24/09/2020
האם הפרדיגמה הביולוגית רפואית רלוונטית בפסיכיאטריה (ובעצם בכלל) ?
בגילוי דעת זה, שברסלאו וחבריו פרסמו ב Jama Psychiatry ב 9 לספטמבר 2020, הם מדגישים את הצורך הקיים לדעתם לפנות לפרדיגמה רב מימדית של הפרעות נפשיות.
הם מציינים את הכשלון של השמוש במודל הביו רפואי הצר, החד מימדי, השולט בעשרות השנים האחרונות.
מודל זה מניח קיום של אבחנות ברורות ושל טפול תרופתי ייחודי לכל אחת מהן.
תפיסה זו, לא רואה קושי ומאפשרת נתק בין הטפול באשפוז לבין הטפול בקהילה.
הם מציינים ששימוש במודל זה בחמישים השנים האחרונות רק הביא להחמרה במצבם של אילו הסובלים מהפרעות נפשיות קשות.
לדעתם, מודל זה כושל בהתעלמות מרב המימדיות של הפרעות נפשיות. מההיבטים הפסיכולוגים, המשפחתיים, תנאי המחיה, החברתיים, התרבותים, ההסטורים, מהאינטראקציות, מהחוויה הסובייקטיבית, מההקשרים הקלינים ומהצורך במשמעות, בתוכם נוצרת ומתקיימת ההפרעה הנפשית.
הם סוברים שרק הבנה והתייחסות לרשת ההשפעות השונות הללו, יכולה לקדם את מצבם של אילו הסובלים מהפרעות קשות.
יש לציין, שנראה שתפיסה רב מימדית, הנשענת על רשת של אינטראקציות, תופסת מקום הולך וגדל במדעים ודיסציפלינות שונות, כולל רפואת הגוף.
דווקא פסיכיאטריה שהתהדרה בה בעבר, זנחה אותה, בשנים שבהם לא היו עדין כלים קונצפטואלים לחשוב אותה באופן שיטתי.
כך למשל, דומה שלרוב הקהילה הפסיכיאטרית, יש נטיה להתעלם מכך שלמעלה מעשר שנים קיימות עדויות בספרות הפסיכיאטרית עצמה, לחשיבות הרבה של התעללות והזנחה, בעקר בילדות, בפריצה של הפרעות פסיכוטיות כולל סכיזופרניה.
בשולי הדברים, גם השמוש של המחברים במושג הפרעה נפשית קשה מציע אי אמון בקלסיפיקציה הפסיכיאטרית הקיימת.
Braslow JT, Brekke JS, Levenson J. Psychiatry’s Myopia—Reclaiming the Social, Cultural, and Psychological in the Psychiatric Gaze. JAMA Psychiatry. Published online September 09, 2020. doi:10.1001/jamapsychiatry.2020.2722
לקריאת המאמר המלא:
https://jamanetwork.com/journals/jamapsychiatry/fullarticle/2770563
Photo by Madhu Shesharam on Unsplash