יעל שניידרמן גוטריימן - פסיכותרפיה Cbt יעוץ והדרכת הורים

08/03/2022

הרבה הורים משתפים אותי, כי חוו לפחות פעם אחת סיטואציה בה ילדיהם הגיבו באופן לא מותאם, מה שהוביל אותם לתהות מה עובר עליהם ולמה הם מגיבים ככה?

תגובה שכזאת לא קוראת יש מאין, שכן מאחורי תגובה כזאת עומד מנגנון השרדותי קדמון.

רוצים להבין מה מפעיל את המנגנון הזה? קראו עוד בקישור הבא:

https://healthy.walla.co.il/item/3492990

הבנה של המנגנונים שמפעילים את ילדכם יעזרו לכם להתמודד איתם בצורה מיטיבה יותר.

וכמובן, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר וביחד נוכל למצוא את הפתרון האידיאלי לילדכם.

יעל

מכירים את זה שהילד שלכם מתנהג בצורה לא הגיונית שגורמת לכם להרגיש שמשהו השתלט עליו? ובכן, גם אתם עושים את זה. מדריכת הורים מסבירה איך להגיב מתוך שליטה

26/12/2021

סמכות הורית היא המפתח ליצירת שיתוף פעולה עם ילדינו ותורמת לתקשורת מיטיבה ותחושת מסוגלות שלנו כהורים.

אז מהי הסמכות ההורית הזאת? והאם זוהי תכונה מולדת או נרכשת?

בואו נגלה ביחד במאמר שלי...

הורים שואפים להיות דמות סמכותית לילדיהם, אבל לא תמיד יודעים מה זה אומר. התוצאה היא הורות שנעה בין מתירנית לנוקשה מדי. איך מוצאים את האמצע? מומחית מסבירה

13/11/2021

כולנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו להיות אנשים בעלי ערך עצמי גבוה ועם תחושת מסוגלות שהם יכולים להתמודד עם אתגרים בדרך. אבל האם אנחנו באמת נותנים להם את הכלים לפתח את התכונות האלו או שמא לעיתים אנחנו עושים את ההפך מבלי להתכוון?

כהורים אנחנו רוצים לתת לילדים שלנו את התחושה שהם טובים ומסוגלים. לא סתם מינקות אנחנו אומרים להם שהם אלופים ויכולים.

הדרך להאמין בעצמנו ביכולות שלנו היא ע"י התנסות ולמידה מהצלחות. שכן, כאשר אנו עומדים מול אתגר וצולחים אותנו נוצרת אצלנו הבנייה– ניסיתי, הצלחתי אזי אני חכם/ יודע/יכול. כך גם התהליך הלמידה אצל ילדים, ככל שהם יתנסו יותר, יטעו וילמדו הם יסגלו לעצמם אסטרטגיות להצלחה.

אם כך איפה טמון הקושי? במחשבה שלנו, שאם הם לא יצליחו הם לא ירצו לנסות שוב ויעלו בהם תחושות שליליות כלפי עצמם.

אז מה האינטואציה שלנו אומרת לנו לעשות? להתמודד ולבצע במקומם על מנת למנוע מהם תחושות לא נעימות. כלומר, אני אפתור בשבילו את הבעיה, הוא לא יחווה קושי וכולנו מרוצים. אך אין כך הדבר! שכן,המסר שהילד מקבל " אני לא מסוגל לפתור בעיות, רק המבוגרים יכולים".

הכוונות שלנו כהורים טובות, אך הדרך לעיתים יוצרת את הפעולה ההפוכה.

זכרו, אם אתם עושים במקום ילדכם, איך הם יוכלו לחוות הצלחה? שכן ההצלחה היא שלכם ולא שלהם.

מרגע שאתם לוקחים את האחריות לפתור את הבעיות בעצמכם אתם מונעים מהם למידה והתפתחות.

אז מה כן עושים?

* אפשרו להם להתנסות - גם אם זה יקח יותר זמן, גם אם הם יטעו בדרך תנו להם לנסות להבין את הטעות שלהם, זכרו מטעויות לומדים. אפשרו להם מרחב למידה.

* הציעו עזרה וביקורת בונה - אל תשלטו להם על התהליך, במקום שאלו אותם אם הם רוצים שתעזרו להם. במידה וכן, פיתחו בפניהם עוד נקודת מבט על דרכי פעולה – במקום לומר "פה לא עשית טוב" או "הנה הטעות שלך", אמרו "בוא נראה מה מונע ממך להמשיך?" תנו להם להגיע לתשובה, לראות איפה הם יכולים לתקן - בכוחות עצמם.

* מתסכול לומדים – התסכול כנראה הוא בלתי נמנע, התייחסו אליו ככזה. תנחמו אותם, תבינו אותם ותנו להם את האפשרות לנסות שוב. רק אם ההצלחה תהיה שלהם (גם אם ידכם הייתה בדבר) הם ירגישו מסוגלות ולא יפחדו לנסות פעם נוספת תהליך של למידה הוא תהליך של התנסות. הרי אי אפשר ללמוד ולהצליח אם לא מנסים.

* נסו להיזכר בילדכם כשהיו פעוטות - על מנת ללמוד ללכת הם היו צריכים ליפול על הישבן מספר פעמים. ומה אתם עשיתם? עודדתם אותם ונתתם להם להתמודד עם התמיכה שלכם (פיזית ורגשית כאחד) ורק אז בזמנם ובבשלות שלהם הם הצליחו לעשות את הצעדים הראשונים.

כשם שהיו פעוטות, כך כבוגרים, ילדכם צריכים אתכם תומכים ומאמינים במסוגלותם, תוך ידיעה שאתם שם לעזר.

מזמינה אתכם ליצור קשר, לספר, להתייעץ ויחד נמצא את הפתרון היעיל ביותר עבורכם ועבור ילדכם,

יעל.

27/09/2021

חזרה לשגרה דורשת מאיתנו מאמץ, בעיקר אחרי תקופת חגים ארוכה.
לכן אין זה מפתיע שגם לילדים זו משימה לא קלה.
מצרפת קישור לכתבה שלי באתר בוואלה שתוכל לשפוך אור ולתת כלים איך להקל עליהם בחזרה למסגרות החינכיות.
חג שמח וחזרה קלה לשגרה🌿
יעל

כל הורה מכיר את קשיי הקליטה שיש למרבית הילדים בכניסה לגן או כיתה חדשה. מדריכת הורים נותנת עצות איך לשרוד את הקליטה השניה בשלום ובכיף לשני הצדדים

15/09/2021

ההבדל בין מחילה למחלה הוא אות קטנה. אדם צובר כעסים ואינו יודע כי הכעסים בתוכו עלולים להפוך למחלה.
כדי למחול לא צריך ללכת לחוג מחול, אלא לזכור שכולנו עשויים בשר ודם- לטעות זה אנושי לסלוח זוהי מעלה.
לזמן שלנו יש תוקף, לכן מלאו אותו באושר ושמחה ע"י כוח המחילה.

חתימה טובה ובשורות טובות 🌷🙏

06/09/2021

שנה טובה ומתוקה מדבש שתבוא עלינו לטובה🍯
שנה של בריאות הגוף והנפש, שלווה פנימית והגשמה עצמית!
שנדע להעריך את הדברים הקטנים כגדולים ולהנות מהפשטות 🌷
ימים טובים ובשורות טובות🌟🌟🌟

24/08/2021

"...וזה הזמן שלך לזרוח, לדעת ולגעת בהכל, לטרוף את העולם אל תפחד ליפול. ילד שלי הכל מחכה רק לך...".

מה כל הורה רוצה עבור הילד שלו? את הטוב ביותר!

בדיוק בגלל זה אתם חוסכים, חושבים, נותנים, מסיעים, עושים והכל רק עבורו.

עוד לפני שהוא נולד יש לכם כבר מחשבות כמו מעניין למי הוא יהיה דומה, מה הוא יקח ממני ומה מההורה השני, מה יהיו תחומי העניין שלו ועוד ועוד.

והכי חשוב אתם יודעים שתמיד תהיו שם לעזור לו ולכוון אותו. זה הדבר הנפלא בהורות- אנחנו מוכנים לתת הכל עבור הילדים שלנו!

אנחנו רוצים שהוא ילמד מהטעויות שלנו כדי שיהיה לו יותר קל, לכן יש לנו כבר מסלול עבורו ודרכים בהם הוא יוכל לצלוח את המסלול הזה. אנחנו מוכנים להראות לו באופן מדוייק ואנחנו שם כדי לתקן מה שפחות עובד.

כלומר, כהורים יש לנו כבר תמונה ( אולי קצת מטושטשטת אבל קיימת) מה אתם רוצים עבורו ואיך החיים שלו יראו.

עד כאן, נשמע הורות שרוצה להיות מאוד מיטיבה.

אממה נראה ששכחנו משהו בדרך, דבר מאוד חשוב - הילד עצמו, את הרצונות שלו ואת הזכות שלו לבחור את הדרך בה הוא רוצה ללכת גם אם היא שונה משלנו!

כאשר התוכניות שלנו ושלו מתכתבות כנראה שלא כ"כ נתקל בקושי.

מתי עלול להתעורר קושי? כאשר הילד שלי מחליט שהוא רוצה ללכת בדרך שונה משלי.

הנטייה של הורים באופן אינטואיטיבי היא לכוון אותו "לדרך הנכונה" מנקודת המבט שלהם.

אבל אם נסתכל רגע מנק' המבט של ילדכם, מעצם העובדה שאתם בוחרים ומחליטים עבורו, מה נמנע ממנו? היכולת לחיות את החיים שלו כפי שהוא רוצה ורואה לנכון.

הרי כולנו יודעים שלא כל מה שנכון עבורי נכון גם עבור האחר זה בטח נשמע מוזר כי זה הילד שלכם, הרי בוודאי שאתם יודעים מה טוב ונכון עבורו. אז זהו, שלא תמיד.

כל אחד מאיתנו יודע מה מיטיב עבורו, כל אחד מאיתנו צריך לטעות לפעמים ולחשב מסלול מחדש. לכל אחד מאיתנו יש את הזכות לחיות את חייו כראות עיניו ולעסוק במה שממלא אותו.

אז איך לאפשר לילד שלכם לצמוח ולגדול?

תנו לו דרור, אפשרו לו לפרוח, להתנסות, לגלות את עצמו ואת הדרך שלו

והכי חשוב תהיו לצידו כשהוא צריך, לא כמבקר ולא כ "אמרתי לך לעשות אחרת" אלא כמי שבאמת רוצה בטובתו ויעזור לו לחשוב איך עוד אפשר.

לפעמים העזרה הכי גדולה שאנחנו יכולים להעניק לאחר זה פשוט להגיד לו " אני כאן כשתצטרך אותי, יש לך על מי לסמוך".

מזמינה אתכם ליצור קשר, לספר, להתייעץ ויחד נמצא את הפתרון היעיל ביותר עבורכם ועבור ילדכם,

יעל.

03/08/2021

כל אחד מאיתנו קצת דומה וקצת שונה מרעהו.
לכולנו כישורים, יכולות, מיומנויות ונראות משל עצמנו וזה מה שמייחד אותנו.
אבל בתכלית שלנו כבני האדם יש לנו צרכים דומים ואוניברסליים, ללא הבדל בין גיל, גזע, מין ודת.

תאוריתיקן בשם אברהם מאסלו ייצר מעין פרמידה של צרכי האדם המסודרת באופן היררכי. החוקיות שלה גורסת כי רק כאשר הבסיסה מסופק יוכל האדם להתקדם ולעלות לצרכים הגבוהים יותר, במעלה הפרמידה.
אז הפעם לא אעסוק בכל הצרכים עליהם הוא מדבר (למרות שכולם חשובים והכרחיים לאדם), אלא אדבר על צורך אחד שאני נתקלת בו רבות בעבודה שלי עם ילדים והורים.
הצורך באהבה ושייכות שחלק גדול ממנו הוא הצורך בנראות-הצורך של כולנו ( בכל גיל). מה זאת אומרת נראות? אני לא מדברת רק ברמה הפיזית שישימו לב אלי שאני נמצאת, אלא שיראו את החוויה הרגשית שלי ויתנו לה התייחסות.
הצורך הזה קיים אצלנו החל מרגע לידתנו, פעוט שצריך את אמו ואביו שיספקו לו צרכים בסיסיים כמו מזון, שתייה והגנה. הצורך הזה מלווה אותנו לאורך חיינו ומקבל קונטקסט שונה כול פעם מחדש. כאשר אנחנו גדלים, כילדים וכנערים אנו רוצים שההורים שלנו ישימו לב אלינו וינסו להבין מה עובר עלינו מנק' המבט שלנו.
בוודאי שזה קיים גם בזוגיות, שבן/בת הזוג שלי יראו אותי ומה אני צריך/ה ויעזור לי במענה לכך. כלומר, הצורך בנראות קיים אצלנו תמיד בכל גיל ובכל מקום!

אז איך לתת מענה לצורך הזה?
חשוב שכהורים ניתן לילדים שלנו את ההרגשה שאנחנו באמת רואים אותם, כלומר אני באמת מנסה להבין את החוויה שלהם, להסתכל דרך העיניים שלהם. לא תמיד אנחנו רוצים שמישהו יבוא וייתן לי פתרון, אלא פשוט שיהיה לצידי ויראה אותי.
ההרגשה שרואים אותי זה עולם ומלואו ולעיתים זה הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות. חשוב לי לציין אין זה אומר שבשביל נראות צריך לקבל ולהסכים עם כל גחמה/רצון שלהם, אלא להראות להם (בכנות) שאנחנו רואים אותם.
הדרך פשוטה ביותר לתת מענה לצורך הזה הוא להתחיל משפט ב"אני רואה ש...", " אני רואה שממש השתדלת", " אני רואה שזה מאכזב אותך שלא קיבלת את התפקיד שרצית", " אני רואה שאתה עצוב" וכדומה.

זכרו, כולנו רוצים שיראו אותנו ולעיתים (אפילו ברוב הפעמים) משפט אחד קטן יכול לחולל פלאים ולתת מענה מספק! אז לפני שאתם ממהרים לתת פתרון לקושי/בעיה של הילד שלכם, קודם כל הראו לו שאתם רואים אותו! ורק אז תשאלו איך אתם יכולים לעזור, רוב הזמן התשובה והפתרון נמצא אצלם.

מזמינה אתכם ליצור קשר, לספר, להתייעץ ויחד נמצא את הפתרון היעיל ביותר עבורכם ועבור ילדכם.

יעל

26/06/2021

"הכל הכל אני יכול, כי זה החופש הגדול"

כמה הילדים מחכים לחופש הגדול! חלקם אפילו מחכים לו מתחילת שנת הלימודים. עם זאת יכול להיות ששמתם לב שבתקופה האחרונה (אולי אפילו חודש אחרון) הם לא כתמול שלשום-הם יותר עצבניים/ כועסים/ חסרי סבלנות/ מפגינים לחץ או חרדה ובכללי ההתנהגות שלהם שונה ממה שציפיתם?
זה לא סתם והם לא היחידים. אז למרות שכולנו מחכים ואוהבים חופש, עדין הוא יכול לעורר בנו לחץ וחרדה.

אתם ודאי שואלים את עצמכם, למה?

תחשבו על זה, בראש וראשונה אין שגרה. לארוך כל השנה (אפילו שנה וחצי) האחרונה הייתה חסרת שגרה, ואז חזרנו לבית הספר- הנה מעט וודאות, והופ שוב יוצאים לחוסר שגרה. כמה ששגרה יכולה להיות מעייפת יש בה משהו מרגיע (בתנאי שהיא לא דורשנית מידי). שגרה מאופיינת בוודאות - הלו"ז שלנו מסודר, אנחנו יודעים פלוס מינוס איך הולך להראות היום שלי ואיך אני ממלא אותו. חופש, איפלו לפרק זמן קצר, כמו החופשות בחגים, זה כיף כי הוא קצוב בזמן לא ארוך. במצב כזה, קל לנו יותר לארגן שגרה או סדר יום כדי לא " לבזבז" זמן.
החופש הגדול כשמו כן הוא-גדול וזה דורש ממני לחשוב קדימה מבלי לדעת מה אני אמורה לעשות עם כל הזמן הזה-חוסר וודאות מייצר סטרס. כמובן אל לנו לשכוח את הציפיות שיש לנו מהחופש הגדול שיהיה מושלם וממצה עד תום.

אז איך אנחנו יכולים לעזור לילדינו במקרה הזה?

קודם כל תהיו ערים/מודעים להתנהגויות השונות שאתם רואים ושקפו זאת לילדכם –"בתקופה האחרונה אני רוצה שאת/ה לא כל כך שלווים, תרצה/י לשתף אותי?"
תנו לגיטימציה לתחושות ולרגשות שלהם - "החופש הגדול למרות שהוא כיפי, הוא גם יכול להיות רכבת הרים רגשית כי לא יודעים מה לעשות או עם מי להיות".
לבסוף, עשו איתם רשימה של דברים אותם הם יכולים לעשות במהלך החופש בשביל לא להרגיש שהוא "מבוזבז" או "מוחמץ" למשל, להפגש עם חברים, להפגש עם משפחה, לסיים מטלות לימודיות, טיולים, חוגים, טיפוח תחביבים חדשים, מנוחה, אימוץ חיית מחמד, שדרוג החדר שלהם ועוד.
חשבו יחד איתם מה הם יכולים לעשות ומנו כמה שיותר פעילויות כך שיהיה להם מבחר של אפשרויות.

זכרו, החופש הגדול יכול לעורר רכבת הרים רגשית בעקבות חוסר שגרה/ תעסוקה והלחץ מהציפייה שהחופש יהיה "מושלם וממצה". כמו כן, אתם ההורים, אל תשכחו את עצמכם ואת מה שיעזור לכם למצוא שלווה פנימית, והכי חשוב נשמו עמוק שכן לחופש הגדול יש תאריך סיום!

מזמינה אתכם ליצור קשר, לספר, להתייעץ ויחד נמצא את הפתרון היעיל ביותר עבורכם ועבור ילדכם, יעל.

14/05/2021

הורים יקרים ימים לא פשוטים עוברים עלינו ועל מדינתנו.

אני שומעת חשש מאוד גדול של הורים האם ואיך לספר לילדים ולבני הנוער על המצב הקיים מבלי לעורר יותר מידי חרדה.

אני רוצה לציין כי חשוב לדבר עם ילדינו על המצב כיום (כמובן באופן המותאם לגילם), הרי אי אפשר להתעלם ממה שקורה בחוץ גם אם בבית הם אינם צופים בחדשות הם ניזונים משמועות, שיח בבית הספר, חשופים לשיחות של מבוגרים ועוד..

על מנת להפחית תחושת החרדה, עדיף לדבר עימם ולא להסתיר. תחושת ההסתרה מייצרת פחד גדול יותר בקרב ילדים שכן התחושה היא שמשהו מתחולל ומסתירים ממני מידע - זכרו חוסר וודאות מייצר פחד.

לכן הנה מספר דרכים לתיווך המצב:

• שבו עם ילדכם ושתפו אותם כי כרגע המצב במדינה לא רגוע ויכול להיות שהם שומעים שמועות ממקורות אחרים וחשוב שהם ישתפו אתכם בפחדים / חששות שעולים בהם. ציינו בפניהם כי כוחות הביטחון עושים את המיטב על מנת לשמור עלינו וכרגע הם נמצאים אתכם בבית וזה מקום בטוח (בערים בהם מערכת החינוך עובדת אז גם בית הספר הוא מקום בטוח) ואתם שומרים עליהם ופועלים בהתאם להנחיות.

• תנו לגיטימציה לרגשות השונים שעולים- חשש, פחד, דאגה ודברו איתם על כך שזה בסדר להרגיש את כל אלה ושתפו גם אתם את רגשותיכם.

• אפשרו להם (ולעצמכם) לעשות פעילויות חברתיות ופעילויות מסיחות דעת, כגון מפגש עם חברים, ספורט, חוגים ועוד.

כמה דגשים שכדאי לקחת בחשבון:

- חשוב מאוד להתאים את השיח לגיל ילדכם ואין צורך לרדת לפרטי פרטים של המצב, אלא לתאר תמונה כללית.

- זכרו כי על אף שאיננו רואים את הסיום לאירועים הנוכחיים, בסופו של דבר הם יסתיימו ונחזור לשגרה! כמו שהיה עם הקורונה, נשמור על עצמנו ונמצא מכך מחוזקים!

מאחלת לנו ימים שקטים ובשורות טובות!

מזמינה אתכם ליצור קשר, לספר, להתייעץ ויחד נמצא את הפתרון היעיל ביותר עבורכם ועבור ילדכם,

יעל.

08/05/2021

כולנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו להיות אנשים עצמאיים, מסוגלים שאינם תלויים באחר, אך האם אנחנו מלמדים אותם להיות כאלה זו כבר שאלה.

אני נתקלת לא פעם בטשטוש הקיים אצל הורים בין עזרה לבין לעשות במקום הילדים.

למשל, ילד המתקשה להכין שיעורי בית, מתגבר שצריך להכין עבודת שורשים, פעוט קטן שאינו מצליח לגזור ועוד ועוד..

האינסטנסקט שלנו לעזור הוא מעולה, אבל חשוב לשים לב שאכן אנחנו עוזרים ולא עושים את המטלה במקומם. הרי יותר קל שאני אפתור לילד את כל הבעיות - גם אני מונעת ממנו תסכול וגם תחלאס חוסך לי זמן עד שאסביר לו מה ואיך לעשות ופה נעוצה הבעיה.

היכולת להיות עצמאי היא למידה לכל דבר! אם אסיר דרישה או אעשה במקום הילד שלי בטווח הקצר זה אולי נעים ונחמד עבורו אבל אני מונעת ממנו למידה ותחושת מסוגלות.
תחשבו על זה, מה הילד לומד? אני לא מסוגל אבל אמא או אבא כן מסוגלים.

לכן חשוב מאוד שלא נסיר דרישה אלא נדע להתאים אותה עבור הילד שלי, למשל ילד שלא יודע לגזור נשים את ידינו על ידיו ויחד נזגור אט אט, עד אשר הוא ילמד איך לעשות זאת בעצמו (כמובן בהנחה שאין קושי מוטורי שמצריך עזרה טיפולית).

ילד שטוען כי קשה לו לסדר את החדר/ צעצועים (אני בטוחה שאתם שומעים את זה הרבה), תעזרו לו לסדר " אתה תרים אתה אלה ואני ארים את אלה" כלומר עושים יחד לא במקום.

המתבגר לא יודע לפתור בעיה אישית שיש לו עם המורה או דמות אחרת, חשוב קודם כל להציע לו לנסות להתמודד עם זה "אתה יכול לנסות לדבר איתה ואם זה לא יצליח אני אדבר".
יכול להיות שהוא יסרב מכל מיני סיבות (לא מאמין בעצמו שהוא מסוגל, לא חושב שיקשיבו לו ועוד), לכן חשוב להיות בשיח תמידי על מנת להבין מה מונע ממנו את ההתנסות. בשורה התחתונה כדאי לתת אופציה לפתרון אפשרי וכמובן לשדר להם כי אנחנו נהיה לצידם לאורך הדרך.

כלומר, הדבר שחשוב לי להעביר לכם כהורים תנו לילדים שלכם להתנסות או לפחות תציעו להם לנסות ולהתמודד בעצמם מתוך ידיעה שאתם תומכים בהם ומאמינים בהם ובמידת הצורך גם תתערבו.

זכרו, לא מסירים דרישה אלא מתאים אותה ליכולות של ילדכם.

מזמינה אתכם ליצור קשר, לספר, להתייעץ ויחד נמצא את הפתרון היעיל ביותר עבורכם ועבור ילדכם,

יעל.

10/04/2021

"אני רוצה להיות מאושרת"..." אני רוצה שהילדים שלי יהיו מאושרים"

אלו התשובות שאני שומעת לעיתים קרובות מהורים, בני נוער וילדים לשאלתי "מה אתם מאחלים לעצמכם".

כמובן שתמיד כיף לשמוע שאנשים רוצים את "הטוב ביותר" עבורם ועבור אחרים - אושר!
אך כשאני שואלת אותם שאלות הדורשות התבוננות פנימה כמו מה יעשה אתכם/ן מאושרים, בד"כ הרוב מתקשים לענות. כלומר המילה אושר הפכה למעין סיסמה, אשר מרוקנת ממשמעות קונקרטית.

אז איך אפשר להשיג אושר אם איני יודעת מה עושה אותי מאושרת?
לעיתים יש לנו מחשבה שאושר הוא נק' מסויימת בעתיד - כשיהיה לי בית גדול/ רכב שווה/סמרטפון חדש/ זוגיות...רק אז יגיע האושר. המשותף לכול המשתנים האלו, היא החיצוניותם (לאדם).

אז אני רוצה לחדש (או לא) לכם, האושר יכול להיות כאן ועכשיו! כי אושר אמיתי מגיע מבפנים ולא רק מהחוץ.

"אלוהים נמצא בפרטים הקטנים" מצלצל מוכר? ככה גם אושר.
הוא נמצא בפרטים הקטנים וגדולים כאחד. השנה הזו הראתה לנו שאפשר להיות מאושרים גם בחלקת האלוהים הקטנה שלנו, לא חייב לטוס לחו"ל פעמיים בשנה או להיות במלון הכי שווה בארץ אלא גם בתוך הבית שלנו אפשר להיות מאושרים.

אז הנה התשובה שלי לשאלה איך אני אתם יכולים להיות מאושרים. עשו לעצמכם רשימה ותכללו בתוכה את הדברים שעושים אתכם מאושרים מבפנים, למשל לנוח בספה ולראות סרט, לטייל בטבע, ספורט, ארוחה טובה, מפגש עם אנשים אהובים וסמנו לעצמכם רגעי אושר קטנים בחיים ותאמינו לי במהרה תראו שאתם חווים את הרגש הזה הרבה יותר ממש שחשבתם. הסוד הוא המודעות אליו.

*זכרו* - האושר שלכם תלוי בכם והוא נמצא בכאן ועכשיו.

כמו תמיד, מזמינה אתכם ליצור קשר, לספר, להתייעץ ויחד נמצא את הפתרון היעיל ביותר עבורכם ועבור ילדכם, יעל.