26/05/2025
אני חוזרת עכשיו אחרי שבוע של חופשה בסיישל.
מותרות, אני יודעת, אבל האמת- שזה היה גם הכרח.
כלבנות טיפולית תמיד מצטלמת כל כך יפה- עבודה כיפית ומשמעותית, מפגש יומיומי עם ילדים וכלבים, משחקים עם כדור וקופצים בחישוק, נהנים ולומדים דברים חדשים.
וזה באמת כיף! ומיוחד, ומרגש, ומלא באהבה, של הכלבים ושל האנשים.
אבל בשונה מהכלבנות הטיפולית הקלאסית, שמתאפיינת בכל הדברים הנעימים האלו, העבודה הטיפולית שאני עושה נוגעת ברבדים הרבה יותר מורכבים מזה.
אני עובדת במסגרות שמפגישות אותי יום-יום עם משברים וכאבים קשים מנשוא.
ילדים, נערים ומבוגרים, ממשפחות שכולות, שחוו אובדן טראומתי או מוות פתאומי. מטופלים אשר מתמודדים עם הפרעות ומחלות נפשיות, עם טראומות מיניות או טראומות בכלל, וגם כאלו שהוצאו בעל כורחם מבתים מתעללים ומזניחים. עם ילדי משפחות החטופים, שאין לי אפילו תשובה לתת להם, רק את האהבה האינסופית של הכלבים. עם חיילים, פצועים או חולים שנזקקים לשיקום אינטנסיבי, פיזי ורגשי, בבית חולים שיקומי. עם אסירים, שלעיתים סיפור החיים שלהם כואב אפילו יותר מהעבירות האיומות שהם ביצעו, אליהן אני נחשפת בכל ביקור שלי בבתי הסוהר. עם קשישים סיעודיים, כאובים ובודדים, שכל ליטוף של הכלב הופך את היום שלהם לסיבה להחזיק עוד קצת, עוד יום. עם ילדים ומתבגרים במרכזי החוסן השונים, שעברו טראומה נוראית בשבעה באוקטובר, וסוחבים על גבם נטל שאף ילד לא אמור לשאת.
השנה וחצי האחרונות, שעברו מפרוץ המלחמה, שינו לא רק את עולם התוכן המקצועי שלי, אלא גם את מי שאני- כאישה, כאמא וכמטפלת. אני נדרשת לעבוד קשה, קשה מאוד, כדי לשמור לא רק על המטופלים, אלא גם על הכלבים, ובעיקר על עצמי- לבנות חוסן פנימי, למצוא את הכוח האינסופי שיש בתקווה ובהמשכיות החיים, לראות את האור בתוך כל החושך, ולהראות אותו יום-יום גם לאחרים.
והתעייפתי מאוד, והלב שלי כבר כואב מכל מה שהוא פוגש, והבטן שלי מתהפכת בכל כניסה ויציאה מטיפול.
אז טסתי לסיישל, ונהניתי כמו שלא נהניתי הרבה זמן. השתדלתי לשים את רגשות האשם בצד ולזכור שאם לי כבר אין כוחות, למטופלים שלי בטוח לא יהיו. ואני חייבת להתחדש, להתאוורר, לנשום- בשבילי, ובשבילם.
וזהו, חוזרת בכל הכוח לעבודה, בבתי סוהר, ובתי חולים, ופנימיות, ובתי ספר, ומרכזי חוסן, ועוד ועוד.. אבל עם אוויר בריאות ועוד הרבה תקווה בלב.
והכי חשוב- בבקשה, תחזירו את כולם. הם חייבים להיות פה, אין באמת אוויר עד שלא כולם יחזרו הביתה.
נ.ב
הוספתי תמונה של צב ענק מסיישל כי הם היו יותר מגניבים מהכלבים שם והוא בא להתלטף כאילו אנחנו מכירים כבר שנים 🐾
