
28/09/2023
"אני לא יכולה יותר עם הבטן הזאת! נדמה לי שהיא הדבר היחיד שרואים בכל פעם שאני נכנסת לחדר, בחיי. היא פשוט ע-נ-ק-י-ת".
היא מסיימת לדבר ומותחת את החולצה כלפי מטה כדי להסתיר אותה.
העיסוק בבטן עולה כמעט בכל מפגש שלנו בזמן האחרון. ואני מנסה להבין האם זה מאז ומתמיד היה ככה. היא מתקשה להיזכר אבל בסוף אומרת שזה התחיל סביב גיל ההתבגרות, כשהגוף התחיל להתעגל והבטן הילדותית השתנתה לבטן של נערה. ואז היא נזכרת בהערה של המאמנת שנזפה בה שתכניס את הבטן פנימה, שאם לא תרד 2-3 קילו לא תמשיך בנבחרת.
אני מבקשת ממנה שלמפגש הבא תביא אלבום תמונות מאותה תקופה, מפעם, כשהייתה נערה.
עכשיו במפגש היא מביטה בנערה שהיא הייתה, בוחנת אותה ונדהמת.
"בטן גדולה? על מה אני מדברת??" היא אומרת
"לא, זה לא אמיתי.
איזו ילדה מהממת הייתי, והבטן שלי ממש לא גדולה כמו שזכרתי אותה, ותראי איזה מותנים צרות, וואו- כמה יפה הייתי".
דמעות זולגות מעיניה.
אנחנו מדפדפות באלבום, ואני שואלת אותה איך היא מבינה את זה?
היא משתהה לרגע ואז אומרת:
"אני מבינה עכשיו שזה פשוט לא נכון.
אני מבינה שהאמירה שלה גרמה לי להסתכל על הגוף שלי בביקורת,
לשנוא אותו, לנסות לשנות אותו ולהציב לו יעדים לא מציאותיים, עבורי לפחות.
ואני מבינה שאני רוצה להשתחרר כבר מהכאב הזה, מהמרדף אחר הדיאטה הבאה ומההלקאה העצמית.
התעייפתי, רחלי".
אנחנו מביטות בילדה שבאלבום-
כל כך יפה, כל כך תמימה, כל כך פגיעה,
והמבט הוא מבט של חסד ושל אהבה ❤
#שמרינפשך #דיאטנית #דיאטותלאעובדות #נוןדיאט