רחלי אורנשטיין דיאטנית קלינית, ליהנות מאוכל להקשיב לגוף

28/09/2023

"אני לא יכולה יותר עם הבטן הזאת! נדמה לי שהיא הדבר היחיד שרואים בכל פעם שאני נכנסת לחדר, בחיי. היא פשוט ע-נ-ק-י-ת".
היא מסיימת לדבר ומותחת את החולצה כלפי מטה כדי להסתיר אותה.
העיסוק בבטן עולה כמעט בכל מפגש שלנו בזמן האחרון. ואני מנסה להבין האם זה מאז ומתמיד היה ככה. היא מתקשה להיזכר אבל בסוף אומרת שזה התחיל סביב גיל ההתבגרות, כשהגוף התחיל להתעגל והבטן הילדותית השתנתה לבטן של נערה. ואז היא נזכרת בהערה של המאמנת שנזפה בה שתכניס את הבטן פנימה, שאם לא תרד 2-3 קילו לא תמשיך בנבחרת.
אני מבקשת ממנה שלמפגש הבא תביא אלבום תמונות מאותה תקופה, מפעם, כשהייתה נערה.
עכשיו במפגש היא מביטה בנערה שהיא הייתה, בוחנת אותה ונדהמת.
"בטן גדולה? על מה אני מדברת??" היא אומרת
"לא, זה לא אמיתי.
איזו ילדה מהממת הייתי, והבטן שלי ממש לא גדולה כמו שזכרתי אותה, ותראי איזה מותנים צרות, וואו- כמה יפה הייתי".
דמעות זולגות מעיניה.
אנחנו מדפדפות באלבום, ואני שואלת אותה איך היא מבינה את זה?
היא משתהה לרגע ואז אומרת:
"אני מבינה עכשיו שזה פשוט לא נכון.
אני מבינה שהאמירה שלה גרמה לי להסתכל על הגוף שלי בביקורת,
לשנוא אותו, לנסות לשנות אותו ולהציב לו יעדים לא מציאותיים, עבורי לפחות.
ואני מבינה שאני רוצה להשתחרר כבר מהכאב הזה, מהמרדף אחר הדיאטה הבאה ומההלקאה העצמית.
התעייפתי, רחלי".
אנחנו מביטות בילדה שבאלבום-
כל כך יפה, כל כך תמימה, כל כך פגיעה,
והמבט הוא מבט של חסד ושל אהבה ❤

#שמרינפשך #דיאטנית #דיאטותלאעובדות #נוןדיאט

06/08/2023

לאכילה יש אפקט שונה גם על תחושת השובע המיידית וגם על זו ארוכת הטווח כשאנחנו אוכלים בהיסח הדעת, מומלץ לקרוא

פוסט שאלה – תשובה

האם יש תועלת באכילת מזון כאשר מתבוננים באוכל [כמו למשל אכילה על שולחן האוכל], ולא מול גורם המסיח את הדעת כמו טלוויזיה, נייד, שיחה עם אדם, או גורם אחר? האם קיים אפקט שונה לאכילה בכל אחד מהתנאים?

תשובה:
קיים אפקט פיזיולוגי שונה! קיימת תועלת לאכילה בהתבוננות על המזון בעת אכילתו! החיים המודרניים הביאו רבים מאיתנו לאכילה תוך כדי שילוב משימות נוספות. אכילה תוך כדי עבודה, אכילה בעת קריאת מיילים, אכילה תוך כדי צפייה בטלוויזיה, אכילה בעת עיסוק בנייד או במחשב – כל אלה הם הרגלים המרחיקים אותנו מהקשבה לתחושת שובע ומהתרכזות באכילה עצמה, מה שמפחית מתחושת השובע ועלול לגרום לנו לאכול כמות מזון גדולה יותר ממה שאנו נדרשים. חישת מזון ומאפיינים תחושתיים (Sensory properties) ממלאים תפקיד פונקציונלי חשוב בבחירת מזון ובהתנהגות הצריכה שלו [Forde et al. 2022]. החוויה החושית של אכילה היא גורם חשוב של בקרת צריכת מזון. רמזים תחושתיים המבוססים על המראה, על הריח, על הטעם ועל מרקם המזון פועלים לפני ובמהלך אירוע האכילה [Crickerd et al. 2015].

זה המקום להדגיש את המושג אכילה קשובה או אכילה מודעת (Mindful Eating). אכילה קשובה/מודעת היא מכלול של מספר מאפיינים שמטרתם אכילה תוך כדי מודעות. הכוונה היא מודעות למה שאנו אוכלים, כמה אנו אוכלים, מתי אנו אוכלים ומתי מפסיקים לאכול. בין היתר, חשוב לאכול כשמתעסקים רק באוכל ולא כשעושים זאת תוך כדי צפייה במסכים או בהיסח דעת אחר. בראיה רחבה, אפשר לדון באכילה מודעת בהיבטים שונים של גוף ונפש הכולל דיאלוג פנימי והקשבה לצרכים של הגוף, אלא שבהקשר של שאלה זו התשובה מתמקדת בגוף השאלה ומדגישה את הצורך להתבונן באוכל בעת אכילתו. לתת לחושים לקלוט את כל המידע הנדרש ולאפשר לגוף להתרכז בתהליך האכילה. לאכילה מודעת, בין היתר, קיימת השפעה גם על כמות המזון הנצרכת והיא עשויה להפחית את כמות המזון הנצרך ביחס לאכילה המלווה בהיסח דעת. עובדה זו הופכת להיות חשובה עבור אנשים שאינם סופרים קלוריות, אך מקווים לייצר גירעון קלורי ע"י הפחתת כמות המזון הנאכל

בסקירה שיטתית ומטה אנליזה [Robinson et al. 2013] סקרו 24 מחקרים שבחנו את ההשפעה שיש למניפולציה של זיכרון, של הסחת דעת ושל מודעות או תשומת לב על צריכת מזון. עדויות הצביעו על כך שאכילה בהיסח דעת יצרה עלייה מתונה בצריכה מיידית של מזון (SMD: 0.39; 95% CI: 0.25, 0.53) אך הגדילה צריכה מאוחרת יותר במידה רבה יותר (SMD: 0.76; 95% CI: 0.45, 1.07). הסרת מידע חזותי על כמות המזון הנאכלת במהלך הארוחה העלתה את הצריכה המיידית (SMD: 0.48; 95% CI: 0.27, 0.68). מסקנת החוקרים הייתה כי אכילה קשובה/מודעת עשויה להשפיע על צריכת המזון, ושילוב של עקרונות אכילה קשובה עשוי לסייע בירידה ו/או שמירה על משקל.

20/06/2023

"בלי קבלה אין שינוי" אומרת המרצה בקורס טיפולי שאני משתתפת בו בימים אלה.
ובשנייה הראשונה זה נשמע מופרך, כי הרי אם אני מקבלת את המצב למה שאני אחתור לשינוי?
אבל אם נותנים למילים רגע לשקוע מבינים שקבלה לא אומרת להשלים עם המצב או לוותר.
קבלה פירושה להכיר במציאות. והכרה במציאות מאפשרת לנו לצאת מתקיעות ומתחושת חוסר אונים ולחתור קדימה.
ובהדרגה מתבהרת ההבנה עד כמה הקבלה הכרחית כדי לייצר שינוי.
היא מאפשרת לנו להבין את המצב נכוחה ובמקביל דוחפת אותנו לשאוף לשנות, לשפר ולהתקדם אבל ממקום חומל וטוב
ולא ממקום כועס ומאשים.

אז אני רוצה להזכיר לך
יש לך את כל החיים להתפתח ולהשתפר,
אבל קודם תקבלי את עצמך
כאן
ועכשיו.
רוצה לצאת לדרך הזו איתי?
אני מושיטה לך יד
בואי ❤

# #נוןדיאט #התנהגויותאכילה #דימויגוף #דיאטנית #מתבגרות #נשים #קבלהעצמית

01/06/2023

39% אחוז מהילדות לא רצו לשחק עם ברבי בעלת מבנה גוף מעוגל.
מפתיע? כנראה שלא.
השבוע הקשבתי להרצאה מרתקת של ד"ר Lena Sagi-Dain בנושא שמנופוביה.
שמנופוביה היא אפליה שמופנית כלפי אנשים עם עודף משקל, בעקבות תפיסה סטריאוטיפית שמייחסת תכונות שליליות לבעלי עודף משקל.
היא מתבטאת בהתייחסות מילולית, בפגיעה פיזית או במניעת יחס שוויוני במגוון תחומי חיים.
זה מתחיל בהגחכה של דמויות שמנות בסרטי אנימציה לילדים, בספרים ובסדרות, וממשיך כל הדרך עד למקומות עבודה, לממסד הרפואי, למרחב הציבורי ועוד.
הנזקים שגורמת שמנופוביה הם רבים, ונוגעים בכל תחומי החיים :
💔 בריאות פיזית ונפשית - אנשים שמנים נוטים להימנע מלהגיע לרופאים - הם מרגישים שאלו מתייחסים אליהם בצורה לא הוגנת ואף פוגענית בגלל משקלם. כשהם כן הולכים לרופא הם עלולים לקבל טיפול רפואי פחות טוב - מחקרים מצאו ששמנופוביה עלולה להשפיע על השיפוט, ההתנהגות ולעיתים אף על קבלת ההחלטות של אנשים מתחום הבריאות.
💔 תעסוקה - אנשים שמנים יופלו גם במקומות העבודה. מבחינת שכר, הערכת ביצועים ואפשרויות קידום.
💔 יחסים בינאישיים - ממש כמו הילדות שדחו את בובת הברבי המעוגלת, כך גם החברה רוויית הסטיגמות שמייחסת תכונות שליליות לבעלי עודף משקל.
💔 פנאי - מרחב ציבורי שאינו מותאם מוביל אנשים שמנים להימנע ממגוון פעילויות כמו בילוי בבתי קפה, אימון בחדר כושר, יציאה לסרט ועוד.
הילדות מהמחקר הן חלק מחברה שבה בעוד אפליות נגד אוכלוסיות שונות השתפרו לאורך השנים, השמנופוביה חיה ובועטת גם ב2023 הנאורה והמתקדמת והתפקיד שלנו לשים לזה סוף.

#דימויגוף #שמנופוביה #דיאטותלאעובדות #נוןדיאט #נשים #מתבגרות #דיאטנית #שמרינפשך

30/04/2023

חג עצמאות שמח אני מאחלת לדלית (שם בדוי), למרות שיום העצמאות כבר עבר.
אנחנו מביטות זו בזו והיא מחייכת, ובאותה שנייה ממש ציפור מתעופפת מהחלון.
אבל רגע, צריך להתחיל מההתחלה.
היא מטופלת שלי כבר זמן - מה.
הגיעה כדי לאזן את האכילה, להחזיר לעצמה את השליטה, להפסיק לחיות בין הרעבה להתקפי אכילה.
להשיג סופסוף שקט ולעבור תהליך שיחבר אותה להקשבה לעצמה, לגוף שלה, להפסיק להיות מנוהלת ומוכתבת על ידי דיאטה כזו או אחרת, ו-וואו היא כבר ניסתה את כ-ו-ל-ן.
"איך עבר עליך השבוע?" אני שואלת אותה בתחילת הפגישה.
'עמוס. כמה עמוס? ביום שני חזרתי כל כך עייפה שפשוט קרסתי ונרדמתי משש עד הבוקר, היית מאמינה?'
היא ממשיכה בשטף: 'ואז בשלישי קמתי מורעבת, ארוחת הבוקר הרגילה לא השביעה אותי, ומצאתי את עצמי אוכלת כמעט כל שעה. ככה עד הצהריים. ארוחה ועוד ארוחה, נראה לי שהייתה גם עוגה. מין רעב בלתי נגמר כזה.
באיזשהו שלב עלה פי פחד שאני מגזימה, שאיבדתי שליטה. אפילו עלתה בי מחשבה לצמצם, למשוך עוד או לקזז בארוחה הבאה. אבל אז חשבתי עליך.'
כן-כן, כזו אני, רודפת את המטופלות שלי במחשבות 😊
'נשמתי ותוך כדי שאני נזכרת במה שדיברנו, הרגעתי את עצמי. הבנתי שאחרי שאתמול כמעט לא אכלתי אני באמת רעבה. ושבמהלך הבוקר נעניתי למה שהגוף שלי ביקש.'
אני מביטה בה ומתמוגגת.
'ואת יודעת מה? בהמשך היום משהו בי באמת נרגע. הארוחות היו קלילות יותר, המרווחים גדלו. הרגשתי שבעה. ובעיקר? בעיקר הרגשתי שאני עושה טוב לגוף שלי, מקשיבה לו, לא נלחמת בו, נותנת לו את מה שהוא צריך באמת ולא מתוך משהו חיצוני שמנהל אותי או מכתיב לי.'
"נשמע שחגגת את יום העצמאות גם באכילה" אני אומרת לה ואנחנו מחייכות.
זה מה שקורה בתהליכים בקליניקה-
דלית מתייחסת לגוף שלה בהקשבה, בחמלה ובתשומת לב.
היא זאת שבוחרת מתי לאכול, איך לאכול ומה לאכול.
היא זאת שמנהלת את האכילה שלה, מתוך מודעות וויסות ולא מתוך איסורים ואובדן שליטה.
דלית יצאה מעבדות לשחרור, וזכתה בעצמאות שלה!
אני מאחלת לכולנו לחיות חיים של עצמאות פנימית וחיצונית.
יום העצמאות שמח!
#נוןדיאט #דימויגוף #תפיסתגוף #התנהגויותאכילה #דיאטנית #נשים #דיאטה #חמלה #מתבגרות #חופש #עצמאות #נערות #שמרינפשך