20/03/2026
🧸🛡️ לשחק גם כשהתותחים רועמים: מחשבות על משחקיות בצל המלחמה🧸🛡️
השבוע זכיתי להתחיל להעביר השתלמות מיוחדת לפסיכולוגים החינוכיים בצפון תל אביב, תחת הכותרת: ״לא לילדים בלבד: על חשיבותה של עמדה משחקית בטיפול פסיכולוגי".
הנושא, שנוסח בזמן שגרה (יחסית) מקבל משמעות אחרת בימים אלו.
היה מרגש ומחזק לפגוש קולגות שגם בתוך המציאות הסוערת והמורכבת, מוצאים את המשאבים הנפשיים לעצור, להעמיק ולשתף בחוויות מהשטח.
דיברנו על הזכות והחובה שלנו כשומרי ה"מרחב המעברי" עבור הילדים והמשפחות שאנו מלווים.
🎡 למה משחקיות היא חשובה - דווקא עכשיו? 🎡
בכתיבה של וויניקוט, הוא מדגיש שהיכולת לשחק היא לא ״רק לילדים״. מדובר בהישג התפתחותי ובעמדה נפשית שמאפשרת יצירתיות, גמישות ומפגש אותנטי עם עצמנו ועם האחר.
אגב משחקיות, ברגע של דמיון (ועם קצת עזרה מג'מיני), הפכתי ליונית לוי לראיון בלעדי עם רוחו של וויניקוט, כדי ללמוד מניסיונו במלחמת העולם השנייה 🎙️✨
4 תובנות מההרצאה שרלוונטיות לכולנו כרגע:
✨ פרדוקס המשחק במלחמה: העולם אמנם פחות בטוח ותנאי המשחק נפגעים, אך דווקא עכשיו הוא הופך לחיוני יותר. למה? כי הוא מאפשר לנו לקחת חוויה בלתי נסבלת ולהפוך אותה למשהו שניתן לשלוט בו במרחב הדמיון, היצירה וההומור
✨ המשחק כעדות לחיים: כשמצליחים ליצור או לצחוק בתוך האיום, זו הוכחה שמשהו בתוכנו נשאר חי ולא נכנע להישרדות בלבד
✨ אל תפחדו מהחזרתיות: כשילדים משחקים במלחמה או אזעקות, הם עושים עבודה נפשית מדהימה. הם מעבדים את המציאות כדי שיוכלו לשאת אותה 🎨
✨ גם עבורנו המבוגרים, שמירה על פינות של משחקיות – הומור, יצירה או רגע של דמיון – היא קריטית. אל תוותרו על זה 🌈
שנזכה לימים שקטים, בהם נשחק פשוט כי זה כיף, ולא רק כי זה נחוץ ❤️
