07/02/2026
למה משה רבינו היה צריך את יתרו? 🏔️
בפרשת השבוע אנחנו פוגשים את משה רבינו ברגע של מסירות נפש אדירה, אבל גם ברגע של סכנה גדולה. הוא עומד מהבוקר עד הערב, שומע את מצוקות העם, פותר סכסוכים ומייעץ לכל אדם ואדם לבדו.
מבחוץ זה נראה כמו שיא העשייה והחרוציות, אבל יתרו, חותנו שמגיע מהצד, מזהה שמשהו כאן פשוט לא עובד. הוא ניגש למשה ואומר לו משפט נוקב שמהדהד עד היום: "לא טוב הדבר אשר אתה עושה. נבול תיבול גם אתה גם העם הזה".
מה יתרו ראה שמשה פספס? משה היה לכוד בתוך מה שאנחנו מכנים ב-NLP בשם: "העמדה הראשונה". כשאתה בתוך העשייה, בתוך הפרטים ובתוך הלחץ – קשה מאוד לראות את התמונה הגדולה. אתה בטוח שרק אתה יכול, שאי אפשר אחרת, ושמסירות הנפש שלך היא הדרך היחידה.
יתרו מלמד אותנו שלפעמים הדרך הכי טובה לעזור לאחרים היא דווקא לעצור, להאציל סמכויות ולשחרר שליטה.
הקושי האמיתי של משה לא היה ניהולי, אלא רגשי. קשה לנו לשחרר כי אנחנו פוחדים שמשהו יתקלקל, או שאנחנו מרגישים שהערך העצמי שלנו תלוי בכמה אנחנו "נחוצים". יתרו מעניק למשה את היכולת לעבור ל-"עמדה שלישית" – מבט של צופה מהצד, אובייקטיבי ונקי, שמאפשר לנו לראות איפה אנחנו שוחקים את עצמנו לחינם.
זה בדיוק מה שאנחנו לומדים במכללת 'צמאה'. היכולת לצאת מהאוטומט ולבחור מחדש. מיכל, מורת שילוב ובוגרת המכללה, שיתפה אותנו: "כשהתחלתי בלימודי ה-NLP הייתי במקום מאוד טכני ואוטומטי בחיי. עושה ומתפקדת במה שצריך, אבל משהו בפנים חרק... הגעתי להערכה עצמית וביטחון בעצמי ובכל מה שיש בי, וזה יצר לי את האפשרות להיות במקום הרבה יותר טוב".
השינוי מתחיל ברגע שאנחנו מסכימים לקבל "פידבק" מהצד ולהבין שאנחנו לא חייבים לעשות הכל לבד כדי שזה ייעשה טוב.
איך מיישמים את זה השבוע? עצרו רגע בתוך מרוץ המשימות. דמיינו שאתם צופים בעצמכם מהצד. מה הייתם מייעצים לאדם הזה שאתם רואים שם? איפה הוא יכול להרפות? איפה הוא יכול לסמוך על אחרים כדי לפנות לעצמו אוויר לנשימה?
זכרו: כשאתם משחררים שליטה, אתם לא מאבדים את הכוח שלכם – אתם מאפשרים לעצמכם לצמוח במקום לנבול.
