דר' יריב גדעוני- מומחה לפוריות

דר' יריב גדעוני- מומחה לפוריות Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from דר' יריב גדעוני- מומחה לפוריות, Medical Service, ההדס 25 א', Tel Mond.

מומחה במיילדות,גניקולוגיה ופריון.
בוגר התמחות באנדוקרינולוגיה של הפוריות מאוניברסיטת McGill, מונטריאול,קנדה.
רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ גופית ומנהל שירות שימור פוריות, בי"ח אסה"ר
מנהל מרכז בריאות האישה ראשל"צ,שירותי בריאות כללית
המרפאה מספקת מענה לטיפול במגוון בעיות פוריות כולל הפרעות ממקור
זכרי,פונדקאות בארץ ובחו"ל, תרומת ביציות ,תרומת זרע והתמחות בשימור פוריות.
במרפאה ניתן לבצע מעקב הריון וביצוע בדיקת שקיפות עורפית.
נכלל בהסדר יעוץ של כללית מושלם

🧔🏼‍♀️ אני עומדת להתחיל טיפולי פוריות. בבדיקות הדם לסרולוגיה ל־CMV יצא IgM חיובי, ומדד ה־Avidity הוא 0.77. אין לי בדיקות...
15/05/2026


🧔🏼‍♀️ אני עומדת להתחיל טיפולי פוריות. בבדיקות הדם לסרולוגיה ל־CMV יצא IgM חיובי, ומדד ה־Avidity הוא 0.77. אין לי בדיקות קודמות להשוואה.
מתי אוכל לחזור לטיפולים?

🧑🏼‍⚕️כדי להבין את התמונה, חשוב להסתכל על מדד ה־Avidity- מדד שעוזר להעריך מתי התרחשה ההדבקה בנגיף.

כאשר מדד ה־Avidity נמוך, לרוב מדובר בהדבקה טרייה מהחודשים האחרונים.
כאשר מדד ה־Avidity גבוה (מעל 0.65–0.70), מדובר במדד מרגיע יותר.

במקרה שלך, תוצאה של 0.77 נחשבת גבוהה. המשמעות היא שההדבקה הראשונית בנגיף התרחשה ככל הנראה לפני לפחות 3–4 חודשים, ואולי אף יותר. זה מעיד שהגוף כבר פיתח נוגדנים יציבים ואיכותיים נגד הנגיף.

לגבי החזרה לטיפולים- ברוב המקרים, כאשר מדד ה־Avidity גבוה ואין תסמינים קליניים, ניתן לשקול חזרה לטיפולי פוריות כ־6 חודשים לאחר הבדיקה החיובית הראשונה, ולעיתים אף מוקדם יותר, בהתאם להמלצת מומחה למחלות זיהומיות.

בשורה התחתונה:
למרות שתוצאה חיובית ל־CMV יכולה לעורר חשש, מדד Avidity של 0.77 נחשב סימן מרגיע לכך שהזיהום החריף כבר מאחורייך, והגוף נמצא בשלבי החלמה מתקדמים. ההמלצה היא להמתין כחצי שנה לפני חזרה לטיפולים.

☕️ קפה וטיפולי פוריות: האם באמת צריך להיפרד מהאספרסו?אחת השאלות הנפוצות ביותר שאני שומע בקליניקה מזוגות שנמצאים בתהליכי ...
12/05/2026

☕️ קפה וטיפולי פוריות: האם באמת צריך להיפרד מהאספרסו?

אחת השאלות הנפוצות ביותר שאני שומע בקליניקה מזוגות שנמצאים בתהליכי פוריות היא:
"דוקטור, אני חייבת להפסיק עם הקפה?"

ובתוך תקופה אינטנסיבית, רגשית ולעיתים גם מתישה- דווקא כוס הקפה של הבוקר היא רגע קטן של שגרה, נחת ושפיות. אז לפני שמוותרים עליה, חשוב לעשות סדר בעובדות.

מה אומר המחקר?
החדשות הטובות הן שאין כיום הוכחה חד-משמעית לכך שצריכה מתונה של קפאין פוגעת בסיכויי ההצלחה של טיפולי IVF או בסיכוי להשגת הריון.
רוב המחקרים מראים כי צריכה של עד 200–300 מ"ג קפאין ביום (כ-2 כוסות קפה סטנדרטיות) נחשבת בטוחה, ואינה משפיעה לרעה על איכות הביציות או על רירית הרחם.

אז איפה כן חשוב לשים לב?
✔️ מתינות היא המפתח- צריכה גבוהה מאוד של קפאין (לרוב מעל 5 כוסות ביום) עשויה להיות קשורה לעלייה קלה בסיכון להפלות או לעיכוב בהשגת הריון.
✔️ הקשבה לגוף- מעבר לנתונים הסטטיסטיים, עודף קפאין עלול להגביר מתח, חרדה והפרעות שינה- דברים שכדאי לצמצם בתקופה הזו ככל האפשר.

בשורה התחתונה:
אם כוס הקפה של הבוקר עושה לכם טוב ועוזרת להתחיל את היום עם חיוך- אין סיבה רפואית אמיתית לוותר עליה. 😊

מאחל לכולכם דרך קלה ככל הניתן ובשורות טובות 🌸

לקריאה נוספת בנושא >> https://tinyurl.com/ytmjtdp7

:👩 : היי ד״ר, אני בת 38 ומתכננת פונדקאות. מה עדיף בהקפאת עוברים -להקפיא יותר עוברים ביום 3, או להמתין ליום 5 ולהקפיא רק...
08/05/2026

:

👩 : היי ד״ר, אני בת 38 ומתכננת פונדקאות. מה עדיף בהקפאת עוברים -להקפיא יותר עוברים ביום 3, או להמתין ליום 5 ולהקפיא רק את אלה שמגיעים לבלסטוציסט?

👨‍⚕️: אין תשובה אחת שנכונה לכולן, אבל יש כמה עקרונות חשובים שכדאי להכיר כדי לקבל החלטה מושכלת:

1. בגיל 38 איכות העוברים חשובה יותר מהכמות. בגיל הזה שיעור העוברים שמצליחים להתפתח לבלסטוציסט (יום 5) נמוך יותר לעומת גיל צעיר, אבל עובר שמגיע ליום 5 כבר הוכיח יכולת התפתחות גבוהה יותר - ולכן גם סיכויי ההיקלטות שלו טובים יותר.

2. הקפאת יום 5 מאפשרת “סינון טבעי”-
עוברים שלא מצליחים להגיע ליום 5 במעבדה - לרוב גם לא היו ממשיכים להתפתח ברחם. לכן הקפאת בלסטוציסטים מאפשרת לשמור את העוברים בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר.

3. מצד שני - יש נשים שמעדיפות לשמור גם עוברים של יום 3. אם יש חשש שלא יהיו מספיק עוברים שיגיעו ליום 5, חלק מהרופאים ממליצים להקפיא חלק כבר ביום 3 כדי לא “לאבד” עוברים בדרך.
זה רלוונטי במיוחד כשמספר הביציות או העוברים ההתחלתי נמוך.

4. בפונדקאות - לרוב מעדיפים בלסטוציסטים. מכיוון שמדובר בתהליך יקר, מורכב ורגיש, רוב המרפאות בארץ ובעולם יעדיפו להחזיר לפונדקאית עוברים של יום 5, בזכות סיכויי השרשה גבוהים יותר.

🎯 אז מה עושים בפועל?

בדרך כלל יש שתי גישות מקובלות:

1. גישה א’ - ללכת על איכות:
להמתין ליום 5 ולהקפיא רק בלסטוציסטים.
מתאים כשיש מספר יפה של ביציות או עוברים.

2. גישה ב’ - לשלב בין השיטות:
להקפיא חלק ביום 3, ואת השאר להמשיך ליום 5. הליך זה מתאים כשיש חשש שלא ישרדו מספיק עוברים עד שלב הבלסטוציסט.

בשורה התחתונה 👇
בגיל 38, אם יש מספיק עוברים - לרוב תהיה עדיפות להקפאת יום 5, משום שזה מעלה את סיכויי ההצלחה בפונדקאות.
אם הכמות גבולית - אפשר לשלב בין יום 3 ליום 5, כדי לא לאבד פוטנציאל בדרך.

חדשות מהמעבדה: האם נמצא הקשר הביולוגי בין תרופות בהריון לאוטיזם? (ספוילר: זה פחות מפחיד ממה שזה נשמע)הורים לעתיד, הפוסט ...
05/05/2026

חדשות מהמעבדה: האם נמצא הקשר הביולוגי בין תרופות בהריון לאוטיזם? (ספוילר: זה פחות מפחיד ממה שזה נשמע)

הורים לעתיד, הפוסט הזה הוא בשבילכם.

לאחרונה התפרסם מאמר מסקרן במיוחד בכתב העת היוקרתי Molecular Psychiatry (אפריל 2026), שמנסה סוף־סוף לשפוך אור על האופן שבו תרופות מסוימות עשויות להשפיע על התפתחות המוח.

בואו נפרק את זה למושגים פשוטים ונבין למה אפשר לנשום עמוק. 🧘‍♀️

🔬 מה גילו החוקרים? (הקשר לסטירול)

החוקרים (Peeples, Mirnics ושותפיהם) מצאו שקבוצה מסוימת של תרופות עלולה לשבש את “מסלול הסטירול” בגוף - תהליך ביולוגי קריטי לבניית כולסטרול, שהוא חיוני להתפתחות תקינה של מוח העובר.
החידוש המשמעותי כאן הוא שלא מדובר רק ב”סטטיסטיקה”, אלא בזיהוי של מנגנון ביולוגי אפשרי.

ומה עם האקמול (פרצטמול) 💊?

המאמר הזה מצטרף לשורה של מחקרים קודמים שבחנו את השימוש באקמול. החשש שעולה הוא ששימוש מופרז או ממושך בתרופות שמשפיעות על המערכת המטבולית של האם, עלול ליצור שיבוש זמני באותן “אבני הבניין” של המוח.

אבל - וזה האבל הכי חשוב שתקראו היום:

1. מדובר על שיבוש, לא על גזר דין: המוח האנושי גמיש להפליא. רוב הנשים שנוטלות אקמול מדי פעם יולדות ילדים בריאים לחלוטין.
2. חשיבות המינון: המחקרים מדגישים שוב ושוב שהסיכון עולה בעיקר בשימוש כרוני וממושך (שבועות של נטילה יומיומית). שימוש מזדמן לכאב ראש או להורדת חום עדיין נחשב בטוח לפי רוב האיגודים הרפואיים.
3. המחקר בודק “פוטנציאל”: המחקר החדש התבסס בחלקו על מודלים תאיים וממוחשבים. זה מסייע למדענים להבין מה לבדוק הלאה - אבל לא אומר שכל כדור שתיקחי “יגרום” לאוטיזם.

איך נשארים רגועים? 🙏

• חום הוא גורם משמעותי יותר: חום גבוה של האם בהריון הוכח כגורם סיכון בפני עצמו - ולכן חשוב לטפל בו.
• התייעצות היא המפתח: אם את סובלת מכאב כרוני, אל תנחשי. המאמר החדש רק מאפשר לרופאים לדייק את ההמלצות ולהתאים לך טיפול בטוח יותר.
• ידע הוא כוח, לא פחד: עצם הגילוי של מנגנונים כמו מסלול הסטירול הוא בשורה טובה - הוא יאפשר בעתיד לפתח תרופות שלא פוגעות במסלולים האלו כלל.

לסיכום: המאמרים החדשים הם צעד קדימה במדע, אבל לא סיבה לחרדה. המשיכי במעקב הריון רגיל, השתמשי בתרופות במידה ובאחריות, וזכרי שאת עושה את הכי טוב בשביל הבייבי שלך 👶✨

יש לכן שאלות על תרופה ספציפית? המרכזים הטרטולוגיים בישראל הם הכתובת המקצועית והמרגיעה ביותר - שווה להתייעץ.
#הריון #בריאות #מדע #אקמול #אוטיזם #מחקר #אימהותבשלווה

🧔🏼‍♀️ היי ד"ר, אני בשבוע 35 בהריון ראשון, ובימים האחרונים אני לא מפסיקה להתגרד- בעיקר בכפות הידיים והרגליים וגם קצת בבט...
01/05/2026


🧔🏼‍♀️ היי ד"ר, אני בשבוע 35 בהריון ראשון, ובימים האחרונים אני לא מפסיקה להתגרד- בעיקר בכפות הידיים והרגליים וגם קצת בבטן. זה ממש מציק ומפריע לי לישון.
האם זה נורמלי בגלל שהעור נמתח, או שזה דורש בדיקה?

🧑🏼‍⚕️שלום, גרד בשליש השלישי הוא תופעה נפוצה, אבל חשוב לדעת להבדיל בין גירוי עורי רגיל לבין מצב רפואי שדורש התייחסות.

🔍 למה זה קורה?
* מתיחת העור- הבטן גדלה במהירות, העור נמתח ומתייבש, מה שגורם לגרד (מצב שכיח ולא מסוכן).
* שינויים הורמונליים- ההורמונים משפיעים על תפקודי הכבד וזרימת הדם.
* כולסטזיס של ההריון (Cholestasis of Pregnancy)- מצב שבו יש הפרעה בהפרשת מיצי המרה. הגרד אופייני במיוחד בכפות הידיים והרגליים ולעיתים מחמיר בלילה.

🚩 מתי חשוב לפנות לרופא/ה?
אם הגרד חזק, לא חולף, או מתמקד בכפות הידיים והרגליים- לא מנחשים.
בשלב כזה חשוב לשלול כולסטזיס באמצעות בדיקת דם פשוטה לתפקודי כבד וחומצות מרה.

💡 טיפים להקלה זמנית:
* הרבה לחות- קרם גוף ללא בישום או שמן טבעי מיד אחרי מקלחת
* מים קרירים- הימנעי ממקלחות חמות שמייבשות את העור
* בגדים נושמים- העדיפי כותנה קלילה על פני בדים סינתטיים צמודים

בשורה התחתונה:
אם הגרד מרגיש יוצא דופן- לכי להיבדק. עדיף לבדוק ולהיות רגועה.

שיהיה המשך הריון קל, רגוע ובידיים מלאות 🌸

המידע בפוסט זה הוא לידיעה בלבד ואינו תחליף לייעוץ רפואי פרטני.

כל מה שחשוב לדעת על התקנים תוך־רחמיים (IUD) 🩺✨נושא ההתקנים התוך־רחמיים הוא מרכזי וחשוב בבריאות האישה- ועדיין מלווה בלא מ...
28/04/2026

כל מה שחשוב לדעת על התקנים תוך־רחמיים (IUD) 🩺✨

נושא ההתקנים התוך־רחמיים הוא מרכזי וחשוב בבריאות האישה- ועדיין מלווה בלא מעט חששות ומיתוסים. הגיע הזמן לעשות סדר, בצורה פשוטה וברורה.

אחת השאלות הכי נפוצות שאני שומע בקליניקה:
“מהו אמצעי המניעה הכי מתאים לי?”

אם בעבר גלולות היו הבחירה הנפוצה, היום יותר ויותר נשים בוחרות בהתקן תוך־רחמי- פתרון ארוך טווח, יעיל מאוד (מעל 99%) ובעיקר כזה שמוריד את הצורך לזכור לקחת גלולה כל יום.

אז מה האפשרויות?
🔹 התקן הורמונלי (כמו מירנה / קיילינה)
משחרר כמות קטנה של הורמון באופן מקומי ברחם
✔️ מפחית דימום ווסתי (לעיתים עד הפסקה)
✔️ מקל על כאבי מחזור
✔️ יעילות גבוהה מאוד
➖ ייתכנו הכתמות בתחילת השימוש
➖ לעיתים תופעות הורמונליות קלות

🔹 התקן נחושת (ללא הורמונים)
פועל ע״י יצירת סביבה שמונעת הפריה
✔️ ללא הורמונים
✔️ מתאים למי שלא יכולה/רוצה טיפול הורמונלי
➖ עשוי להאריך ולהכביד את המחזור
➖ תיתכן החמרה בכאבי המחזור

📅 מתי מומלץ להתקין?
לרוב בזמן הווסת- כשהצוואר פתוח יותר ויש ודאות שאין היריון.
עם זאת, ניתן להתקין גם בזמנים אחרים לאחר בדיקה מתאימה.
לאחר לידה- מומלץ להמתין לפחות 6 שבועות.

בשורה התחתונה:
אין פתרון אחד שמתאים לכולן. הבחירה הנכונה תלויה בך- בהיסטוריה הרפואית, בתוכניות העתידיות ובהעדפות האישיות.

יש לך שאלות? מתלבטת מה נכון עבורך?
מוזמנת לכתוב כאן בתגובות או לקבוע פגישת ייעוץ 💬

🧔🏼‍♀️ ד"ר גדעוני, קראתי פוסטים של רופאים שמדברים על הומור בחדר הטיפולים, וזה משאיר אותי פעורת פה. האם הנוחות האישית שלכ...
24/04/2026


🧔🏼‍♀️ ד"ר גדעוני, קראתי פוסטים של רופאים שמדברים על הומור בחדר הטיפולים, וזה משאיר אותי פעורת פה. האם הנוחות האישית שלכם והצורך שלכם "להתלוצץ" חשובים יותר מהמטופלת שעומדת מולכם?
עבור חלקנו, הומור הוא רק שריון של הרופא, ולא משהו שעוזר לנו. ובעיניי דווקא החלוק הלבן חיוני- הוא מייצר חציצה וריחוק. למה לא פשוט להתאים את עצמכם למי שיושבת מולכם?

🧑🏼‍⚕️ קודם כל, תודה על המילים הכנות והנוקבות. הן מזכירות לי ולחבריי למקצוע את הדבר הכי חשוב: המטופלת היא המרכז- לא הסגנון של הרופא.
העלית כאן נקודות קריטיות, ואני רוצה להתייחס אליהן בכנות:

1. התאמה אישית היא חובה, לא בחירה
את צודקת לחלוטין. המפגש הרפואי הוא לא "מופע" של הרופא. בדיוק כפי שכל אדם מתאים את עצמו בשיחה, כך גם רופא מחויב לעשות. אם מטופלת זקוקה לשקט, ענייניות ומרחב נטול הומור- זו חובתי המקצועית והאנושית לאפשר לה את זה.

2. הומור כ"שריון"
זו נקודה חשובה עבורנו כרופאים. לפעמים חיוך או בדיחה משמשים כהגנה שלנו מול סיטואציות מורכבות. אבל אסור שהשריון שלנו יבוא על חשבון הנוחות שלכן. הומור צריך לשרת את המטופלת- ואם הוא לא עושה זאת, אין לו מקום.

3. החלוק הלבן והתחושה בחדר
מה שנותן לאחת תחושת סדר וביטחון, עשוי להרגיש לאחרת מרוחק ומנוכר. זה רק מדגיש עד כמה החוויה הרפואית היא אישית ושונה מאדם לאדם.

בשורה התחתונה:
האחריות היא עליי, כרופא, לקרוא את מי שיושבת מולי- ולהתאים את עצמי אליה. מקצועיות היא לא רק הידע הרפואי, אלא גם היכולת לדבר בשפה הנכונה: לפעמים זו שפת החיוך, ולפעמים שפת השקט.

האמון בין מטופלת לרופא הוא קריטי להצלחת הטיפול. ואם משהו בגישה לא מרגיש נכון- מותר ואף חשוב להגיד. וגם לבחור אחרת.

תודה על התזכורת החשובה לאמפתיה ולהקשבה. אני כאן כדי לשמוע אתכן- גם כשזה לא נוח. 👇

ביום הזיכרון הזה, המילים נעות בין זיכרון של מה שהיה- לבין התקווה למה שעוד יכול להיות.אנחנו רגילים לראות ביום הזה רגע של ...
21/04/2026

ביום הזיכרון הזה, המילים נעות בין זיכרון של מה שהיה- לבין התקווה למה שעוד יכול להיות.

אנחנו רגילים לראות ביום הזה רגע של עצירה. מבט לאחור, אל פנים שקפאו בזמן.
אבל בשנה האחרונה, המציאות הוסיפה רובד נוסף- מורכב, מטלטל, כזה שמציב אותנו מול שאלות שלא הכרנו.

אחת מהן היא סוגיית שימור הזרע לאחר המוות.
נושא עדין ועמוק, שנוגע בקו הדק שבין שכול לבין המשכיות.
(ועליו ארחיב בפוסט נפרד)

לאחרונה התבשרנו על מקרים בהם הורים לחללים קיבלו היתר לעשות שימוש בזרע שנשמר- רגעים שממחישים עד כמה הרצון להמשיך חיים חזק מן הכול.

עבור מי שעוסק בשימור ובטיפולי פוריות, יום הזיכרון מקבל משמעות נוספת.
זהו המפגש בין כאב עמוק לבין האפשרות להמשכיות.
המקום שבו האהבה מסרבת להיכנע לסופיות.

שימור פוריות ברגעים כאלה הוא לא רק פעולה רפואית- הוא בחירה.
בחירה בחיים.

הזיכרון- כואב ונוכח.
התקווה- להביא חיים חדשים, שיישאו הלאה מורשת, דמות ואהבה.
והשליחות- לאפשר למשפחות לבחור בהמשכיות, גם מתוך האובדן.

"במותם ציוו לנו את החיים"- המשפט הזה מקבל כאן משמעות ממשית, יומיומית.
בכל מקרה שבו מצליחים לשמר, בכל טיפול שמוביל לחיים- יש ניצחון קטן של החיים על האובדן.

השנה, כשהצפירה תישמע, נזכור את מי שאינם.
ונחשוב גם על האפשרות לחיים שימשיכו מהם- סיפורים של גבורה, אהבה, ורצון עמוק להמשיך.

נזכור.
ונמשיך לבחור בחיים.

יהי זכרם ברוך 🕯️

🧔🏼‍♀️ היי דוקטור, אני בת 48. יש לי 4 עוברים מוקפאים מגיל 39 (צעירה ומבטיחה 😄).כבר שנה אין לי וסת, ואני ממש לא אוהבת הור...
17/04/2026



🧔🏼‍♀️ היי דוקטור, אני בת 48. יש לי 4 עוברים מוקפאים מגיל 39 (צעירה ומבטיחה 😄).
כבר שנה אין לי וסת, ואני ממש לא אוהבת הורמונים…
האם אפשר להחזיר עוברים על בסיס טבעי, בלי כל ה"כימיקלים"?

👨🏼‍⚕️ קודם כל- חדשות מצוינות:
העוברים שלך הם עדיין "בני 39" מבחינה גנטית.
וזה נתון קריטי, כי סיכויי ההצלחה נקבעים לפי גיל הביצית ביום ההקפאה- לא לפי הגיל שלך היום.

אבל (ויש אבל חשוב 👇)
🔹 למה בכלל צריך הורמונים?
כדי שעובר ייקלט, הרחם צריך להיות במצב מדויק שנקרא "חלון השרשה".
במצב טבעי, הגוף מייצר את ההורמונים שמכינים את הרירית- אבל כשאין וסת לאורך זמן, זה סימן שהמערכת הזו כבר לא פעילה.

🔹 אז אפשר בלי הורמונים?
במקרה של הפסקת וסת- לא.
ללא ביוץ, אין בנייה מספקת של רירית הרחם, ולכן אין אפשרות לבצע החזרה על בסיס טבעי.

🔹 מה כן עושים?
מבצעים "מחזור מדומה" (HRT):
נותנים אסטרוגן כדי לבנות את הרירית, ואז פרוגסטרון כדי להכין אותה לקליטת העובר.

🔹 ומה לגבי החשש מהורמונים?
חשוב לדעת:
ברוב המקרים מדובר בהורמונים זהים ביולוגית, דומים מאוד למה שהגוף ייצר בעבר.
המינונים מותאמים אישית, והמטרה היא לא להעמיס- אלא לדייק תנאים אופטימליים להשרשה.

💡 בשורה התחתונה:
הרחם שלך עדיין יודע "לעשות את העבודה" גם בגיל 48.
כל מה שצריך זה לתת לו את התנאים הנכונים- ואז, בהחלט יש על מה לדבר ✨

יש לכן שאלות על שימור פוריות או החזרת מוקפאים?
כתבו לי כאן בתגובות 👇

#פוריות #החזרתעוברים #מנופאוזה #הורותמאוחרת #רפואתנשים

מי שכבר הייתה אצלי במרפאה במרכז בריאות האישה בנתניה יודעת-אני לא מקפיד במיוחד על החלוק הלבן. מבחינתי, הוא רק תפאורה 👨🏼‍⚕...
14/04/2026

מי שכבר הייתה אצלי במרפאה במרכז בריאות האישה בנתניה יודעת-
אני לא מקפיד במיוחד על החלוק הלבן. מבחינתי, הוא רק תפאורה 👨🏼‍⚕️

רפואה טובה היא לא רק סממנים חיצוניים או תארים מפוצצים,
אלא מתחילה במקום אחר- חיבור אנושי, בגובה העיניים.

ובואו נדבר רגע בכנות-
בדיקות גינקולוגיות וטיפולי פוריות הם לא בדיוק שיא הכיף של היום.
יש מתח, יש מבוכה, וזה טבעי לגמרי.
ואפילו יותר מזה- חוסר הנוחות הוא הדדי.

ופה בדיוק נכנס ההומור.

אני משתמש בו כדי לשבור את הקרח, להקל את האווירה,
ולפעמים גם כדי להזכיר שאפשר לנשום בתוך כל הסיטואציה הזו.
וכן, גם קצת סרקזם- במינון הנכון- יכול להפוך רגע מורכב למשהו קצת יותר אנושי.

אבל חשוב לי להגיד משהו לא פחות חשוב:
זה לא מתאים לכולן.

אם את לא מרגישה בנוח, אם הסגנון שלי לא מדויק לך,
או אם את לא חופשיה לשאול, לשתף ולהיות את- זה בסדר גמור.

זו לא חתונה קתולית.
הקשר בינינו מבוסס על אמון, ובלעדיו יהיה קשה מאוד לצעוד יחד בתהליך.

ולכן, מותר ואפילו חשוב למצוא את המטפל שאיתו תרגישי בבית.

אנחנו ניקח את הטיפול בשיא הרצינות,
אבל את עצמנו- מותר לקחת קצת יותר בקלילות.

📚 למי שרוצה להעמיק:
מחקרים מצביעים על קשר בין תמיכה רגשית והתערבויות פסיכו־סוציאליות לבין תוצאות טיפולי פוריות.
Katyal N, et al.
The Association Between Psychosocial Interventions and Fertility Treatment Outcome
(European Journal of Obstetrics, Gynecology, and Reproductive Biology, 2021)

שלכן,
ד"ר גדעוני

#בריאותהאישה #פוריות #רפואהעםחיוך #אמוןמטפלמטופלת #טיפוליפוריות #נתניה #כללית

🧔🏼‍♀️ אני בת 36, נשואה ואמא לשלושה. החלטנו שלא להרות שוב ובעלי עבר הליך עיקור (ואזקטומי). לאחרונה קראתי ברשת על מקרים ש...
10/04/2026



🧔🏼‍♀️ אני בת 36, נשואה ואמא לשלושה. החלטנו שלא להרות שוב ובעלי עבר הליך עיקור (ואזקטומי). לאחרונה קראתי ברשת על מקרים שנשים הרו למרות העיקור של הבעל, ואני ממש בלחץ. האם זה באמת יכול לקרות?

👨🏼‍⚕️ אז קודם כל- אני מבין לגמרי את החשש.
אחרי שמחליטים שהמשפחה "שלמה", המחשבה על היריון לא מתוכנן יכולה להיות מאוד מלחיצה.

אבל רגע לפני שנכנסים ללחץ- בואי נדבר על העובדות 👇

🔹 זה אחד האמצעים היעילים ביותר שיש
ואזקטומי נחשב לאמצעי מניעה סופר יעיל, עם אחוז כישלון של פחות מ-1% (כ-0.15%).
לשם השוואה- זה בטוח יותר משימוש יומיומי בגלולות או בקונדומים.
🔹 אז למה בכל זאת שומעים על מקרים כאלה?
יש שתי סיבות עיקריות:
* קיום יחסים מוקדם מדי אחרי ההליך- עד שהזרע מתנקה לגמרי (כ-3 חודשים או 20–30 שפיכות), עדיין קיים סיכון
* רה-קנליזציה- מצב נדיר מאוד שבו הגוף "מחבר מחדש" את הצינור
🔹 איך מוודאים שהכל באמת בטוח?
בדיקת זרע לאחר כ-3 חודשים.
רק כשמתקבלת תוצאה של אפס זרע- אפשר להיות רגועים ולהפסיק אמצעי מניעה נוספים.

💡 בשורה התחתונה:
אם בוצעה בדיקה והתוצאה תקינה- הסיכוי להיריון נמוך מאוד, כמעט זניח.

ולמי שרוצה להעמיק עוד בנושא (כולל מקרים נדירים והסברים נוספים)- מצרף כאן כתבה שמרחיבה בדיוק על הסוגיה הזו:
https://www.mako.co.il/ninemonth-birth/Article-8dd77a295024c91027.htm

יש לכן שאלות נוספות על מניעת היריון או פוריות בגיל 35+?
כתבו לי בתגובות 👇

Address

ההדס 25 א'
Tel Mond
44235

Opening Hours

Monday 19:00 - 21:00
Tuesday 18:00 - 21:00
Sunday 16:00 - 20:00

Telephone

+972533292455

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when דר' יריב גדעוני- מומחה לפוריות posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share

Category