14/01/2025
זה פוסט על סוכרת הריונית
על מילואים
ובעיקר על חמלה.
יש לי מטופלת, בהריון בשבוע 22, ומתמודדת עם סוכרת טייפ 1. מי שיודעת מה זו סוכרת הריון יכולה לתאר לעצמה את הקושי שבסוכרת טייפ 1 בהריון.
מי שיודעת מה זו סוכרת טייפ 1… יכולה לתאר לעצמה את הקושי של השילוב של הריון במצב זה.
זה מורכב.
מאוד.
זה להיות כל הזמן (!!) במודעות למה את אוכלת, כמה את צריכה להזריק, כמה ערכי הסוכר שלך בכל רגע נתון.
מורכב כבר אמרתי?
יש לה שני ילדים קטנים בנוסף.
בעלה משרת במילואים כבר 300 ימים (בעזה).
היא עובדת במשרה מלאה, ואחרי יום ארוך ומאתגר, היא מתקשה לאזן את הסוכר שלה, בעיקר בערב, כי פשוט נגמר לה הכוח לדאוג לעצמה כמו שצריך.
הסיפור שלה מדגיש את הקושי הגדול של נשות המילואימניקים.
הן נאלצות להחזיק את כל הבית לבד, לגדל ילדים, לדאוג לפרנסה, וכל זאת בזמן שהן מתמודדות עם דאגה בלתי פוסקת לבעל שנמצא בחזית.
מדובר בהקרבה עצומה, ולעיתים קרובות הן שוכחות לדאוג לעצמן בתוך כל הכאוס הזה.
כששוחחנו, הזכרתי לה את החשיבות של חמלה עצמית, להבין שקשה לך, שאת לא סופר וומן.
ביקשתי שתאפשר לעצמה לבקש עזרה מהסביבה שלה. לפעמים זה אומר לבקש עזרה בבישול, כדי להבטיח שהיא אוכלת בצורה מסודרת ובריאה. לפעמים זה לבקש בייביסיטר לילדים, כדי שתוכל לנוח או לטפל בעצמה. זה יכול להיות גם עזרה בהסעות לחוגים, כדי להקל על הלחץ היומיומי.
היא התרגשה.
העיניים שלה התמלאו דמעות.
אני חושבת שמה שבעיקר ריגש אותה זה שמישהו רואה אותה. את הקושי שלה. את היום-יום הבלתי אפשרי שהיא עוברת.
שהיא לא שקופה!
אם אתן מכירות אשת מילואימניק, שתפו אותה, ותזכירו לה כמה זה חשוב להיעזר ולהיתמך.
בואו נזכור להיות שם אחת בשביל השניה, במיוחד בתקופות המאתגרות ביותר.
בואו נציע לבשל, לקחת את הילדים, להקשיב
ובעיקר לראות את הקושי ❤️
#סוכרת
#הריון
#מילואים
