לאה קאופמן - קלינאית תקשורת

12/09/2024

מוזמנים לבקר באתר
לאה קאופמן קלינאית תקשורת MA
https://leah-slp.co.il/

10/09/2024

מה עושים בזמן ההמתנה לקלינאית תקשורת ?

1. מבקרים אצל רופא אף אוזן גרון ומבצעים בדיקת שמיעה (מומלץ להצמיד את הביקור אצל הרופא לבדיקת השמיעה, ככל שניתן).
2. נמענים מביקורת על דיבור הילד/הערות/דרישה לדיבור. לחץ על דיבור יכול להתפתח בהמשך להימנעות מדיבור, חוסר שטף וקשיים בשיתוף פעולה
בטיפול קלינאית התקשורת.
3. מלמדים את הילד דרכי תקשורת חליפית – ג'סטות ו/או שפת סימנים, בחירה באמצעות הצבעה על פריטים ו/או תמונות. הקניית תקשורת חליפית משפרת
יכולות שפה דבורה, בנוסף – מפחיתה משמעותית את התסכול הנובע מחוסר היכולת לתקשר
4. נותנים מודלינג של שפה במשחק
5. מלמדים את הילד לחקות פעולות ו/או קולות באמצעות משחקי חיקוי
6. מחקים בעצמכם את פעולות ו/או קולות הילד
7. לא בוחנים את הילד על היכולות שלו, נצלו זמן זה ללמידה

למידע נוסף מוזמנים להיכנס לאתר
https://leah-slp.co.il/

11/04/2024

לרגל חודש המודעות לאוטיזם נשמח לשתף את מילותיה של לאה קאופמן- קלינאית תקשורת, מטפלת, מדריכה ויוצרת תכנים מונגשים לקלינאיות תקשורת ולצוותי חינוך

לפני תקופה נתקלתי בסיטואציה מתסכלת🥹 איש צוות מקצועי, לא קיבל את העובדה שילד במסגרת בה עבדנו, זקוק בזמנים של חוסר ויסות לאייפד, על מנת לתקשר (למרות היכולת שלו לתקשר בערוץ המילולי) 😖.
בעקבות כך, נוצר מצב בו הוא לא הובן בסיטואציה מאתגרת והוא לא קיבל את הכלי לו הוא היה זקוק כל כך. הוא בכה זמן ממושך לאחר מכן, וזה די נדיר שזה קורה. הלב שלי יצא אליו 🩷.

אז לרגל חודש המודעות לאוטיזם, כמה מילים על אישור שונות נוירולוגית:
🌸 בהבנת השונות הנוירולוגית קיים אתגר הנקרא The Double Empathy Problem המתייחס לכך שגם אנשים נוירוטיפיקליים וגם אנשים אוטיסטיים מתקשים להבין אחד את השני, כלומר, הכשלים החברתיים הם הדדיים 🥴 (אוטיסטיים מתקשרים די יפה בינם לבין עצמם ואנשים נוירוטיפיקליים לעתים מתקשים לפרש נכון את ההתנהגות האוטיסטית...😏).
הכשלים באינטראקציה מופיעים על רקע השוני בעיבוד האינפורמציה הסנסורית ודרכים שונות של אוטיסטיים (ושלנו) לחוות את העולם.

אנו רוצים לתמוך באינטראקציות מוצלחות - לכן אנו צריכים לבצע התאמות אשר יגשרו על השונות.
🤔 האם הנטל של ההתאמות צריך להיות רק על האוטיסטיים או שגם אנו, כחברה, צריכים לבצע התאמות ולקבל סוגי אינטראקציה אוטיסטיים?

🎭תופעת ה Masking, בה אנשים אוטיסטיים מסתירים פעולות או התנהגויות אוטיסטיות, על מנת להתאים עת עצמם ולהיראות נוירוטיפיקליים (כמו דיכוי של התנהגויות רפטטיביות, יצירת קשר עין) , היא תופעה נפוצה בעיקר בקרב בנות אוטיסטיות, אך גם בקרב בנים.
🔍 כיום, קיימת תמיכה מחקרית רחבה כי להתנהגות זו השלכות שליליות בטווח הארוך על הבריאות הנפשית ונמצא כי אף מעלה סיכון לאובדנות/מחשבות אובדניות.

👩‍🏫 כקלינאיות תקשורת, יש לנו תפקיד עצום בקידום מודל חברתי חלף מודל רפואי ('תיקון' ה'מחלה') ובתמיכה בשונות נוירולוגית.

אפשר להתחיל מהשדה המוכר לנו ביותר, מילים 😊

הנה מספר הצעות לטרמינולוגיה מאשרת שונות נוירולוגית:
🫶🏻 במקום 'הפרעה' או 'לקות' 👈🏻 שונות
🫶🏻 במקום 'נורמלי' 👈🏻 טיפוסי
🫶🏻 במקום 'הפרעת התנהגות' 👈🏻 קשיי ויסות (או צרכים תקשורתיים).

29/09/2023

30/07/2023

כקלינאית תקשורת שעוסקת בשפה ומילים, אני לומדת הרבה על סמנטיקה של מילים ועל ההשלכות שלהן על ההתפתחות השפתית, הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית.

במהלך היום, אנו משתמשים בהמון מילים.
בואו נבדוק ביחד אם יש דרך נוספת להשתמש בהן.

👈 נסו לבדוק לפני קביעת עובדות.
👈 נסו להציע אלטרנטיבות חלף מתן איסורים.
👈 נסו לברר את המקור להתנהגות, טרם הוקעתה.
👈 נסו להצהיר הצהרות, חלף הצפת שאלות.

לדוגמה:
- 😐 "זה לא כזה קשה" 👌"אתה יכול לעשות דברים קשים"
- 😐 "תפסיק לבכות" 👌 "זה בסדר לבכות"
- 😐 "לא מדברים ככה" 👌 "השתמש בבקשה במילים יפות"
- 😐 "אסור לקשקש על הקיר" 👌 "אפשר לצייר על הדף"
- 😐 "אתה צריך עזרה?" 👌 "אני כאן בשביל לעזור לך, אם אתה צריך"
- 😐 "איזה בלאגן!" 👌 "זה נראה שהיה לך כיף, איך נוכל לנקות את זה ביחד?"

המילים שלך.
חשובות.
כל כך.
הקדישו להן מחשבה,
כי הן ראויות לכך.
💕

13/07/2023

כקלינאית העוסקת מתחילת דרכי המקצועית עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, אני רואה חשיבות רבה בהסרת מחסומים ובהנגשת העולם שסביבנו לכל אחד שנולד אליו 😊
זו בדיוק הסיבה שאני יוצאת כעת לחקור את נושא הסביבה האוריינית במסגרות חינוך מיוחד, על מנת לנסות להבין, איך להסיר חסמים, כבר מהגיל הרך.
תעזרו לי להגיע לגננות?😎
הלינק לסקר👇
https://leahkaufman.limesurvey.net/789339

17/05/2023

ילד שקורא יהפוך למבוגר שחושב"👨‍🎓
לכבוד שבוע המודעות להפרעות בתקשורת, מוזמנים ומוזמנות להרצאה חינמית בנושא הקריאה המשותפת ותרומתה להתפתחות - ההרצאה מיועדת להורים, סבים, סבתות, דודים, דודות, למי שתחום התפתחות הילד נוגע בו ולכל אוהדי הספרים 🙂 (כיסיתי את כולם, לא? 😉).
ההרצאה תתקיים היום - 17.5.23 בשעה 20:00, באמצעות ה-Teams (ניתן להתחבר מכל מחשב/טלפון נייד).

הנה הלינק 👇
https://teams.microsoft.com/l/meetup-join/19%3ameeting_ZTZhYjM0NmMtN2MxMC00NTU5LWE4YjQtZmRjODY4MjQ5ZGRi%40thread.v2/0?context=%7b%22Tid%22%3a%226a5e78ee-7bbb-4927-a76b-87f5208d4023%22%2c%22Oid%22%3a%22351d4015-2332-48dc-8da5-33d15ed22a96%22%7d

06/02/2023

הילד שלכם נושם דרך הפה?

במחקר שהתפרסם ב-2021 נמצא כי ילדים להם נחירות/נשימה פומית/הפסקות נשימה נטו לפתח פי 40-100 הפרעות התנהגות הנראות כהפרעת קשב וריכוז (ADHD)!

לנשימה פומית השלכות רבות על איכות החיים:

בריאות - כניסת חיידקים וזיהומים עקב היעדר סינון, היעדר כניסת אוויר מספקת.

השלכות קוסמטיות – שינויי מבנה הפנים (עד לרמת העיניים!), שינוי מבנה הלסת (היצרות של הלסת התחתונה וצמיחה לא סדירה של השיניים, נזקים לבריאות השן).

איכות חיים - עלול לגרום לשינה פחות איכותית (כולל הפרעות שינה, הרטבת לילה ונחירות) וכתוצאה מכך לפגיעה בתפקוד במהלך היום.

יכולות למידה - נמצא כי ילדים עם נשימה פומית הם בעלי סיכון גבוה יותר ללקויות למידה.

👈 חשוב לשים לב לתחילת ההרגל של נשימה פומית, ולנסות לעצור אותה מוקדם ככל הניתן.
👶 נשימה פומית אינה תקינה בכל גיל, החל מרגע הלידה.

מה עושים?

1. נגמלים ממוצץ - מוצץ מחזק הרגלים של נשימה פומית - כאשר יש מוצץ בפה - יש נשימה פומית. אנו ממליצים לגמול ממוצץ באזור גיל שנה. יש לציין כי נזק קבוע למבנה השיניים מתחיל באזור גיל 4 שנים, אך בשלב זה הרבה יותר מאתגר לשנות את הרגלי הנשימה, גם כאשר המוצץ אינו בפה.

2. בדיקת רופא אא"ג - לשלילת חסימה אפית כמו שקד שלישי מוגדל/אלרגיה/דלקות/צינון (בפרט בנוכחות ריור ודלקות אוזניים חוזרות)

3. פונים לקלינאית תקשורת, להקניית הרגלי נשימה יעילים, מנח תקין של שרירי הפה והקניית הרגלי בליעה תקינים.

🌸 קלינאית תקשורת? מוזמנת להצטרף לקהילת קלינאיות מתעדכנות :)
שלחי פנייה עם מספר רישיון ל-058-7602687 ☺

מקורות:
Ribeiro, G. C. A., Santos, I. D. D., Santos, A. C. N., Paranhos, L. R., & César, C. P. H. A. R. (2016). Influence of the breathing pattern on the learning process: a systematic review of literature. Brazilian journal of otorhinolaryngology, 82, 466-478.

Kalaskar, R., Bhaje, P., Kalaskar, A., & Faye, A. (2021). Sleep Difficulties and Symptoms of Attention-deficit Hyperactivity Disorder in Children with Mouth Breathing. International Journal of Clinical Pediatric Dentistry, 14(5), 604.

20/09/2022

שנה חדשה,
חלומות חדשים,
הזדמנויות חדשות,
איחולים חדשים:

שנה בה נקשיב יותר, ונדבר פחות 👂
שנה בה נשים לב לסמנטיקה של מילים, ונשתמש בהן בזהירות הנדרשת 💬
שנה בה נתייחס לתוכן של הנאמר ולא רק להיגוי/מורפולוגיה/סינטקס וסדר המילים במשפט👌
שנה בה נתחשב בשותף התקשורת ונשמור על תורות בשיח🗣
שנה בה ניתן לקולות נוספים, שאנו לא רגילים להקשיב אליהם, להישמע🎤
שנה בה ניצור קשר עין עם אחרים, בתדירות גבוהה יותר מקשר העין שלנו עם מסכים📱
שנה בה לא נחפש רק את התוצאות, אלא נחגוג גם את התהליכים🎉
שנה בה נהיה מודלינג מעורר השראה לאנשים הקטנים שסובבים אותנו (וגם לאנשים הגדולים)💁
שנה בה נבחר לנצור בזיכרון השמיעתי, לטווח הקצר והארוך, רק פריטים חשובים באמת🎗
שנה בה מרבית האינטראקציות התקשורתיות שלנו, יהיו בעלות קונוטציה חיובית🤗

שנה בה נהיה אנו שבזכותם למישהו אחר,
תהיה שנה טובה ומתוקה.

01/08/2022

אם אתם רוצים שהילד יידע לנהל כעס בצורה נכונה, הוא יהיה חייב לראות אתכם נרגעים בזמן כעס.
אם אתם רוצים שהילד יהיה אמפתי, הוא יצטרך לראות אתכם חושבים על אחרים.
אם את רוצים שהילד יסדר את חדר המשחקים, הוא יצטרך לראות אתכם מנקים את הבית.
אם אתם רוצים שהילד יאכל מלפפונים, אתם גם תצטרכו לאכול אותם.
אם אתם רוצים שהילד ישתמש במילים מסוימות, הוא יצטרך לשמוע אתכם משתמשים במילים אלה

דברו בדרך בה אתם רוצים שילדכם ידבר :)

👈 אם תשאלו אותו שוב ושוב 'מה זה?', זה אחד הדברים הראשונים שהוא יאמר, אם תציינו כל פעם את השם של הפריט, הוא ירחיב את אוצר המילים שלו מהר יותר!

27/07/2022

שינוי גדול כמו רכישת שפה דבורה, מתרחש לאחר אינסוף צעדים קטנטנים,
הנה כמה טיפים ליצירת הזדמנויות נהדרות לעידוד תקשורת קדם מילולית ושפה דבורה:

👀 המתינו שהילד יבקש עזרה, במקום לסייע לו מייד. כל יוזמה תקשורתית מתקבלת בברכה - יצירת קשר עין, קול של תלונה, ג'סטה של דפיקה.
📦 אכסנו חפצים מועדפים בקופסאות סגורות שקופות, לעידוד יוזמה של בקשות.
👈 חקו את פעולות הילד, ולאחר החיקוי - המתינו שהוא יחזור על כך שוב, המתינו שהוא יסיים וחקו אותו שוב. פעילות זו מעודדת לקיחת תורות וחיקוי - כישורים בסיסיים הנדרשים לרכישת שפה דבורה.
👐 שתפו את הילד בפעולות יומיומיות, תוך כדי מתן מודלינג של שפה. לדוגמה: פתחו יחד את הארון (הרימו אותו על הידיים, אם הוא לא מגיע לידית) ואמרו "לפתוח!".

27/07/2022

על פי המלצות המרכז האמריקאי למניעת ובקרת מחלות-CDC (Сenters for Disease Control and prevention)
והארגון הקנדי לרפואת ילדים- Canadian Pediatric Society:

👈 0-2 שנים - מומלץ לא לחשוף כלל
👈 2-5 שנים - לא יותר משעת צפייה משותפת ביום, תוך שיח הדדי במהלך הצפייה בתכנים.
👈 6 שנים ומעלה - לא יותר משעה עד שעתיים ביום - תוך העמדת גבולות לסוג המדיה ומשך הצפייה. כאשר זמן הצפייה לא בא על חשבון זמן שינה ופעילות אקטיבית ובריאותית.

👇
נמצא כי לחשיפה ממושכת למסכי רקע (גם אם הילד לא צופה בהם) לילדים מתחת לגיל 5, ישנה השפעה שלילית על רכישת שפה ושימוש בשפה, קוגניציה, התפתחות ותפקודים ניהוליים כמו בקרה, פתרון בעיות וגמישות מחשבתית.