19/10/2025
תדמיינו ילדה בת 6
שלוקחת על עצמה לטפל באחיות התאומות
שנולדו לה.
היא מאכילה, מרימה, עוזרת לאמא.
כי ככה היא, כזו שאוהבת לטפל.
תדמיינו ילדה בת 11.
היא הולכת לשכנה ממול לשמור על התינוק
כדי שאמא שלו תוכל רגע לנשום.
ואז גם לשכנה ליד.
ולשכנה בקומה למעלה.
הילדה הזו ממשיכה לגדול.
מתגייסת, משתחררת, יוצאת לעולם הגדול.
ומה היא בוחרת לעשות?
מטפלת בגן ילדים בקיבוץ.
הטבע שלה ממשיך לדבר באותה שפה של רוך, נתינה וחום.
השנים עוברות, היא מנסה כיוונים אחרים בחיים.
עד שיום אחד, בשנת 2012, היא הופכת לאמא.
ופתאום היא קצת הולכת לאיבוד.
עייפה, מבולבלת, מנותקת.
אבל עטופה באהבה.
ומשם, מתוך החיפוש הזה,
משהו בפנים מתחיל להוביל.
הלב.
היא עוצרת, נחה, מתחזקת,
ומתחילה לצעוד בדרך חדשה.
לומדת, מתמקצעת, נוגעת, מקשיבה, מחזיקה מרחב.
עד שהיא מגלה שהדרך שלה תמיד הייתה שם.
פשוט חיכתה שתראה אותה.
והיום?
אותה ילדה בת 6 שאהבה לעזור לאמא,
הפכה לאישה שעוזרת לאימהות אחרות.
במקום שהיא הכי אוהבת להיות בו.
הלב מחייך. חזרנו הביתה. 💗
