טאיסה משלזון - דיאטנית קלינית

14/04/2026

סבא וסבתא אהובים שלי.
הרבה ממי שאני זה אתם. ובזכותכם.
והרבה ממי שהילדים שלי גדלים להיות, בארץ ישראל שחלמתם עליה, זה אתם. ובזכותכם.

בתמונה: התקומה.
❤️🇮🇱

14/03/2026

מסתבר שיש לך שם
לתופעה יותר נכון
עריסה מטפורית
גיליתי עליה לא מזמן
אבל היא הייתה שם תמיד, והתחדדה ככל הנראה אחרי הלידה של דור, האח המדהים שלך. וזימנה אליי את אורי וניב, שתי האחיות המופלאות שלך.
היה לך שם, ופנים, ואפילו טמפרמנט. עוד לפני שהיית שני פסים. או שק הריון. או דופק.
ייחלתי, אותך בדיוק. ילד קסם שלי.
תודה שבחרת להגיע❤️

01/03/2026

אין לי מושג איך עברו 5 שנים מאז שהגעת.
אבל מיליוני תודה לאל שזו את.
❤️🙌

27/01/2026

10 חודשים כבר כאן ואיתם בכי לא פרופורציונלי כשאישה שאתה לא מכיר אומרת לך שלום ומלטפת לך את הרגל.
כבר כמה ימים שלהתפנות לבד בשירותים בלי תינוק זוחל לעברי מהסלון בכמיהה זו פריבילגיה.
חרדת נטישה קלאסית, שמעידה שאתה מתפתח כראוי, אני מזכירה לעצמי. ולוחשת גם לך, שתדע, שזה טבעי ובריא, ושאני תמיד פה כשאתה זקוק לי.

--

עוד רגע, בלי לשים לב, אתה תהיה בגן, הרבה יותר מדי שעות בלעדיי ואני רק אחכה לחיוך הגדול שיימרח לך על הפנים כשתראה אותי ותרוץ לזרועותיי. וקצת אח"כ כבר תוזמן לחברים לבד אחרה"צ, וזה יפנה לי קצת זמן אבל בעיקר יגביר את הרצון שתחזור כבר.
וממש ממש קצת מאוחר יותר בציר הזמן אתה תהיה בנבחרת שלוש פעמים בשבוע, יום אחד אצל חבר ויום אחד במגרש עם חברים. ואני אתנחם בארוחות הצהריים והערב המשותפות שלנו, שגם הן לא מובנות מאליהן. והשיחה והחיבוק החזק חזק לפני השינה. ואמשיך להוקיר את ימי שבת לאפשרות לשאוף אותך בכל רגע ביום.
ברגע אחר, שעוד לא חוויתי, אבל גם הוא ממש מעבר לפינה, אשתוקק לחמשוש שלך אחרי שלא התראינו שבועיים או שלושה וכל תא בגוף שלי יכאב מרוב געגוע.
ושנתיים אח"כ אני אסתפק בתמונות שלך מדרום אמריקה בקבוצה המשפחתית, אתמלא אושר מלראות את הפנים ושפת הגוף שלך שיספרו לי את כל הסיפור. ואחכה בקוצר רוח שהחודשים יחלפו ואוכל כבר לחבק אותך. עוד ועוד.

--

הקירבה והמגע שאתה מבקש היום הם אינטנסיביים לפרקים, ומעייפים לא פעם. אבל הם גם זמניים מדי, אני כבר יודעת. ולא רק שהם לא מפחידים אותי, הם מרגשים אותי. ומעצימים את הקשר שלנו, ושלך עם העולם. את הבטחון והעצמאות שבהם אתה בטוח לשחרר, ולנוע, ולחקור. להתרחק בלי חשש, ומפעם לפעם לחזור לטעינה.
משך הזמן בין הפעמים ילך ויגבר, הניסיון כבר לימד אותי.

מודה ומוקירה את הרצון למגע, לקירבה, לחיבוק.
ממתינה, לארבעתכם, בזרועות פתוחות, בכל פעם שתזדקקו. ועוד קצת😍

22/12/2025

בגיל 27, מיד אחרי החתונה, את תגלי שאת בהריון, הרבה יותר מהר ממה שתכננת🙌🏼
בהתרגשות ובתמימות גדולה תצפי לסיכום השבוע של בעלך במוצש, לשמוע מה הגודל הצפוי שלו ומה האיברים שהתפתחו בשבוע האחרון.
עד שיגידו לך שאת חייבת להפסיק את ההריון.
עוד רופא
ועוד רופא
ועוד רופא
ועוד רופא

את תקראי מחקרים כמו משוגעת בעיניים מפוצצות בדמעות ותמציאי תאוריה שלמה.
חשוב מאד שתאמיני באמונה שלמה ולא תקשיבי להם. שבשום אופן לא תוותרי על הנס שלך.

--

על הניסים. ועל הנפלאות.

13/11/2025

לכבוד יום הסוכרת הבינלאומי, צוות הסוכרת שלנו בבית החולים קיים חידון נושא פרסים לצוותי המחלקות!
דרך מהנה ומלמדת להזכיר שידע הוא כוח- וכמה שהוא חיוני כשמדובר בבריאות שלנו💪

עוד תזכורת לאיזה צוותים משובחים מרכיבים את בית החולים שלנו, במקצועיות רבה ובמקביל ברוח כזו טובה🙌
איזה כיף היה! כבר מחכה לשנה הבאה☺️

Milana Morein Hagit Lustigman Tehila Cohen

04/11/2025

"האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית.
יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה.
זו לא דרכה של מדינת ישראל."

24/10/2025

23.10.2025

10 שנות נישואים
מה למדתי בשנים האלה?
לא לצפות לשום דבר
ולהעריך הכל
כמה מורכב. ככה פשוט.

לעוד 50 משובחות🙏🏼❤️

13/10/2025

שהחיינו
וקיימנו
והגיענו
לזמן הזה.

07/10/2025

🎗✨️

יש פקק תפילות כבד בנתיב של השמיים.
🙏🙏

27/04/2025

איפה הייתי רוצה להיות עכשיו?
בדיוק כאן.
עם הפטמות השורפות, והשכמות התפוסות, ועם העייפות שמהולה באופוריה.

--

"בקרוב אצלך💛" כותבת לי המנהלת שלי כשאנחנו מתכתבות על החופשה הזוגית המתוכננת שלה עם בעלה באיטליה.

15 שנה יש לי להגיע לסטטוס שלהם בחיים, וברור לי שהן יחלפו ביעף.
אני מסתכלת על צמד המילים האלה ורק חושבת לי כמה אני מקווה שזה לא כזה קרוב.

כל דבר בעיתו, ואין לי שום רצון להאיץ בזמן.
לאן אני ממהרת בעצם? כמה קסם יש בכל תקופה.
בכל כך הרבה רגעי ביחד משפחתיים, בתלות, ברצון התמידי לקירבה, בתמימות המרגשת, בגילויים.

ברור שנהנה לטרוף את העולם. ולאכול במסעדות גורמה בלי לדפוק חשבון.
מלנסוע לבקר בבסיס עם קופסאות אוכל. ולהצטרף לטרק בסוף הטיול בדרום אמריקה.
ברור שנכין ארוחות שישי משוגעות ונחכה שכולם יתכנסו עם בני הזוג, נרים לחיים על בירות משובחות או יין טוב, שכרגע אני לא יכולה לשתות, ונצחק עד 3 לפנות בוקר.

אבל עד אז מתפללת לבורא עולם לזכות להמשיך להנות מהעכשיו. בלי להתגעגע לעבר, בלי להביט בכמיהה אל העתיד.
ולנשום את הינקות, הפעוטות והילדות שלהם עמוק לעצמות.

--

כי איפה אני רוצה להיות עכשיו, אם לא כאן?
מתמוגגת מהרגליים הקטנות האלה, שגדלות כל כך מהר.