ארז נוי- ביחד איתך, בדרך לעצמך

ארז נוי- ביחד איתך, בדרך לעצמך Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from ארז נוי- ביחד איתך, בדרך לעצמך, Alternative & holistic health service, מצדה 3, Tel Mond.

מוביל אנשים בשברים רגשיים מורכבים, כדי ללמוד להרפות, לנשום, לשחרר ולחזור לחיים בביטחון, אהבה וקבלה עצמית. בשיטת "הדרך לעצמך" המחברת גוף, נפש, נשמה ונשימה, ליצירת שינוי עומק ואמיתי בחיים האישיים ובמערכות יחסים.

נכון אין לנו שליטה על מה שקורה, אבל יש לנו בחירה אחת חשובה והיא משנה הכליש משהו שאני רוצה לשתף איתכם, ואני חושב שזה אחד ...
13/05/2026

נכון אין לנו שליטה על מה שקורה, אבל יש לנו בחירה אחת חשובה והיא משנה הכל

יש משהו שאני רוצה לשתף איתכם,
ואני חושב שזה אחד הדברים החשובים ביותר
שהבנתי סמע ההתפתחות שלי.

תשמעו , אין לנו שליטה

אין לנו שליטה על הרבה דברים בחיים.
לא על מה שקורה לנו,
לא על הרגשות שעולים,
לא על האנשים סביבנו,
לא על מה שהחיים מביאים.

אפשר לנסות לתכנן,
לארגן, לדאוג שהכל יהיה בסדר,
אבל בסוף,
החיים עושים את שלהם.

ויש בזה משהו שיכול להיות מאוד מתסכל,
במיוחד כשרוצים לשלוט בדברים,
כשצריכים לדעת בוודאות שהכל יהיה בסדר.

אבל יש לנו בחירה אחת.
בחירה שיש לנו תמיד,
בכל רגע,
ולמרות שהיא נשמעת פשוטה,
היא משנה לגמרי את האופן שבו חווים את החיים.

הבחירה היא: להתנגד או להסכים.

להתנגד למה שקורה, או להסכים לזה.
להתנגד לרגש שעולה, או להסכים להרגיש אותו.
להתנגד למציאות כמו שהיא,
או להסכים לחוות אותה.

ואני יודע שזה נשמע קצת מופשט,
אז בואו נראה איך זה נראה בפועל.
כשמסכימים להרגיש, קורה משהו מיוחד.
ההסכמה היא לא ויתור.
היא לא "בסדר, אני נכנע, החיים ניצחו." לא.

ההסכמה היא משהו הרבה יותר עמוק.
היא אומרת: "אני רואה מה שיש.
אני מרגיש את זה.
ואני מסכים לחוות את זה כמו שזה,
או לקחת אחריות לשנות את זה,
גם אם זה כואב,
גם אם זה לא מה שרציתי."

ואז יש נשימה. יש קבלה.
יש ביטוי של הרגש, ויש שחרור.
החיים מתחילים לזרום שוב,
כי אין יותר התנגדות שחוסמת את הזרימה.

עכשיו מה שמדהים?
ההסכמה לא הופכת את הכאב לקל יותר.
הכאב עדיין שם.
אבל היא הופכת את החוויה לנסבלת.
כי כשמסכימים, אין מאבק.
ויש משהו בזה שמביא רוחה,
גם בתוך המסע המאתגר ביותר.

השלווה שבאה לא מזה שהכל מושלם בחוץ,
אלא מזה שאין בנו התנגדות פנימית למציאות.

זו הבחירה. ההסכמה או ההתנגדות.
וכל רגע, אנחנו בוחרים,
לפעמים בלי לדעת.
גם לא לבחור זו בחירה
אבל אפשר להתחיל לשים לב.
לשאול את עצמנו: "עכשיו, ברגע הזה - אני מתנגד או מסכים?"
ורק השאלה הזו, רק התשומת לב הזו - היא כבר התחלה של שינוי.

✍🏻שתפו בתגובות:
אהבה? הצלחה? כעס? עצב? בדידות?
איזה רגש אתם מתנגדים הכי הרבה להרגיש?
ולמה קשה לכם להרגיש אותו?
רוצה לשמוע אתכם

באהבה 💚,
ארז.

#התנגדות #הסכמה #שלווה #גברים #התפתחותאישית

על גברים שמחפשים את התכלית של החיים, אבל בדרך אנחנו פיספסנו את זה לגמרי...אני רואה את זה הרבה, וגם אני בעצמי יצאתי לחיפו...
12/05/2026

על גברים שמחפשים את התכלית של החיים, אבל בדרך אנחנו פיספסנו את זה לגמרי...

אני רואה את זה הרבה,
וגם אני בעצמי יצאתי לחיפוש הזה.

אנחנו שמחפשים את התכלית.
את המשמעות.
את הסיבה האמיתית לכל זה.

"למה אני כאן?"
"מה אני אמור לעשות בחיים?"
הם קוראים ספרים.
הולכים לסדנאות.
מחפשים תשובות.

ובדרך,
אנחנו מפספסים את זה לגמרי.

כי במקום לחפש עם הלב,
אנחנו מחפשים עם הראש.
נלחמים ע"י מחשבות כנגד הרגש.
נלחמים בחיים.

מנסים לשלוט על הכל.
לדאוג שהכל יהיה בסדר.
שהכל ילך לפי התוכנית.
שלא יהיה כאב.
שלא יהיה פחד.
שהכל יהיה מושלם.
או לכל הפחות הכי מושלם שאפשר.

אבל אז החיים הופכים למאבק מתמיד.
כי תמיד יש משהו
שלא הולך לפי התוכנית.
תמיד יש רגש שלא נוח.
תמיד יש משהו שרוצים לשנות.
ואז חושבים מה לעשות,
נלחמים שוב ברגש.
שוב ושוב.
עד שיש עייפות ותקיעות גדולה ועצובה.

"למה החיים שלי כל כך קשים?"
"למה אני צריך להילחם כל הזמן?"

ואני רוצה להגיד משהו, לכל האחים שלי
שעייפים ממלחמה על רגעים של סיפוק ואושר
שלא מגיעים.
אנחנו פיספסנו את זה לגמרי.

אני מאמין שהתכלית היא לא מה שחושבים.
אני מאמין שלא בנו לכאן
כדי לשלוט על החיים.
(וגם אם ננסה לא באמת נצליח)

אני מאמין שבנו לחוות אותם.
להרגיש אותם.
זה הכל.

לא לדאוג שהכל יהיה מושלם.
לא לשלוט על כל רגש, פעולה ותגובה,
פשוט להיות, להרגיש ולחוות.

את השמחה. את הכאב.
את הפחד. את האהבה.
את האכזבה, את ההתרגשות,
הכל.

כי זו התכלית שלנו.
לחוות את החיים שלנו,
ולהרגיש בטוחים חופשיים להיות מי שאנחנו.

ומה קורה כשמפסיקים להילחם?
כשמפסיקים לנסות לשלוט?
יש שלווה.
לא כי הכל מושלם.
ולא כי אין יותר מאבק.
פשוט יש זרימה עם החיים,
עם הכאב. עם השמחה.
עם הכל. בלי להתנגד להם.
ואז מרגישים רווחה.

נכון, יותר קל לכתוב על זה בפייסבוק,
מאשר ליישם,
זה קורה לאט, בצעדי בוני אמון,
עד שאתה מסכים באמת,
לחוות את החיים.
כמו שהם.
לא כמו שרוצים וחולמים שהם יהיו.
כמו שהם.
וזה משנה כל חווית החיים.

רק ככה הצלחתי להרגיש
שגם בתוך המסע הכואב ביותר,
יש שלום.
כשאין מאבק במציאות,
יש חוויה.
ויש לנו אחריות להשתתף בה,
מכל הלב,
ועם כל מי שאנחנו.

לדעתי זו התכלית שחיפשת.
היא כאן כל הזמן.
לא צריך למצוא אותה.
צריך להפסיק לרגע לחפש
את הפתרון לשאלות הגדולות,
כדי להקשיב לתשובות הקטנות,
שמגיעות מתוך הרגש שלך.

✋🏻 אם אתה מרגיש מושקע במלחמה על רגעי האושר בחיים, וזה הזמן שלך ללמוד איך להפסיק להילחם בחיים ולהתחיל לחוות אותם עם ביטחון שלווה פנימית אמיתית,
✍🏻כתוב "תכלית" בתגובות ואשלח לך הדרכה מעשית עם 7 צעדים פשוטים בדרך להפסיק להילחם כנגד החיים,
כדי להרגיש אותם ואותך מלא ביטחון ושלווה.

באהבה 💚,
ארז.
#ביטחוןעצמי #שלווהפנימית #גברים #פסיכותרפיההוליסטית #התפתחותאישית

למה החיים כ"כ מעייפים? כי אנחנו במלחמה מתמדת בלי לשם לב.  (ולא, אני לא מתכוון למצב במדינה) יש רגע שאני רואה הרבה, ואני ח...
10/05/2026

למה החיים כ"כ מעייפים? כי אנחנו במלחמה מתמדת בלי לשם לב. (ולא, אני לא מתכוון למצב במדינה)

יש רגע שאני רואה הרבה,
ואני חושב שכולנו מכירים אותו.
קורה משהו בחיים,
משהו לא הולך כמו שתכננו,
מישהו אומר משהו שפוגע,
או פתאום עולה רגש שלא ביקשנו להרגיש.

כאב, פחד, תסכול עמוק.
ומיד, כמעט בלי לשים לב,
יש תגובה פנימית: "לא רוצה את זה עכשיו."
דוחפים את זה הצידה.
מתעסקים במשהו אחר,
עוברים לעבודה, לפלאפון,
לכל דבר שרק יסיח את הדעת
מהרגש הזה שמבקש להיחוות.

ואני מבין למה ת'אמת.
להרגיש זה גם כואב. זה לא נוח.
ולפעמים רגש פשוט מפחיד.

אז במקום להרגיש, מתנגדים לו.
"אני פשוט לא ארגיש את זה עכשיו,
ואז זה יעבור."
נו? וזה באמת עובר?

מה שקורה זה שההתנגדות הזו,
הדחיפה הצידה בניסיון לא להרגיש,
היא בדיוק מה שיוצר את המאבק בחיים.
את התחושה שהחיים הם מלחמת השרדות,
מעייפת, שוחקת, ולא מתגמלת.

אבל החיים רוצים שנרגיש אותם.
זו בעצם התכלית שלנו היא לחוות.
אבל אנחנו עסוקים בלנסות לבחור
רק את הרגשות הנוחים,
ולדחוף את כל השאר למקום שלא יפריע לנו.

ככה נולד בך מאבק מתמיד,
הרי הרגשות לא באמת נעלמים.
הם חוזרים.
שוב ושוב.
וגם המאבק בהם ממשיך,
עד שתרגיש עייפות עמוקה מבחיים.
מהניסיון לשלוט באיך החיים מרגישים לך.

יש משהו שחשוב להבין: ההתנגדות לרגש לא רק גורמת לעייפות.
היא גם מנתקת אותנו מהשלווה, מהרווחה,
מהזרימה הטבעית של החיים.

כשמתנגדים לרגש, יש מתח פנימי.
יש התכווצות. צימצום של חופש הבחירה
והחיים לא זורמים ככה בטוב.
לפעמים זה הדבר שכואב יותר מהרגש עצמו.

כי מה זה רגש? רגש זה מים.
הרגש זורם, אם נותנים לו מקום,
אם מסכימים להרגיש אותו,
הוא עובר. חולף. מתייבש.
הוא זורם דרכנו,
נוגע בנו, ואז משתחרר.

אבל ההתנגדות לרגש? היא נשארת.
יוצרת מתח כרוני,
כאב שלא עוזב,
תחושה של ניתוק.
קונפליקט פנימי שלך כנגד הטבע שלך.

אז מה עושים?
התשובה שלי היא להפסיק להילחם בטבע הזה.
להבין שההתנגדות לרגש, היא מלחמה מיותרת.
לקבל אותו, להפסיק להתנגד,אליו.

כשמסכימים להרגיש את מה שיש,
גם אם זה כואב - משהו בנו משתנה.
יש שחרור. יש זרימה.
ויש שלווה,
לא כי הכל פתאום נעשה קל,
אלא כי אין יותר מאבק פנימי.

היכולת לשחרר את השליטה ולהרגיש -
לגברים רבים זה ממש תהליך.
אבל אפשר וצריך להתחיל אותו.
(ויפה שעה אחת קודם)

בתהליך הזה אפשר להבין שאולי
הדרך לשלווה היא לא דרך השליטה,
אלא דרך ההסכמה.
להרגיש, לחוות, להיות עם מה שיש.
ועם מי שאתה באהבה.

🤔רוצים ללמוד איך לזהות מתי אתם נלחמים ולהתחיל להסכים לחיים- ממש עכשיו?
✍🏻כתבו "מאבק" בתגובות ואשלח לכם הדרכה עם הדרך המדוייקת להחזיר לעצמכם אנרגיה, כיוון והשראה,
לא דרך מאמץ,
אלא ע"י הקשבה למה שבאמת בוער בכם.

באהבה 💚,
ארז.

#גברים #עייפות #שינוי #התפתחותאישית #פסיכותרפיההוליסטית

07/05/2026

גברים, פגיעות באינטימיות, זה חולשה או אומץ? (אני מקווה שהתשובה שלי תשנה את הגישה שלך)

כל גבר רגיש מכיר את הסיטואציה.
ישב על קצה המיטה.
לב דופק.
רצה לגעת, להעז.
אבל היה פחד.

"מה אם היא תראה שאני לא יודע מה לעשות?"
"מה אם היא תרגיש שאני לא בטוח בעצמי?"
"מה אם היא תראה את האמת?"

הפחד הזה, הוא לא ייחודי.
הרבה גברים מרגישים ככה.
חושבים שצריך להיות מושלמים באינטימיות.
אז הם מסתירים את מה שלא מושלם.

מסתירים את חוסר הביטחון.
את הפחד.
את הפגיעות.
מנסים להראות שהם יודעים בדיוק מה לעשות.
גם כשבפנים - לא.

הם בטוחים שזה עובד.
"שזה מה שהיא צריכה."
כך הם אומרים לי.
(שונא את המשפט הזה)

אבל האמת?
ההפך.
כהגבר הרגיש מסתיר את עצמו,
המסכות ומשחקים,
היא מרגישה מרחק.
אין חיבור אינטימי.
כי היא לא מתחברת למסכה.
היא רוצה להתחבר אליו.
לאמיתי.
לפגיע.
לאנושי.

אני יודע שזה נשמע הפוך.
"איך פגיעות תחבר?"
"זה לא יגרום לה לאבד עניין?"

אז זהו שלא.
דווקא ההפך.
כי כשגבר רגיש מראה את החלק הרגיש שבו,
כשהוא אומר:
"אני לא בטוח מה לעשות עכשיו"
או
"תגידי לי מה מרגיש לך טוב"
או אפילו
"אני קצת מפחד"
משהו קורה.
היא מרגישה אותו.
באמת.

לא את המסכה.
לא את ההצגה.
אותו.
ואז היא יכולה להתקרב.
זה יוצר חיבור.

חשוב שנבין, למרות שזה נשמע קצת הפוך על הפוך
פגיעות זה לא חולשה באינטימיות.
זה אומץ.
להראות מי שאתה באמת.
ולתת לפרנטר.ית להתקרב.
אל החלקים הכי חשופים ופגיעים בך.
אליך.

אבל זה גם מ�

ממתי אינטימיות הפכה למשחק רמזים וניחושים? למה קשה להגיד בדיוק מה רוצים? ומה המחיר של השתיקה.מתי בפעם האחרונה אמרת לה בדי...
05/05/2026

ממתי אינטימיות הפכה למשחק רמזים וניחושים? למה קשה להגיד בדיוק מה רוצים? ומה המחיר של השתיקה.

מתי בפעם האחרונה אמרת לה
בדיוק מה אתה רוצה?
מתי היא/הוא הרגיש בטוח לבקש ממך?

לא רמזת.
לא קיווית שהיא תבין.
אמרת. במילים.

רוב הגברים לא עושים את זה.
זה מביך, אולי זה לא נעים.
אולי מפחיד.

לומר בקול רם:
"אני רוצה ש..."
"אני צריך ש..."
"זה מרגיש לי טוב כש..."
יש משהו בזה שמרגיש חשוף.
פגיע.

כאילו שאם הבקשה שלך תחשוף,
היי תיתקל בביקורת ושיפוטיות.
אולי היא תחשוב שאני מוזר.
זה יגמר בדחייה. חבל.

ואז במקום לדבר,
שותקים.

מקווים שהיא תזהה, תנחש,
שהיא תבין.
שהיא תרגיש אותך,
ותזרום עם זה,
אבל בפועל היא לא.

כי היא לא בתוך הראש שלך.
והיא לא יודעת מה אתה רוצה או צריך.
אם לא אתה תגיד.

והשתיקה הזו?
היא יוצרת פער.

גם היא לא אומרת מה היא רוצה.
גם היא מפחדת.
גם אתה מפחד.
ואז יש שני אנשים במיטה.
כל אחד מקווה שהשני ינחש.
אבל אף אחד לא אומר.
והאינטימיות הופכת למשחק ניחושים.
המחליף את החיבור.

אני יודע למה זה קורה.
לא לימדו אותנו לדבר על זה.
לא לימדו אותנו שאפשר לבקש.
שאפשר להגיד.
שזה בסדר להיות ספציפי.

אבל האמת?
דווקא כשאומרים - יש חיבור.
כי כשמספרים לה/לו מה רוצים,
זה לא דרישה.
זו חשיפה.
ומשתפים אותה במי שאתה באמת.
במה שמרגיש לך טוב.
במה שאתה צריך.
ואז הפרטנר/ית יכולה לעשות את אותו הדבר.
ואז יש שיחה.
יש קשר וחיבור.
יש אינטימיות אמיתית.
לא משחק ניחושים.
שיחה אמיתית.

אז השאלה היא:
מה מפחיד אותך לומר?

פשוט תחשב על זה.
אולי הגיע הזמן שלך
להרגיש בטוח לדבר את זה.

ואם בא לך ללמוד איך לדבר את השפה המינית בביטחון וחופשיות,
כתוב "לדבר" בתגובות ואשלח לך הדרכה
על הדרך שבה גברים מדברים אהבה.

כי אפשר ללמוד.
אפשר להפסיק לנחש.
ולהתחיל להרגיש בטוח,
לדבר.

באהבה 💚,
ארז.

#מיניות #אינטימיות #גברים #התפתחותאישית #פסיכותרפיההוליסטית

הוא מנסה לעשות הכל נכון באינטימיות, והיא מרגישה שהוא לא באמת שם. מתסכל...אחרי שנתיים בזוגיות שלו הוא הגיע אלי למפגש נקוד...
04/05/2026

הוא מנסה לעשות הכל נכון באינטימיות, והיא מרגישה שהוא לא באמת שם. מתסכל...

אחרי שנתיים בזוגיות שלו הוא הגיע אלי למפגש נקודת פריצה,
כי הוא הרגיש צורך לעשות משהו עמוק.

"אני לא יודע מה קורה," הוא אמר לי.
"היא אומרת שהיא מרגישה שאני לא באמת איתה."
"לא זורם, לא נוכח באינימיות"
ורועי אהב אותה.
ממש.
והוא ניסה.

קרא מאמרים. לקח קורס לגבר המולטיאורגזמי,
ניסה "לעשות את זה נכון".

אבל כל פעם שהם היו באינטימיות,
הראש שלו היה במקום אחר.

"האם אני עושה את זה נכון?"
"האם היא נהנית?"
"מה אני אמור לעשות עכשיו?"
הוא ניסה להוכיח שהוא טוב מספיק.
והיא הרגישה את זה.

"זה כאילו אתה בראש שלך,"
היא אמרת לו.
"לא איתי."
ורועי הגיע אליי עם הכאב הזה.

כל כך רוצה, משתדל,
ומה שנותר זה תסכול גדול.

"למה זה קורה לי?"
וישבנו. דיברנו. ניסינו להבין את זה.

שאלתי אותו:
"במה אתה חושב באינטימיות?"
הוא חשב רגע.
"אני חושב איך לגעת בה. מה לעשות. מה היא אוהבת. אם זה טוב."

"אתה חושב איך לגעת?" שאלתי.
"או שאתה מרגיש איך לגעת?"
וההבנה התחילה לחלחל.

כל הזמן הוא ניסה להוכיח שהוא טוב מספיק.
במקום פשוט להיות שם.
נוכח. קשוב.
מרגיש.
חי את הרגע.

"אבל איך?" הוא שאל.
"איך אני מפסיק לחשוב?"

והתשובה שלי?
לא מפסיקים לחשוב.
מתחילים להרגיש.
ולתת לרגש הזה יותר מקום.
להרגיש את הגוף.
את הנשימה המשותפת.
את המגע.
לא לנסות לעשות "נכון".
אלא פשוט להרגיש.

והוא התחיל לעבוד על זה.

זה לקח זמן.

מפחיד לשחרר את הביטחון שהמחשבות נותנות.

אבל לאט לאט,
הוא התחיל להרגיש את ההבדל.

כשהוא היה נוכח ברגש,
ופחות נתן מקום למחשבה,
גם היא הרגישה את זה.

במסע שלנו יכולנו להבין משהו חשוב:
האינטימיות טוב זה לא ביצוע טוב.
זה נוכחות רגישה ומשוחררת.

לא צריך "לעשות הכל נכון".
בטח לא להתאמץ בשביל זה,
צריך להיות שם.
אחת עם השני.
בלי להוכיח.
פשוט להיות. ולהרגיש.

אני יודע שלהתחיל לפעול מתוך הרגש,
יכול להרגיש מפחיד בהתחלה.

אבל אם גם אתה מנסה "לעשות הכל נכון" במקום להיות נוכח,
אם הראש שלך חושב מידי בזמן אינטימיות,
✍🏻אז כתוב "להיות שם" בתגובות ואשלח לך הדרכה עם 7 צעדים איך להוציא מעצמך את המאסטר באינטימיות
שאתה עמוק בפנים.
כי יש לך את זה שם בפנים.
רק צריך לגלות אותו.
ושתרגיש בטוח להשתמש בו.

באהבה 💚,
ארז.

#מיניות #אינטימיות #מערכתיחסים #פסיכותרפיההוליסטית #התפתחותאישית

אולי חשבת לעצמך: "למה כולם מדברים על המיניות המספקת שלהם ורק אני מרגיש מחוץ למשחק?"אני יודע שמיניות ואינטימיות זה דבר סו...
03/05/2026

אולי חשבת לעצמך: "למה כולם מדברים על המיניות המספקת שלהם ורק אני מרגיש מחוץ למשחק?"

אני יודע שמיניות ואינטימיות
זה דבר סופר חשוב
לביטחון ולערך העצמי אצל רוב,
אם לא כל הגברים.
גם אצלי ת'אמת.

זה מרחב של חשיפה שאני מרגיש בו בטוח,
לבטא את מה שאני רוצה,
אני מרגיש שם חופשי.

אבל מה עם אלו שבחוויה שלהם זה לא ככה?
מה עם הגברים נהדרים אבל אצלם יש פער,
בין מה שהם רוצים שיקרה באינטימיות,
למה שקורה בפועל?

"אני רוצה להיות נוכח, משוחרר, בטוח,"
הם אומרים לי בטיפול.
אבל מה קורה בתכל'ס?
האינטימיות מלאה בחשש. בהיסוס,
במחשבות שמרחיקות.

"האם אני עושה את זה נכון?",
חרדת ביצוע,
"מה אני אמור לעשות עכשיו?"
אי שקט.
ניסיון להוכיח.
במקום להיות שם.

במקום לצאת מהחוויה מסופקים,
הם מסיימים אותה עייפים ומתוסכלים,
חושבים שכולם יודעים משהו על אינטימיות, שהם לא.
כאילו אינטימיות מספקת ומשוחררת באמת,
זה רק משהו שקורה לאחרים.
בסיפורים
לא במציאות.

והפער הזה?
כואב וצורב את הדימוי העצמי

אז הם עלולים לשאול את עצמם:
"מה אני שווה?"
"אם אני לא מצליח בזה, מה זה אומר עלי?"
"אני פחות גבר?"
והערך העצמי מתרוקן כמו שלולית מתייבשת.

זה קורה כי מיניות ואינטימיות, הם לא רק סקס.
זו שפה שבא אנחנו יכולים לתת ביטוי למה שמרגישים,
דרך מבט, מגע, דרך הגוף.

הרי לא לימדו אותנו איך להוביל למגע בביטחון.
לא לימדו אותנו איך להיות נוכחים במקום להוכיח ביצועים.
לא לימדו אותנו איך לדבר את השפה המינית בחופשיות.
זו בעצם יצירה שהיא כולה שלנו.
אז איך אנחנו אמורים לדעת מה נכון?

זה לא פשוט להיות חשוף,
זה לא פשוט להיות פשוט מי שאתה,
בלי כל התפקידים והמסכות,
אבל רק כך מצליחים לחוות אינטימיות
מספקת, בטוחה, ומשוחררת.
וזה יקרה כשתאשר לעצמך
להיות כמו בדיוק שאתה.

📌אם מרגיש לך שיש פער כזה עכשיו בחיים שלך, וזה מרגיש שאתה קצת מחוץ למשחק
✍🏻אז כתוב "אינטימיות" בתגובות ואני אשלח לך הדרכה מעולה ומדויקת עם הדרך להוציא מעצמך את ה"מאסטר באינטימיות" שאתה מסוגל להיות.

באהבה 💚,
ארז.

#אינטימיות #מיניות #גברים #התפתחותאישית #פסיכותרפיההוליסטית

היום אני בן 44. הנה 44 דברים שלא ידעתם עליי.אבל במקום פוסט רגיל, עם סיכומים ומסקנות על החייםהחלטתי לשתף 44 דברים שאולי ל...
03/05/2026

היום אני בן 44. הנה 44 דברים שלא ידעתם עליי.
אבל במקום פוסט רגיל,
עם סיכומים ומסקנות על החיים
החלטתי לשתף 44 דברים
שאולי לא ידעתם עליי.
על החיים שלי,
על הדרך שלי,
ועל מי שאני,
בואו נצא לדרך :

1. אני נולדתי בנתניה בשנת 82 של המאה הקודמת.

2. בשנות בית הספר, וגיל ההתבגרות שלי גרנו בפרדסיה.

3. כך שבעצם כל חיי, אזור השרון ועמק חפר הוא הבית שלי.

4. הורי התגרשו כשהייתי בכיתה ב' - אז הייתי הילד היחיד בכיתה שהוריו נפרדו.

5. בתיכון למדתי בקיבוץ מעברות.

6. שירתתי בצבא כקניין רכש.

7. באותו הזמן אחי הגדול נהרג בתאונת צלילה בתאילנד.

8. בנושא אחר, תמיד תמיד ידעתי שאני שונה.

9. וגם כל ילדותי הייתי ילד שמן ובולט.

10. בגיל 16.5 עשיתי ניתוח לקיצור קיבה.

11. ירדתי בעקבות הניתוח 75 ק"ג משקלי. צעד משמעותי ומשנה חיים שאני מאוד גאה בו עד היום.

12. אבל כשירד המשקל גם המסיכות ירדו.

13. לאורך כל כיתה י"ב חיפשתי להבין מי אני.

14. בסוף השנה"ל כבר יצאתי מהארון.

15. התחלתי לעבוד מגיל 17 במסעדות.

16. צמחתי בהן מלמטה, מלצר, ברמן, אחמ"ש, ומנהל

17. ממש האמנתי שזו הקרייה שבה אני רוצה לעסוק אחרי הצבא.

18. הטיול אחרי צבא שלי היה להודו.

19. טיילתי 10 חודשים, בפעם הראשונה.

20. ועוד 3 חודשים בפעם השניה.

21. כשחזרתי שאלתי את עצמו לאן אני רוצה להוביל את החיים שלי,

22. אז עוד לא היתה לי תשובה.

23. לקראת גיל 30 הרגשתי שהחיים שלי בלופ שאני לא אוהב.

24. אחרי שנים במסעדות הרגשתי שחוק וממורמר.

25. לא היה לי אז אומץ לעשות שינוי משמעותי בחיים.

26. בעודי עובד במסעדה, פרצה דלקה בדירה שבה גרתי.

27. כל מה שהיה לי עד אז נשרף. הרגשתי שזה הכישלון הכי גדול שלי.

28. רק אז הבנתי שאני זקוק לשיקום, לכיוון חדש ומדויק לחיים. בגיל 30 !!!

29. מאז אני גר במושב תל מונד.

30. מעולם לא גרתי בת"א - וזה מפתיע מלא אנשים משום מה.

31. מהשריפה הזו אני לומד ומתפתח רגשית נפשית ורוחנית.

32. מה שהוביל אותי ללמוד פסיכותרפיה טרנספרסונאלית במכללת רידמן.

33. בזמן הלימודים הפסקתי לעבוד המסעדות, והייתי האחמ"ש ומאבטח של שוק צפון רמת החייל.

34. תמיד ידעתי שהרגישות שלי היא הכוח שלי,

35. במסע הזה גם גיליתי לראשונה את הטיפול האנרגטי,

36. וגם פגשתי לראשונה את הטיפול בנשימה ומיד הרגשתי שנפתחה לי דרך חיים. הרגשה שהגעתי הביתה.

37. מאז ועד היום השפה הזו, שיוצרת שינוי בחיים דרך חוויות עוצמתיות, היא הדרך שאני בחרתי להתפתח בה.

38. לאורך כל חיי עסקתי בדימוי גוף, דמוי, ערך וביטחון עצמי, תמיד היה לי מאתגר שם.

39. לקחת לי שנים לאהוב את עצמי באופן מלא כמו שאני מרגיש היום.

40. ההרגשה הטובה הזו הגיעה רק בגיל 35.

41. בעוד שיש מי שלוקח קשה את גיל 40. כשהוא הגיע אלי הרגשתי סוף סוף שאני הכי שלם עם עצמי.

42. בזכות הקורונה הפכתי להיות עצמאי ולא שכיר, והיום אני מטפל ב 100%

43. משנת 2017, כשאני מטפל, אני לובש תמיד חולצה ירוקה. אני מת על האנרגיה של זה.

44. כבר מהילדות המאוד מאוד מוקדמת שלי, הארוויזיון, מסמל עבורי את חגיגת היום הולדת שלי. מגיל 0 כששאלו אותי "ילד, בן כמה אתה?" עניתי ש "אני לא יודע אבל יש לי יום הולדת בארוויזיון". חחחח 😂
ושיהיה לנו בהצלחה ✌🏻

⭐ואחד לשנה הבאה :

45. היום אני לא בזוגיות - אז עם מישהו מכיר מישהו … הלב פתוח ובשל יותר מתמיד.🙏🏻💚

זה אני.
ויש עוד המון המון המון שבכלל לא הצלחתי להכניס לרשימה.
חוגג 44 שנים במסע שלי על האדמה הזו.
שנים של טעויות. של אובדן, של למידה. של נפילות. של צמיחה.
של דרך, שכותבת את עצמה תוך כדי שאני הולך בה.
ואני אסיר תודה על החיים האלה
על הדרך שעשיתי ועוד יעשה בתוכם.
על כל האנשים המופלאים שפגשתי בדרך ונכנסו לי ללב,
ועל הזכות להוביל אנשים נפלאים בשבילי הנפש,
שבה אני הולך.
תודה על מי שהייתי אתמול,
תודה על מי שאני היום,
תודה על מי שאהיה בשנת ה 45 במסע שלי,
ותודה שאתם כאן.🙏🏻

באהבה 💚,
ארז.

אז מה הסוד להפוך כישלון להצלחה?להפוך את הלא מודע - למודע!השבוע אנחנו מדברים על המעגל הכוונה השלילית.המעגל הלא מודע הזה.ש...
30/04/2026

אז מה הסוד להפוך כישלון להצלחה?
להפוך את הלא מודע - למודע!

השבוע אנחנו מדברים על המעגל הכוונה השלילית.
המעגל הלא מודע הזה.
שפועל ברקע.
והורס הכל.

ולמדנו:
שיש בנו את אותו כוח לא מודע.
שיוצר מעגל. לופ חוזר על עצמו,
ושהמעגל הזה הורס את הסיכויים שלנו להצליח.

היום בשעה 19:00 בלייב השבועי
נלמד איך לזהות אותו.

איך לשבור אותו.

ואיך לבנות מעגל חדש.

אבל יש משהו אחד שחשוב להבין:
הסוד זה לא בשבר.
הסוד זה במהפך
מלא מודע, למודע.

כי ברגע שהלא מודע הופך למודע,
יש חופש בחירה.
בלי המודעות,
האוטומט מפעיל אותנו.
המעגל רץ ברקע.
מפעיל התנהגויות לא רצויות,
בלי שיודעים.

אבל ברגע שרואים אותו,
נוצר חופש הבחירה

לשנות. לבחור אחרת.
לבנות מעגל חדש.
זה לא תמיד קל,
אבל זה כל ההבדל.

לראות את המעגלים.
להבין אותם.
ולבחור איך מדוייק לנו יותר לחיות.
זה התהליך.
וזו הדרך לעצמך.
ואם אתה רוצה להמשיך ללכת בה
כתוב "דרך" בתגובות.

באהבה 💚,
ארז.

אני שומע מגברים רבים על הקושי להחזיק זוגיות לאורך זמן. והנה מה שגיליתי.אני שומע את זה הרבה,מגברים שממש רוצים. משקיעים. מ...
29/04/2026

אני שומע מגברים רבים על הקושי להחזיק זוגיות לאורך זמן. והנה מה שגיליתי.

אני שומע את זה הרבה,
מגברים שממש רוצים.
משקיעים. משתדלים.
הם מספרים לי על הקושי הזה,
להחזיק את הזוגיות לאורך זמן.

"זה מתחיל טוב," הם אומרים.
"יש חיבור. יש כימיה."
"אבל אחרי זמן... משהו קורה."
המרחק גדל. הקשר נחלש.
וזה מסתיים.
ותמיד בסוף,
זה חוזר לאותו מקום.
לבד.

והשאלה שעולה בהם בדרך כלל היא:
"מה לא בסדר איתי?"
וכבר שנים כמטפל,
אחרי שראיתי את זה שוב ושוב,
במאות גברים שפגשתי,
אני חושב גיליתי משהו:
אין שום דבר לא בסדר.

אבל יש כוח נפש שפועל ברקע.
מעגל כוונה שלילית.
בואו אראה לכם איך זה עובד:

גבר פוגש מישהי.
יש חיבור.
הכל מתחיל טוב.
אבל עמוק בפנים, יש אמונה לא מודעת.
"אני לא ראוי לאהבה."
או "בסוף כולם נפדים."
האמונה הזו לא תמיד מודעת.
לפעמים היא קבורה עמוק,
מהילדות, מכישלונות ישנים,.
והאמונה הזו מפעילה התנהגות.
לא מודעת.

כשהיא מתקרבת מדי, הוא מתרחק.
לא בכוונה. פשוט משהו בפנים אומר "מסוכן".
או שהבחור לא נותן לה להיכנס באמת פנימה.
שומר מרחק, לא סומך.
למה?
כי האמונה הזו עובדת ברקע.

ומה קורה?
היא מרגישה את המרחק.
את זה שהוא לא נותן לה להיכנס.
והיא עוזבת.
או שהקשר פשוט מסתיים.

ועכשיו,
כשהוא נשאר לבד שוב,
האמונה מתחזקת.
"רואה? בסוף באמת כולם עוזבים."
והמעגל חוזר.

שוב פוגש מישהי. האמונה עדיין שם.
מתנהג באותה צורה. זה מסתיים.
והאמונה מתחזקת.
שוב ושוב.
במעגל שאין לו סוף.

והחלק הכי כואב?
שהוא לא רואה את זה.
הוא רואה רק את "אני מנסה ולא מצליח."
אבל הוא לא רואה
את המעגל הכוונה השלילית שלו
שפועל ברקע.
את האמונה הלא מודעת.
את ההתנהגות שהיא גורמת.
את הדרך שבה היא הורסת את הסיכויים.
זה מעגל הכוונה השלילית.

הוא הורס את הסיכוי ליצור זוגיות טובה, נעימה, וממושכת.
לא כי אנחנו לא ראויים,
כי המעגל הזה עובד נגדנו.

אז מה עושים?
צעד ראשון: רואים את זה.
מזהים את האמונה.
"מה אני באמת מאמין על עצמי בזוגיות?"
"איזו התנהגות חוזרת על עצמה?"
כי ברגע שרואים את המעגל,
הוא כבר לא לא מודע.
הוא מודע.
ואפשר לשנות.

🔄 אם אתה רוצה לשבור את המעגל הזה, ולבנות זוגיות שעובדת,
✍🏻כתוב "דרך" בתגובות,
ואשלח לך מידע על "הדרך לעצמך", התהליך ריפוי רגשי שכבר עזר למעלה מ200 גברים לזהות את המעגלים השליליים ולבנות מעגלי כוונה חדשים וחיוביים.
מעגלים שעובדים בשבילכם.
לא נגדכם.

באהבה 💚,
ארז.

#זוגיות #פרידה #התפתחותאישית #גברים #פסיכותרפיההוליסטית

הוא ביקש לבוא לנשום ולשחרר. אבל במפגש עצמו הוא ביקש רק לשוחח. וזה מה שאני שהבנתי מהסיטואציה המוזרה הזו.לפני כמה חודשים ה...
28/04/2026

הוא ביקש לבוא לנשום ולשחרר. אבל במפגש עצמו הוא ביקש רק לשוחח. וזה מה שאני שהבנתי מהסיטואציה המוזרה הזו.

לפני כמה חודשים הגיע אליי מטופל.
הוא התקשר אליי ואמר:
"אני צריך להשתחרר, לנשום, להוציא הכל."
שמעתי את הכאב בקול שלו.

הוא סיפר לי על מסע חיים מורכב,
על המקום הרגשי הלא פשוט שהוא נמצא בו היום,
והבנתי שהוא מוכן לנשום.
קבענו מפגש נקודת פריצה- הצעד הראשון אצלי.
הוא הגיע,
ישבנו לשוחח,
והוא התחיל לספר על החיים שלו.
על הכאב. על השנים.
על כל מה שהוא עבר והוא נושא בפנים.

הקשבתי לדבריו,
הרגשתי שאנחנו מוכנים לעבור לחלק המעשי,
"בוא נתחיל לנשום."
והוא אמר:
"רגע, בוא נדבר עוד קצת."
המשכנו לדבר יותר לעומק.

כעבור זמן שוב אמרתי:
"באת לכאן היום לנשום,
אם אנחנו רוצים להספיק בזמן,
אנחנו צריכים לצאת לדרך".

והוא:
"חשוב לי עוד משהו אחד שאני רוצה לספר."
והבנתי.
אנחנו כנראה לא ננשום במפגש הזה.
הוא לא מעוניין באמת לנשום.

אבל לא באמת.
זה לא שהוא לא מעוניין,
הוא פוחד. אני יודע.
לנשום זה לסמוך,
להתמסר,
לא פשוט.

המפגש הסתיים.
וכשנפרדנו בדלת,
ראיתי בפנים שלו.
את תחושת ההחמצה.

הוא אמר "לא עשיתי את מה שבאתי בשבילו."
"לא שיחררתי."
"אני מרגיש שלא ניצלתי את המפגש."
זה עצוב.
הבנאדם בחר להשקיע בעצמו,
וזו התחושה שאיתה הוא יוצא.

אבל הוא שמר על עצמו.
במקום "בטוח".
לא לנשום.
לא לשחרר.
כי זה באמת מפחיד.

אבל המפגש בכל זאת היה משמעותי
והחלטנו להמשיך לתהליך טיפולי שלם,
בתוכנית "הדרך לעצמך".
ובטיפול הראשון שבו נשמנו,
זה קרה.

נשמנו עמוק, בלי מילים,
רק הרגש מדבר.
ומתוך הנשימה,
משהו התחיל לצאת.
כאב
ענק.
שהוא החזיק שנים.
משקעים רגשיים.
שלא ידע שהם שם.

והוא בכה. ובכה,
שיחרר. וצעק
והוציא הכל.

אחרי המפגש הוא אמר:
"לא ידעתי שזה שם."
"לא ידעתי שאני עוד הולך
עם כל הרגש הזה בבטן שלי."

ואמרתי לו:
"היום פרצנו את המעגל."

אז מה קרה במפגש הראשון?
מעגל הכוונה השלילית
ניסה לשמור עליו במקום בטוח.
לא לנשום. לא לשחרר.
להישאר במקום בטוח ומוכר.
שיחה.
גם אם המקום המוכר כואב.

למה?
כי האמונה הלא מודעת אמרה:
"אל תשחרר. זה מסוכן. עדיף לשוחח"
ומעגל הכוונה השלילית עשה הכל כדי לשמור על זה.
"בוא נדבר עוד."
"עוד דבר אחד."
כל דבר - רק לא לנשום.

אבל ברגע שזיהינו את זה,
שברנו אותו.
הוא נשם לא מעט לאורך הדרך,
ושיחרר.
והמעגל נשבר.

אז זה מה שמעגל הכוונה השלילית עושה.
הוא שומר אותנו ב"בטוח".
גם כשה"בטוח" הורס אותנו.
כי זה מוכר.
מוכר מרגיש בטוח,
גם אם הוא עושה לנו כואב.

אז מה עושים?
מכירים את הכוונות השליליות שלנו.
מזהים את הרגע שהמעגל פועל.
"למה אני לא עושה את מה שאני צריך?"
"על מה הכוונה השלילית שלי מנסה לשמור?"
ואז שוברים.

צעד אחד.
פשוט,
אבל אמיץ.
למרות הפחד.
לשבור את מעגל הכוונה השלילית,
וליצוק לחיים שלנו כוונות חיוביות,
זה מסע של חיים שלמים.

אם גם אתה מרגיש שאתה רוצה לחלץ את עצמך מהתקיעות של מעגל הכוונה השלילית שלך,
✍🏻כתוב בתגובות "אני" ואני אשלח לך הדרכה מדוייקת, עם 7 צעדים קריטיים כדי לזהות את האמונות שתוקעות אותך במעגל השלילי הזה,
כדי לתצליח לממש את
הכוונות החיוביות שלך בחיים.

באהבה 💚,
ארז.

Address

מצדה 3
Tel Mond

Opening Hours

Monday 10:00 - 21:00
Tuesday 10:00 - 21:00
Wednesday 10:00 - 21:00
Thursday 10:00 - 21:00
Friday 09:00 - 15:00
Sunday 10:00 - 17:00

Website

https://bit.ly/m/ereznoy

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ארז נוי- ביחד איתך, בדרך לעצמך posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to ארז נוי- ביחד איתך, בדרך לעצמך:

Share