נטע כוכבא מטפלת Cbt ומנחת קבוצות

נטע כוכבא מטפלת Cbt ומנחת קבוצות נעים מאד :)
שמי נטע, מטפלת CBT (li) ומנחת קבוצות.
מוזמנים לשאול, להעיר, להאיר 🪷

החדשות יכולות להלחיץ,האזעקות, ההודעות, התמונות, השיח הציבורי,אם אתם מרגישים שהלחץ עולה, אולי מתחילה חרדה ומתחילים סימפטו...
13/06/2025

החדשות יכולות להלחיץ,
האזעקות, ההודעות, התמונות, השיח הציבורי,
אם אתם מרגישים שהלחץ עולה, אולי מתחילה חרדה ומתחילים סימפטומים גופניים (דפיקות לב מואצות, נשימה כבדה, זיעה, כאבי בטן/בחילות או סימפטומים אחרים),
דרך פשוטה להירגע, גם למבוגרים וגם לילדים, היא נשימת "פרח נר".
נושמים לאט-
שאיפה מהאף כמו שמריחים פרח
ונשיפה איטית מהפה כמו שמכבים נר.
עדיף שהנשיפה (הוצאת אויר) תהיה יותר ארוכה מהשאיפה (הכנסת אויר).

זו דרך שלנו להגיד למוח ולעצב הואגוס (=עצב שמעצבב איברים לאורך הגוף בין גזע המוח לחלק התחתון באגן- כמו לב, ריאות, מע' עיכול, בלוטות זיעה ועוד) להרגיע את מערכות הגוף.

יש עוד סוגי נשימות ועוד טכניקות כמו "טכניקת ג'ייקובסון" ו-"5 החושים בזמן חרדה" כדי להרגיע את הגוף, וניתן למצוא ביו טיוב תרגולים עם הנחייה מלאה. אם לא תמצאו, מוזמנים לכתוב כאן ואשלח טכניקות נוספות.

מקווה לזמנים רגועים ושקטים ❤️

אמ:לק-סיפור אישי שמרגש (אותי) ומוביל בסוף הפוסט להזמנה לסדנה שנוצרה בעקבות הסיפור המסופר.כשהייתי בת 10, אהבתי לצייר ריאל...
06/06/2025

אמ:לק-
סיפור אישי שמרגש (אותי) ומוביל בסוף הפוסט להזמנה לסדנה שנוצרה בעקבות הסיפור המסופר.
כשהייתי בת 10, אהבתי לצייר ריאליסטי בצבעי שמן.
הלכתי לחוג והיתה לי מורה לבושה בגדים צבעוניים, תכשיטים גדולים ושערה מנופח מתלתלים.
יום אחד, בזמן שציירתי בדקדוק רב וואזה עם פרחים באווירה מלנכולית, היא ביקשה שאשתמש במכחול רחב ולא דק כמו שנהגתי.
ביקשה את הסכמתי ואז לקחה את המכחול הכי עבה שהיה בחדר, אספה בו צבע עז ועשתה מריחה ארוכה וגושית לאורך הציור "אל תחשבי כל כך הרבה. אל תחשבי על הצבע, אל תחשבי על לעשות נכון או יפה, אל תפחדי לטעות, אל תחשבי על מה אני או אחרים יגידו, תהני מהצבע ותני לעצמך חופש".
נדלק לי אור חדש בתודעה.
יצירה לא חייבת להיות יפה או בעלת רעיון מתוחכם או מסר עמוק שעומד מאחוריה.
יצירה יכולה להיות נטו חיבור לעצמנו פנימה, ביטוי של הפנים החוצה.
מאז אני מציירת בעיקר לשם המדיטציה, החיבור פנימה.
וזה לא רק ציור. אני מפסלת מהמרקמים של הצבע, מוסיפה מה שקיים בסביבה- עלים, תבלינים, שעווה, חפצים, חול, מה שלידי.
יש רגע שמתחילות המחשבות- "מה יהיה הצבע הבא?" "מה להוסיף?" "מה יהיה יפה?" "מה אני מציירת?" "מה אם אני אהרוס?"
זה הרגע שאני אומרת תודה למחשבות ומבקשת שיעברו לחדר המתנה. אני נותנת ליד לנוע ולבחור בשבילי, מנוטרלת מהמחשבות, ללא ידיעה מה ייצא בסוף. ואז היא בכלל בוחרת כפתור שבור שהיה זרוק בצד ואני מועכת אותו עם היד בתוך הצבע ונוצר משהו חדש שלא היה ידוע.
בשבילי, זה חיבור מחדש לאינטואיציה, חיבור למסלול עוקף מחשבות מודעות, כל פעם מחדש.
כך אני עושה גם עם מוזיקה, נותנת לגוף לנוע לפי תגובות תאי הגוף לתווים המושמעים ולמקצבים המשתנים.
שילוב של מוזיקה עם יצירה מחומר, אינטואיטיבית.
לתת לעצמנו להרגיש חומר נמעך באצבעות הידיים, למרוח אותו, להעיף אותו, להיות בחופש, כמו שהרשינו לעצמנו בילדות. להקשיב למוזיקה, להרגיש אותה בגוף ולתת לה להשפיע עלינו. לתת לעצמנו להביע כעס או עצב או שמחה כשאנחנו מעבירים צבע וצורה מעצמנו במרחב. בלי לדעת איזה צבע נבחר או מה נצייר או איך זה ייצא או מה יגידו.
בלי מחשבות, בלי תכנונים, בלי לדעת.
להיות.
מוזמנים לבוא ולחוות את זה עם עצמכם אצלי בזכרון יעקב.
נכנס לבריכה ריקה, ונשחק עם צבעים, מרקמים וצלילים במרחב תלת מימד. בהנחיה וכבחירה שלכם.
נזהה את הדרך הפנימית שלנו, כל אחד לעצמו, אל האינטואיציה. מה מפריע לי להיות אינטואיטיבי? מה עוזר לי להיות אינטואיטיבי? מה יוצא ממני כשאני אינטואיטיבי? האם וכמה אני סומך על האינטואיציה שלי? איך אני מתמודד עם המחשבות? בלי לדעת ולתכנן?
חקר עצמי בסקרנות ועל ידי הנאה.
בתאריך 16.06.2025, יום שני
בשעה 16:45
עלות 90 ש"ח למשתתף
בזכרון יעקב
קצת עלי-
שמי נטע ואני מטפלת, מנחת קבוצות ואני מעודדת חקר עצמי.
אני גם מדריכה במי קרח ומשלבת את החוויה הזו עם CBT, ככלי לחקר עצמי וצמצום חרדות.
אני מאמינה שככל שאנו חוקרים את עצמנו יותר (ובשאיפה שלי, עם סקרנות וחמלה) כך יש לנו יותר אפשרויות בחירה בחיים.
אני מאמינה בלמידה והתפתחות אישית מהפנים החוצה ומהחוץ פנימה.
אני מאמינה בהנאה כי בעיני כשאנחנו נהנים, אנחנו חיים יותר וטובים יותר לעצמנו ולסביבה.
אני מזמינה אתכם להצטרף לחקר עצמי עם סקרנות והנאה.
*בתמונה - איסוף חלקי ציורים שציירתי לאורך השנים.

21/05/2025

מה עושים כשלא מצליחים להרדם בלילה?

יש המון שיטות שיכולות להיות טובות כדי להרדם כשקשה-
סוגים שונים של נשימות, מיידפולנס, ריחות וצלילים, מדיטציות שונות, תרגילי מיינד שונים והיום אתאר תרגיל מיינד אחד.

זה תרגיל קל ונגיש, במיוחד למי שלא מתחבר לתרגול נשימות או מדיטציות.
התרגיל נקרא דפדוף קוגניטיבי (Cognitive Shuffling) והוא מחקה באופן חלקי את מצב המוח בשלבי המעבר לשינה.

בזמן שאתם שוכבים במיטה (כשהאור ומסכים כבויים, ללא הפרעות),
בחרו מילה עם 4 אותיות או יותר.
לשם הדוגמא ניקח את המילה "תקשורת". זו יכולה להיות כל מילה שתבחרו.
ובדוגמא שלנו, האות הראשונה במילה תקשורת היא ת'.
חושבים על כל המילים שעולות בראש ומתחילות באות ת'. חושבים את המילה ואז מדמיינים תמונה שלה:
תה (לחשוב על המילה ולדמיין כוס תה)
תוף (לחשוב על המילה ולדמיין תמונה של תוף)
תות (לחשוב על המילה ולדמיין את התות)
תלמיד (לחשוב על המילה ולדמיין תלמיד)
תרד (לחשוב על המילה ולראות בראש תמונה של תרד)
תמונה (לחשוב על המילה ולדמיין תמונה)
תחתונים (לחשוב על המילה ולראות תמונה של תחתונים בראש)
וכן הלאה, עד שלא עולות יותר בראש מילים במתחילות באות ת'.
ואז עוברים אל האות הבאה במילה תקשורת, האות ק'. חושבים על כל המילים שעולות בראש ומתחילות באות ק'. חושבים את המילה ואז מדמיינים תמונה שלה: קפה, קומקום, קשת, קביים, קש...
כשנגמרות בראש המילים שמתחילות באות ק', עוברים אל האות הבאה במילה תקשורת, האות ש'. וכן הלאה.
יש סיכוי שלא תגיעו אל האות השלישית או הרביעית במילה שבחרתם.

שיטת הדפדוף הקוגניטיבי פותחה על ידי ד"ר לוס בודואן, חוקר קוגניציה, תודעה ורגשות מאוניברסיטת סיימון פרייזר בקנדה.

איך דפדוף קוגניטיבי עובד?
כשאנחנו מתחילים להירדם, המוח עובר ממצב של חשיבה רצינית, רציפה וממוקדת למצב יותר אסוציאטיבי, כמו חלום.
בשלב הזה:
הרצף הלוגי של המחשבות מתחיל להתפרק
הקישורים בין רעיונות נעשים פחות הגיוניים, יותר דמויי דמיון
מתחילות להופיע “תמונות” או “הבזקי חלום”.

דפדוף קוגניטיבי מחקה באופן יזום את אותו הדפוס:
אנחנו מציפים את המוח ברצף מילים ותמונות קצרות חסרות קשר
מדלגים בין מילים בלי לבנות סיפור
כלומר, הפעילות המנטלית בזמן התרגיל דומה לזו של שלב ההירדמות, מה שמאפשר למוח “להחליק” פנימה.
התרגיל לא מספיק מעניין כדי לעורר אותנו יותר וגם לא משעמם מדי כדי שייכנסו מחשבות ויסיחו את דעתנו.

תנסו,
מוזמנים לשתף איך זה עבד לכם :)

נעים מאד :)
שמי נטע, מטפלת CBT (li) ומנחת קבוצות.
מוזמנים לשאול, להעיר, להאיר 🪷

28/11/2024

בסוף הפוסט יש תרגיל :)

תקופה של שני אנשים שנפגשים מדי פעם וכיף להם יחד,
בכל פגישה השיחות נהיות עמוקות וחשופות יותר,
החברות נהיית קרובה יותר ואז אחד הצדדים נסוג ומתרחק.
בלי להסביר למה, הוא פשוט לא יוזם יותר מפגשים,
פחות פנוי להפגש כשמנסים ליזום עמו מפגשים.
פחד מאינטימיות

כשאינטימיות מגיעה, הפחד יכול לצוף ולעלות ולעתים האדם נבהל ונסוג.
בד"כ לא באופן מודע.

אינטימיות
מרחב שבו אנחנו מסכימים להוריד מגננות,
להיות נוכחים, חשופים, פגיעים,
לתת אמון בעצמנו ובאחר,
להסכים להסתכל בעיניים בדממה, ולא לברוח, להשאר
זה יכול להיות מפחיד

אינטימיות לעתים מקושרת למיניות אך היא רחבה הרבה יותר ממיניות ומקשר רומנטי.
בעיני אינטימיות היא המרחב החשוף קודם כל שלנו עם עצמנו, ואז שלנו עם הסביבה שלנו- בני המשפחה, בני זוג, חברים, עבודה.
אינטימיות בעיני זה רגע של חיבור אנושי שנעשה ע"י שהייה/ מבט/ דיבור/ מגע.
זה רגע של קסם, של עוצמה, והוא מרגש והוא מפחיד.

מוזמנים לנסות תרגיל להתנסות בשהייה שלכם במרחב אינטימי.
ניתן לקיים אותו עם כל אדם שפתוח לזה,
תרגיל שנקרא Eye contact:
יושבים מול האדם עמו אתם מתרגלים- פנים מול פנים.
שמים סטופר ל-2 דקות (או זמן אחר שתרצו).
מסתכלים אחד לשני בעיניים בשקט, בלי לדבר ובלי להסתכל למקומות אחרים מלבד העיניים.
זה יכול להיות מביך, לא נוח.
תנסו להשאר עד סוף הזמן שהקצבתם.
יכול להיות שלא יעלה כלום, יכול להיות שיעלה צחוק, יכול להיות שיעלה בכי וכו.
תראו מה עולה בכם.

בהצלחה ♥

נעים מאד :)
שמי נטע, מטפלת CBT (li) ומנחת קבוצות.
מוזמנים לשאול, להעיר, להאיר 🪷

בוקר טוב 🌞יום ראשון בבוקר,מה עולה בכם? מה המחשבות שמלוות אתכם הבוקר?האם אתם מצפים לקראת היום שלפניכם?מה אתם מעניקים לעצמ...
24/11/2024

בוקר טוב 🌞
יום ראשון בבוקר,
מה עולה בכם? מה המחשבות שמלוות אתכם הבוקר?
האם אתם מצפים לקראת היום שלפניכם?
מה אתם מעניקים לעצמכם לקראת היום והשבוע?

אם תרצו, מוזמנים לקחת רגע ולחשוב איך הייתם רוצים לסכם את היום שלכם במילה אחת היום בערב, לפני שתלכו לישון.
מוזמנים לעצום עיניים ולהתרכז במילה שבחרתם.
דמיינו את המילה הזו משתלבת בהתנהגות שלכם בלו"ז היומי- בהתארגנות, ביציאה מהבית (לבדכם או עם ילדים וכו), בעבודה/בסידורים/באירועים/בחופשה ומה שאתם עושים במהלך היום, ועד הערב.
זו המילה שתלווה אתכם במהלך היום, אם תרצו.

אפשר לעשות את התרגיל הזה לכל פרק זמן שתבחרו, גם לשבוע/חודש הקרוב.

מוזמנים לשתף איך זה מרגיש :)

יום טוב ♥

22/11/2024

מה היה קורה אילו היינו רואים את הקושי כהזדמנות? מתנה?
אם היינו מסכימים להיות סקרנים ברגעי הקושי שלנו ולהתנסות בסוגי התמודדויות שונות מצידנו ולראות מה זה עושה לנו, ללא שיפוט ועם הרבה חמלה?
להיות פתוחים לתוצאות השונות שיגיעו (כאלה שנאהב וכאלה שלא נאהב) עקב ניסוי הגישות השונות שלנו בסיטואציות הקשות?

מי שסקרן, מוזמנים לנסות, לשאול ולשתף ♥

20/11/2024

כשעולה בי כעס
אני יודעת שיש מולי תמרור

כאן אתייחס לכעס, אבל זה נכון לכל רגש שעושה לי לא טוב מבפנים כמו כעס, אשמה, מרמור, מבוכה, עצב, תסכול, קנאה וכו (לא מדובר על רגשות שצפים ברגעי קיצון).

התמרור אומר לי-
עצרי.
את לא כועסת על X. אלא יש כאן משהו בתוכך שמכעיס אותך.
מקום כואב בתוכי שלא מקבל ממני מענה, יחס.

בדרך כלל, כשאני מצליחה להיות קשובה לתמרור ומסכימה לשחרר את האחיזה באדם האחר ובמה שהוא עשה שהכעיס אותי, אני יכולה לבחון בתוך עצמי מה מקור הכעס האמיתי שלי.
יש סיבה שמשהו מפעיל אותי, ומשהו אחר שיכול לעצבן אדם אחר, לא מפעיל אותי.

אני שואלת את עצמי, מה אני עשיתי או לא עשיתי שמכעיס אותי?
השאלה הזו יכולה להכעיס בפני עצמה :)
כי לפעמים, אנשים מכעיסים אותנו. לפעמים אנחנו כועסים. וזה בריא להביע את מה שעולה מתוכנו.
זו לא קריאה להדחקת רגשות, אלא קריאה למי שרוצה, להשתמש בכעס (או כל רגש אחר) כהזדמנות לחקור, כדי ללמוד את עצמנו יותר, כדי להתפתח ולהתרחב.
לפעמים לכעוס ולפעמים לחקור ולהתפתח.

השלבים לחקר הם:
1. זיהוי שקיים בי כרגע רגש שלא נעים לי (בהנחה שלא מדובר במצב קיצון).
2. תמרור STOP. לעצור את מה שאני חושבת ועושה ולקחת לעצמי רגע.
3. לשאול את עצמי: מה באמת מכעיס אותי כאן?
מה אני עשיתי או לא עשיתי בסיטואציה שמכעיס אותי?
אם אני של בדיעבד היתה יכולה לחזור אחורה בזמן לסיטואציה וללחוש לעצמי בסיטואציה מה להגיד/לעשות כדי להרגיש טוב עם עצמי בדיעבד (ולא להרגיש את הרגש הכואב), מה זה היה?

בשלב הזה יכול להיות שהאגו מתערב, יכול להיות שפחד סמוי מהתשובה מתערב.
וזה בסדר, זה טבעי.
כל עוד אנחנו ממשיכים לחקור את עצמנו מדי פעם, כשזה מתאים לנו, יתכן ועם הזמן נשים לב לדפוסים שחוזרים על עצמם. נשים לב למכנה משותף. ומתישהו כשנהיה מוכנים, האמת הפנימית וההגיונית שלנו תגיע כתשובה.

התפתחות פנימית היא לא קלה.
היא מאלצת אותנו להתאמת עם חלקים בתוכנו, לראות אותם ולהיות בחמלה איתם, וזה לא קל, במיוחד לא כשאנחנו מופעלים רגשית.

מוזמנים לנסות ולשתף איך היה לכם ♥

נעים מאד :)
שמי נטע, מטפלת CBT (li) ומנחת קבוצות.
מוזמנים לשאול, להעיר, להאיר 🪷

לתת או לקבל?יצא לי להכיר אנשים עם לב ענק שאוהבים לתת, להעניק.הם תמיד יביאו לאירועים אקסטרה ממה שצריך כדי לתת למי שחסר או...
18/11/2024

לתת או לקבל?

יצא לי להכיר אנשים עם לב ענק שאוהבים לתת, להעניק.
הם תמיד יביאו לאירועים אקסטרה ממה שצריך כדי לתת למי שחסר או שכח.
אם צריך עזרה, הם מתנדבים בשמחה.

וכשהם צריכים משהו, הם לא צריכים. הם בסדר. הם מעדיפים לא לקחת מאחרים.
כשאני שואלת מדוע, התשובה בדרך כלל היא שלא נוח להם לקחת מאחרים, הם לא רוצים להיות לטרחה, לא מסוגלים לחשוב שהם לוקחים מהיד של אדם אחר, ושהם מסתדרים והכל בסדר. הם מעדיפים להיות בלי, מאשר לקחת מאחר.

נדיבות היא לא רק לתת חומר, זמן ואנרגיה.
נדיבות היא גם לאפשר לאדם אחר להרגיש טוב כשהוא מעניק לאחרים, לנו.
להעניק זו מתנה.
זה גורם לנו להרגיש טוב. להרגיש שעשינו מעשה עם ערך, שמעלה חיוך לאדם אחר.
זו מתנה, זו נדיבות.

מוזמנים לתרגל נדיבות, גם בנתינה לאחרים וגם בלתת לאחרים להעניק לכם ♥

הרבה פעמים, כשאנחנו לא רוצים לפגוע באדם אחר, אנחנו משתדלים שלא לפגוע.ההשתדלות הזו, יכולה לפגוע הרבה יותר מאשר לא היינו מ...
15/11/2024

הרבה פעמים, כשאנחנו לא רוצים לפגוע באדם אחר, אנחנו משתדלים שלא לפגוע.
ההשתדלות הזו, יכולה לפגוע הרבה יותר מאשר לא היינו משתדלים.

כשאנחנו לא אומרים את האמת לאדם קרוב אלינו כי אנחנו לא רוצים להכאיב לו והוא מרגיש אותנו יותר רחוקים מבעבר או שהוא מגלה את האמת בדרך אחרת, אנחנו פוגעים יותר מאשר היינו אומרים את האמת הכואבת.

משפט שקל לכתוב וקשה ליישם-
עדיף להכאיב עכשיו כשהדבר עולה, מאשר לדחות כי זה לא נעים. ככל שהזמן עובר כך הפגיעה גדלה יותר ויותר. ככל שההשתדלות גדולה יותר, כך הפגיעה גדולה יותר.

מה אתם חושבים?

13/11/2024

רוצים להתנסות בתרגיל לערעור זווית ראיה?

מוזמנים לפנות כמה דקות ולקחת דף וכלי כתיבה (או מכשיר אלקטרוני נוח לכתיבה).

1. חשבו על סיטואציה עם אדם נוסף, שמעלה בכם כעס או תסכול (עדיף לקחת דמות מהחיים האישיים ולא דמות כמו אישיות פוליטית וכו).
2. שאלו את עצמכם על מה אתם כועסים עליו או מתוסכלים ממנו.
3. רשמו תשובה אחת קצרה ומתומצתת למשפט אחד (לא פסקה ארוכה ומלאה בפרטים, אלא בחרו משהו אחד מכעיס/מתסכל עיקרי) ותניחו את התשובה בצד.
זו זווית ראיה אחת לסיטואציה. זווית הראיה הנוכחית שלכם.

יש עוד זוויות ראיה לסיטואציה הזו.

4. נסו להכנס לתוך האדם שמכעיס/מתסכל אתכם. נסו להסתכל על הסיטואציה מתוך העיניים שלו. יתכן שהוא חושב שדרכו היא הנכונה או ההגיונית.
נסו להסביר למה ההתנהגות שלו (שבשבילכם היא מכעיסה/מתסכלת) יכולה להיות הגיונית לדעתו.
נסו להסביר מה ההיגיון שיכול לעמוד מאחורי ההתנהגות הזו לדעתכם (מבלי להוציא אותו "האיש הרע/הטועה בסיפור")?
זה החלק הקשה בתרגיל...
אם זה לא מצליח, זה טבעי לגמרי, קשה לראות את הדברים אחרת ממה שאנחנו בטוחים שהוא נכון.
אפשר להיעזר באדם קרוב ולשאול אותו איך הוא היה מסביר את ההתנהגות הזו. אלו עוד אפשרויות קיימות ויכולות להסביר את הסיטואציה, מלבד זו שקיימת אצלנו.

המטרה בתרגיל היא לא להצדיק התנהגויות מסוימות או לתרץ אותן, אלא להבין את ההיגיון העומד מאחוריהן. היגיון של אדם אחר.
כשאנו יכולים לראות זוויות ראיה שונות משלנו, זה יכול להקל עלינו להתמודד עם זה, זה יכול פחות להפעיל אותנו רגשית, כי אנחנו מבינים שההתנהגות שלו לא קשורה אלינו.
זה יכול להקל עלינו להתמודד עם הסיטואציה ממקום יציב יותר ולא ממקום מטולטל רגשית וסוער.

מוזמנים לנסות את התרגיל ולשאול שאלות אם עולות.
בהצלחה ♥

נעים מאד :)
שמי נטע, מטפלת CBT (li) ומנחת קבוצות.
מוזמנים לשאול, להעיר, להאיר 🪷

סצנה א- קבוצת חברים מתארגנת ליציאה. נדב, אחד החברים מתעכב וכולם מחכים, מתעצבנים, מאחרים ומאשימים אותו.סצנה ב- אני נותנת ...
11/11/2024

סצנה א- קבוצת חברים מתארגנת ליציאה. נדב, אחד החברים מתעכב וכולם מחכים, מתעצבנים, מאחרים ומאשימים אותו.
סצנה ב- אני נותנת לכל אחד מהחברים 1,000,000$ לכיסו האישי, רק במידה וכולם מגיעים בזמן. נדב, אחד החברים, מתעכב. מה לדעתכם יעשו שאר החברים?

הניחוש שלי הוא שאין סיכוי שהם היו נותנים לו להתעכב.

זו דוגמא לאחריות אישית. אחריות משותפת.
בכל סיטואציה אנחנו חולקים אחריות עם מי שמשתתף בה. יש עוגה של 100% אחריות וכל אחד תופס כמות אחוזים מסוימת.

כשאני נמצאת בסיטואציה שמעוררת בי רגשות לא נעימים אני שואלת את עצמי-
במה אני תרמתי לבעיה?
מה החלק שלי בסיטואציה?

זה לא תמיד קל.

כשמישהו מכעיס אותי, יש לי ולו אחריות משותפת לכעס הזה.
האם דיברתי בכבוד? האם עקצתי? האם דרכתי על נקודה רגישה?
האם נתתי לו לחצות גבול שלי? האם הייתי אסרטיבית?
האם הייתי ברורה או שניתן היה לפרש אותי בכמה דרכים?
האם אפשרתי יותר מדי? האם ויתרתי על משהו שחשוב לי? האם אמרתי את מה שהיה לי חשוב להגיד?

ויש עוד הרבה שאלות שיכולות להשאל. בהתאם לסיטואציה.

במקום להתמקד באדם האחר ובמה לדעתי הוא צריך לעשות יותר טוב או נכון בפעם הבאה (גם אם זה נכון), אני משתדלת להתמקד בעצמי ובאיך אני מוודאה לצמצם את העוצמה והתדירות של סיטואציות כאלה בחיי. כי לי זה חשוב.
אני מתמקדת בלחקור מה החלק שלי בריקוד הזה שעושה לי לא טוב.
איך אני יכולה לשנות אותו או להתמודד איתו באופן שאני מרגישה יותר נינוחות עם עצמי.

בעיני, בכל סיטואציה (ואני לא מתכוונת לסיטואציות קיצון) כל השותפים נושאים באחריות משותפת, גם אם האחוזים בשותפות שונים בין המשתתפים.

זו לא הסרת אחריות מהאדם האחר,
זו התמקדות בלדאוג לעצמי, שיהיה לי טוב.
ואם אני דואגת שיהיה לי טוב, אוכל להיות אני שטוב לה ולהפיץ יותר טוב לילדים שלי, לבן הזוג, לחברים, להורים, בעבודה, לכל הסביבה.
זה אגואיזם אלטרואיסטי ;)

מה אפשר לעשות כשהילד מפחד מהאזעקה?תמצית :) : מרחב מוגן מוכר, נעים וכיפי + תקשורת רגועה, כנה, מכילה, מגע חם.1. לארגן מראש...
10/11/2024

מה אפשר לעשות כשהילד מפחד מהאזעקה?

תמצית :) : מרחב מוגן מוכר, נעים וכיפי + תקשורת רגועה, כנה, מכילה, מגע חם.

1. לארגן מראש את המרחב המוגן שיהיה ידידותי- לשים בו מעט משחקים, ריח נעים, כרית נוחה, ספר אהוב, ממתק, לארגן מראש מוזיקה/פודקאסט שהוא אוהב, לתלות תמונה וכו.
2. להכיר ולבלות מדי פעם בממ"ד (אולי אפילו לסדר אותו או לקשט אותו יחד) כדי שהמרחב לא יהיה קשור בראש שלהם רק לאיום בזמן אזעקה.
3. אם המרחב המוגן נמצא מחוץ לבית, לארגן עם הילד תיק קטן עם אטרקציות בשבילו- דברים מיוחדים שנמצאים בתיק ולשימוש רק במרחב המוגן. חוברת צביעה, נשנוש, מדבקות, חומרי יצירה, וכו. ולהניח את התיק בכניסה לבית. אפשר גם לקשט ביחד את התיק.
4. לשים לב לשיחות של המבוגרים ליד הילד- לאיזה מידע הוא נחשף? אלו רגשות הוא מזהה בטון של המבוגרים לידו? לפעמים אנחנו מדברים וחושבים שהילד לא שם לב או לא מבין, אבל גם אם הוא לא מבין לעומק מה זה חמאס או חיזבאללה או מאבקים פוליטיים, הוא מבין שקורה משהו מפחיד שמפחיד גם את המבוגרים, גם את אבא ואמא. כך שמבחינתו יש סיבה לפחד.
5. בזמן אזעקה, לשמור על אווירה רגועה ככל הניתן קודם כל בתוכנו, המבוגרים. הילדים קולטים אצלנו הכל.
6. להכין את הילד (למי שעוד לא חווה את זה) שאולי תהיה אזעקה היום/ הלילה. יהיה צליל לא נעים וחזק והוא כזה כדי שאנשים ישמעו וישימו לב אליו ויילכו לממ"ד. לצחוק ולהגיד שאם זה היה צליל נעים או שיר שאנחנו אוהבים, במקום ללכת לממ"ד היינו מתחילים לשיר ולרקוד, או ממשיכים לישון עם חיוך.
7. לחבק. להכיל את מה שצף בו. לא צריך לדבר יותר מדי, אלא לתת לו מקום לשחרר את הפחד שקיים בו ורק לחבק ולהגיד שזה בסדר לפחד. לתת לו את הלגיטימציה לבטא את הרגשות שלו ולהמשיך לאהוב ולחבק.
8. לייצר אווירה חיובית בממ"ד. לשיר שירים, לעשות חידונים (אפשר להכין מראש), לשחק קלפים או משחקי קופסא אחרים, כל דבר שכיף לעשות יחד ואפשרי בממ"ד.
9. לשתף. גם למבוגרים הצליל של האזעקה לא נעים ויכול להיות מפחיד. זה טבעי לפחד וזה בסדר :)
10. בהמשך לסעיף הקודם, אם אנחנו המבוגרים נבהלנו, צעקנו, כעסנו או כל התנהגות אחרת שנובעת מהלחץ ו/או הפחד שלנו, אפשר לקחת כמה נשימות, להסדיר את הרגשות בתוכנו כמה שניתן (כל אחד והכלים שהוא מתחבר אליהם) ואז לשתף את הילד. המודל האמיתי הוא לא "לא לפחד" אלא איך להתמודד בזמן או אחרי הפחד. לשתף שקודם צעקנו (או כל תגובה אחרת) כי נבהלנו ושזה קורה לפעמים וזה בסדר. לשתף איך התמודדנו עם הבהלה וחזרנו לרוגע שלנו, לחיוך שלנו. זה יתן להם כלים ומלמד אותם שמותר לפחד ולתת לזה מקום, מותר להגיב באופן לא "מושלם", ולהשתמש בכלי שיכול לעזור בהתמודדות עם הפחד.

שולחת חיבוק גדול ♥
נטע

Address

Zikhron Ya`aqov

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when נטע כוכבא מטפלת Cbt ומנחת קבוצות posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to נטע כוכבא מטפלת Cbt ומנחת קבוצות:

Share

Category