חני שטיינמץ - דיאטנית קלינית

11/07/2025

💚 אתמול הסתיימה לה עוד קבוצה מרגשת של "כללית באלאנס" – תהליך של שינוי הרגלי אכילה, שבפועל הוא הרבה מעבר לאוכל.

המפגש האחרון תמיד מעורר בי התרגשות – כמו לנשום עמוק בהגעה לפסגה של דרך משמעותית.
כל פעם מחדש אני נזכרת בכוח של השפה שאנחנו לומדים לדבר – שפה של חמלה, של אנושיות, של הקשבה למה שקורה בפנים, גם כשלא פשוט.
הקסם שקורה כשאנשים מתחילים להסתכל על עצמם אחרת, ממקום טוב יותר, רך יותר.

אנשים מגיעים כי הם רוצים לרדת במשקל, אבל לאט לאט הם מגלים שהם לומדים לאהוב.
להיות בעד עצמם, גם כשיש נפילות.
לכבד את הגוף, גם כשהוא משתנה לאט.
להרגיש ראויים, גם בלי מספר מדויק על המשקל.

יש לי רצון להעניק להם תעודה:
✔️ "סיימתי בהצלחה קורס באהבה עצמית".
כי זה הלימוד האמיתי שהיה פה.

✨ אם אתם עובדים/מנהלים בחברות הייטק או ארגונים שרוצים להציע לעובדים תהליך משמעותי לשינוי הרגלי אכילה – תהליך שמשלב ידע מקצועי, כלים פרקטיים יחד עם עומק ורגישות –
זה בדיוק הזמן לפנות ולתאם תהליך לתחילת השנה (ספטמבר).
מוזמנים לשלוח לי הודעה 🙋‍♀️

27/04/2025

בין יום השואה ליום הזיכרון ויום העצמאות — ימים שמזכירים לנו את עוצמת החיים, את הכאב, את התקווה ואת היכולת להתרומם ולדבוק בחיים.

ביום חמישי זכיתי לשמוע את מרים פרץ המדהימה.
לשמוע על כוחות החיים, על הבחירה לראות את הטוב, להוסיף טוב, ולחבר את העם — כל יום מחדש.

בימים האלו אני חושבת הרבה על הרצון והתקווה שיש בתוכנו:
להתקדם, לשנות, להשתפר, להמשיך לשמוח.
זה רצון שדורש עבודה יומיומית, אמונה מחודשת בכל בוקר.

אחרי שאמא שלי נפטרה, כשהיו שואלים את אבא שלי מה שלומו, הוא היה עונה בפשטות: "יום יום".
One day at a time
לעבור כל יום בפני עצמו.

אני פוגשת מטופלים שכבר מהרגע הראשון, כשהם רואים את המטרה ומדמיינים את כל הדרך שצריך לעבור —
הלב מתכווץ, הכתפיים נשמטות.
מרגישים את כובד המשקל של כל הימים הבאים, וזה נראה בלתי אפשרי.

ואז אני עוצרת לרגע ושואלת:
אם הייתם חושבים עכשיו על כל הכביסות שתצטרכו לקפל כל החיים,
או על כל הכלים שתצטרכו לשטוף —
מה הייתם מרגישים? ברור — עומס עצום, אולי אפילו ייאוש.

אבל בפועל?
אנחנו לא מקפלים את כל הכביסות של כל החיים.
אנחנו מקפלים את הכביסה של היום.
שוטפים את הכלים של היום.

כך גם בתהליך שינוי:
קובעים מטרה — ואז חיים יום אחד בכל פעם.
מצליחים את היום.
חיים עם עצמנו בטוב היום.

וכך, יום אחרי יום, מצליחים, מתקדמים — ומוסיפים טוב. 💛

מאחלת לכולנו להתחיל את השבוע הזה
בחמלה, בסבלנות, ובאמונה בכוח החיים שמאפשר לנו להשתנות ולהוסיף אור.

_והגבורה_יקנעם

20/04/2025

"כל זמן מאיר בתכונתו"
במעבר הדק בין המצה ל"חמץ" – אני מזהה הזדמנות להתחדשות.

עם המשמעות של החג שעברנו:
הכוח לפרוץ את המֵצרים ולצאת לחירות,
הפשטות שבמצה והחיבור לערכי הבסיס שלנו,
הטבע הפורח סביבנו, החיבורים למשפחה, לעם, לזהות המשותפת –

זו הזמנה לזהות את התנועה הזו גם בתוכנו:
מה נפתח בי?
איזו קריאה חדשה מבקשת לצאת לאור?

לתפוס את הרגע שבו הקול הפנימי מתעורר,
ולהתחיל לנוע – בצעדים בטוחים, גם אם קטנים – קדימה.

ובעודי מחדשת את מלאי ה"חמץ",
אני מתפללת שהשגרה הבאה לפתחי, תהיה אחרת, חדשה, משודרגת.
בבחירות, בהרגלים.

לבחור אחרת:
מה אני מכניסה הביתה,
איך אני מסדרת את הארונות או את המקרר מחדש,
איך אני מאזנת בין עבודה לבית – מבלי לוותר על עצמי,
ואיך אני יכולה להיות יותר נוכחת ברגע – מחוברת לקיים, עם הילדים, עם האכילה ובכל תחומי החיים.

יש כאן הזדמנות להתחיל מחדש.

ואתם – מה תרצו להתחיל אחרת הפעם?
איך תבחרו לנצל את ההזדמנות הזו?

21/03/2025

לדייק את מה שנכון לי ולהניח בצד את רעשי העולם

השבוע הייתה לנו חוויה משפחתית מיוחדת – טיול צפרות של קק"ל (זכינו בהגרלה! אז לכל מי שחושב שהוא אף פעם לא זוכה... דעו שיש תקווה!).
זו הייתה הצצה קטנה לעולם שלם שקיים סביבנו. רגע של התמקדות בפרטים הקטנים, כניסה לבועה בתוך מציאות החיים.

החוויה הזו התחברה לי למחשבות שמלוות אותי לאחרונה: היכולת לדייק את מה שנכון לי מול מציאות של שפע.
שפע של קבוצות וואטסאפ. שפע תכנים ופרסומות שקופצים מכל עבר. השפע בסופר, באירועים, במלונות – הרצון לטעום מהכול, לחוות את הכול, לא לפספס כלום. כי אם זה כאן, זה כנראה שווה. כי כבר שילמתי. כי כולם מסביבי לוקחים.

אבל דווקא שם, בתוך כל הרעש והשפע, אני מבינה שיש גבורה בצמצום.
כי כשאנחנו בוחרים מתוך בהירות ומדייקים למה שבאמת נכון לנו – אנחנו לא מפסידים, אנחנו מרוויחים.
אנחנו לא מחמיצים, אלא מתמקדים.
אנחנו לא מתפזרים לכל עבר, אלא מצליחים להיות בעומק של הדבר הנכון לנו.

כשאני יודעת לבחור מה מדויק לי – אני יכולה להיות באמת נוכחת, מחוברת ושלמה עם הבחירה שלי.
בלי הצפה, בלי תחושת החמצה, בלי העומס של "רק לטעום מכל דבר".
יש משהו משחרר בלדעת שאני לא חייבת לקחת מהכול, אלא רק ממה שמתאים לי באמת.

ובנקודה הזו, מול השפע, אני עוצרת ושואלת את עצמי: מה נכון לי כרגע? מה מקדם אותי לעבר הערכים שלי?
האם קבוצת הוואטסאפ הזו נחוצה לי ותורמת לי, או שהיא מעמיסה עליי ושואבת ממני כוחות?
האם לאכול מכל מה שקיים מולי גורם לי להרגיש טוב ומשרת אותי, או שהוא דווקא מרחיק אותי מהמטרות שלי?
לפני שאני מחליטה – אני נותנת לעצמי רגע לבדוק מה באמת מדויק לי.

אז איך אתם בוחרים מול השפע שמקיף אותנו? איך אתם מרגישים כשאתם מצליחים להתמקד? 💛

07/03/2025

"איזהו החכם? הרואה את הנולד"

כשהלב מתעורר ויש רצון לשינוי – מתחילים לדבר על הדרך ומדייקים את המטרה.
בשלב הזה, כשמתחיל תהליך, אני אומרת לאנשים: עכשיו מתחילים לראות למרחוק. מציירים את המטרה, ומרגע זה הולכים לקראתה. כשאני מחליטה היום – השינוי לא מגיע מחר, אבל אני מתחילה ללכת. כל צעד בכיוון הנכון הוא כבר התקדמות, והדרך עצמה היא כבר הצלחה.

השבוע הייתי באירוע שנגע לי בלב והשפיע עלי עמוקות. הופעה של רוחמה בן יוסף, זמרת יוצרת, בשילוב שיחה של הדס לוינשטרן המדהימה.

הדס, שבעלה נהרג במלחמה, דיברה על החכמה שמביאה לשמחה:
"איזהו החכם? הרואה את הנולד."

היא השוותה את קביעת המטרה לאדם שרוצה לטפס לראש צוק: הוא זורק חבל עם קרס לקצה הצוק, ומרגע זה – כל צעד בטיפוס נשען על המטרה הזו.
כך גם בתהליכי שינוי. כשהמטרה ברורה וניצבת מול העיניים – כל המחשבות, הכוונות והרצונות כבר נמצאים שם.

החכמה שמביאה לשמחה היא לאחוז לא רק בהווה, אלא גם בעתיד.
כשברור לי לאן אני מכוונת – אני כבר שם. אני חיה את המטרה שלי ביום-יום, צועדת בצעדים הנכונים לי, ושואבת שמחה גם מהדרך עצמה.

💭 איזו מטרה אתם שואפים אליה שדורשת מכם מאמץ ביום-יום?
🎯 דמיינו את החבל שאתם נאחזים בו – איך הוא מחזק אתכם בדרך?

02/03/2025

"אני כבר עשיתי הכל, מכיר הכל."

"אין לך מה לחדש לי."

אלו משפטים שאני שומעת לא פעם ממטופלים חדשים שמגיעים אליי. בכל פעם זה מזכיר לי את ההקדמה של מסילת ישרים:
"החיבור הזה לא חיברתי ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר..."

הספר, שעוסק בתיקון המידות, מדגיש את הערך שבהצפה מחדש של הידוע, ברענון של ערכים חשובים ובחזרה על דרכי התמודדות.

גם בעבודה שלי עם אנשים, לפעמים אני מחדשת, לפעמים מציפה נקודה שנשכחה, ולפעמים פשוט מחזקת ומפרגנת על מה שכבר קיים.
כי האמת היא שגם כשנדמה לנו שאנחנו יודעים – אנחנו משתנים כל הזמן. הידע וההבנה שלנו פוגשים אותנו בכל פעם מנקודת מבט חדשה.

שינוי הרגלים זה לא רק "ללמוד משהו חדש", אלא בעיקר להתבונן, להתמקד ולבנות אסטרטגיות שמקדמות אותנו.

אתמול זכיתי להשתתף בהרצאה מרתקת של ד"ר יפעת לוי, מרצה לנוירופסיכולוגיה וד"ר למדעי המח, בנושא מדע האושר.
יצאתי עם כלים חדשים, חיזוק לדברים הטובים שאני כבר עושה, ותזכורת לנקודות שצריך לרענן..!

ממליצה בחום למקומות עבודה שמחפשים לתת לעובדים כלים יישומיים פשוטים להעלאת האושר ותחושת ה-Well Being!

אני נוירופסיכולוגית, חברת סגל בכיר באקדמיה, חוקרת ומרצה באקדמיה ובארגונים. 

23/02/2025

"יש דברים חשובים באמת – זה בסוף בפרטים הקטנים"

בשבת האחרונה קראנו בבית הכנסת את פרשת משפטים.
אחרי המעמד הנשגב של מתן תורה בפרשת יתרו, פתאום אנחנו צוללים אל תוך מצוות יומיומיות – דינים, חוקי ממון, מצוות בין אדם לחברו. המעבר הזה, מהרגע המרומם של הר סיני אל חיי היום-יום, מזכיר לנו תהליכים שאנחנו חווים בעצמנו: יש רגעים של מוטיבציה גבוהה, של קבלת החלטות גדולות, ואז מגיע השלב המעשי – ההתמדה בפרטים הקטנים, שבאמת יוצרים את השינוי והחיבור.

החיבור הזה בין הנשגב לבין חיי היום-יום מזכיר לנו שהפרטים הקטנים הם אלו שמקרבים אותנו לערכים שלנו, למה שבאמת חשוב לנו.

בשולחן שבת שאלתי את הילדים: איזה שינוי רציתם לעשות לאחרונה?
מה הדבר הקטן שיכול לשפר לכם את היומיום?
שוחחנו על כך שכדי להפוך רצון למציאות, חשוב שנגדיר אותו נכון.
כאן נכנס לתמונה מודל S.M.A.R.T – כלי פשוט ואפקטיבי שיעזור לנו להפוך מטרות לחלום בר-השגה.

✨ ספציפי – מה בדיוק אני רוצה להשיג?
✨ מדיד – איך אדע אם הצלחתי?
✨ בר-השגה – האם זה ריאלי עבורי?
✨ רלוונטי – איך זה תורם לי?
✨ תחום בזמן – תוך כמה זמן אני משיג את זה?

למשל, במקום לומר "אני רוצה לשתות יותר מים", אפשר להגדיר:
💧 "במהלך השבוע הקרוב, אשתה 8 כוסות מים ביום ואעקוב אחרי זה עם אפליקציה. בעוד שבוע אכניס תזכורת לבדוק את עצמי – האם היעד שהצבתי מתאים לי? אולי אצטרך לכוון מחדש?"
שינוי אמיתי קורה כשאנחנו לומדים מהתהליך, מדייקים ומתאימים אותו לחיים שלנו.

כשיש לנו מטרה ברורה, מדידה וישימה – הדרך הופכת פשוטה יותר!

איזה צעד קטן תעשו כבר היום כדי ליצור שינוי אמיתי? שתפו אותי בתגובות! 💬

21/02/2025

נכנסתי למורפיקס לבדוק את המשמעות של המילה נשנוש, והנה ההגדרה:
"זלילת חטיפים, ממתקים וכד' בין הארוחות למען ההנאה שבדבר, כפינוק עצמי."

נשנוש של אוכל הוא לרוב משהו שנעשה מתוך חוסר מודעות – אכילה אוטומטית, לפעמים משעמום או הרגל, בלי באמת לבחור במה שמתאים לנו.

אבל מה אם נהפוך את המשמעות? מה אם במקום לנשנש אוכל בלי מחשבה, ננשנש הרגלים טובים לחיים – כאלה שקל להכניס, שלא דורשים מאמץ, שפשוט משתלבים לנו ביומיום "על הדרך"?

בפודקאסט המעולה של עמותת עתיד "אוכלים ת'ראש", שמעתי את הביטוי "לנשנש פעילות גופנית" – למצוא את הרגעים הקטנים ביום שבהם אפשר לזוז יותר, בלי שזה ירגיש כמו משימה.

למשל:
🚶‍♀️ להחנות קצת יותר רחוק ולצבור צעדים
👣 לקחת את הילדים לחבר ברגל אם אפשר
🏃‍♂️ לבחור במדרגות במקום במעלית

ומה לגבי תחומים אחרים? מה אם ננשנש רגעים קטנים של משהו טוב בין לבין?

✨ נשנוש של נשימות – רגע של עצירה, של מודעות, של חמצן חדש למוח.
📖 נשנוש של למידה – לקרוא פסקה מספר או לשמוע פרק קצר בפודקאסט מעורר השראה.
🎶 נשנוש של מוזיקה – לשים שיר אהוב ולתת לרגעים להתמלא בשמחה.
💬 נשנוש של חיבורים – לשלוח הודעה נעימה או שיחת עידוד למישהו שאכפת לנו ממנו.
🌿 נשנוש של טבע – לצאת לכמה דקות החוצה, לנשום עמוק ולראות קצת ירוק.

רגע לפני שהסופה "קורל" הגיעה , בתוך כל העומס, מצאתי כמה דקות לעצור ולהתפעל מהפריחה המדהימה של השקדיות.


?

16/02/2025

חשוב, אבל לא דחוף – "מכל הרגעים בזמן למצוא אחד לאחוז בו"

היום יצאתי מהשגרה לרכיבה בטבע עם חברה אהובה. רגע של נשימה, תנועה, חיבור.

כשהנושא שמהדהד לי בראש בשבוע האחרון הוא לתת זמן לדברים החשובים והלא דחופים.

החיים שלנו מתנהלים בתוך מערבולת של משימות, וניתן לחלק אותן לארבע קטגוריות:

🔥 חשוב ודחוף – משימות בוערות שלא סובלות דיחוי (כיבוי שריפות, עמידה ביעדים).
📈 חשוב ולא דחוף – הדברים שבאמת משנים את חיינו לטווח הארוך (בריאות, משפחה, התפתחות אישית).
📞 לא חשוב אבל דחוף – משימות שצריך לסיים אבל הן לא מהותיות (שיחות, פגישות, מיילים שגרתיים).
❌ לא חשוב ולא דחוף – בזבוזי זמן טהורים (גלילה אינסופית ברשתות, משימות לא מועילות).

באופן טבעי, בתוך העומס של החיים, המשימות החשובות אך לא דחופות נדחקות הצידה.

אותם הדברים שכדאי לעצור לעשות כי הם אלו שיקדמו אותי, יכניסו לחיים את הערך המוסף, ייטיבו עם הבריאות, ישדרגו וייעלו את היום יום.

איך אפשר להתנהל אחרת, יחד עם העומס של החיים?

➡️ כתבו לעצמכם רשימה של הדברים החשובים והלא דחופים ושבצו אותם ביומן.
➡️ תכננו סביבם את הלו"ז, לא להיפך.
➡️ פנו מקום – צמצמו משימות לא חשובות שגוזלות לכם זמן.

🎯 דוגמאות לדברים שחשוב להכניס ליומיום:
🌿 פעילות גופנית קבועה.
👩‍⚕️ בדיקות רפואיות תקופתיות.
👨‍👩‍👧‍👦 זמן איכות עם המשפחה.
🚶‍♀️ יציאה לטבע, לקחת רגע לנשום.

מה אצלכם ברשימת החשוב ולא דחוף שתנסו להכניס ללו"ז כבר השבוע?



#ניהולזמן

13/02/2025

🌿 ט"ו בשבט – הזדמנות לתיקון האכילה ולתודעת שפע 🌿

הרבה אנשים אומרים לי שהבעיה שלהם היא שהם אוהבים אוכל, שהם אוהבים לאכול.
ואני שואלת – למה זו בעיה? להיפך! איזה כיף שיש הנאה מאכילה!
העולם מלא בשפע, ואנחנו כאן כדי להנות ממנו.

אבל מה קורה לנו שם -
🔹 כשאנחנו עומדים מול שולחן עמוס כל טוב באירוע
🔹 כשהמדפים בסופר קורצים מכל עבר והעגלת סופר מתמלאת..
🔹 כשהמחשבה אומרת "אני רוצה לטעום מהכל!"

הצלחת העמוסה, העוגה שאכלתי יותר ממה שרציתי
האם זו באמת ההנאה האמיתית? האם זו ההנאה מאכילה?

🍇 תענוג אמיתי הוא להיות נוכחת 🍇
כשאני אוכלת דבר מסוים אבל הראש שלי עסוק במה שאני "מפסידה", אני בכלל לא כאן.
כשאני מנסה לקחת מהכל, אני מאבדת את היכולת להתמקד וליהנות ממה שבאמת לפניי.
אותו FOMO (פחד להחמיץ) גורם לי לאבד את רגע ההנאה הנוכחי.

מה אפשר לקחת מט"ו בשבט?
את הבחירה להנות מהרגע, גם באכילה.
לזכור שהחיים מלאים הזדמנויות – ואין צורך להעמיס עכשיו כי תמיד יהיו עוד רגעי בחירה והנאה.

💡 אז איך נביא את עצמנו להנאה ותודעת שפע באכילה? 💡

✅ עוצרים רגע לפני האכילה – מתבוננים בשפע ומודים על מה שיש.
✅ בוחרים מתוך מודעות – מה נכון לי עכשיו? מה ייטיב איתי?
✅ נהנים מהאכילה עצמה – שמים לב לטעמים, לריחות, למרקם.
✅ מסיימים בשאלה פשוטה – אני רעבה? שבעה? כמה נעים לדעת שנהניתי!

🍏 ט"ו בשבט מחבר אותנו לשפע שצומח במציאות סביבנו - זוהי הזדמנות להנות ממנו מתוך בחירה להיות ברגע!

איזו בחירה קטנה תעשו היום כדי להתחבר לתודעת שפע באכילה?



#טובשבט 🌿 #תודעתשפע 🍇 #תיקוןהאכילה 🍏 #מודעותבאכילה #אכילהבהקשבה

מפגש התבוננות לט"ו בשבט - איזה עץ אני היום?

11/02/2025

בשנה האחרונה התעמקתי ולמדתי רבות על המשמעות של התזונה בגיל המעבר ובאופן כללי על התקופה המשמעותית הזו בחייה של כל אשה (1/3 מהחיים!).

זכיתי השבוע לקחת חלק בסדנה ייחודית לנשים בגיל המעבר, לתת להן את הידע והכוח לעשות לעצמן טוב ולשים את עצמן במקום הראשון..!

יחד עם השינויים הפיזיולוגיים התקופה הזו נושאת בתוכה הרבה הזדמנויות לצמיחה, שרק צריך לפתוח אליהן את הלב והמחשבה. זה הזמן להקשיב לגוף, להזין אותו נכון, ולחיות במלוא העוצמה!

09/02/2025

כי האדם עץ השדה

בעיצומו של החורף, כשהעצים עדיין ערומים, הכל אפור, יש עצירה של הצמיחה, נראה כאילו הטבע קופא – ובתוך הזמן הזה אנו חוגגים את ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות.
היה מתאים לחגוג את החג בשיא הפריחה של העצים או בזמן איסוף הפירות, אז מדוע דווקא עכשיו חוגגים?

בתקופה זו מתחולל מהלך פנימי בתוך העצים שלא ניתן לראות מבחוץ – השרף מתחיל לעלות באילנות.

החיות של העץ מתחדשת לקראת ההתעוררות משנת החורף. אנו חוגגים את הזרימה המתחדשת של העצים, וחוגגים אותם דרך פירות ארצנו – תוצר של תהליך שמתחיל מבפנים.

הזמן הזה, של ט"ו בשבט, מזמין אותנו להתבונן פנימה בתהליכים שמתרחשים בתוכנו.

בתוך הרצון של כל אחד מאיתנו להצליח בתהליך, להתחדש, להשתנות, ולעשות צעדים מעשיים כדי להגיע למקום אליו אנחנו שואפים – לעיתים נדרשת תקופה של התבוננות פנימית, הרהור, ברור ובניית חוזק פנימי לפני היציאה החוצה למעשים.
התנועה הפנימית של הרצון לשינוי מול הקושי לשחרר ולבחור מחדש היא חלק בלתי נפרד מהדרך.

אותם פירות שאנו חוגגים בט"ו בשבט הם תוצאה של תהליך שהתחיל בתנועה פנימית.
כך גם אצלנו – היכולת להתחדש, לייצר תנועה פנימית לקראת שינוי היא הכוח שמאפשר לנו בסוף לחגוג את הפירות.

משתתפים בקבוצות שלי מספרים שהדברים ששוחחנו עליהם הדהדו בהם במשך תקופה. לפעמים חודש, חודשיים ואף יותר לאחר סיום המפגשים, הם החלו לעשות את השינוי בפועל.

זכרו – יש משמעות גדולה לתנועה הפנימית, למחשבות, להרהורים ולהחלטות.
בכל פעם שמתחילה בתוכנו תנועה ורצון לשינוי – גם אם זה נראה רק פנימי – יש בזה כוח גדול.

תהליכים דורשים סבלנות. גם כשנראה שהכל מבחוץ קפוא ולא מתקדם – אפשר לסמוך על התנועה הפנימית שבבוא הזמן תפרוץ החוצה ותביא עמה צמיחה ושינוי אמיתי. 🌱✨

#תהליכים #שינויוהתחדשות #התבוננותפנימית #צמיחהאישית #הרגליםבריאים #כיהאדםעץהשדה

היקינטון שלנו צומח שוב ( #3) אחרי תרדמת של שנה