ארז נוי- ביחד איתך, בדרך לעצמך

ארז נוי- ביחד איתך, בדרך לעצמך מוביל גברים לשים סוף למאבק הפנימי כדי להרגיש מספיק אמיצים, בטוחים, חופשיים ואהובים, בשיטת "הדרך לעצמך"

רגע לפני שנכנס החג, גבר בן 45, שהיה אצלי בסטודיו, התפרק לי בטיפול.לא רק בכה, לא רק התרגש,הוא התמוטט. התפרק לגמרי. היה בו...
25/09/2025

רגע לפני שנכנס החג, גבר בן 45, שהיה אצלי בסטודיו, התפרק לי בטיפול.
לא רק בכה, לא רק התרגש,
הוא התמוטט.
התפרק לגמרי.

היה בו כל כך הרבה כאב שביקש להשתחרר.
בתוך הנשימה הוא להשתבלל בתוך עצמו,
ביקש חיבוק,
ושחרר את הבכי הכי עמוק שיש.

"ארז, אני מרגיש כמו תינוק."
הוא שיתף אותי
"אתמול הבת שלי חיבקה אותי,
ואני כמעט התחלתי לבכות מזה.
מה קורה איתי?"

גבר רגיש, בתקופה רגישה.
זה טבעי, זה קורה לכל הגברים
שלימדו אותם כל החיים, מדור לדור,
שרגש זה חולשה, ושעליך לשמור עליו לעצמך.

"תפסיק לבכות, אתה גבר."
"גברים לא מתרגשים."
"תתמודד לבד, אל תבקש עזרה."

עד שבסוף אתה הולך ברחוב
כמו רובוט עם חליפה.
פועל, מתפקד, מביא כסף הביתה...
ובפנים מת.
הכאב והתסכול שהצטברו לא נותנים לך
חופש באמת להנות מהחיים שלך.

השינוי קורה כשאתה מפסיק לשחק את המשחק
"אני צריך להיות גבר חזק"
ואתה מתחיל להיות גבר אמיתי.
לא גבר מושלם (כי אף אחד לא באמת מושלם)
אבל גבר שלם.
שחי בלב פותח , ובטוח.
בגב יישר.
ובקול מכבד ויציב יותר.

כשמפסיקים לפחד מהרגש הוא הופך להיות
לכוח שמכוון אותך למקומות הכי מדוייקים.

כועס?
אז זה אומר שאתה מרגיש שחייב לבוא שינוי.
עצוב?
אז זה אומר שאתה יודע בדיוק איזה שינוי ישמח אותך.
מאוהב?
אז זה אומר שבפנים אתה יודע איך להביע את זה ולאן להוביל.
אם רק תאפשר לעצמך להרגיש לתסמוך על עצמך.

יש המשפטים שלכל הגברים קשה להגיד:

"אני צריך עזרה."
"זה כואב לי."
"אני לא יודע מה לעשות."

אבל דווקא לומר את המשפטים האלה,
יכול להפוך אותך
מילד מפוחד בגוף של גבר
לגבר אמיתי רגיש ובטוח בעצמו
שיודע מי הוא, מה הוא נותן,
ויודע לבקש ולקבל את מה הוא צריך.

בעבר אבות לא היו נוהגים לומר לבן שלהם "אני אוהב אותך."
הם חשבו שזה יחליש אותו.
או שאולי יחליש אותם …

היום אנחנו כבר יודעים עד כמה זה חשוב
לומר לילד "אני אוהב אותך" כל יום.
ואתה יודע מה?
הילד הזה שהיית, שאולי לא הרגיש אהבה יום יומית,
עדיין חי בתוכך.
תפקידך לומר לו היום "אני אוהב אותך" בכל יום,
כדי להצמיח ממנו את הגבר הבטוח והמשוחרר,
שאתה רוצה להיות.

🎁אם אתה מרגיש שחסרים לך כלים נוספים, כדי להרגיש משוחרר לאהוב ולהביע רגש, או שכבר שכחת מה זה להיות גבר משוחרר ומאושר באמת מבפנים,
✍️אז כתוב "מאושר" בתגובות,
ואשלח לך את חמשת הצעדים הכי חשובים
בדרך להיות גבר מאושר יותר!

באהבה, 💚
ארז

עניינים לא סגורים זה בקטנה, לא? - אבל מה המחיר שתשלם אם לא תסגור אותם? זו יכולה להיות שיחה שלא התממשה. התנצלות שלא נאמרה...
15/09/2025

עניינים לא סגורים זה בקטנה, לא? - אבל מה המחיר שתשלם אם לא תסגור אותם?

זו יכולה להיות שיחה שלא התממשה. התנצלות שלא נאמרה.
משהו שהבטחתי לעצמי, למישהו שחשוז לי ממנו
וזה נתקע כבר חודשים.
שיחה עם החבר שפגעתי בו בטעות והמשכתי כאילו כלום.
המילים שהייתי צריך להגיד לעמית עבודה - ולא אמרתי.
מכיר את זה?

אני מצליח לשהות שאני במצב הזה
קודם בגוף לפי תחושות הגוף - לפני שהראש מבין.
קצת משקל על בית החזה, נשימה קצרה.
עייפות לא מוסברת.
כאילו חבל מושך אותי אחורה.
חבל דק - אבל קשור אלי היטב.

למה זה קורה?
כי עניינים לא סגורים שואבים אנרגיה בשקט.
כל פעם שהזיכרון מציץ,
תשומת הלב בורחת.
מסיים יום שלם בלי להבין למה אתה סחוט.

העניין הלא סגור הזה יושב עמוק בפנים,
פעיל אשמה ובושה.
בלופים של מחשבות על מה הייתי צריך להגיד.
למה לא פעלתי אחרת.
הרעש הזה סוגר שמחה
ויוצר מרחק מעצמי וממי שחשוב לי.

הוא מייצר הימנעות ותקיעות.
במקום לפגוש את הכאב ולהשתחרר ממנו,
אז אני מרצה, דוחה, מחליק.
הגבולות מיטשטשים. והלב נסגר עוד קצת.

לסגור איזה עניין פתוח שמכביד אליך-
זה לא חייב להיות במאבק.
לפעמים זו רק הודעה אחת. שיחה טלפון קצרה.
משפט של אמת.
צעד קטן של כנות
שמחזיר אותך אליך
מחזיר נשימה, בהירות וחיות.

📌יש לך עניין לא סגור שכבר כבד עליך?
הכנתי הדרכה שתעזור לך לסלוח לעצמך
ולשחרר אשמה והחמצה מהעבר ב-7 צעדים פשוטים וברורים.
כדי שתוכן להתקדם בראש נקי ולב שקט.
כתוב "סליחה" בתגובות
ואשלח לך את ההדרכה.

באהבה, 💚
ארז

למי אין עניינים לא סגורים מהעבר?  לכולנו יש ולא מעט... ככה זה - יש דברים שלא נסגרים מעצמם.שיחה שלא יצאה לפועל. התנצלות ש...
14/09/2025

למי אין עניינים לא סגורים מהעבר? לכולנו יש ולא מעט...
ככה זה - יש דברים שלא נסגרים מעצמם.

שיחה שלא יצאה לפועל.
התנצלות שנתקעה בגרון.
החלטה שנדחתה שוב ושוב.
זיכרון שמושך אנרגיה בכל פעם שהוא מציץ.

אני מכיר את זה הייטב.
לפעמים הכול מתקתק מבחוץ,
ובתוך הגוף יש תחושת עומס.
כובד מאחורי החזה,
הרגשה שאני הולך כבד עם אבנים בכיסים,
וזה מזכיר לי:
"יש כאן משהו שמבקש סגירה."

שנים קיוויתי שזה יחלוף מעצמו.
שיום אחד אתעורר וזה פשוט לא יטריד יותר.
אבל זה לא קרה.

הגוף לא שוכח.
אפשר לספר לעצמנו סיפורים יפים על זמן שמרפא.
אבל העניינים הלא סגורים?
הם יושבים בפנים כמו משקולת,
מחסלים לנו את האנרגיה להמשיך.
עד שנותנים להם את מה שהם מבקשים -
לסגור את העניינים, בצורה יפה.

חשוב לארגן את סיום הזה ולבוא אליו בכנות
להסתכל לעניינים האלה בעיניים.
אחד אחד.
ולסגור.
לא בקול גדול. לא בדרמה.
רק לבחור נקודה אחת פתוחה.
לבוא אליה בלב פתוח.
ולעשות צעד קטן כדי לסגור את העניין -
שאולי לא נעים לעשות אותו,
אבל לאחריו תרגיש הרבה שקט.

לפעמים זה כל ההבדל
בין ראש רועש שלא נותן מנוחה -
לראש ולב משתפים פעולה ומייצרים בך שלווה.

השקט הפנימי הזה - שכולנו מבקשים להרגיש
הוא לא מזל.
הוא תוצאה של סגירות קטנות,
של המעגלים שנשארו פתוחים,
והן מפנות מקום בגוף לנשימה ולרגש.
הפניות הזו מאפשרת להמשיך בקלילות,
בלי להשאיר אבנים כבדות בכיסים.

יש לך עניין לא סגור שמכביד עליך?
מרגיש שאתה הולך עם אבנים מכבידות בכיסים?
צילמתי הדרכה קצרה עם 5 צעדים שיעזרו לך לשחרר משקעים רגשיים מהעבר, ולהתקדם בחיים בקלילות והתחדשות.
כתוב בתגובות "לא סגור" ואשלח לך.

באהבה, 💚
ארז

לא נמאס למדוד את ההצלחה שלך עצמך בהשוואה להצלחה של אחרים? ⚜️הערב ב 19:00 בלייב השבועירק בקהילת "החופש להיות גבר שלם"⚜️: ...
11/09/2025

לא נמאס למדוד את ההצלחה שלך עצמך בהשוואה להצלחה של אחרים?

⚜️הערב ב 19:00 בלייב השבועי
רק בקהילת "החופש להיות גבר שלם"⚜️:

נדבר על כל הדרכים שבהם גברים מפסיקים לרדוף , ומתחילים לחיות.
עם מצפן ערכים אישי,
ניסויים קטנים בדרך להצלחה,
ושקט בראש.

❓איך עושים את זה?

✍️כתבו "לייב" בתגובות
לתזכורת לפני שמתחילים👍

אם מפסיקים להשוות את עצמך לאחרים לאחרים, אז על מה תבסס את הביטחון שלך?יש רגעים שאתה מבין שהמרוץ הזה לא עומד להסתיים.ללמו...
09/09/2025

אם מפסיקים להשוות את עצמך לאחרים לאחרים, אז על מה תבסס את הביטחון שלך?

יש רגעים שאתה מבין שהמרוץ הזה
לא עומד להסתיים.
ללמוד עוד תואר,
להשיג עוד הישג,
עוד העלאה במשכורת,
לראות עוד סטורי של מישהו שחי את החלום.

ובפנים זו אותה תחושה מתסכלת.
"איפה אני, לאיפה החלומות שלי? "

אתה עובד קשה, ועדיין לא שקט.
משקיע ומשתדל - אבל עושה את זה עם לחץ, ופחד.
כאילו החיים מתקדמים ביחד עם כולם,
ואתה מרגיש שאתה עומד במקום.

אם מפסיקים להשוות את עצמך לאנשים מבחוץ,
(שזה דבר שבכלל לא פשוט לעשות)
אז צריך עוגן פנימי לבסס עליו את הדרך שאתה רוצה ללכת בה.

במסע הטיפולי שיצרתי- "הדרך לעצמך"
אנחנו עובדים על שלושה עוגנים חשובים
שאני מלמד גברים לאמץ ליומיום.
זה לא "טריקים רוחניים",
רק נקודת מבט שמחזירה את מוקד השליטה שלך פנימה.

📌1) מדד היושרה הפנימית.
במקום לשאול "האם הספקתי?", שאל את עצמך
האם פעלת לפי הערכים שלך היום?
האם היית הוגן וקשוב לתחושות הגוף שלי?
האם אמרת היום את האמת שלך
דווקא במקומות שהיית שותק בעבר ולא אומר כלום?

כשאתה מיושר מול הערכים שלך,
הגוף נרגע, הנשימה מתארכת,
והביטחון והשקט הפנימי מתייצב.

📌2) גם מיקרו- הצלחות, צריך לחגוג.
התקדמות נבנית מהמון מצעדים קטנים,
שביחד יוצרים שינוי גדול ומשמעותי במבחן המציאות.
זו שיחת טלפון שדחית כי היית קשוב לעצמך,
או אימון קצר שעשית גם כשלא התחשק לך ללכת אליו,
או להצליח להציב גבול בכבוד.

כל הצלחה קטנה שלך שאתה חוגג, ולא עובר לסדר היום,
היא "הפקדת מזומנים" בבנק "האמון שלך בעצמך".
אחרי שבועיים שלושה של הפקדות כאלה,
תרגיש שמשהו בפנים מתמלא
ואתה מתחיל לסמוך על הדרך היחודית שלך מחדש.

📌3) חוזה יומי לעשות משהו טוב עם עצמך.
כל בוקר קבל על עצמך התחייבות
לפעולה אחת פשוטה שאתה שתעשה לך טוב.

למשל: יש לי חוזה עם עצמי - 5 דקות לנשימה והקשבה לגוף שלי
לפני שאני עולה לשיחת ייעוץ אישית בזום.
זה חשוב לי כדי שאני אהיה נוכח במיטבי בשיחה.
כשאני מקפיד ועומד בחוזה הזה עם עצמי, יום אחרי יום,
אני מאשר לעצמי שאני יכול לסמוך עלי תמיד,
בלי לקבל על כך אישור מבחוץ.
אני מייצר את האישור הזה מבפנים.

ביטחון אמיתי בעצמך, לא קורה כשאתה מנצח אחרים,
או מוביל על פניהם בתחרות הקשה של שחיים.
הביטחון היציב והרגוע הזה קורה
כשאתה עומד לצידך, בהכלה והקשבה לעצמך ,
דווקא בימים הלא מוצלחים,
שבהם אתה גם מצליח לראות
שהלב שלך והעשייה שלך,
מכוונים יחד למטרה האישית שלך.

אם אתה מרגיש תלוי באישור החיצוני,
ולכן קשה לך להגשים את עצמך כמו שהיית רוצה,
🌲אני פותח החודש 6 מקומות בלבד
לגברים שתקועים בפלונטר הזה,
לסשן אישי עמוק וממוקד,
שבו נזהה איפה אתה נתקע,
וניצור שם נקודת פריצה משמעותית.
שתחבר אותך לאיכויות לך, בלי השוואה לאחרים
וכדי ליצור בך יציבות וביטחון עצמי
שלא תלויים באף אחד אחר.
✍️כתוב "פריצה" בתגובות או בפרטי,
ואחזור אליך לתאם.

באהבה, 💚
ארז

מה עושים כשנתקעות לך המילים “אני אוהב”?  הגרון מתייבש וכל הרגש נשאר בפנים? מחר בלייב השבועי רק בקהילת "החופש להיות גבר ש...
03/09/2025

מה עושים כשנתקעות לך המילים “אני אוהב”? הגרון מתייבש וכל הרגש נשאר בפנים?

מחר בלייב השבועי
רק בקהילת "החופש להיות גבר שלם":

איך גברים מדברים אהבה?
עם הגוף, עם הקול והמבט.
איך לתת ולבקש חיבוק
בלי בושה, בלי לוותר לא לעשות כלום,
ולדבר אהבה ברוך
בלי לאבד מהעוצמה.

רוצים תזכורת לפני שמתחילים?
כתבו “לייב” בתגובות👇🏻

חברה קרובה אמרה לי פעם: "ארז, אתה יודע לאהוב, אבל אתה לא יודע להגיד את זה."והיא צדקה.זה כאב לי שנים.לפני חודש גבר בן 37 ...
02/09/2025

חברה קרובה אמרה לי פעם:
"ארז, אתה יודע לאהוב, אבל אתה לא יודע להגיד את זה."
והיא צדקה.
זה כאב לי שנים.

לפני חודש גבר בן 37 ישב מולי בטיפול השבוע
והתפרק לגמרי:
"ארז, אני אוהב את האישה שלי כמו משוגע
אבל היא לא מרגישה את זה.
אתמול היא אמרה לי:
'אתה אף פעם לא באמת איתי.'
אני אוהב אותה - כ"כ נפגעתי שהיא אמרה את זה"

הוא הביט בי עם עיניים שבורות:
"איך אני אמור להוכיח לה משהו
שאני כבר מוכיח כל יום
בזה שאני נמצא כאן?"

אלו רגעים משמעותיים שבהם אני מבין
שגברים רבים לא יודעים איך לתרגם רגש לשפה,
ולדבר אהבה בפתיחות אמיתית.
אנחנו מרגישים אהבה עמוקה.
אהבה חזקה.
אבל איכשהו המילים נשארות לכודות בפנים
כמו צעקה שלא יוצאת מהגרון.

קבל שלושה שבילים שכשתלך בהם
הכל יכול להשתנות:
(נכתב "בסטרייטית" אך מתאים לכל הגברים האוהבים)

📌לומר מילים מהמקום הכי פגיע בך.

אל תומר "את יפה היום"
זה קל להגיד.
תביא את העומק שבך:
"כשאת צוחקת את מרגשת אותי, אני זוכר למה בחרתי לחיות איתך"
"כשאת עצובה אני מרגיש את הכאב שלך בתוכי"
"כשאת נוגעת בי בבוקר זה מרגיש לי שאני בבית. תודה."
זה מרגיש הכי חשוף להגיד,
וזה נוגע במקומות הכי רגישים ואינטימיים.
אבל זה מה שהיא צריכה לשמוע.

📌מגע נעים וקרוב שלא רוצה כלום.
(ולא המגע הזה שמכוון למיטה.)

המגע שאומר "אני כאן."
חיבוק של דקה שלמה בלי לזוז.
יד על הגב כשהיא לידך.
אצבעות שמחזיקות אצבעות בזמן שהיא מדברת.
לחבק ללא שום סיבה חוץ מכך שהיא כאן
קיימת בחיים שלך.

📌נוכחות מלאה (שזה תמיד טוב יותר מכל מילים)

כשאתה מגיע הביתה,
תניח את הטלפון בחדר אחר.
תשב איתה. מולה.
תנשמו יחד דקה.
בשקט
תסתכל לה בעיניים ותגיד רק את מה שאתה מרגיש:
זה יהיה הצעד המקרב ומשמעותי,
שנותן לה לראות אותך כמו שאתה באמת.

אני לא מדבר כאן על רומנטיקה מסרטים.
ולא על קלישאות משירים יפים.
אלו לא מתנות יקרות,
או מעשיים הירואים שתעשה בשביל שזה יצליח…
לא.

זה פשוט להפסיק להתחבא מאחורי הסיפורים
שגבר צריך להיות "חזק וקריר"
ולהתחיל להיות אמיתי וחם.
באופן מלא.

הפרטנר/ית שלך לא רוצה שתהיה מושלם.
היא/הוא רוצה שתהיה כאן. בקשר.
עם כל הפחדים שלך,
עם כל הפגיעות שלך,
עם כל האהבה שבמבוכה אתה מחביא בפנים.

אז באיזה שביל הכי קשה לך?
מילים? מגע? נוכחות מלאה?
🌲שתף בתגובות -
מהו השביל שהכי מאתגר אותך ללכת בו.

(כי כנראה שמשם בדיוק אתה צריך להתחיל את הדרך)

באהבה,💚
ארז

מתי בפעם האחרונה אמרת למישהו איך אתה באמת מרגיש? לא "בסדר", ולא "הכול טוב". אלה לומר איך באמת אתה מרגיש.אני זוכר בדיוק מ...
31/08/2025

מתי בפעם האחרונה אמרת למישהו איך אתה באמת מרגיש?
לא "בסדר", ולא "הכול טוב".
אלה לומר איך באמת אתה מרגיש.
אני זוכר בדיוק מתי הפסקתי...

באותם הימים יצאתי תקופה עם בחור נפלא
שהצליח להיכנס לי ללב.
אהבה.
כשהיינו נפגשים השיחה התגלגלה לענייני היום־יום.
ובתוכי כבר היה סיפור אחר.
מלא אי שקט וסטרס,
החזה כבד,
המחשבות אומרות לי לשתוק.
לחשוב, לדבר חכם.
לא להכביד עם הקשיים והתסכול שלי.

כל אחד מאיתנו מכיר את הרגע הזה.
יושב מול מישהו שאתה אוהב,
ובפנים יש מיליון דברים לשתף,
גם נעימים אבל בעיקר את הלא נעימים,
אבל במקום זה שואלים שאלות סתמיות
על מזג האוויר. על העבודה…

למה?
כי ככה חיים גברים.
(ואנחנו הגייז לא שונים בקטע הזה)
צריכים להיות חזקים, שמחים, מתפקדים,
לא מבקשים כלום.
אנחנו קוראים לזה בגרות.
אבל בפנים מתרחקים מהלב.

ככה חייתי שנים.
לבד
בלי שיתוף ועזרה של אף אחד.

באותו המפגש שהיה עם הבחור
משהו מתוכי רוצה להאמר
אבל הרגשתי שאני לא יכול.

אז שמתי כף יד על הלב,
יכולתי להרגיש מיד את הצורך שלי.
בביטחון היציבות.
נשימה ארוכה פנימה.
נשיפה איטית החוצה.
עוד אחת, ועוד אחת.
עזרו לי להבין ולתת מקום למה שמבקש לצאת.

ואז אמרתי בקול פשוט:
"אני אוהב אותך ואתה חשוב לי.
אני צריך את העזרה שלך
את ההקשבה שלך,
ממש בתכל'ס של היומיום.
אני לא בתקופה טובה,
ואני פותח את זה איתך ועם הלב שלי,
ככה כמו שאני."

החדר השתנה.
המבט התרכך.
המתח נמס.
לא הרגשתי שאיבדתי מהכבוד שלי.
להפך.
עמדתי יציב יותר.
אהבה לא לקחה לי כוח.
אהבה נתנה לי כוח.
כוח לבקש ולחשוף את מה שאני צריך ומרגיש,
בלי להילחם בעצמי.
זה כוחה של בחירה בלי פחד.
להיות נאמן לעצמי
וגם לצקת תוכן עמוק
ומשמעותי יותר לקשר.

מאז אני מתרגל את זה ביומיום:
יד על הלב.
נשימה.
ומשפט אמת קצר,
שחשוב שאני אתן לו מקום.

כל פעם שאני בוחר באהבה
לחשוף את מה שאני מרגיש,
אני נהיה חזק יותר,
ברור יותר,
חופשי יותר.

אז אם אתה עייף מלשמור הכול בפנים,
ומוכן ללמוד איך לפתוח את הלב
בלי לשלם על זה בכבוד, במבוכה, או באשמה,
כתוב "אהבה" בתגובות.
אשלח לך הדרכה עם 6 צעדים קריטיים
לפתוח את הלב בדרך פשוטה, בטוחה ומדויקת
ולאפשר לעולם שסביבך להתאהב
בגבר הרגיש שאתה - בלי פחד.

באהבה, 💚
ארז

מכיר את זה שבעבודה או בבית - הכי בא לך להגיד "לא", אבל אתה אומר "כן"?  מרגיש שאתה מוותר , מרצה, ואז מתפוצץ מכעס ותסכול? ...
27/08/2025

מכיר את זה שבעבודה או בבית - הכי בא לך להגיד "לא", אבל אתה אומר "כן"?
מרגיש שאתה מוותר , מרצה, ואז מתפוצץ מכעס ותסכול?
שאף אחד לא רואה
את מה שאתה באמת צריך?

⚜️מחר בלייב השבועי⚜️
(רק בקהילת "החופש להיות גבר שלם")

נלמד איך גבר מצליח לומר "לא" ,
בלי לצאת חרא של חבר,
בלי אשמה,
בלי בושה,
ובעיקר בלי לוותר על הקשר
ובלי לוותר על עצמך!

🔶מחר בשעה 19:00🔶

כדי לא לפספס את השידור הזה
📌כתוב "לייב" בתגובות,
ותקבל תזכורת לפני שמתחילים.

באהבה, 💚
ארז

אמרתי לו: "תלמד לומר לא, או שהגוף שלך יגיד את זה בשבילך."ד' ישב מולי, גבר צעיר, בן 36. בחוץ הוא מתפקד מצוין. בפנים הגוף ...
26/08/2025

אמרתי לו: "תלמד לומר לא, או שהגוף שלך יגיד את זה בשבילך."
ד' ישב מולי, גבר צעיר, בן 36.
בחוץ הוא מתפקד מצוין.
בפנים הגוף שלו צועק.

"כל ערב אני חוזר הביתה מרוסק. שבור.
עייף ואין לי כוח לכלום."
ואז הוא הוסיף,
"הודעות בטלפון בלי סוף, בקשות,
טענות, שתיקות ארוכות ופרצופים בבית.
אני אומר לעצמי 'אל תעשה עניין'.
ואז אני מרגיש את הכעס,
לא יורד לי בגרון,
ואני נכנע ונאלץ להסכים לעוד.
כדי לא לאבד את הכל."

מכיר את ההרגשה?
כשהלב מתכווץ כי אין לך רשות לומר לא?

הסכמנו שבטיפול הזה אנחנו לא חיפשנו "אשמים".
אנחנו מחפשים את האמת.

ראינו איך ריצוי שקט הפך אצלו לשפה.
איך אין מקום למשפט הפשוט"זה לא מתאים לי".
ואיך הגוף משלם על זה כל לילה,
בחוסר שקט, קורבנות, ומחשבות מטרידות.

התחלנו מהבסיס:
יד על הבטן כדי לנשום עמוק עד הסוף.
נשיפה ארוכה עד שהלחץ בחזה מתרכך.
תשומת לב אל עמוד השידרה, כדי לזכור שיש לו גב.
ומילים קצרות שמחזירות ערך לעצמו:
"מותר לי להציב גבול. זה בסדר.
אני שומר עלי כדי להרגיש טוב יותר"

לאורך הדרך למדנו לשלב שפטים ברורים:
"לא מתאים לי לדבר עכשיו"
"סבבה, אבל נחזור לזה בערב"
"בטח בכיף, אבל בזמן אני אהיה פנוי"
"אני זקוק לשעה שקטה לסיים פה משהו ואז אני חוזר אליך"

ואז הגיע רגע האמת.
ליישם את מה זעבדנו עליו.
הוא אמר את זה כמו שסיכמנו.
הקול קצת רועד אומנם, אבל הגבול נאמר
בלי להסביר את עצמו בלי סוף.
בלי התכווץ.
הוא רק שמר על הקו גבול יציב, ברור,
ומילים נעימות ומכבדות.

הוא סיפר לי שבאותו ערב
הוא חזר הביתה עם תחושת הקלה
לא כי הכל נפתר.
אבל בפעם הראשונה מזה הרבה זמן
הוא נשאר נאמן בעצמו,
והעולם לא התפרק.

חודש קדימה:
פחות דרמות בחיים.
יותר שיחות קרובות, כנות ומכבדות.
הייתה לו היכולת לבחור אם להישאר או לצאת,
לתת או לא לתת, בלי להתרסק,
ובלי להרגיש לאחר מכן
מוצף באשמה וביקורתיות.

אתה מזהה את עצמך בתוך דינמיקה כזו שואבת? מתקשה לשים גבול? מפחד שזה יפרק הכל?
⚜️הכנתי לך הדרכה עם 6 צעדים מדויקים:
איך לזהות את הריצוי, להציב גבול בטוח ולהחזיר לגוף חופש, שקט ואוויר.
📌כתוב לי בתגובות "גבול" ואשלח לך את ההדרכה.

באהבה, 💚
ארז

שיתוף אישי: בגיל 27 גיליתי שאני פחות מאושר, מכל האנשים שאני אוהב.וזה לא כי אני לא שווה. (גם מחשבות כאלה היו לי)אלא כי אנ...
24/08/2025

שיתוף אישי: בגיל 27 גיליתי שאני פחות מאושר, מכל האנשים שאני אוהב.
וזה לא כי אני לא שווה.
(גם מחשבות כאלה היו לי)
אלא כי אני לא יודע לומר לא.

חבר מתקשר כשאני ישן - אני עונה.
מנהל מוסיף לי עוד משימה - אני לוקח בסבבה.
והמחשבה שתמיד עוברת בראש:
"אם אשים גבול, יכעסו עלי. יתרחקו. אאבד את הכל."

לאורך כל חיי הצעירים
בניתי בתוכי את אשליות האלה
האמנתי שגבול מרחיק,
כשבאמת, גבול ברור מאפשר להישאר קרוב בלי להישחק.

האמנתי שלהציב גבול זה כוחני,
אבל האמת היא שגבול שנאמר ברוך ובכנות,
זו דרך לומר כן לעצמי, לא כנגד הצד השני.

חשבתי שאילו הייתי "חזק יותר", לא הייתי צריך גבולות
אבל האמת היא שגבול הוא בדיוק מה
שמחזיר כוח ומייצר וודאות לשני הצדדים.

איך זה נראה בפועל?
אם חבר מתקשר כשאני ישן,
במקום לענות מתוך ריצוי ולהתעצבן אחר כך
אני אומר "אני ישן בשעות האלה. נדבר מחר בבוקר."
כשאין לי מרחב לנשום: במקום להיעלם או להתפוצץ,
אני אומר "אני צריך חצי שעה שקט. אחזור ואז נמשיך מהלב וברגוע."

שמת לב למכנה המשותף?
הגבול לא תוקף. הוא מסמן.
הוא ברור ורוב הזמן גם כולל הצעה חלופית.

וכשהלב דופק רגע לפני שמדברים את הגבול הזה,
לוקחים נשימה עמוקה.
עם רגליים יציבות על הרצפה.
משפט אחד ברור.
זה כל הסיפור.

למה זה עובד?
כי גבול טוב לא סוגר דלת.
הוא מראה איפה הדלת נמצאת.
דרכו אפשר לפגוש אותך בלי לדרוס אותך.
ומשם יש יותר כבוד, פחות דרמה, וקשר נקי יותר.

רק בזכות הגבולות הפכתי לבן אדם שרציתי להיות.
לא חזק יותר, אלה נוכח יותר.
לא קר, אלה ברור יותר.
והקשרים והחיבורים שלי? רק התחזקו.
כי אני הייתי יותר טוב לעצמי בקשר.

אתה רוצה ללמוד להציב גבולות בריאים,
בלי להתפרק או לריב ובלי להישבר ולחזור בך?
אני מזמין אותך לשיחת ייעוץ אישית בזום, ללא עלות.
ננשום, נמפה יחד את המקומות התקועים, ונבנה קו גבול בריא שמתאימים לך.
📌כתוב בתגובות "יש גבול" ואחזור אליך לתאם.

באהבה💚,
ארז

"אני תמיד חזק כזה.  למה עכשיו אני מרגיש שאני נחנק?"דויד (שם בדוי), 42, ישב מולי בסטודיו עם חליפה מגוהצת, (כשאלי מגיעים ב...
20/08/2025

"אני תמיד חזק כזה. למה עכשיו אני מרגיש שאני נחנק?"
דויד (שם בדוי), 42, ישב מולי בסטודיו עם חליפה מגוהצת,
(כשאלי מגיעים בבגדים נוחים בדרך כלל)
עם תדמית של בחור שיש לו הכול.

ובפנים?
משהו לא אמיתי, לא שלם,
או שאולי הוא כבר שבור שנים.

"בערב הכול נראה בסדר מבחוץ.
מקלחות, משימות, הודעות, שיחות עבודה.
אני מתאפס על הכל
אבל כאן בחזה... אין לי אוויר."
הוא הניח יד על החזה:
"המחשבות לא עוצרות.
אחריות כבדה, הרגשה של חוסר ביטחון.
מה יהיה מחר?
הגוף שלי דרוך כאילו יש אזעקה שלא נגמרת."

אתה מכיר את ההרגשה הזאת?

שמבחוץ אתה "הסלע" של כולם,
כולם נשענים עליך בכיף,
אבל מבפנים אתה מתפרק?

מה שהערכתי בדויד קודם כל
זו הבחירה לא להישאר לבד עם זה.
זה היה הצעד הכי גברי ומשמעותי שהוא עשה.
לקח על עצמו אחריות.

טראומה נצרבת כשאנחנו נאלצים להחזיק רגש לבד.
אומץ זה להגיד "קשה לי"
זה לא חולשה.
זה התחלה של החוזק האמיתי.

בקליניקה עבדנו בשלבים:
נשימה עמוקה שמרככת את הלחץ בחזה,
תשומת לב לגוף - איפה יושב הפח,ד
שיח פנימי מכבד במקום הביקורת הפנימית

במקום: "מה לא בסדר איתי?"
אמרנו: "זה הרבה, ואני כאן איתי ובשבילי."
פחות להחזיק שליטה בכוח.
ללמוד לשחרר,
ויותר להסכים לזרום עם מה שיש.

למרות שמדובר בטיפול עם הנשימה זה לא קסם,
זה תהליך. מסע ארוך ועמוק,
ודויד בחר להתמסר אליו עד הסוף.

אפשר היה להרגיש את השינוי כבר מהשבוע השני:
בלילות דויד התחיל לישון רצוף.
בימים היה יותר נוכח עם עצמו ועם המשפחה.
פחות הצפה של מחשבות,
יותר קשר לגוף.

ופתאום הוא הרגיש בטוח לבקש חיבוק,
להגיד "קשה לי" בלי בושה,
לעצור לנשום לפני שהוא מגיב.

"אני מרגיש שאני חוזר להיות עצמי,"
הוא אמר לי בפגישה הלפני אחרונה.
"רק שהפעם אני יודע לסמוך על עצמי
גם כשאני רגיש."

להשתחרר מחרדה עמוקה
או משנים של אי שקט פנימי
זה לא פלא. זה שינוי אפשרי לגמרי.
זה מסע שמתחיל בצעד אחד אמיתי:
להגיד "אני צריך עזרה."

אם הלב שלך מבקש מרווח נשימה וחזרה לעצמך,
אני מזמין אותך לשיחת זום אישית, ללא עלות.
נבדוק יחד אם תהליך עמוק ממוקד שלי מתאים לך.
לא מוכר לך, לא שופט אותך.
רק בודקים ביחד מה קורה עכשיו
ובודקים מה הדרך הכי מדוייקת בשבילך
לשנות את זה.

📌כתוב לי בתגובות "דבר איתי"
ואחזור אליך לתאם פגישת זום אישית- ללא עלות.
💚
באהבה,
ארז

Address

מצדה 3
Tel Mond

Opening Hours

Monday 10:00 - 21:00
Tuesday 10:00 - 21:00
Wednesday 10:00 - 21:00
Thursday 10:00 - 21:00
Friday 09:00 - 15:00
Sunday 10:00 - 17:00

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ארז נוי- ביחד איתך, בדרך לעצמך posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to ארז נוי- ביחד איתך, בדרך לעצמך:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram