולא למדו אותנו להלך בפנימיות ולשנות את המציאות דרכינו.

יש שתי מציאויות. ואין להן את אותם חוקים. החיצונית שנשלטת בידי מחשבות ורגשות מקטינה את חשיבות המציאות הפנימית שהיא הוויה היא מי שאחנו.

כמה מפתיע לגלות שהעולם לא מהדהד ולא מעניק לנו את מה שהמחשבות והרגשות רוצות. העולם מהדהד את מי שאנחנו הווים.

אז איך נכנסים מאחורי הקלעים של קליפת המציאות של חיינו?

אם עייפתם מהקודם ובא לכם להיות מה שאתם ראויים לו הגיבו על הפוסט.

31/03/2026

על מה בדיוק פוסחים?
בואו נצרף כמה צרופים:
10 מכות - באסה רצינית לכולם גם לעברים וגם למצרים.
גשם ללא הפסקה כבר חודש וחצי ואיפה השמש של חודש אפריל וכל הירוק הזה בעיניים.
אליהו הנביא שיגיע פתאום וישרה את רוחו על כולנו גם אם הלילה הזה אינו כמו כל הלילות כי לא נסענו למשפחה או שאנחנו לבד במקלטים.

התייחסו רגע לקטעי הזמנים שהזכרתי כמו לחלום שצרף עבורינו קולאג של תמונות. צירופים של בקיעות אור ממקומות אפלוליים.

בדמיון פותחים שער להיפוך הזמנים, להקוות מי אור במקוה לבבכם. פוסחים על ההווה שנראה עגמומי ומדלגים אל הדבר הבא, אל הוויית האור.

כי הפסח הזה הוא רגע בו קרני שמש בוקעות בעד ענן לאיר את הטוב. מסיעות אותנו בגשמי ברכה מהחורף אל האביב, מהסתגרות אל התרחבות מניבה, אל הרגע הבא. כי כל ההתחלות סמויות מן העין.

הזמן הזה מחכה לנו ולניצוץ שבלבבות.
ההתחלה החדשה שלך, שלנו על הסף. לכן אפשר להתחיל בדימוי, כי הדמיון מניע עולמות עמוק מתוך הרוחני שבכם אל המציאות הגשמית.

כל הדברים בעולם מתחילים מהלא ידוע, רחוק מהתודעה, מעומק ההוויה. לכן עכשיו בין אם אתם לבד או עם אחרים במועד, עשו עם עצמכם סדר, גלו בתוככם צוער מבין המיצרים, להאיר מבפנים ניצוץ אור.

29/03/2026

האתגר הגדול בימים אלה להשאר בעיניים פקוחות, תבניות חשיבה פתוחות ואופק רחב ביותר לגבי האירועים המתרחשים סביבינו באישי ובציבורי בפנים ובחוץ.

מה מפריע?
העייפות שלך. הדפוסים שהתרגלת אליהם כמו לחשוב המון ולנתח במקום להתחבר לעצמך ופשוט להיות.

אנחנו משתנים תוך כדי שאנחנו מאותגרים.

הרי הקושי שבאתגר מעצב, מכשיר ומחזק אותנו. כמו חדר כושר, כל שיעור שנלמד מייצר יכולת.

ואז יש קפיצה תודעתית ואחר כך יש יישום והם לא תמיד באים יחד. לכן לפעמים כדאי לבקש עזרה כדי לא להיות תקועים, כדי להניע.

הרב אשלג מתאר את הקשר בניהם ומרחיב את דעתינו אל מעבר לחיים הגשמים.

לפי תפיסת תרגול "דרך עץ החיים", ככל שאתם משתוקקים למשהו שכרגע חסר ואתם חווים קושי, ההשתוקקות נרשמת עמוק בלא מודע, או במילות הקבלה עולה ונרשמת באין סוף. חוזר אליכם אור המאפשר פיתוח יכולת על פי דרגתכם בהווה. כלומר השינוי קורה בשלבים ככל שאתם משתוקרים לעוד.
מימשתם? שיניתם משהו קטן? שוב אתם משתוקקים? שוב היא נרשמת ויורד אור כלומר התכנים שביקשתם ואתם משתכללים בעוד צעד.

כל זה מוביל לזווית ראיה אחת.
אתם מתבקשים להתבונן בתהליך שאתם עוברים.
לא רק "מה עכשיו", "מה אני רואה", "מה אני לא מקבל.ת" ו"מה הרווחתי?"
שאלות שמכבות בכם את החכמה וההתרחבות.

אלא - "מה הייתה הדרך שעברתי ואיך קיבלתי יכולות - מתנות - שהן מי שאני הווה."

ועוד -
"איך באי ידיעה וסקרנות אני מצפה לרגע הלא ידוע הבא?"

כי כאן התגובה שלך לאתגר קובעת את החיים שלך. איך הם ישתפרו כשאת.ה בתוכם, כשהאתגרים יתכווצו וייתפשו כסולם למעלות וצמיחה.

אל תשכחו שכל אחד מאיתנו נברא כדי לצמוח. החיים שלכם הם דו שיח עם כוחות ידועים ולא ידועים בסביבה ובפנים, הבאים להרחיב את התודעה.

כל צמיחה שאתם עושים מחזקת אתכם כדי להרגיש טוב ולעזור לאחרים לצמוח.

בבקשה הגיבו איך מה שאמרתי נוגע בכם/ן?
האם אתם מכירים את התהליך או רוצים ללמוד ליישם אותו?

26/03/2026

התבוננות פנימית המתנה שהאנושות העניקה לעצמה

Enjoy the videos and music you love, upload original content, and share it all with friends, family, and the world on YouTube.

26/03/2026

מה הם כלים רוחניים?

שאלתי 180 נשים מה הן עושות כדי להגיע לרגע נעים וטוב.
רובן אמרו לי דברים חשובים כמו ספורט, סידור הבית, חברות, מוסיקה, לעזור למישהו אחר.

דברים חשובים וטובים.

תהיתי מדוע רק 20 סיפרו על התבוננות פנימית ומדיטציה.

האם כל כך הרבה נשים אינן מודעות לכך שהטוב מגיע מחיבור פנימי, ממודעות למעיינות שפע פנימיים בתוכן?

שאלתי אותן: "האם את מתבוננת פנימה ומכירה את הדרך לשחרר סטרס מתוכך ללא עזרים חיצוניים, ולאהרק ספורט, להגיע למרחבי האיזון והשלווה בתוכך?

אחת אמרה: "בפנים יש לי רק מחשבות טורדות ודאגה".
אחת אמרה: "לא למדתי איך עושים את זה אני פשוט כל הזמן עובדת".
אחת אמרה: 'יש בי כאב תמידי עמוק בפנים, כמו עצב מאז שאני ילדה ובחיים אני מרצה ואני לא יודעת משהו אחר. הלואי ואפשר לשנות. את יודעת איך?"

התפלאתי.
כל כך הרבה נשים לא מכירות בכך שיש להן מציאות פנימית שאפשר ליהנות מתוכה.

כולנו חיים בשתי מציאויות. פנימית וחיצונית. וכשבפנים רע יוצרים תפיסת מציאות יש רק מציאות אחת בחוץ ואז המציאות הפנימית טובעת בלא מודענומשם היא עושה לנו בלאגן ביומיום.

בין אם את מכירה מדיטציות ומוסיקה שמרגיעות אותך, ובין אם לא. לא צריך נסיון ורקע קודמים כדי להתנסות בחוויה של התבוננות פנימית. כדי למצוא את השלווה כדי להכירנאת המפה של המציאןת הפנימית שלך ולשחרר את הקושי.

עכשיו הכל תלוי בך וברצון שלך, להסתכל על עצמך לא רק מבחוץ ולחפש פתרונות בסביבה, אלא להפנות את החושים פנימה ולגלות את המציאות הפנימית שבתוכך.
"לפתוח מכסה מנוע" ולהכיר את המכשיר שנבראת להיות. להכיר את הפלאות שמתגלות מתוכך.

אני מביאה לך מפה פנימית שמאפשרת לך לנהל את חייך כמנהיגה המכירה את הממלכה שלה. שמכירה את הכוחות המעצימים ומסלקת את מה שמעכב.

יש סוג של פלא כשאת הופכת להיות המנהיגה של החוץ והפנים שלך.

כמו שתקע מוצא שקע ומין את מינו, החוויה של חיבור פנימי היא עליה על מסלול חייך. כמו למצוא בן זוג שרואה אותך, רק הפעם זו את רואה אותך. בוחרת את מה שמדוייק עבורך באיכות, מתוך בהירות ושקט.

אני פה.אם את רוצה לדעת עוד.
הגיבי "עוד" ונדבר.