ארז נוי- ביחד איתך, בדרך לעצמך

ארז נוי- ביחד איתך, בדרך לעצמך Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from ארז נוי- ביחד איתך, בדרך לעצמך, Alternative & holistic health service, מצדה 3, Tel Mond.

מוביל אנשים בשברים רגשיים מורכבים, כדי ללמוד להרפות, לנשום, לשחרר ולחזור לחיים בביטחון, אהבה וקבלה עצמית. בשיטת "הדרך לעצמך" המחברת גוף, נפש, נשמה ונשימה, ליצירת שינוי עומק ואמיתי בחיים האישיים ובמערכות יחסים.

איך אתה מרגיש? יש לך שם למה שקורה לך עכשיו בגוף? אם אין, זה בדיוק מה שאני רוצה לדבר איתך עליו.תעשה לי טובה. תעצור לשנייה...
24/05/2026

איך אתה מרגיש? יש לך שם למה שקורה לך עכשיו בגוף? אם אין, זה בדיוק מה שאני רוצה לדבר איתך עליו.

תעשה לי טובה.
תעצור לשנייה, ותבדוק משהו.

איפה בגוף שלך יש עכשיו מתח?
איפה משהו לחוץ, מכווץ,
או פשוט משהו לא בסדר?

אולי זה בכתפיים. אולי בלסת. אולי בבטן.

מצאת?

עכשיו השאלה האמיתית:
יש לך שם למה שזה?

לא "נעים" או "רע לי".
אני מדבר על הרגש.
מה הרגש שגורם לזה?
זה פחד? כעס? עצב? כאב? תסכול? בדידות?

ואם התשובה היא "לא יודע" אתה במקום הנכון.

כי יש משהו שקורה לגברים רבים,
ואף אחד לא ממש מדבר עליו.
הגוף מדבר כל הזמן.
הלב דופק,
הנשימה משתנה,
הבטן מכווצת, משתחררת,
החזה לחוץ.
אבל אין לזה שם.

פסיכותרפיסטים נתנו לזה שם מיוחד: אלקסיתימיה (Alexithymia).
"אין מילים לרגש."

זה משהו שפוגש בין 10 ל-25 אחוז מהאוכלוסייה.
ובגברים? פי שניים יותר.

ואני לא חושב שזה מקרי.

כי רובנו גדלנו עם אותו מסר,
בגרסאות שונות:
"תהיה חזק. תיהיה גבר,
אל תבכה. תתגבר.
תמשיך הלאה."
כמו רובוט, בלי רגש.

לפעמים זה לא היה גס או מזיק.
אפילו זה היה מתוך אהבה.
"אל תדאג, הכל יהיה בסדר."
אבל המסר תמיד היה:
לא לתת מקום לרגש.

וככה למדנו משהו מוזר.
למדנו להיות מלאים ברגש,
אבל בלי לדעת איך קוראים לו,
ומה עושים איתו?

הבעיה היא שכשאין לך שם לרגש,
אין לך גם מה לעשות איתו.
אז מה קורה?
בריחה. לעבודה.
למחשבות. לאינטרנט. לטלפון.
כל דבר שיסיח את הדעת מהתחושה
הזו שאין לה מקום.

יש בדידות.
כי איך מתחברים למישהו
כשאין לו מילים למה שקורה בפנים?
(רק "מה קרה אחי?" "סבבה" )

וגם יש עוד משהו.
משהו עמוק יותר.

מי שמנותק מהרגשות,
מנותק גם מהנשמה.
מהכוונה העמוקה שלשמה הוא חיי.

כי הרגש הוא השפה שבה שהנשמה מדברת.
היא מנסה להגיד משהו.
להראות לך את הדרך.

אבל כשאין מילים לקרוא את השפה הזו, נשארים אבודים.

והדבר הכי חשוב:
זה לא צריך להישאר ככה.

אפשר ללמוד לזהות את הרגש.
אפשר ללמוד לתת שם.
לבטא אותו.
אפשר להתחיל כן לדעת
מה קורה שם בפנים.
ומה מקום הזה לגזור את הפעולות
הכי מדוייקת עבורך.

זה לא קורה מיד,
אבל זה אפשרי.

✍🏻אם מרגיש שזה נוגע בך, כתוב "רגש" בתגובות ואשלח לך הדרכה מעשית בחינם: "כשהגוף מדבר" עם 6 תרגילים שיעזרו לך להקשיב לשפת הרגש בגוף שלך, כדי שתרגיש יותר בטוח, נוכח, ורגיש, כמו שאתה באמת.

זה לא קורה מיד,
אבל זה אפשרי.

באהבה,
ארז. 💚

#גבררגיש #רגש #גברים #התפתחותאישית #פסיכותרפיההוליסטית

"מתי אני אהיה סוף סוף שלם?"או במילים אחרות: מתי המלחמה שלנו נגד עצמינו תיגמר?שנים הלכת עם השאלה הזאת בתוכי.העייפות הזו, ...
21/05/2026

"מתי אני אהיה סוף סוף שלם?"
או במילים אחרות: מתי המלחמה שלנו נגד עצמינו תיגמר?

שנים הלכת עם השאלה הזאת בתוכי.
העייפות הזו,
מלרדוף אחרי קו סיום דמיוני.
לחיות בפנטזיה שיום אחד
נגיע לאיזה יעד נחשק,
נעצור, ונרגיש שאנחנו "בסדר".
שאנחנו מספיק.

אבל יש אמת שלקח לי שנים להבין:
"גבר שלם" – זה לא גבר שהגיע ליעד.

גבר שלם זה גבר שמסכים להמשיך לנוע.
אנחנו מחפשים נקודה קפואה בזמן
כי אנחנו עייפים.
מחפשים נוחות, שיהיה קל בטוח יותר.
מפחדים מהטלטלה הבאה,
מהשינוי הבא.
רוצים תעודת ביטוח שהכול יישאר יציב.

אבל המציאות לא עובדת ככה.

עץ שלא משתנה עם העונות,
מתייבש ומת.

מים שלא זזים,
הופכים לביצה מעופשת.

עמידה במקום זה לא ביטחון,
זה תקיעות.

התחושה שאנחנו שלמים עם עצמינו,
לא מחכה לנו בסוף התהליך.
היא מגיעה ברגע שאנחנו מפסיקים להילחם בשינויים,
ומתחילים להוביל אותם בביטחון.

אתה לא צריך "לתקן" את עצמך כדי להיות שלם.
אתה שלם כשאתה מפסיק לנטוש את עצמך בשעת משבר,
וכשאתה מבין שאתה הקרקע של עצמך, בכל מצב.
בתנועה המתמדת של היקום.

אין מה לחכות שהסערה תחלוף,
רק ללמוד להוביל את עצמך בתוכה.

אם אתה רוצה להפסיק לחכות
ל"יום אחד הכל יהיה בסדר",
וללמוד איך להיות יציב וחזק בתוך הסערות של החיים,
כתוב לי "שלם" בתגובות (או בפרטי),
ואשלח לך מדריך מעשי, עם 7 צעדים פשוטים כדי לבנות ביטחון פנימי יציב
גם כשהקרקע בחוץ רועדת.

באהבה 💚,
חג שמח🎉
ארז.

#גברשלם #שינוי #פחד #גברים #התפתחותאישית #פסיכותרפיההוליסטית

"אם אעזוב את העבודה הזו, מי אני בכלל?"לפני שנה הגיע אלי גבר מרשים מאוד,מנהל פרויקטים בחדברה גדולה, בית, זוגיות ומשפחה, ש...
20/05/2026

"אם אעזוב את העבודה הזו, מי אני בכלל?"

לפני שנה הגיע אלי גבר מרשים מאוד,
מנהל פרויקטים בחדברה גדולה,
בית, זוגיות ומשפחה, שעשה הכל נכון על הנייר,
ישב על הקורסה שלי בקליניקה,
וסיפר את הסיפו שלו בעיניים עצובות ונפולות.

"ארז, אני תקוע", הוא אמר בשקט.
"שנתיים אני קם עם משקולת על החזה.
מגיע לחניון בעבודה, מכבה מנוע,
ופשוט יושב באוטו. עצוב.
נחנק. נמאס לי כבר,
אני שינוי בחיים,
אבל אני לא מסוגל לפתוח לינקדאין ולחפש."

כשקילפנו את השכבות, הגענו לשורש.
זה לא היה פחד כלכלי או מהלא-נודע.
זה היה פחד עמוק הרבה יותר:
אובדן זהות.

"כולם מכירים אותי כתותח שמביא תוצאות", הוא אמר.
"אם אני לא הבנאדם הזה, אז מי אני בכלל?"
התקיעות שלו ישבה על זיכרון ישן.

משבר כלכלי שחוותה משפחתו כשהיה נער,
השאיר בו חותם של פחד,
אבל לא פחד מהשינוי עצמו,
אלא מהאימה שהוא שוב
"יפקיר" את עצמו בסערה כלכלית.

בקליניקה לא חיפשנו חשיבה חיובית
לבין את הפחד כדי להתמודד איתו.
מהניסיון שלי זה לא עובד.

עבדנו על הסכם פנימי חדש:
ההבטחה שהוא לא נוטש את עצמו יותר.
תרגלנו נוכחות בגוף בתוך מסעות נשימה,
הוא הסכים לפגוש את הפחד הזה,
כמו שהגוף זוכר אותו.

חודשיים לתוך המסע שלנו
הוא כבר עזב את העבודה.
זה היה מפחיד? מאוד.
אבל אחרי שהוא עשה את הצעד האמיץ הזה,
הוא הרגיש שהוא חזר לחיים.

גברים, השינוי שלנו לא מפחיד בגלל הלא-נודע.
הוא מפחיד כי קשרנו את הערך שלנו
לתפקיד, לנוחות, למשכורת הבטוחה.

כשאתה לומד להיות הקרקע של עצמך,
אז החופש האמיתי מתחיל.

אם גם אתה מרגיש תקוע בתוך פחד
מליצור תנועה חדשה ואמיצה בחיים
כתוב לי "תנועה" כאן בתגובות (או בפרטי).
נתאם שיחת מיפוי חסמים קצרה בזום ללא עלות,
ונראה איך אתה עושה את הצעד הבא שלך,
באומץ, בשלווה ובביטחון.

באהבה 💚,
ארז.

#פחד #שינוי #גברים #התפתחותאישית #פסיכותרפיההוליסטית

חושב שאתה מפחד ממה שיבוא. למען האמת הפחד הזה הוא בעצם ממה שכבר היה…🟢אני רוצה לשאות אותך שאלה חשובה:כשאתה חושב על שינוי ג...
19/05/2026

חושב שאתה מפחד ממה שיבוא. למען האמת הפחד הזה הוא בעצם ממה שכבר היה…

🟢אני רוצה לשאות אותך שאלה חשובה:

כשאתה חושב על שינוי גדול שאתה צריך לעשות בחיים,
עבודה חדשה, סיום זוגיות, מעבר למקום חדש,
שינוי משמעותי כזה.
מה אתה מרגיש?

רוב הגברים שאני פוגש יגידו:
"אני מפחד מה יקרה."

אבל בואו נעמיק רגע.
מה זה "מה יקרה"? זה העתיד, נכון?
זה משהו שעוד לא קרה,
משהו שאתה לא יכול לדעת בוודאות עכשיו.

אז איך אתה יכול לפחד ממשהו שעוד לא קרה?

🟢התשובה שלי היא: אתה לא.

אתה מפחד ממשהו שכבר קרה בעבר.

הפחד הוא לא מהשינוי שבא.
הפחד הוא מהזיכרון של פעם
שהשתנית ונפגעת או נכשלת.
פעם שניסית משהו חדש וזה נפך.
פעם שעזבת מקום בטוח - ואז הכל התפרק.
פעם שלקחת סיכון - ושילמת מחיר.

והמוח שלך זוכר את זה.
ואז הוא אומר: "בפעם הקודמת שהשתנית,
היה כואב.
אז הפעם, אל תשתנה.
הישאר פה. זה בטוח יותר."

נשמע הגיוני ובטוח בסך הכל. לא?
לא ממש.

כי הפחד הזה שייך לעבר, לא להווה.

בפעם הקודמת הייתי מישהו אחר.
הייתי צעיר יותר, לא ידעתי מה שאני יודע עכשיו,
לא הייתה לי התמיכה שיש לי היום.
אבל המוח שלי לוקח את הזיכרון הזה מהעבר
ומקרין (משליך) אותו על ההווה.

כאילו השינוי הקרוב יהיה בדיוק כמו השינוי שכבר היה.

אבל זה לא נכון.

אני זוכר מטופל עבר שסיפר לי
שהוא רוצה לעזוב את העבודה שלו כבר שלוש שנים.
"אני לא מרגיש שייך לשם," הוא אמר.
"אני יודע שצריך ללכת."
אבל הוא לא יכול היה.
כל פעם שהוא חשב על זה,
היה פחד עצום.

שאלתי אותו: "מה אתה חושב שיקרה אם תעזוב?"

"לא יודע," הוא אמר. "אבל משהו רע."

"בוא נבדוק," אמרתי. "מתי בפעם האחרונה עזבת עבודה?"

והוא נזכר. לפני עשר שנים, עזב עבודה ,
והתקופה אחרי זה הייתה קשה מאוד.
לא מצא עבודה חדשה במשך חודשים,
היו קשיים כלכליים, הרגיש כישלון.

"אז הפחד הוא לא מהעבודה החדשה," אמרתי.
"הפחד הוא מהזיכרון של לפני עשר שנים."

ואצלו התחיל ליפול האסימון.
ואז שאלתי: "אתה אותו אדם מלפני עשר שנים?"

"אני הרבה יותר מנוסה. יש לי קשרים.
יש לי ביטחון כלכלי. זה לא אותו מצב."

בדיוק.

הפחד שייך לעבר, לא להווה.

והדרך לשנות את זה היא לא להילחם בפחד.
הדרך היא לתת לעצמך חוויה חדשה ומתקנת.
חוויה של שינוי שבה אתה לא לבד,
שבה אתה בשל יותר, שבה יש תמיכה.

וככה הזיכרון השלילי משתנה לחוויה חיובית.
זה קורה לאט. אבל הוא משתנה.

📌שתפו בתגובות:
איזה שינוי בחיים, מהסוג הבלתי נמנע, מפחיד אתכם? למה זה מפחיד כל כך?

אני אשמח לשמוע על החוויה שלכם🙏🏻

באהבה 💚,
ארז.

#פחד #עבר #כאןועכשיו #גברים #פסיכותרפיההוליסטית

חושב שאתה שולט על החיים שלך? אז איך הכל משתנה מתחת לרגליך? על מה בדיוק אתה שולט?יש משהו שאני מזהה כמעט אצל כל גבר שמגיע ...
18/05/2026

חושב שאתה שולט על החיים שלך? אז איך הכל משתנה מתחת לרגליך? על מה בדיוק אתה שולט?

יש משהו שאני מזהה כמעט
אצל כל גבר שמגיע אליי לטיפול.

הוא מספר לי על החיים שלו,
על העבודה, על הזוגיות, על הקשיים.
ואז, בשלב מסוים, הוא אומר משהו כמו:
"אני צריך לדעת מה יקרה.
אני צריך תוכנית. מה עושים?
אתה בטוח שנצליח בסוף?"

ואני מבין את זה. באמת מבין.
כולנו רוצים להרגיש קצת שליטה.
זה מרגיש טבעי, נכון? לרצות לדעת.
לרצות לתכנן. לרצות לשלוט על החיים שלנו.

זה מרגיש כמו הדרך להיות בטוח,
להיות גבר אחראי שיודע מה הוא עושה.

אבל אז אני שואל אותו שאלה פשוטה:
"ועל מה בדיוק אתה שולט?"

והוא מסתכל עלי, קצת מופתע.

"איך זאת על מה? על החיים שלי. על ההחלטות שלי."

ואז אני מצביע על החלון.
"תראה את העולם בחוץ. הכל זז, הכל משתנה.
העצים משתנים עם העונות,
האנשים ברחוב משתנים כל שנייה,
אפילו הגוף שלך משתנה ברגע הזה -
תאים מתים, תאים חדשים נוצרים.
אז אם הכל משתנה כל הזמן,
על מה בדיוק אתה שולט?"

והוא שותק.
כי הוא מתחיל להבין משהו.

אנחנו חיים באשליה.
אשליית שיש לנו שליטה.
זה טוב לנו, ונותן ביטחון.

אנחנו חושבים שאם נתכנן מספיק,
אם נעבוד מספיק קשה,
אם נהיה מספיק זהירים,
נוכל לשלוט על מה שיקרה.
נוכל לעצור את השינוי.

אבל זו אשליה. כי העולם לא עובד ככה.
"Panta Rhei" אמרו ביוון הקדומה - "הכל זורם."
הכל בתנועה מתמדת.
אין שום דבר שנשאר אותו הדבר,
אפילו לא לרגע אחד.

ומה קורה כשאנחנו מחזיקים באשליה הזו?
מנסים לשלוט על משהו שלא ניתן לשליטה?
יש מאבק. מאבק מתמיד.
אנחנו מנסים לעצור את הזרימה הטבעית של החיים.
ואז יש עייפות, תסכול, תחושה של
"למה כל דבר הולך כל כך קשה?"

כי אנחנו נלחמים בטבע של המציאות.

אני לא אומר שאנחנו לא צריכים לתכנן,
או להיות אחראיים. בהחלט כן.
אבל יש הבדל גדול בין לתכנן
לבין לנסות לשלוט.
תכנון זה להכין את עצמך לאפשרויות.
ניסיון לשלוט זה להאמין
שאתה יכול לקבוע מה יקרה.

ומה שמשחרר זה להבין: אתה לא יכול לקבוע מה יקרה.
אתה צריך לזרום.

להסכים שהעולם משתנה.
להסכים שהחיים זורמים.
ולהיות חלק מהתנועה הזו,
במקום לעמוד מולה
ולנסות לעצור אותה.

אני יודע שזה נשמע מפחיד לסמוך על הלא ידוע.
"אבל אם אני לא שולט, מה יקרה?"
והתשובה היא: החיים יקרו.
בדיוק כמו שהם קורים עכשיו.

אבל כשאתה מפסיק לנסות לשלוט,
יש פחות מאבק. יש יותר שלווה.
ויש תחושה של זרימה,
במקום מלחמה מתמדת.

אם רוצים ללמוד איך לשחרר את אשליית השליטה ולהתחיל לזרום,
✍🏻כתוב "שליטה" בתגובות ואני אשלח לך את "ארגז הכלים" שלי, מלא בכלים פרקטיים, שאיתם תצליח לשחרר את אשליית השליטה, לחזור לבחירה פנימית, גם כשהחיים לא נתנו לך תשובות ברורות.

באהבה 💚,
ארז.

#אשלייתשליטה #שחרורשליטה #גברים #התפתחותאישית #פסיכותרפיההוליסטית

ממה גבר מפחד יותר מהכל? זה לא מפגיעה. לא מדחייה. לא אפילו מבדידות. הפחד הכי גדול שלנו הואהפחד להשתנות.ואני לא מדבר על שי...
17/05/2026

ממה גבר מפחד יותר מהכל? זה לא מפגיעה. לא מדחייה. לא אפילו מבדידות.
הפחד הכי גדול שלנו הוא
הפחד להשתנות.

ואני לא מדבר על שינוי קטן.
אני מדבר על השינויים הגדולים שהחיים מביאים.
עבודה חדשה. זוגיות חדשה.
גירושין. מעבר דירה. שינוי קריירה.
ירידה במשקל. רילוקיישן, הזדקנות.

כל אלה שינויים שאנחנו יודעים שהם בלתי נמנעים,
שהם חלק מהחיים.
אבל משהו בפנים מתנגד לשינוי מרוב פחד.
משהו בנו אומר:
"לא עכשיו. נמתין עם זה עוד קצת."
"אחר כך"

ובמבט ראשון, נראה שזה פחד מהלא ידוע.
"מה יקרה אחרי השינוי? האם זה יצליח?"
אבל אחרי שנים של עבודה עם גברים,
אני יודע שזה לא הפחד האמיתי.
הפחד האמיתי הוא הרבה יותר עמוק.

הפחד האמיתי אומר לנו:
"מי אני אהיה אחרי השינוי?"

"אם אעזוב את העבודה הזו - מי אני בלי התפקיד?"

"אם אתגרש - מי אני בלי להיות בזוגיות?"

"אם אצליח - האם אני עדיין אני?"

זה לא פחד מהשינוי עצמו.
פחד שהשינוי יגרום לנו להשתנות.
ושאנחנו לא באמת יודעים מי ניהיה אחרי זה.

ואז במקום לזוז, נשארים.
במקום להשתנות, מחזיקים.
אוחזים במה שמוכר, גם אם זה כואב.
כי לפחות שם אנחנו יודעים מי אנחנו.
ושם יש אשליה של שליטה.
"אם אני אשאר פה, אני יודע מה יקרה. אני שולט."

אבל הנה האמת שקשה לשמוע: אנחנו לא שולטים.
בעצם חוץ מעל הבחירות שלנו, אין לנו שליטה על כלום.

העולם משתנה כל הזמן.
הגוף שלנו משתנה.
האנשים סביבנו משתנים.
החיים משתנים.
הפילוסוף היווני הרקליטוס אמר לפני 2500 שנה:
"לא ניתן לצעוד פעמיים באותו נהר."
הנהר משתנה, והמים זורמים.
וגם אנחנו משתנים.
כל הזמן.

אז כשאנחנו אומרים לעצמנו
"אני לא רוצה להשתנות,"
אנחנו בעצם אומרים
"אני רוצה לעצור את החיים."

אבל החיים לא עוצרים.
והבחירה האמיתית שלנו היא לא אם להשתנות.
הבחירה היא איך להשתנות.
עם הקשבה והתמסרות לשינוי? או בהתנגדות לו?

ויש משהו שאני רוצה להגיד לך,
אם אתה שם, במקום שאתה יודע שצריך לקום ולעשות שינוי,
בקריירה, במשפחה, בחיים בכלל,
לעזוב את אזור הנוחות,
אבל אתה חושש מהשינוי המתבקש
חשוב לי שתדע
השינוי שיקרה לא ימחק אותך.
הוא ימשיך אותך בצורה מדויקת יותר.

אתה לא תפסיד את מי שאתה.
אתה תגלה לאורך הדרך של השינוי
מי אתה יכול להיות. ומה אתה מסוגל.

זה מפחיד, אני יודע.
אבל זה גם הדרך היחידה לחיות באמת.

📌אם רוצים ללמוד איך להפסיק לפחד משינוי ולהתחיל לזרום עם שינויים בחיים,
✍🏻כתוב "שינוי" בתגובות ואשלח לך הדרכה מלאה עם הדרך המדויקת
לעשות שינוי משמעותי בחיים ולהישאר שלמים ובטוחים.

באהבה 💚,
ארז.

#פחד #שינוי #גברים
#התפתחותאישית #פסיכותרפיההוליסטית

מצאת מה התכלית? כולם מחפשים אותה כל הזמן, הולכים רחוק, בעוד היא נמצאת מתחת לאףהשבוע היה לי את האומץ לדבר על אחד הנושאים ...
15/05/2026

מצאת מה התכלית? כולם מחפשים אותה כל הזמן, הולכים רחוק, בעוד היא נמצאת מתחת לאף

השבוע היה לי את האומץ לדבר
על אחד הנושאים החשובים ביותר בעיניי, על האופן שבו אנו חווים את החיים.

ראיתי במהלך השנים שאני מטפל,
גברים רבים שמחפשים את התכלית של החיים,
ובדרך לתשובה הם מפספסים את זה לגמרי.

ראיתי אותם עסוקים בלנסות לשלוט,
לשרוד, להילחם, להשיג,
לדאוג שהכל יהיה מושלם.
ומקום לחוות את החיים,
הם נלחמים בהם.

הבנתי משהו:
מתוך הרגל זכרי להיות בשליטה בכל סיטואציה,
כל פעם שמתנגדים להרגיש רגש,
נוצר מאבק פנימי שלא נגמר.
עייפות ולא מהרגש עצמו,
אלא מההתנגדות אליו.

זה משהו שזהיתי גם אצלי,
וגם אצל כל גבר שפגשתי בטיפולים.

שעולה בנו רגש יש לנו בחירה אחת תמיד: להתנגד לו או להסכים להרגיש אותו.
והבחירה הזו משנה
את כל האופן שבו חווים את החיים.

גיליתי שכשמסכימים להרגיש,
הרגש חולף מגיעה שלווה.

לא כי הכל הפך מושלם,
אלא כי אין מאבק פנימי.
כך נוצרת רוחה, גם בתוך המסע המאתגר ביותר.

ולדעתי זו התכלית שלנו.
לא לשלוט על החיים.
(כי בתכל'ס, לא משנה כמה ננסה לעולם לא נצליח להשיג שליטה מלאה)

לחוות את החיים.
להרגיש אותם, כמו שהם.
עם הכאב והשמחה.
עם הצער וההתחדשות
עם הפחד והאהבה. הכל.
בשביל זה אנחנו כאן,
וזה השביל שדרכו אנחנו מתפתחים.

היום אני מזמין אותך
להפסיק להילחם.
להתחיל לחוות. להרגיש.
כדי למצוא את הביטחון והשלווה,
שמגיעה לך להרגיש.

אז אם בא לך לצאת מהתקיעות,
ללמוד איך להפסיק להילחם בחיים,
ולהתחיל לחוות את החיים עם שלווה ורווחה, כתוב "חוויה" בתגובות ואני אשלח לך הדרכה עם 7 צעדים קריטיים, כדי לאפשר לך לחיות מתוך הרגש,
ולא מתוך הניסיון לשלוט בו.

באנו לחוות, לא לשלוט.
וזו הדרך.

באהבה 💚,
ארז.

#רגש #גברים #התפתחותאישית #טיפולרגשי #פסיכותרפיההוליסטמת

נכון אין לנו שליטה על מה שקורה, אבל יש לנו בחירה אחת חשובה והיא משנה הכליש משהו שאני רוצה לשתף איתכם, ואני חושב שזה אחד ...
13/05/2026

נכון אין לנו שליטה על מה שקורה, אבל יש לנו בחירה אחת חשובה והיא משנה הכל

יש משהו שאני רוצה לשתף איתכם,
ואני חושב שזה אחד הדברים החשובים ביותר
שהבנתי סמע ההתפתחות שלי.

תשמעו , אין לנו שליטה

אין לנו שליטה על הרבה דברים בחיים.
לא על מה שקורה לנו,
לא על הרגשות שעולים,
לא על האנשים סביבנו,
לא על מה שהחיים מביאים.

אפשר לנסות לתכנן,
לארגן, לדאוג שהכל יהיה בסדר,
אבל בסוף,
החיים עושים את שלהם.

ויש בזה משהו שיכול להיות מאוד מתסכל,
במיוחד כשרוצים לשלוט בדברים,
כשצריכים לדעת בוודאות שהכל יהיה בסדר.

אבל יש לנו בחירה אחת.
בחירה שיש לנו תמיד,
בכל רגע,
ולמרות שהיא נשמעת פשוטה,
היא משנה לגמרי את האופן שבו חווים את החיים.

הבחירה היא: להתנגד או להסכים.

להתנגד למה שקורה, או להסכים לזה.
להתנגד לרגש שעולה, או להסכים להרגיש אותו.
להתנגד למציאות כמו שהיא,
או להסכים לחוות אותה.

ואני יודע שזה נשמע קצת מופשט,
אז בואו נראה איך זה נראה בפועל.
כשמסכימים להרגיש, קורה משהו מיוחד.
ההסכמה היא לא ויתור.
היא לא "בסדר, אני נכנע, החיים ניצחו." לא.

ההסכמה היא משהו הרבה יותר עמוק.
היא אומרת: "אני רואה מה שיש.
אני מרגיש את זה.
ואני מסכים לחוות את זה כמו שזה,
או לקחת אחריות לשנות את זה,
גם אם זה כואב,
גם אם זה לא מה שרציתי."

ואז יש נשימה. יש קבלה.
יש ביטוי של הרגש, ויש שחרור.
החיים מתחילים לזרום שוב,
כי אין יותר התנגדות שחוסמת את הזרימה.

עכשיו מה שמדהים?
ההסכמה לא הופכת את הכאב לקל יותר.
הכאב עדיין שם.
אבל היא הופכת את החוויה לנסבלת.
כי כשמסכימים, אין מאבק.
ויש משהו בזה שמביא רוחה,
גם בתוך המסע המאתגר ביותר.

השלווה שבאה לא מזה שהכל מושלם בחוץ,
אלא מזה שאין בנו התנגדות פנימית למציאות.

זו הבחירה. ההסכמה או ההתנגדות.
וכל רגע, אנחנו בוחרים,
לפעמים בלי לדעת.
גם לא לבחור זו בחירה
אבל אפשר להתחיל לשים לב.
לשאול את עצמנו: "עכשיו, ברגע הזה - אני מתנגד או מסכים?"
ורק השאלה הזו, רק התשומת לב הזו - היא כבר התחלה של שינוי.

✍🏻שתפו בתגובות:
אהבה? הצלחה? כעס? עצב? בדידות?
איזה רגש אתם מתנגדים הכי הרבה להרגיש?
ולמה קשה לכם להרגיש אותו?
רוצה לשמוע אתכם

באהבה 💚,
ארז.

#התנגדות #הסכמה #שלווה #גברים #התפתחותאישית

על גברים שמחפשים את התכלית של החיים, אבל בדרך אנחנו פיספסנו את זה לגמרי...אני רואה את זה הרבה, וגם אני בעצמי יצאתי לחיפו...
12/05/2026

על גברים שמחפשים את התכלית של החיים, אבל בדרך אנחנו פיספסנו את זה לגמרי...

אני רואה את זה הרבה,
וגם אני בעצמי יצאתי לחיפוש הזה.

אנחנו שמחפשים את התכלית.
את המשמעות.
את הסיבה האמיתית לכל זה.

"למה אני כאן?"
"מה אני אמור לעשות בחיים?"
הם קוראים ספרים.
הולכים לסדנאות.
מחפשים תשובות.

ובדרך,
אנחנו מפספסים את זה לגמרי.

כי במקום לחפש עם הלב,
אנחנו מחפשים עם הראש.
נלחמים ע"י מחשבות כנגד הרגש.
נלחמים בחיים.

מנסים לשלוט על הכל.
לדאוג שהכל יהיה בסדר.
שהכל ילך לפי התוכנית.
שלא יהיה כאב.
שלא יהיה פחד.
שהכל יהיה מושלם.
או לכל הפחות הכי מושלם שאפשר.

אבל אז החיים הופכים למאבק מתמיד.
כי תמיד יש משהו
שלא הולך לפי התוכנית.
תמיד יש רגש שלא נוח.
תמיד יש משהו שרוצים לשנות.
ואז חושבים מה לעשות,
נלחמים שוב ברגש.
שוב ושוב.
עד שיש עייפות ותקיעות גדולה ועצובה.

"למה החיים שלי כל כך קשים?"
"למה אני צריך להילחם כל הזמן?"

ואני רוצה להגיד משהו, לכל האחים שלי
שעייפים ממלחמה על רגעים של סיפוק ואושר
שלא מגיעים.
אנחנו פיספסנו את זה לגמרי.

אני מאמין שהתכלית היא לא מה שחושבים.
אני מאמין שלא בנו לכאן
כדי לשלוט על החיים.
(וגם אם ננסה לא באמת נצליח)

אני מאמין שבנו לחוות אותם.
להרגיש אותם.
זה הכל.

לא לדאוג שהכל יהיה מושלם.
לא לשלוט על כל רגש, פעולה ותגובה,
פשוט להיות, להרגיש ולחוות.

את השמחה. את הכאב.
את הפחד. את האהבה.
את האכזבה, את ההתרגשות,
הכל.

כי זו התכלית שלנו.
לחוות את החיים שלנו,
ולהרגיש בטוחים חופשיים להיות מי שאנחנו.

ומה קורה כשמפסיקים להילחם?
כשמפסיקים לנסות לשלוט?
יש שלווה.
לא כי הכל מושלם.
ולא כי אין יותר מאבק.
פשוט יש זרימה עם החיים,
עם הכאב. עם השמחה.
עם הכל. בלי להתנגד להם.
ואז מרגישים רווחה.

נכון, יותר קל לכתוב על זה בפייסבוק,
מאשר ליישם,
זה קורה לאט, בצעדי בוני אמון,
עד שאתה מסכים באמת,
לחוות את החיים.
כמו שהם.
לא כמו שרוצים וחולמים שהם יהיו.
כמו שהם.
וזה משנה כל חווית החיים.

רק ככה הצלחתי להרגיש
שגם בתוך המסע הכואב ביותר,
יש שלום.
כשאין מאבק במציאות,
יש חוויה.
ויש לנו אחריות להשתתף בה,
מכל הלב,
ועם כל מי שאנחנו.

לדעתי זו התכלית שחיפשת.
היא כאן כל הזמן.
לא צריך למצוא אותה.
צריך להפסיק לרגע לחפש
את הפתרון לשאלות הגדולות,
כדי להקשיב לתשובות הקטנות,
שמגיעות מתוך הרגש שלך.

✋🏻 אם אתה מרגיש מושקע במלחמה על רגעי האושר בחיים, וזה הזמן שלך ללמוד איך להפסיק להילחם בחיים ולהתחיל לחוות אותם עם ביטחון שלווה פנימית אמיתית,
✍🏻כתוב "תכלית" בתגובות ואשלח לך הדרכה מעשית עם 7 צעדים פשוטים בדרך להפסיק להילחם כנגד החיים,
כדי להרגיש אותם ואותך מלא ביטחון ושלווה.

באהבה 💚,
ארז.
#ביטחוןעצמי #שלווהפנימית #גברים #פסיכותרפיההוליסטית #התפתחותאישית

למה החיים כ"כ מעייפים? כי אנחנו במלחמה מתמדת בלי לשם לב.  (ולא, אני לא מתכוון למצב במדינה) יש רגע שאני רואה הרבה, ואני ח...
10/05/2026

למה החיים כ"כ מעייפים? כי אנחנו במלחמה מתמדת בלי לשם לב. (ולא, אני לא מתכוון למצב במדינה)

יש רגע שאני רואה הרבה,
ואני חושב שכולנו מכירים אותו.
קורה משהו בחיים,
משהו לא הולך כמו שתכננו,
מישהו אומר משהו שפוגע,
או פתאום עולה רגש שלא ביקשנו להרגיש.

כאב, פחד, תסכול עמוק.
ומיד, כמעט בלי לשים לב,
יש תגובה פנימית: "לא רוצה את זה עכשיו."
דוחפים את זה הצידה.
מתעסקים במשהו אחר,
עוברים לעבודה, לפלאפון,
לכל דבר שרק יסיח את הדעת
מהרגש הזה שמבקש להיחוות.

ואני מבין למה ת'אמת.
להרגיש זה גם כואב. זה לא נוח.
ולפעמים רגש פשוט מפחיד.

אז במקום להרגיש, מתנגדים לו.
"אני פשוט לא ארגיש את זה עכשיו,
ואז זה יעבור."
נו? וזה באמת עובר?

מה שקורה זה שההתנגדות הזו,
הדחיפה הצידה בניסיון לא להרגיש,
היא בדיוק מה שיוצר את המאבק בחיים.
את התחושה שהחיים הם מלחמת השרדות,
מעייפת, שוחקת, ולא מתגמלת.

אבל החיים רוצים שנרגיש אותם.
זו בעצם התכלית שלנו היא לחוות.
אבל אנחנו עסוקים בלנסות לבחור
רק את הרגשות הנוחים,
ולדחוף את כל השאר למקום שלא יפריע לנו.

ככה נולד בך מאבק מתמיד,
הרי הרגשות לא באמת נעלמים.
הם חוזרים.
שוב ושוב.
וגם המאבק בהם ממשיך,
עד שתרגיש עייפות עמוקה מבחיים.
מהניסיון לשלוט באיך החיים מרגישים לך.

יש משהו שחשוב להבין: ההתנגדות לרגש לא רק גורמת לעייפות.
היא גם מנתקת אותנו מהשלווה, מהרווחה,
מהזרימה הטבעית של החיים.

כשמתנגדים לרגש, יש מתח פנימי.
יש התכווצות. צימצום של חופש הבחירה
והחיים לא זורמים ככה בטוב.
לפעמים זה הדבר שכואב יותר מהרגש עצמו.

כי מה זה רגש? רגש זה מים.
הרגש זורם, אם נותנים לו מקום,
אם מסכימים להרגיש אותו,
הוא עובר. חולף. מתייבש.
הוא זורם דרכנו,
נוגע בנו, ואז משתחרר.

אבל ההתנגדות לרגש? היא נשארת.
יוצרת מתח כרוני,
כאב שלא עוזב,
תחושה של ניתוק.
קונפליקט פנימי שלך כנגד הטבע שלך.

אז מה עושים?
התשובה שלי היא להפסיק להילחם בטבע הזה.
להבין שההתנגדות לרגש, היא מלחמה מיותרת.
לקבל אותו, להפסיק להתנגד,אליו.

כשמסכימים להרגיש את מה שיש,
גם אם זה כואב - משהו בנו משתנה.
יש שחרור. יש זרימה.
ויש שלווה,
לא כי הכל פתאום נעשה קל,
אלא כי אין יותר מאבק פנימי.

היכולת לשחרר את השליטה ולהרגיש -
לגברים רבים זה ממש תהליך.
אבל אפשר וצריך להתחיל אותו.
(ויפה שעה אחת קודם)

בתהליך הזה אפשר להבין שאולי
הדרך לשלווה היא לא דרך השליטה,
אלא דרך ההסכמה.
להרגיש, לחוות, להיות עם מה שיש.
ועם מי שאתה באהבה.

🤔רוצים ללמוד איך לזהות מתי אתם נלחמים ולהתחיל להסכים לחיים- ממש עכשיו?
✍🏻כתבו "מאבק" בתגובות ואשלח לכם הדרכה עם הדרך המדוייקת להחזיר לעצמכם אנרגיה, כיוון והשראה,
לא דרך מאמץ,
אלא ע"י הקשבה למה שבאמת בוער בכם.

באהבה 💚,
ארז.

#גברים #עייפות #שינוי #התפתחותאישית #פסיכותרפיההוליסטית

07/05/2026

גברים, פגיעות באינטימיות, זה חולשה או אומץ? (אני מקווה שהתשובה שלי תשנה את הגישה שלך)

כל גבר רגיש מכיר את הסיטואציה.
ישב על קצה המיטה.
לב דופק.
רצה לגעת, להעז.
אבל היה פחד.

"מה אם היא תראה שאני לא יודע מה לעשות?"
"מה אם היא תרגיש שאני לא בטוח בעצמי?"
"מה אם היא תראה את האמת?"

הפחד הזה, הוא לא ייחודי.
הרבה גברים מרגישים ככה.
חושבים שצריך להיות מושלמים באינטימיות.
אז הם מסתירים את מה שלא מושלם.

מסתירים את חוסר הביטחון.
את הפחד.
את הפגיעות.
מנסים להראות שהם יודעים בדיוק מה לעשות.
גם כשבפנים - לא.

הם בטוחים שזה עובד.
"שזה מה שהיא צריכה."
כך הם אומרים לי.
(שונא את המשפט הזה)

אבל האמת?
ההפך.
כהגבר הרגיש מסתיר את עצמו,
המסכות ומשחקים,
היא מרגישה מרחק.
אין חיבור אינטימי.
כי היא לא מתחברת למסכה.
היא רוצה להתחבר אליו.
לאמיתי.
לפגיע.
לאנושי.

אני יודע שזה נשמע הפוך.
"איך פגיעות תחבר?"
"זה לא יגרום לה לאבד עניין?"

אז זהו שלא.
דווקא ההפך.
כי כשגבר רגיש מראה את החלק הרגיש שבו,
כשהוא אומר:
"אני לא בטוח מה לעשות עכשיו"
או
"תגידי לי מה מרגיש לך טוב"
או אפילו
"אני קצת מפחד"
משהו קורה.
היא מרגישה אותו.
באמת.

לא את המסכה.
לא את ההצגה.
אותו.
ואז היא יכולה להתקרב.
זה יוצר חיבור.

חשוב שנבין, למרות שזה נשמע קצת הפוך על הפוך
פגיעות זה לא חולשה באינטימיות.
זה אומץ.
להראות מי שאתה באמת.
ולתת לפרנטר.ית להתקרב.
אל החלקים הכי חשופים ופגיעים בך.
אליך.

אבל זה גם מ�

Address

מצדה 3
Tel Mond

Opening Hours

Monday 10:00 - 21:00
Tuesday 10:00 - 21:00
Wednesday 10:00 - 21:00
Thursday 10:00 - 21:00
Friday 09:00 - 15:00
Sunday 10:00 - 17:00

Website

https://bit.ly/m/ereznoy

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ארז נוי- ביחד איתך, בדרך לעצמך posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to ארז נוי- ביחד איתך, בדרך לעצמך:

Share